דוד בנג'ו, מנכ''ל קבוצת עוגן אשראי חברתי / צילום: יוסי זמיר
"לפעמים אני רואה אנשים שזכו במכרזי מחיר למשתכן, וכל מה שהם צריכים זה 100 אלף שקל להון העצמי. הם מגיעים אלי עם החזר הלוואות צרכניות של 8,500 שקל בחודש ובוכים, ואני בוכה יחד איתם. הם לא עוזרים לעצמם, לי אין איך לעזור להם", כך מספר דוד בנג'ו, מנהל עוגן לבית, שפוגש בשנים האחרונות אלפי זוגות שמנסים להגיע לדירה ומלווה אותם בתהליך.
הארגון החברתי עוגן מפעיל בשנים האחרונות את "עוגן לבית", שבמסגרתו הוא מסייע למשפחות מהפריפריה החברתית והכלכלית של ישראל להגיע לדירה. לעוגן למשפחה, שנוסדה ב־2017, הגיעו 6,000 פניות, ו־3,600 משפחות רכשו דירה בעזרתו עד כה.
איך יודעים איזה משפחה יכולה לקנות דירה ואיזו לא?
"בישראל כולם חולמים להגיע לדירה, זו עובדה, יש בזה דברים טובים ודברים רעים, אבל זה נתון הפתיחה של משפחות שמגיעות אליי.
"אנחנו מעניקים להם ייעוץ ללא תשלום, במסגרתו אנחנו עוברים על דפי חשבון הבנק בששת החודשים האחרונים, רואים איך ההתנהלות הקודמת שלהם, מה הפרופיל שלהם - אם הם מאוזנים או גירעוניים, ורואים האם יש אפשרות לשנות את ההרגלים. 50% מהם מודעים לראשונה למצבם האמיתי".
איך אפשר לא להיות מודע למצבך? אם אתה גירעוני אתה במינוס.
"כי הם במינוס אבל במינוס במסגרת, אז כל זמן שהם במסגרת הם מבחינתם מאוזנים. בממוצע יש למשפחות 20 אלף מסגרת, זה הרבה. 70% מהמשפחות שמגיעות אלינו גירעוניות, רובן בגלל הלוואות שנלקחו לממן צריכה".
אם זה המצב, למה לקנות בכלל דירה?
"כשמשלמים שכר דירה, זו הוצאה, כשקונים דירה, החזר המשכנתה זו השקעה או חיסכון.
"רכישת הדירה יוצרת משמעת של חיסכון, וזה חשוב כי היום הצעירים אינם מתוכננים ואינם חושבים על העתיד. בהמשך הדרך, מחיר הדירה עלה, שילמנו חלק מהתשלומים ועכשיו אפשר לעשות דברים, למנף את הנכס אם יש צורך בכסף, יש הרבה גמישות לעומת מי שאין לו כסף".
הדרך לדירה אבל אמורה להיות ברורה: תחסכו כמה שנים ותגייסו הון עצמי, למה צריך אתכם?
"בשנים האחרונות דברים השתנו, עליות המחירים הגדילו את תקופת החיסכון, והאשראי הזול ותרבות השפע הובילו לכך שקשה לוותר על תענוגות לזמן ארוך".
כלומר רוצים לטוס לחו"ל שלוש פעמים בשנה וגם בית.
"בדיוק. יש בתחום הדיור הרבה צעדים שצריך לעשות: להקל על רגולציות, להגדיל את ההיצע.
"לממשלה יש הרבה אחריות על רמת המחירים, אבל לצד האחריות של הממשלה יש גם אחריות על המשפחה עצמה. בוא ניקח את עצמנו בידיים".
חיסכון זה שפע
בנג'ו, שליווה את עוגן לבית משלב ההקמה, ובימים אלו עובר לתחום אחר בארגון, ליווה בשלוש השנים האחרונות 1,000 משפחות. עוגן למשפחה פועלת בפריפריה, ומסייעת לרכוש דירה בסכום של כ־1.2־1.5 מיליון שקל, כאשר התהליך כולל ליווי של כשנה שבמסגרתו משנים הרגלים כלכליים, ולחלק מהמשפחות ניתנת גם הלוואה של 100 אלף שקל, ללא ריבית או הצמדה. "אם אנחנו רואים שהמשפחה במסלול הנכון, ויש לה יכולת החזר, אז ה־100 אלף שקל האלו הם למעשה קיצור זמן החיסכון".
כמה דיפולטים יש לכם?
"אין לנו דיפולטים, כולם מחזירים את ההלוואה. התהליך שאנחנו עושים יוצר מחויבות".
אתה יודע, אפשר לקחת את עצמנו בידיים, אבל זה נשמע קצת כמו סיסמה, בסוף דירה זה כסף גדול.
"הגיעה אלי משפחה בת חמש נפשות, מכניסים 15 אלף שקל, גירעוניים, הדירה שהם רצו לא הייתה ריאלית. עשינו תהליך של חצי שנה, והם הצליחו לקנות דירה. במקרה שלהם, נוסף לשינוי ההתנהלות השוטפת היה צורך בהתאמה של החלום. אז הדירה הייתה בלוד, לא חדשה, במקום שאמור לעבור תמ"א. לעתים אנחנו קוראים לדירות האלו 'דירות מקפצה', הן יסללו את הדרך להתפתחות של המשפחה בעתיד".
איך בחצי שנה חוסכים 400 אלף שקל הון עצמי?
"בדרך כלל משפחות מגיעות עם סכום קטן, ואנחנו משלימים אם הם מסוגלים לחסוך. הבעיה הגדולה יותר היא ההתנהלות השוטפת. מגיעות אלי גם משפחות של זוג וילד שמכניסות 20 אלף בחודש ונמצאות בגירעון, הרבה יוצא על מסעדות ועל פאן".
אז המשוואה היא - תוותרו על מסעדה ותגיעו לדירה?
"המשוואה היא - תתעדפו. תחליטו כמה אתם רוצים להוציא על מסעדות, כשמנגד המטרה היא הדירה. וזה לא רק מסעדות, אלא סופר: בסופר יוצא הכי הרבה כסף, הולכים, ממלאים את העגלה, מחלקים לשלושה תשלומים, וככה כל שבוע. בסוף הבית הופך למחסן וזורקים הכול. המפתח לכול שינוי זה הרגלי צריכה נבונים, בהרגלים כאלו לא יהיה חסר כלום, להיפך: החיסכון יוביל לשפע כי הכסף שנחסך הולך לדברים שאנחנו רוצים. שינוי הרגלים בסופר יכול להפחית את ההוצאה החודשית ב־30%־40% מקניות לפי רשימה ומהחלפת מותגים למותגים הזולים".
כלומר אם אני אקנה טחינה יותר זולה בשני שקלים כי החלפתי מותג, אגיע לדירה.
"קודם כול, במקרה של הטחינה תחסכי חמישה שקלים, אבל זה ממש ככה. זה מוצר, ועוד מוצר ועוד מוצר ופתאום אתה מתחיל לחשוב על הכסף שהרווחת ועל מה אתה מוציא אותו, ויש לך מטרה, כן. בסוף פשוט מסדרים את החתיכות בפאזל של מה המשפחה עושה עם הכסף שלה.
"היה לנו זוג עם שני ילדים, עם 100 אלף שקל הון עצמי, הכנסות 13 אלף שקל וגירעוניים. עשינו תוכנית צמצום ומהפך. חצי שנה רק כיסינו גירעונות, עוד שנה לאחר מכן חסכנו. התהליך לקח שנה וחצי, אבל קיבלתי הרבה חיבוקים בחנוכת הבית שלהם".
הייאוש מוביל לצריכה
אנשים לא רואים את זה. הם רואים שהם צריכים 400 אלף שקל ומתייאשים, הם לא מבינים את הקשר בין הסכום הזה להחלפת הטחינה בסופר.
"זה נכון, והייאוש מוביל לצריכה יותר קיצונית, אנשים מתנהלים ב'חיה היום כי מי יודע מה יהיה מחר', אבל אם הם ימשיכו להיות גירעוניים, לא רק שלא תהיה להם דירה, בהמשך הם יצטרכו עזרה כלכלית. אי אפשר לאורך זמן להוציא יותר ממה שמכניסים: הבנק יאפשר קצת חריגה, אחרי זה אפשר לקחת עוד מחברת כרטיסי האשראי, אולי עוד קצת מגופים חוץ בנקאיים, ואז מה? בסוף זה מתפוצץ. 70% מהמשפחות שמגיעות אלינו בהלוואות צריכה, זו פשוט קטסטרופה.
"הייאוש היום גורם לכך שיותר קשה לוותר על הרגלים, הכול ניתן באשראי או בתשלומים, ולכן התהליך אצלנו ארוך יותר, חצי שנה, שנה, שנה וחצי אם צריך - על מנת שנבין שאנחנו דברים במטרה ושההרגלים שלנו נכונים.
"אגב בתקופת הקורונה חזרנו לכל העמיתים שלנו. כולם היו מאוזנים, הם התרגלו לחשוב אחרת, נכון, חלק חששו למקום עבודתם, חלק ביקשו דחיית החזרים, והמדיניות שלנו הייתה כמו המדיניות של הבנקים בנושא, אבל כולם חזרו לשלם את ההלוואות".
תן לי דוגמה גם למשפחה שסירבתם לה.
"הגיעה אלי משפחה מירושלים, עם שני ילדים, לא מאוזנת. עברנו על החשבונות, ואני רואה שהבעל קונה לבנות ולאישה הרבה מאוד מתנות. מסתבר שבילדות הוא חי במחסור ומעולם לא קנו לו כלום. הוא נדר נדר שליקירו ואהוביו הוא קונה פי ארבעה ממה שהיה לו, אז בכול יום הולדת, בכל אירוע, כל בני הבית קיבלו ארבע מתנות כל אחד, אף שהאישה מצידה אומרת שהיא מוכנה לוותר על זה. הוא לא היה מוכן. כל היחס שלו לכסף נובע מקושי רגשי, ואם אין אפשרות לשינוי ההתנהלות שמובילה אותם למצב הגירעוני, אז אין לי רצון לסבך אותם במחויבויות נוספות".
תעודת זהות: דוד בנג'ו
אישי: בן 51, אב לחמישה ילדים, מתגורר ביישוב בני דקלים בחבל לכיש
מקצועי: בעל תואר שני בחינוך; עוסק בשיקום משפחות מזה 20 שנה, ניהל את המרכז הישראלי להעצמה
עוד משהו: "חי ונושם את התחום החברתי אפילו במקלחת"