גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכסף חוזר אל התיקים: זינוק של 17% בכספים הנמצאים בניהול השקעות

לראשונה לאחר שנים רבות ניכרת צמיחה ממשית בתעשיית ניהול תיקי השקעות - שבעשור האחרון הציגה צמיחה פושרת ביותר שפיגרה אחרי מה שהתחייב מהתשואות ● מנתונים שפרסמה בימים אלה רשות ני"ע עולה, כי בסך הכול ניהלה התעשייה בסוף השנה שעברה כ-351 מיליארד שקל, עלייה יוצאת דופן לעומת סוף 2020 ● כתבה ראשונה מתוך שתיים

הכסף חוזר אל התיקים / צילום: Shutterstock
הכסף חוזר אל התיקים / צילום: Shutterstock

הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, שבו מנוהלות, בין השאר, גם קרנות נאמנות. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

מאז שנת 2014 נוהגת רשות ניירות ערך לפרסם אחת לשנה נתונים בדבר פעילות חברות בעלות רישיון לניהול תיקי השקעות. הפרסום הזה נדרש מכיוון שבניגוד לתעשיית קרנות הנאמנות, שהיא שקופה ונתוניה מתפרסמים מדי יום ו/או אחת לחודש (תלוי באופי הנתונים), הרי שתעשיית ניהול התיקים הרבה יותר רחוקה מהעין הציבורית.

הדוח האחרון של רשות ני"ע, שפורסם בימים האחרונים, ודן מטבע הדברים בנתונים מלפני המפולת האחרונה בשווקים, מלמד כמה דברים מעניינים על ההתפתחות של התעשייה הזו בשנה האחרונה, כולל השוואה לשנים קודמות. נצלול אל הנתונים ונסביר את משמעותם.

19 - הוא מספר החברות המוגדרות "גדולות", לפי קריטריונים של היקף נכסים מנוהל אך גם מספר לקוחות. חברות אלו מנהלות 269 מיליארד שקל, שהם כ-83% מהנכסים המנוהלים בתעשייה, עלייה של כ-10% לעומת 245 מיליארד שקל ב-2020.

לפי הדוח 11 מבין ה-19 מנהלות יותר מ-5 מיליארד שקל, כל אחת עבור יותר מ-1,000 לקוחות, שש מנהלות אומנם פחות מ-5 מיליארד שקל, אבל עבור יותר מ-1,000 לקוחות, ושתיים שעמדו בחלק מהקריטריונים האלה, ולא חלפו מאז שלוש שנים, אבל כיום מנהלות פחות מ-5 מיליארד שקל ועבור פחות מ-1,000 לקוחות כל אחת. מספרן של החברות המוגדרות כגדולות נותר יציב במשך כל השנים האחרונות.

סך הנכסים המנוהלים במסגרת ניהול תיקי השקעות, ב-123 חברות, עומד נכון לסוף 2021 על 351 מיליארד שקל, זינוק יוצא דופן של 17% לעומת שנה קודמת (300 מיליארד שקל). בשנים האחרונות היקף נכסי התעשייה היה סטטי - בתחום שבין 260 ל-300 מיליארד שקל. סטטיות במקרה זה פירושה נסיגה, שכן התשואות שהפיקו תיקי השקעות בשנים האחרונות עמדו על ממוצע של כ-4% עד 5% בשנה.

בסך הכול יצאו בשנים האחרונות כמה עשרות מיליארדי שקלים מתיקים מנוהלים לכמה כיוונים. הראשון הוא הנדל"ן כמובן, אבל חלק מכספי הלקוחות פנה גם למכשירי השקעה חלופיים: פוליסות פיננסיות, תיקון 190 (תיקון חקיקתי שנותן יתרונות מיסויים לחוסך לפנסיה), קופות גמל להשקעה, IRA (ניהול אישי של קרנות הפנסיה), קרנות נדל"ן, קרנות להלוואות, קרנות גידור וכו'.

לעומת זאת, התשואה הממוצעת בשנת 2021 (של כל תיקי ההשקעות של פרטיים, תאגידים ומוסדיים בכל פרופילי ההשקעה) עמדה להערכתנו על כ-11%, כך שהקפיצה בנכסים (כ-17%) מייצגת, לראשונה זה שנים, כניסה מהותית של לקוחות ושל כספים לתעשייה.

9% היה שיעור הגידול הרב-שנתי של התעשייה הזו, כאשר בוחנים אותה בפרספקטיבה של 17 השנים האחרונות, 2004 עד 2020.

הגידול ארוך-הטווח של התעשייה במונחי הנכסים תאם הרבה שנים את מגמת הגידול בסך הנכסים הפיננסיים של הציבור, והוא נבע בראש ובראשונה מהתשואה החיובית שהפיקו תיקי ההשקעות בכל השנים מאז 2004, למעט, כמובן, 2008, ובמידת מה גם 2011 ו-2018. עם זאת, עיקר הצמיחה הושגה עד וכולל שנת 2010 גם הודות לכניסת קופות גמל מפעליות והוסטינגים למסגרת של ניהול תיקי השקעות, בעקבת רפורמת בכר.

ואולם, בשנים האחרונות הצמיחה נחלשה מאוד. בעשר השנים האחרונות שמסוף 2010 עד סוף 2020 עומדת הצמיחה על שיעור מצטבר של כ-29% בלבד, או כ-2.5% בממוצע שנתי, ולעובדה זו יש, כאמור, קשר הדוק ליציאת הכספים לנדל"ן ולהשקעות אלטרנטיביות.

שיעור ההצטרפות של הציבור לשירות הזה היה נמוך: מספר הלקוחות בשנת 2004 עמד, על פי האומדן שערכנו אז במיטב, על 40 אלף, וכיום מגיע מספרם, להערכתנו, קרוב ל-75 אלף.

חשוב להדגיש, שמספר הלקוחות שנכלל בדו"ח רשות ני"ע, ועומד על כ-88 אלף לקוחות, מתייחס לתיקי השקעות, ובפועל יש לא מעט לקוחות (פרטיים ותאגידיים) שמנהלים יותר מתיק השקעות אחד אצל אותו מנהל תיקי השקעות, או בכמה בתי השקעות ("תיקי תחרות"). בפועל, מספר הלקוחות כנראה ירד בשנים האחרונות עד 2020, ואילו בשנה החולפת הוא גדל. חלק מההצטרפות של לקוחות חדשים ניתן לייחס ללקוחות שהצטרפו לניהול בסגנון דיגיטלי.

 

המח"מ של לקוח בחברה לניהול תיקים

ממצאים מעניינים במיוחד בדוח מתייחסים לשיעור ההצטרפות והעזיבה של לקוחות בניהול תיקים. נתונים אלה יש בהם כדי ללמד על שיעור התחלופה של לקוחות החברות לניהול תיקים, אבל במגבלות שונות, שכן הצטרפות יכולה להיות של לקוח חדש, שעד כה לא ניהל תיק השקעות באמצעות חברה לניהול תיקי השקעות, או שהיא מייצגת פשוט מעבר - נטישה של חברה אחת לטובת חברה אחרת.

בתעשיית ניהול תיקי ההשקעות נהוג לומר שהמח"מ הממוצע של לקוח נע סביב 4-5 שנים. בכל מקרה, זו תקופה ארוכה הרבה יותר משיעור התחלופה בתעשיית קרנות הנאמנות, שם מקובל לומר שתקופת ההחזקה של לקוח בקרן נאמנות אקטיבית ספציפית נעה סביב כמה חודשים.

הסיבה העיקרית לפער הזה נובעת מכך שבניהול תיקי השקעות קיים קשר ישיר בין החברה, ובאופן אישי - בין מנהל השקעות ו/או מנהל הקשר עם הלקוח ובין הלקוח, בעוד שכאשר מדובר בקרן נאמנות, החברה המנהלת כלל לא מכירה את הלקוח, והשליטה על החלטותיו מצויה בידיו או בידי היועץ הבנקאי המלווה אותו.

על פי הדוח שפרסמה רשות ניירות ערך, מספר המצטרפים לשירות ניהול תיקים היה גדול בהרבה ממספר העוזבים את השירות. זאת, אחרי שנים רבות שבהן מספר המצטרפים ומספר העוזבים היה דומה. בשנת 2021, לעומת זאת, נרשמה הצטרפות נטו של כ-9,700 לקוחות חדשים. אנחנו מעריכים שכרבע מהם הם לקוחות שהצטרפו לניהול תיק דיגיטלי. הדבר ניכר בגידול העצום של כ-3,600 לקוחות "קטנים", בסכומים של עד 100 אלף שקל. מצד שני, נרשם גם גידול ניכר של יותר מ-5,200 לקוחות "מיליונרים" עם סכומים של יותר ממיליון שקל.

הקורונה כמעט לא הגדילה את נטישת הכספים

תובנות אלה עמדו למבחן כבר במשבר הקורונה. ואכן, תעשיית קרנות הנאמנות פדתה במרץ 2020 סכום עתק של כ-42 מיליארד שקל, שהיווה כ-12% מנכסי התעשייה באותה עת. לעומת זאת, שיעור הנטישה מהשירות של ניהול תיקי השקעות היה נמוך בהרבה, והוא מוערך בלא יותר מ-2%, רק מעט יותר משיעור הנטישה הרגיל בימים כתיקונם, עקב חוסר שביעות רצון או צורך בכסף.

יתרה מזו: יציאת הכספים מקרנות הנאמנות היא נטו, כלומר, יציאת כספים בקיזוז כניסות כספים, ואילו נתוני היציאה מניהול התיקים הם ברוטו. זה פועל גם, כמובן, בכיוון ההפוך, כאשר העליות חוזרות לשווקים.

גם מאז תחילת השנה הנוכחית ועד סוף מאי, תעשיית הקרנות המסורתית פדתה כ-9.3 מיליארד שקל, המהווים כ-2.3% מנכסיה בתחילת השנה, בעוד שבתעשיית ניהול התיקים נרשמה יציאת כספים זניחה.

עוד עולה מהנתונים, כי רוב הכסף, כ-60%, מנוהל עבור לקוחות פרטיים ותאגידים: חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות, חברות עסקיות, מלכ"רים, קיבוצים וכו', ואילו כ-40% עבור קופות גמל (מפעליות), קרנות פנסיה, חברות ביטוח ובתי השקעות (פוליסות פיננסיות) וקרנות נאמנות (הוסטינגים), בדיוק כמו בסוף 2020.

ריכוזיות: עשר החברות הגדולות ביותר מנהלות יחד כ-148 מיליארד שקל, שהם כ-70% מהנכסים המנוהלים עבור לקוחות שאינם מוסדיים, וארבע חברות מנהלות תיקים עבור כ-37% ממספר הלקוחות הכולל של התעשייה. לכאורה, רמת ריכוזיות גבוהה, אבל בפועל התעשייה הזו מתאפיינת ברמת תחרות גבוהה ביותר, וכל לקוח יכול למצוא את מבוקשו על פי העדפותיו - ניהול תיק השקעות בחברה גדולה/בינונית/קטנה. לשם השוואה, בתעשיית קרנות הנאמנות מנוהלים 90% צמהכספים בידי עשר החברות הגדולות.

התחרות החריפה מתנהלת לא רק בתוך התעשייה, אלא, כאמור, גם מול מוצרים אלטרנטיביים, כלומר, גם מול מוצרים שמחוץ לתעשייה. תחרות זו התבטאה בעשור האחרון בירידה של ממש בדמי הניהול המקובלים בתעשייה.

חברות ניהול תיקים שאינן מוגדרות כגדולות צמחו השנה בשיעור ניכר, ומניהול של 55 מיליארד שקל ב-2020, הן הגיעו ל-82 מיליארד שקל בסוף 2021. זו תוספת של 27 מיליארד שקל לעומת תוספת של 24 מיליארד שקל לחברות המוגדרות כגדולות.

לשם השוואה, עשר החברות הגדולות בניהול קרנות נאמנות (אקטיביות מסורתיות) מנהלות כיום כ-153 מיליארד שקל, המהווים כ- 80% מנכסי הקרנות, ואם נתייחס לכלל התעשייה - שכוללת גם קרנות אקטיביות כספיות וגם קרנות פסיביות (מחקות וסל) - אזי נתח השוק של עשרת הגופים הגדולים מגיע ל-90%.

עוד כתבות

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"התחיל עידן חדש באיראן": המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה