גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רחבת בטון המגיעה עד לקו המים / צילום: אלי ורבורג, המשרד להגנת הסביבה

הפוקדים את חופי אילת בעת האחרונה, נתקלים בעבודות משמעותיות שמבצעת העירייה: רחבת בטון גדולה כבר ניצבת בקו המים בחוף קיוסקי, ועליה פועלים עסקים. הבטון שכיסה את החוף והעבודות שמבצעת עיריית אילת, לא רק מונעות מהמתרחצים גישה חופשית לקו המים ומצמצם את שטח החוף הפתוח לציבור, אלא גם פוגע בסביבה החופית, עלול להוביל לפגיעה בשוניות האלמוגים הרגישות במפרץ אילת, ומבוצע בניגוד לעמדת המשרד להגנת הסביבה. בחופים ציון, קיסוסקי ואלמוג, מתוכננות ומבוצעות עבודות בטון והקמת טיילות ״שלא לצורך ובאופן שפוגע בסביבה החופית ובערכי הטבע הייחודיים במקום״, כך לפי המשרד להגנת הסביבה, הדורש ממנהל התכנון לקיים דיון דחוף בנושא במטרה לבלום את הרס הסביבה החופית.

בעיריית אילת, מבצעים בחופי העיר פרויקט ״לחידוש ושדרוג חופי העיר, במטרה להפוך אותם לנגישים, יפים ובטוחים יותר״, כך לפי העירייה. זאת, בית היתר לאחר שסערה שהתרחשה בשנת 2020 בחופי העיר הסבה נזק עצום, שנאמד בכ-100 מיליון שקלים לפי העירייה. עבור אותו צורך, ניתנו לעיר היתרי בניה על ידי מנהל התכנון, אך המשרד להגנת הסביבה - אינו חבר בוועדת הרישוי שאישרה את היתרי הבניה, ואלו ניתנו ללא תיאום עמו, למרות בקשת המשרד עוד בשנת 2020. לדברי מתן לוינסון, מתכנן מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה: "השימוש הנרחב שנעשה בבטון מזוין שנוצק על קרקע חופית, לא צריך להיות פרקטיקה מקובלת בשנת 2022. יש דרכים ידידותיות לסביבה להנגיש לציבור את החופים היפים של אילת".

במסגרת השיפוץ, דרשה העירייה להפוך את קו החוף לרצוף בטון, וכך נעשה בימים אלו: בטון מזוין נוצק לקרקע החופית החולית. לפי המשרד להגנת הסביבה, גריעת שטח הקרקע החופית היא כמעט בלתי הפיכה. בניית אלמנטים קשיחים מבטון בקו המים או בסמוך לו עלולה לגרום, בעת סערה חזקה, לא רק לגריעת הקרקע אלא גם להגברת ההרס של האלמוגים עקב הגברת אנרגית הגלים החוזרים לים. ״הניסיון מלמד כי הפתרון הנכון הוא להרחיק את הפיתוח ואת הבינוי מקו המים, ואת המתקנים שיש הכרח להצמיד לקו המים, יש להקים כמתקנים פריקים - לקח שהיה אמור להילמד לאחר הסערה שאירעה באילת בחודש מרץ 2020״, מסבירים אנשי המקצוע במשרד. יתר על כן, במסגרת העבודות, מוקמות שמשיות חוף שחלקן יהיו מוארות בלילה - באופן העלול לייצר זיהום אור בסביבה חופית רגישה, המשמשת בית לבעלי חיים העלולים להיפגע מכך.

מנהל התכנון: "קוראים לעיריית אילת שלא לקדם בשלב זה צעדים הסותרים את המסמך"

למרות הסכנה הסביבתית הגלומה בעבודות פיתוח על קו החוף, ההערות שהעביר המשרד במהלך 2020 בנוגע לקרבה המתוכננת של פיתוח לקו המים ולחומרי הבניה והביסוס, במסגרת תוכניות הבינוי - לא התקבלו. בשנת 2020, פנה מחוז דרום של המשרד להגנת הסביבה לגורמים הרלוונטיים כדי לקבל את בקשות היתרי הבניה ולבחון את העבודות המתוכננות, בהן הקמת שבילי בטון בסמוך לקו המים, שימוש נרחב בבניה קשיחה מבטון, והקמת מזח בחוף אלמוג. המשרד הביע חשש מפגיעה חמורה בסביבה החופית, וסבר כי מדובר בפיתוח עודף ומיותר שאינו מותאם לסביבה זו. בהתאם, הודגש למהנדס העיר דאז של עיריית אילת כי יש ללוות את היתרי הבנייה בפרשה טכנית שתכלול הנחיות למניעת פגיעה בסביבה החופית. אך בעירייה בחרו להתעלם מכך ואף לכלול בתוכנית אלמנטים מהם הסתייג המשרד, ומבלי לפרט אף מהן ההנחיות שניתנו למתכננים ולקבלנים למניעת פגיעה בסביבה החופית, אם בכלל.

לפי גורמי המקצוע במשרד, עבודות הפיתוח נעשות בסמיכות רבה מאוד לקו המים ובמקרים מסוימים אף מעבר לו, ואירעו בהן תקלות ופגיעה בסביבה החופית. עוד עולה כי יש מקטעים שלכתחילה התקיימה בהן רצועת חוף צרה בשל בינוי קיים, וכעת נשארה רצועת חוף צרה עוד יותר, ברמה של מטרים בודדים שנותרו לשימוש הציבור.

אלו לא העבודות היחידות שמתכננת עיריית אילת בקו החוף. לכן, דורשים במשרד להגנת הסביבה לערוך דיון נרחב במנהל התכנון, בכדי לצמצם את הפגיעה בסביבה החופית הרגישה של הים האדום. במנהל התכנון אומרים על כך כי "המנהל רואה חשיבות בחופי הים בכלל וברצועת החוף של אילת בפרט כמשאב פתוח לכלל הציבור. בימים אלה מגבש מנהל התכנון יחד עם הגורמים הרלוונטיים מסמך המתווה תשתית תכנונית ארוכת טווח לחופי אילת ולמרחב הימי של אילת, תוך שימור המאפיינים הסביבתיים והאקולוגיים הייחודיים של החוף והים, לצד קידום תיירות מגוונת וייחודית הפוגשת את החופים מצד אחד ואת המדבר מצד שני. אחד העקרונות הבסיסיים במסמך הוא פתיחת חופי הים לכלל הציבור. למרות פניות חוזרות ונשנות לעיריית אילת ולרשות הטבע והגנים, לקדם את המסמך, המהלכים לא מוצו. אנו קוראים לעיריית אילת שלא לקדם בשלב זה צעדים הסותרים את המסמך".

עיריית אילת: ״העבודות נעשות בהתאם להיתרי הבניה שניתנו"

בעיריית אילת טוענים כי העבודות מתבצעות בפיקוח הדוק של רשות הטבע והגנים. ברשות הטבע והגנים אומרים כי מדובר בתוכניות שאושרו ברמה המקומית, בניגוד לעמדת הרשות. ״הפיתוח נעשה קרוב מידי לקו המים וקיים סיכון לפגיעה בטבע בשל כך. הרשות מצידה מפקחת על העבודות על מנת לצמצם עד כמה שניתן את הסיכון לפגיעה בטבע. פעולות פיקוח אלו אף הובילו לעצירת העבודות לא אחת בשל חריגות״.

מעיריית אילת נמסר: ״העבודות נעשות בהתאם להיתרי הבניה שניתנו, לאחר מילוי כל דרישות רשויות הרישוי. ההיתרים תואמים באופן מלא את תוכנית הבינוי אשר אושרה גם בוועדה המקומית ובמליאת מועצת העיר. העבודה בשטח מתבצעת תחת נהלים מחמירים לשמירה על הסביבה ומניעת הפגיעה בה. חומת ההגנה בביץ’ רוק מוחלפת בתשתיות נקודתיות להגנה על מבני החוף והתשתיות. מקלחות החוף החדשות יחוברו לרשת הביוב העירונית כדי למנוע זרימה לים. התאורה מותאמת לדרישות הסביבתיות תוך מזעור זליגת האור למרחב הימי. מערכת ההשקיה תהיה מבוקרת ללא שימוש בחומרי דשן .

״העבודות יגדילו את היקף הקרקע המיועדת לחופי רחצה הפתוחים לציבור ואת ההצללה הציבורית לאורך החופים, תוך הבטחת נגישות מירבית של הציבור כולו עם ובלי מוגבלות אל החוף ולאורכו, יחד עם ביצוע הגנות ימיות על המבנים והתשתיות, אשר תוכננו באופן מוקפד ומקצועי על ידי מהנדסים מומחים על מנת להבטיח עמידותם בסערות עתידיות. מדובר בפרויקט שלצידו תועלות ציבוריות ועירוניות אדירות שיובילו להתפתחות הטובה והנכונה של העיר אילת״.