הנפקת איירון סורס בניו יורק / צילום: צילום מסך יו טיוב
זהו קיץ הרה גורל. קונספציות ישנות, הבטחות שממתינות למימוש, חלומות באספמיה, כל אלה מפנים את מקומם להתפכחות ולזהירות. לקוחות צלזיוס הבינו ש"פיקדון" עם הבטחה לתשואה שנתית של 17% הוא בעצם תיק השקעות ממונף; קברניטי מובילאיי הגיעו למסקנה שהנפקה איננה מהלך ריאלי ושנכון לעכשיו אין להם ברירה אלא לדבוק בחברה שרכשה אותה, אינטל, והמניה הזוחלת שלה; בעלי המניות של איירון סורס - שלמרות ירידת השווי עדיין נסחרת במכפיל נאה - הבינו שטוב להחזיק במניות מיעוט בחברת ענק מאשר להיות בעלי שליטה בחברה בינונית; ואילו המשקיעים בענף סרטוני הווידאו האוטומטיים - ענף שנחשב בעבר מפואר והוציא תחת ידו חברות ישראליות מבטיחות כמו סאנדיי סקיי ואידומו - עושים את דרכם החוצה ממנה.
לקבלת סיכום השבוע בהייטק ובמדע במייל: הירשמו כאן
וגם: בעבר גדשו את ישראל מדי שנה מאות משלחות של אנשי עסקים סינים שנעו בין אתרי התיירות הגדולים בירושלים ובמצדה לבין חברות ההייטק של תל אביב והרצליה. הישראלים כינו את הטרנד "אקו תוריזם" - לא בגלל התרומה הסביבתית אלא כי הייתה זו "תיירות כלכלית". בין אמבטיית בוץ בים המלח לארוחת יוקרה במסעדת רפאל (ז"ל), הם השקיעו מאות מיליוני דולרים בסטארט-אפים וקרנות. ההון הסיני הגיע באמצע העשור הקודם לכ-6% מכלל ההשקעות בהייטק הישראלי - אבל מאז התאדה כליל. לאן הוא נעלם?
הנה שמונה נושאים מעניינים שעסקנו בהם השבוע בעמודי ההייטק והמדע של גלובס
1. מיזוג של תקווה
"מתמזגת כדי לייצר תקווה לעובדים": לאיירון סורס לא נותרו הרבה ברירות מלבד מיזוג. בכיר בעולם האד-טק: "ללא מיזוג, גם אם הנתונים הפיננסיים של איירון סורס יהיו טובים מאוד, העובדים יצטרכו לחכות לפחות שנתיים-שלוש לעלייה מהותית בשווי, והרבה מהם לא יהיו מוכנים לכך ויעזבו". פרשנות גלובס.
2. מתחת לאפס
חודש לאחר שהקפיאה את המשיכות ללקוחותיה, חברת צלזיוס הגישה בקשה לפשיטת רגל. המקרה של ענקית המטבעות הדיגיטליים, שהבטיחה ללקוחותיה תשואות חלומיות ומופרזות, משקף את בעיות היסוד בשוק המבוזר. חמש הערות בעקבות פרשת צלזיוס, ענקית הקריפטו הישראלית שקרסה, והעניקה שיעור חשוב לשוק כולו.
3. לאן נעלמה סאנדיי סקיי?
חברת סאנדיי סקיי תכננה לצאת להנפקה בבורסה בת"א לפי שווי של מיליארד שקל. אולם מאז השתנה המומנטום בשווקים, וכעת מודיעים בחברה על מכירת השליטה וקבלת השקעה בהיקף של 100 מיליון דולר מקרן אמריקאית לצד קיצוץ של 13% מכוח-האדם.
4. הם כמעט השתלטו על ההייטק הישראלי - ואז נעלמו
גל סיני שטף את ההייטק הישראלי לפני עשור: אלפי תיירי עסקים ועשרות משקיעים ממשלתיים נהרו לפה במרדף אחר טכנולוגיה כחול לבן. בהמשך, הגבלות להוצאת מטבע זר מסין לצד לחץ אמריקאי הביאו לנתק בין ההון הסיני לתעשייה המקומית. כיום מודל הניתוק מההון הסיני משמש את אלה שמבקשים להתנתק מההון הרוסי. "מתנתקים מההייטק הסיני" - כתבה שנייה בסדרה.
5. עד כמה פגע המשבר העולמי בהייטק הישראלי?
בחודשים אפריל-יוני גייסו סטארט-אפים ישראלים 4.1 מיליארד דולר, ירידה של 27% בהשוואה לרבעון הראשון של 2022, ושל 50% לעומת הרבעון הרביעי אשתקד. עפ"י הדוח של חברת המחקר IVC ולאומי-טק, המימון נחתך בעיקר לסטארט-אפים בשלבים מתקדמים ולתחום הפינטק.
6. פודקאסט "הצוללת": מה עומד מאחורי הפיטורים בהייטק?
חברות ההייטק הישראליות נחלקות היום לשני סוגים: חברות שמפטרות עובדים ואלה שעוד יפטרו. רק בחמשת הימים הראשונים של יולי פוטרו קרוב ל-600 עובדים, קצב גבוה מאוד. במקביל, חברות עוצרות גיוסים וגם חלקן של המסיבות בוטל. למה זה קורה דווקא עכשיו והאם גלי הפיטורים יהפכו לסחף? האזינו.
7. הדומיננטיות נשמרת, אבל מובילאיי כבר לא לבד
למובילאיי יש פתרון לתחום המשאיות, אך בשוק זה פעילות חברות נהיגה אוטונומית בולטות לא פחות ממנה, כמו וואימו, אורורה, אובר ואיינרייד השבדית. גם בתחום הרכב החכם מובילאיי כבר אינה לבד. למרות ההובלה בשוק, הנפקה בימים אלה אינה הגיונית או אפשרית. פרשנות גלובס.
8. ענף אחד, שני סולמות שכר
בשנים האחרונות הלך וגדל מספר החברות המשלבות הייטק וביומד, וזה שינה את תרבות העבודה ואת תמונת השכר בענף. בעוד ששכר המתכנתים מתחרה בתנאים המוצעים בהייטק, סקאלת השכר של מדענים בעלי תואר שלישי נמוכה בהרבה. עכשיו, אומרים בכירים בתעשייה, המשבר מחלחל לכולם.