גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ניסוי השקל הדיגיטלי שמוביל בנק ישראל: כך הוא יעבוד

הדרך לשקל הדיגיטלי עוד ארוכה, אבל הניסוי הראשון שהסתיים בשבוע שעבר מתווה את הכיוון לעתיד • בבנק ישראל מאמינים שגוף מרכזי צריך לקבל החלטות עבור הלקוח, מתלבטים מי יכתוב חוזים שיתבצעו במטבעות דיגיטליים, ומתכננים לאפשר אנונימיות בחלק מהעסקאות

בנק ישראל סיים את הניסוי הראשון בשקל הדיגיטלי / אילוסטרציה: Shutterstock, Aleksandra Sova
בנק ישראל סיים את הניסוי הראשון בשקל הדיגיטלי / אילוסטרציה: Shutterstock, Aleksandra Sova

בנק ישראל פרסם בשבוע שעבר את תוצאות הניסוי שביצע בשקל דיגיטלי. הדרך לאימוץ שקל דיגיטלי בישראל עוד ארוכה, אבל המסמך של הבנק מספק הצצה לעתיד הכסף של העולם ככלל ושל המדינה בפרט. אולם עוד בטרם צוללים אל השקל הדיגיטלי, כדאי להבין את היטב את הרקע שעומד מאחורי קידום הפרויקט.

מטרתו המקורית של הקריפטו הייתה להחליף את המערכת הפיננסית, ולהקים כלכלה חלופית. הרעיון נוסד לאחר משבר 2008 שבו, כך לפחות טוענים חסידי הקריפטו, המערכת קיבלה החלטות לא ענייניות וחילצה את הבנקים, שביצעו השקעות כושלות בתחום ניירות ערך מגובי המשכנתאות - על חשבון האזרחים.

בבסיס הקריפטו עומד עיקרון הביזור: את ההחלטות מקבלים המשתמשים, ולא קבוצה מצומצמת. נוסף על כך, אין הגבלת גישה - כל אחד יכול להיות חלק מה"משחק" הפיננסי. בעשור החולף, המערכת הקריפטוגרפית הפכה לפופולרית, בייחוד במדינות מתפתחות שבהן קיים לאזרחים קושי בנגישות למערכת הבנקאית המסורתית. שני גורמים שהתפתחו בה איתגרו את הבנקים המרכזיים בעולם: הראשון הוא מטבעות שרצו להנפיק חברות ענק כמו מטא, והשני הוא המטבעות היציבים שמוצמדים לערך של מטבע קיים כמו דולר או אירו. מטבעות אלו, שאינם תנודתיים כמו מטבעות הקריפטו הרגילים, הפכו לפופולריים, והיקפם גדל.

המטבעות היציבים הם למעשה הבטחה כי המטבע יהיה כשוויו של המטבע הצמוד אליו בכל רגע נתון, ולשם כך יש צורך ברזרבות. נקודת ההשקה הזאת בין שווי המטבע הדיגיטלי לבין שווי מטבע אמיתי, היא בעלת השפעות על הכסף המסורתי. זה היווה קטליזטור לבנקים המרכזיים לפתח מטבע דיגיטלי מדינתי - CBDC (Central Bank Digital Currency), שייאפשר העברות מהירות ותשלומים מרחוק, תוך שליחה ישירה של המטבע מארנק לארנק. מדינות רבות בעולם עורכות כיום ניסויים ב־CBDC, ולומדות את היתרונות של המערכת והדילמות שלה. בעקבות זאת מגיע ניסוי בנק ישראל, ואלו התובנות ממנו.

1

הבנק ייטול החלטות לבדו

נקודת המוצא של הקריפטו הייתה הרצון לביזור, והבעיה עם מקבל החלטות יחידי. מנגד, בנק ישראל מתחיל את מסקנותיו דווקא בכך שהמצב הטוב ביותר הוא שיהיה גוף שייטול את ההחלטות עבור הלקוח. "ברשתות בלוקצ'יין מבוזרות לחלוטין אין אמון בין המשתתפים ברשת, והן מתבססות על מנגנוני קונצנזוס יקרים ומסורבלים", מציינים בבנק ישראל ומדגישים כי לעומת זאת, הקונצנזוס בניסוי שערכו בהיותו (PoA (Proof of Authority. כלומר, מבוסס על מוניטין הבנק המרכזי. "הבנק המרכזי הוא זה שמחליט מי יכול לשמש כמאשר עסקאות מאצילה את האמון ממנו נהנה הבנק המרכזי אל אותם גופים תוך שמירה על הביזור של המערכת".

מדברים אלו ניכר כי בבנק ישראל לא מבינים עד תום את הרעיון שעומד מאחורי הביזור. אם יש Authority אין ביזור, יש גורם אחד ויחיד שנוטל החלטות - וכך עובדת השיטה המסורתית. זה בסדר, רק שאין סיבה לנסות לצבוע את זה ב"באזז־וורדס" מהתחום. ואם טוענים כי במערכות מבוזרות אין אמון בין המשתתפים ברשת, צריך גם לזכור ולהתמודד עם הטענה כי אותם משתתפים ברשת הקימו אותה בגלל שאיבדו אמון בבנק המרכזי.

2

הפעילות תהיה מוגבלת

לצורך הניסוי, בנק ישראל יצר מערכת תשלום: הבנק המרכזי הוא זה שמנפיק את הכסף, מעביר אותו לנותני שירותי תשלום - והם עומדים בקשר עם הלקוח הסופי.
לכאורה, ניתן היה לדלג על נותני שירותי התשלום, להנפיק - ולהעביר את הכסף ישירות אל צרכני הקצה. עם זאת, הבנק המרכזי שולל זאת. הוא לא מעוניין לעמוד בקשר עם לקוחות, לבצע הליכים כמו הכרת הלקוח, וכו'.

ויתור על הבנקים ועל נותני השירותים הוא בעייתי למערכת הפיננסית, וכך כותבים בבנק ישראל בתוצאות הניסוי: "אחד הסיכונים הגלומים ביישום מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי הוא הסיכון ל־Bank Disintermediation - מצב בו הלקוחות ימשכו חלק גדול מחשבונות הבנק שלהם וימירו אותם לשקל הדיגיטלי". הסכנה בכך היא שלא יהיה לבנקים פקדונות שמשמשים אותם כבסיס למתן אשראי, דבר שיגביל את היכולת שלהם לתת אשראי.

בבנק ישראל מציינים כי "בהקשר זה, מדינות שונות בוחנות את הצורך בהגבלת השימוש ב־CBDC. על מנת למנוע פגיעה משמעותית במערכת הבנקאית במסגרת הניסוי, נבחנה היכולת להגביל את גובה העברה הבודדת, ומספר ההעברות הכולל ביום אחד, באמצעות כתיבת המגבלות בחוזה החכם". כלומר, על מנת שלא תשמרו את כל כספיכם בארנק דיגיטלי מחוץ למערכת הבנקאית - בוחן בנק ישראל להטיל מגבלות על השימוש בו.
הם מציינים כי במטבע הדיגיטלי של הבנק המרכזי של הבהאמס, Dollar Sand, יש שתי רמות ארנקים. בגבוהה מביניהן, ניתן להחזיק עד 8,000 דולר ויש מגבלת תשלום של 10,000 דולר. וזאת, כאשר הארנק מחובר לחשבון הבנק של הלקוח, וסכום שמעבר ליתרה יעבור אוטומטית לחשבון הבנק.

באירופה, ה־ECB הגדיר 3,000 אירו כרף אפשרי שמעליו לא ניתן יהיה להחזיק באירו הדיגיטלי. בבנק ישראל מציינים כי במטרה להשיג את המטרה של מניעת פגיעת המערכת הבנקאית, נכון יותר להגביל את גובה היתרה שניתן להחזיק ולא את סכום ההעברה, לחבר את הארנק הדיגיטלי ישירות לחשבון - ויתרה עודפת תעבור אוטומטית לחשבון.

3

מי יכתוב חוזים חכמים?

במסגרת הניסוי, בנק ישראל בחן את הסיכון בפקודות תשלום מורכבות יותר שנעשות באמצעות חוזים חכמים: ביצוע עסקה למכירת רכב שבמסגרתה מועבר תשלום בשקל דיגיטלי תמורת NFT שמייצג בעלות רכב.

החוזה החכם תוכנת לבצע את העברת הכספים והבעלות תמורת הסכום שמבקש המוכר, ונבדק האם יש סיכון למי שמבצע את התשלום? למשל, כאשר התשלום יבוצע והוא לא יקבל את הרכב. ההגנה על המשלם במקרה זה, תלויה בתנאי החוזה החכם שמתלה ביצוע שתי פעולות זו בזו.

"שאלה חשובה בהקשר זה הינה מיהו הגורם שבונה את החוזה החכם. במערכת השקל הדיגיטלי, לא סביר שבנק ישראל יכתוב אפליקציות לפעולות תשלום ספציפיות. מנגד, קשה להניח גם שיתאפשר לכל גורם לכתוב חוזה חכם על גבי הבלוקצ'יין עצמו, משום שהדבר עשוי להוות סיכון משמעותי למערכת כולה כתוצאה מבאגים בכתיבת הקוד של החוזה החכם, אם הקוד ייכתב בצורה לא יעילה שיגרום עומסים על המערכת כולה, או אם גורם עוין יכתוב חוזה חכם לא אמין, שיביא לאובדן כספים של הלקוחות", מציינים בבנק ישראל.

פתרון אפשרי שהוצג הוא שספקי שירותי התשלום יהיו מורשים לכתוב חוזים חכמים. מכך, עולה שאלה אחרת: באיזו מידה יידרש פיקוח על סוג החוזים והאמינות של הקוד של החוזה?

4

הפרטיות על השולחן

נושא נוסף שנבדק היה הפרטיות של המשתמשים בשקל הדיגיטלי. כיום, תשלום מזומן יכול להיות אנונימי לחלוטין, בעוד שכל תשלום דיגיטלי דורש זיהוי וקיים רישום של פרטי העסקה. על גבי הבלוקצ'יין נרשמות כל ההעברות, והשאלה היא כיצד מעצבים מערכת עם פרטיות ובאיזו רמה.

נקודת המוצא של בנק ישראל היא שלאזרח יש זכות בסיסית לפרטיות. לכן, במסגרת הניסוי שערך הבנק, הוא ביצע ניסויים במודלים טכנולוגיים שיאפשרו רמה מסוימת של פרטיות בשימוש בשקל דיגיטלי, ובו הקצה, במסגרת הניסוי, תקציב חודשי של 1,000 שקלים בחודש יישאר פרטי.

עוד כתבות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

בורסת טוקיו, יפן / צילום: Shutterstock

עליות בבורסות אסיה; גוגל טסה במסחר המאוחר

ניקיי מטפס ב-1.1%, מדד שנחאי מוסיף לערכו 0.8%, מדד שנזן מתחזק ב-1.5%, הנג סנג קופץ ב-2.1% ומדד קוספי מתקדם ב-1.2% ● גם החוזים העתידיים על מדדי ארה"ב נסחרים בעליות ● בהמשך היום יתפרסם בארה"ב מדד מחירי ההוצאה הפרטית (PCE), מדד האינפלציה המועדף על ידי הפד

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות