ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל / צילום: איל יצהר
מנהל רשות מקרקעי ישראל ינקי קוינט ויו"ר מטה התכנון הלאומי ויו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה שלומי הייזלר השתתפו הבוקר (א') בכנס משבר הדיור של גלובס בשיתוף המכון לרפורמות מבניות בשיחה עם דרור מרמור, סגן עורכת גלובס. מטבע הדברים, הדיון החל במצב הפוליטי לקראת הבחירות.
אפשר לייצר פתרונות בחודשים הקרובים או שמחכים לממשלה הבאה?
קוינט: "כל ניהול המקרקעין בישראל אמור להיות דינמי ולהגיב לצרכי המשק ולכן החלטות מועצת מקרקעי ישראל לכאורה לא נדרשות לחקיקה, אבל הנחיות היועמ"ש - שראויות לדיון כשלעצמן - מגבילות אותנו. יש בעיות טקטיות".
אפילו תמריצים לרשויות המקומיות לא נותנים לכם לתת.
קוינט: "הפתרון לטווח הארוך הוא הגדלת היצע, הפתרונות לטווח הקצר הוא התוכניות כמו דיור במחיר מופחת. בישיבה האחרונה הגברנו את קצב השיווק דרך זה שניסינו לתמרץ את הרשויות המקומיות במבני ציבור ותוספת דירות לבני מקום. הקפאנו את השומה במועד מוקדם יותר וגם התיקון לחוק המכר מסייע להורדת המחירים".
ירקתם דם גם כשהייתה ממשלה. הכול קשה.
הייזלר: "אנחנו רוצים להניח שכל תוכניות המתאר הארציות יעברו לאישור הממשלה למרות שקיבלנו הנחיה לנהוג באיפוק. אני מאמין ומקווה שבממשלה יבינו שכשאנחנו במשבר דיור אי אפשר לעצור תוכניות של ותמ"ל ותשתיות - התקנות של ההקלות ותקנות אחרות. אני מאמין שכאשר רואים את מה שקורה, הדברים יתקדמו.
"נכון שגם בתקופה הקודמת סבלנו באישור של ותמ"לים. התאמצנו על כל ותמ"ל, מקווה שיתנו לנו להתקדם".
התקדמנו לאט מדי. מנכ"לית מינהל התכנון דלית זילבר הזכירה מוקדם יותר היום שאפילו תחנות כוח לא מצליחים לייצר פה.
הייזלר: "במועצה הארצית אנחנו מצליחים להעביר את הדברים. יש החלטה של הוות"ל להקים שתי תחנות כוח במרכז הארץ, וצריך לקחת אחריות ציבורית מנהיגותית בעניין הזה. אם לא נאשר תחנות כוח במרכז נמצא את עצמנו בלי חשמל. כל הרעיון לשים אותן בדרום ולהקים מערכת הולכה אינו מעשי. אם לא נאשר תחנת כוח במרכז, לא יהיה חשמל.
"יש החלטה של הוות"ל וזה צריך להגיע לממשלה. אני מאמין שבתקופת בחירות זה יהיה יותר קשה אבל חייבים להתקדם".
אנחנו בשיא בהתחלות בנייה, שיא בהיתרים ושיא בשיווקים. אבל הציבור אומר שאתם מספסרים בקרקעות כדי למקסם את הכנסות המדינה והציבור מקבל דירות שהוא לא מסוגל לקנות.
קוינט: "במרכז הארץ אנחנו לא יכולים לשווק את התוכניות המסובסדות ואנחנו משווקים דיור להשכרה. מינהל מקרקעי ישראל הוקם כדי שלא יהיה ספסור בקרקע".
"אוהבים לכתוש את רמ"י כל הזמן, הם השעיר לעזאזל"
ההכנסות מקרקע הביאו 30 מיליארד שקל.
קוינט: "אנחנו משווקים לא רק למגורים אלא גם לתעסוקה וגם לחשמל, וחוץ מזה ההכנסות משרתות אותנו גם לצורך תשתיות. דרך הקרקע אנחנו ממממנים מוסדות ציבור לרשויות המקומיות. אנחנו מבצעים פינויים של קרקע. זה לא הולך לכיס שלנו.
"הציבור הוא גם הלקוח שלנו וגם הבעלים שלנו. אף אחד לא היה רוצה שקרקע שהיא משאב מוגבל תוקצה בהגרלה ומי שירוויח את הכסף זה הקבלנים. טוב שהציבור ירוויח. זה אומר שהילדים והנכדים שלנו לא יצטרכו לממן את ההוצאות שלנו עכשיו".
הייזלר: "אנחנו אוהבים לכתוש את רמ"י כל הזמן, הם השעיר לעזאזל. אבל בלי גוף כמו רמ"י שמביא קרקעות ענקיות, זה לא יעבוד. התוכניות שמתוכננות על קרקעות הפרטיות נתקעות. העוצמה של רמ"י נותנת את יחידות הדיור. ראשי הערים חייבים פתרונות, תחבורה ומת"ש וכו'. ומי שדואג עכשיו לעשרות מת"שים וטיהור קרקע זה רמ"י".
קוינט: "צריך להוציא את המשקיעים מהשוק ולשחרר מאות אלפי יחידות דיור. דירה הוא מוצר ציבורי וצריך ללכת ראש וראשון למחוסרי הדיור. אין תוכנית אחת שנמצאת על המדף וניתן לשווק אותה ולא משווקים.
"אנחנו בהחלט חושבים שחוק רמ"י קובע שהרשות צריכה לשווק גם קרקע לדיור ציבורי והאוצר נתן לזה תקציב, וצריך לחשוב על חלופות, אם אתה מדבר על סל של דיור ציבורי, מחיר למשתכן, והגדלת ההיצע - אני מאמין שהוא ייתן מענה ובלבד שניתן יהיה להמשיך אותו".
אתם מזהים שינוי מומנטום?
הייזלר: "רואים בצורה ברורה שיש סוג של עצירה. רואים את זה בפרסום של המשווקים. אנחנו מאמינים שההיצע כן יעצור לצד פתרונות חשובים. כולנו בעד המדינה הזאת".
קוינט: "בישראל 2.7 מיליון משקי בית, ו-2.8 מיליון דירות. יש יותר דירות ממבקשים, יש גם דירות רפאים ומחזיקים מחו"ל, יש משקיעים בעלי כמה דירות. המדינה מוגבלת ביכולת הפתרון שלה - מרכז הארץ ברובו תפוס. חלק מהמענה שאנחנו נותנים הוא באזורים פחות מבוקשים. במרכז הארץ יש לנו תוכניות גדולות כמו סירקין, תע"ש, כפר סבא, וגם זה ייגמר. ההתחדשות העירונית היא הפתרון. אנחנו מנסים לפנות דברים זוללי קרקע כמו בתי חולים ובסיסי צבא. היום לגור בנתיבות זה כמו לגור בברוקלין ולבוא למנהטן ברכבת ב-55 דקות".
גילוי מלא: הוועידה בשיתוף המכון לרפורמות מבניות