גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בשל התנגדות האוצר: הממשלה לא אישרה הקמת מרכז חישובים אקלימי לאומי

הממשלה הסירה מסדר היום החלטה להקמת מרכז חישובים אקלימי לאומי, שיאפשר קבלת החלטות מבוססת נתונים באשר להתמודדות עם נזקי משבר האקלים ● באוצר טוענים כי הממשלה לא נמצאו מקורות תקציביים לכך ● בשל היעדר יכולות חישוב, בניגוד לקיים בעולם, הערכות האקלימיות של ישראל מתבססות על מודלים מלפני עשור, שמתייחסים לתוואי שטח גדול מאוד, ואינם מדויקים

חילוץ בשיטפון באזור חיפה, נובמבר 2020 / צילום: חילוץ והצלה
חילוץ בשיטפון באזור חיפה, נובמבר 2020 / צילום: חילוץ והצלה

מרכז חישובים אקלימי לאומי ימתין: לאור דרישת משרד האוצר, הנושא הוסר מסדר יומה של הממשלה, שאמורה הייתה לאשר היום (א') תקציב לטובת מרכז שיאפשר קבלת החלטות היערכות לשינוי אקלים תוך התבססות על ידע מדעי ממוקד. זאת, למרות שמדובר במימוש של החלטת ממשלה משנת 2018, ולמרות שמשרדי הממשלה נדרשים לפעול להתמודדות עם נזקי משבר האקלים, אך ללא תשתית ראויה שתשקף באופן מהימן את המגמות האקלימיות בשטח, ברמת רזולוציה הנוגעת יכולות לענפים השונים במשק ולאזורים שונים בארץ.

בשל מיקומה הגיאוגרפי, ישראל מתחממת בקצב כפול מהעולם, ופגיעה לתופעות שונות המתרחשות בשל שינויי האקלים. מרכיב הכרחי ובסיסי לפיתוח מדיניות יעילה בנושא ההסתגלות לשינויי האקלים הבלתי נמנעים, היא קיומן של תחזיות ותרחישי אקלים מפורטים לטווח הארוך, באופן ממוקד לאזורנו, תוך בחינה מרחבית. אך בישראל אין כיום טכנולוגיה כזו, והיא איננה יכולה לבצע הרצת סימולציות ברזולוציה גבוהה על ידי גופי הממשלה, לבחינת תסריטים שונים והשפעותיהם האפשריות. למשל, כיצד ישפיעו הצפות על שכונות בנהריה, כיצד תושפע החקלאות באזורים שונים בארץ וכיצד מושפעים מקורות המים משינויי האקלים, או מהי מגמת ההתחממות הממוקדת הצפויה עבור באר שבע עשורים קדימה. ללא ידע ממוקד, מתקשה הממשלה להכריע מהי הדרך הנכונה להקצות תקציבים להתמודדות עם מניעת הצפות, או הסתגלות לשינויים מסוגים שונים במרחב הציבורי.

מקורות המימון: חמישה משרדים ורשות

לכן, בחודש יולי בשנת 2018, החליטה הממשלה ליישר קו עם מדינות רבות בעולם, ולהורות על בחינת הקמת מרכז חישובים לאומי בעל יכולת עיבוד גבוהה, אשר ישמש להרצת סימולציות אקלימיות ברמה גבוהה ולבחינת סימולציה של מידת האפקטיביות של פעולות הסתגלות שונות. כך, גם המליצה מנהלת ההיערכות לשינוי האקלים בדוח הראשון שלה, שפורסם באפריל אשתקד. בניגוד לישראל, ביתר מדינות ה-oecd, מתבססות הערכות השירות המטאורולוגי וההיערכות לאירועי קיצון על מודלים אקלימיים עדכניים ומתקדמים. אך בשל היעדר תשתית, בישראל המודלים האקלימיים מתבססים על כלים מדעיים מלפני עשור.

ההחלטה להקים את מרכז החישובים הלאומי נדונה בין המשרדים השונים לאורך השנים האחרונות, אך הממשלה התמהמה עם הקמתו ולא פעלה לכך במסגרת חוק ההסדרים והתקציב האחרון, וגם לא הקצתה לכך תקציב במסגרת החלטתה להקים את פרויקט מחשב העל הלאומי (במימון ציבורי של 290 מיליון שקל). היום, ביקשה הממשלה לאשר תקציב עתידי לנושא מבסיס תקציבם של משרדי הממשלה עצמם, לאחר הסכמות ביניהם, ולא במסגרת הקצאה ממשלתית חדשה. אך כעת, במשרד האוצר ביקשו להסיר את הנושא מסדר היום של הממשלה.

לפי מקורות ל״גלובס״, במשרד האוצר מתקשים להשלים עם כך שהממשלה מבקשת להתחייב להקצאת תקציב על חשבון החלטות הממשלה הבאה, שכן מדובר בהקצאה תקציבית שתחל רק בשנת 2023. מהאוצר נמסר בתגובה כי ״ההצעה הועלתה לסדר היום בלא שהיה לה מקור מימון כנדרש והמוצע בה מנוגד לסעיף 40א לחוק יסודות התקציב. משכך, היא הוסרה לצורך המשך ליבונה והתאמתה להוראות הדין״.

הממשלה אכן לא תכננה להקצות את הסכום המדובר במסגרת התקציב הקיים ולא מצאה מקורות מימון למרכז באופן מידי שיאפשר גם מימוש במסגרת תקציב המשכי, למרות רזרבות בגובה יותר מ-20 מלש״ח בקופת המדינה. לפי ההצעה, גם אילו תאושר ההחלטה בשבועות הקרובים, מימושה יהיה תלוי בתקציב הממשלה הבאה ובאישורה.

זוהי לא הפעם הראשונה שבה הממשלה דוחקת את הנושא מסדר היום. כבר בשנת 2018, הוחלט להסיר מהחלטת הממשלה את הקצאת 10 מיליון שקלים לחקר הערכות סיכונים בתחום המטאורולוגיה, ההידרולוגיה, הים והשלטון המקומי. החלטה בנושא היערכות להתמודדות עם שינויי האקלים אכן עברה בממשלה בעת ההיא, אך ללא כל תקציב, לאור התנגדות האוצר. שרי הממשלה הוזהרו על ידי הדרג המקצועי הבכיר במשרד להגנת הסביבה כי ללא מחשב להרצת מודלים אקלימיים לא ניתן יהיה להבין לעומק האם אירועים אקלימיים המתרחשים בישראל משקפים מגמה של שינוי פיזיקלי, אך לא ניתן לכך כל מענה.

ככל שתאושר בעתיד הקמתו של מרכז החישובים האקלימי הלאומי, הוא יתוקצב מבסיס תקציבם של חמישה משרדים ורשות אחת: משרד התחבורה, רשות החדשנות והמשרד להגנת הסביבה יקצו 900 אלף שח מתקציבם כל אחד, ומשרדי החקלאות והאנרגיה ורשות המים - 450 אלף שח. בסך הכל, מדובר בהקצאה של 4 מיליון שח למטרה במשך 4 שנים ו-20 מיליון שקלים במשך 5 שנים. אותו תקציב יאפשר תשתית מכשור של 10,000 ליבות, פתרון אחסון והקמה של מרכז שיהווה בסיס ידע לממשלה, לאקדמיה ולחברה האזרחית.

מודלים שלא משקפים את המציאות

למרות שחקר המערכות האקלימיות התפתח מאוד לאורך השנים האחרונות, ישראל מדשדשת הרחק מאחור. בדוח שחיברה לאחרונה ועדת ההיגוי של האקדמיה הישראלית למדעים להתמודדות עם משבר האקלים, הצביע החוקרים על המצב העגום בשטח: מודלים האקלימיים שעליהם תוכנית ההסתגלות הלאומית למשבר האקלים מתבססים על רזולוציות גסות של כ-50 ק״מ היכולות להטעות, תוך הסתמכות על הדמיות כלל-עולמיות שבוצעו לפני כעשר שנים. מדובר בהערכות שאין בכוחן להבין בתהליכים מטאורולוגיים חשובים אשר מעצבים את האקלים בארץ, ולהציג למשל את מגמת עוצמות הגשם.

במודלים אלו אין יכולת להציג בבירור ובחדות אזורים גאוגרפיים חשובים בישראל - עמק הירדן ומפרץ ים סוף, אגן הניקוז של הכינרת (מאגר המים העיקרי של המדינה), ואפילו לא את צורתו ואת מיקומו של קו החוף של הים התיכון. כך למשל, על פי מודלים גסים אלו, באקלים הנוכחי אמורה הטמפרטורה הממוצעת בצוהריים במהלך הקיץ בירושלים להיות כ-36 מעלות צלזיוס, אך בפועל נמדדות לרוב 29 מעלות צלזיוס; על פי ההדמיות של המודלים יורדים בירושלים במהלך החורף 250 מילימטרים גשם בלבד, ואילו בפועל כמות המשקעים השנתית היא כ-550 מילימטרים.

ישראל מתמודדת כבר כיום עם השלכות שינויי האקלים, השלכות שילכו ויחמירו עם השנים. לכן, עליה לגבש מדיניות להסתגלות עם השינויים הללו. המומחים, ובהם פרופ' דן יקיר, פרופ' שלומית פז ופרופ' איתן ששינסקי, מצביעים על מספר תחומים שבהם עיניה של הממשלה 'קשורות' בשל היעדר בסיס מדעי מדויק. כך למשל, ייתכן שבשל שינויים במאזן המים, יהיה צורך במקורות חדשים להספקת מים, ולהסדרים בנושא עם שכנותיה של ישראל. בשל עליית מפלס פני הים ובשל חדירת מים מלוחים ליבשה, ייתכן כי יהיה צורך בתכנון נמלים ואזורי חוף בהשקעה עצומה. כך יתכן גם שינויים בטמפרטורות ובעומס החום עלולים לגרור שינויים בצריכת החשמל ובדפוסי צריכת החשמל, ובעקבות זאת יהיה צורך בתוכניות ליצירת מקורות אנרגיה נוספים. שינויים במשטר העננות/הקרינה או במשטר הרוחות עלולים להשפיע על תפוקת מתקני האנרגיה המתחדשת ועל תרומתם היחסית למכלול מקורות האנרגיה.

לפי המומחים, ישנו צורך ביצירת תחזית אקלימית ארצית ואזורית ברזולוציה גבוהה של 2-3 ק״מ, הדורשים כוח חישוב שלא קיים כיום בישראל עבור מטרה זו. להערכתם, העלות לקבלת תחזית לאומית ראשונה, נאמדת בכ-10 מיליון דולר, ועליה להתעדכן מדי חמש שנים. מדובר, בסך הכל, בהשקעה של כ-2 מיליון דולר בשנה לאורך זמן, כחלק מתוכנית קיימת של הממשלה שכבר יצאה לדרך - במסגרתה מתוקצבת הקמת מחשב על הלאומי לפיתוח בינה מלכותית ומדע נתונים.

מרכז החישובים הלאומי, ככל שיקום, יימצא באחריות השירות המטאורולוגי, תחת משרד התחבורה. מטעם המשרד ושרת התחבורה, מרב מיכאלי, לא נמסרה תגובה לדברים.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי חוזרת רשמית לכס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות