תמר זנדברג מסכמת קדנציה כשרה להגנת הסביבה / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
לפני קצת יותר משנה, צעדה תמר זנדברג לתוך לשכת השרה במשרד להגנת הסביבה. מי שעוקב אחר הנושא, לא יכול היה שלא להתרגש מהמראה החריג: במשרד שלעיתים קרובות ניתן כתיק פשרה לפוליטיקאים שלא הביעו בו כל עניין, תכהן עתה שרה שהגדירה עצמה בעבר כ"פעילת סביבה", ופעלה כחברת כנסת כדי לקדם את הנושא. זנדברג, בניגוד למרבית קודמיה בתפקיד, דרשה אותו עם הרכבת הממשלה, ואף הבהירה כי מבחינתה מדובר במשרד החשוב ביותר בממשלה.
● הלחץ הפוליטי גובר: תרחיש הבלהות של נתניהו והפגישה המפתיעה של שקד | שירית אביטן כהן, טור סופ"ש
● זהבה גלאון הודיעה: אתמודד על ראשות מרצ
אלא שבתום כהונתה הקצרה, הדעות בנוגע לחותם שהותירה בתפקיד חלוקות. רפורמות ושינויים גדולים שהובטחו נותרו ללא התקדמות משמעותית, נושאי סביבה מסורתיים כמו זיהום אוויר, כימיקלים ופסולת לא הוצבו בעדיפות עליונה, והממשלה גם ביצעה מהלכים שמחלישים את כוחו של המשרד.
מנגד, בארגוני הסביבה מסכמים את כהונתה של זנדברג כשרה קשובה ומבינת עניין, שמסוגלת להתעמק בחומר ולהבינו היטב, ושדלתה תמיד פתוחה בפניהם.
לאחר שזנדברג הודיעה על פרישתה מהחיים הפוליטיים, גלובס מסכם את כהונתה כשרה להגנת הסביבה.
1. ההישגים, ההצלחות והתחום המזוהה ביותר
ההסכם עם קצא"א שקיבלה הממשלה בירושה, תוכנית לימודים אקלימית מקיפה, המאבק בכלים החד פעמיים והמלחמה במשבר האקלים.
הסכם קצא"א
הממשלה היוצאת קיבלה בירושה הסכם שנוי במחלוקת של חברת קצא"א להפיכת ישראל לגשר יבשתי לשינוע נפט מאיחוד האמירויות לעולם דרך מפרץ אילת ואשקלון. זנדברג נאבקה כדי לנסות לבלום בממשלה את מימוש ההסכם בשל הסיכונים הסביבתיים הגלומים בו, ולבסוף הכריז משרדה על מדיניות "אפס תוספת סיכון" במפרץ אילת, באופן שמגביל את יכולתה של קצא"א לממש באופן מלא את ההסכם, ולהגדיל את כמות הנפט שהיא משנעת מ-10 מיליון טון בשנה, לכ-20 מיליון. הנושא מצוי כעת בבתי המשפט שכן קצא"א הגישו עתירה מנהלית נגד הניסיון להגביל את פעילות החברה, אך הממשלה הכריזה כי לא תתערב בשיקול הדעת המקצועי של המשרד.
משבר האקלים
התחום איתו שאפה זנדברג להיות מזוהה יותר מכל הינו המאבק במשבר האקלים. היא הקימה לאחרונה במשרד אגפים חדשים שיעסקו בנושא, ומנהלת האקלים קיבלה לראשונה תקציב, בגובה 1.5 מיליון שקלים. המדענית הראשית במשרד מובילה את פרויקט מפות סיכוני האקלים, בהן הושקעו 5 מיליון שקלים, במטרה לספק מפות מדויקות שיצביעו על האתגרים של ישראל: אילו אזורים פגיעים יותר לגלי חום, לדוגמא, תוך שילוב המגמות עם נתונים סוציואקונומיים של אזורים שונים בארץ. המפות יוצגו בכנס האקלים של האו"ם בנובמבר, ויוטמעו בעבודת הממשלה.
לאורך השנה, קידמה זנדברג את חוק הדגל שלה, חוק האקלים. לאחר מו"מ אינטנסיבי וארוך מאוד מול משרדי האוצר והאנרגיה שהתנגדו לחוק במתכונתו הראשונית, הצליחה השרה להעבירו בקריאה ראשונה בסמוך לפיזור הכנסת. במסגרת החוק נעשו פשרות רבות מול משרדי הממשלה, ובארגוני הסביבה תכננו להילחם כדי ‘לשדרגו’ כשיגיע לכנסת. בין היתר, יעדי הפחתת הפליטות המצוינים בו נתונים לשינוי בהחלטת ממשלה, ולמועצה מייעצת בנושאי אקלים שתוקם, ימונו גם התאחדות התעשיינים ונתג"ז, וקולם של הארגונים והגופים הסביבתיים יהיה בעמדת מיעוט לעומת גורמים עסקיים ומשרדי ממשלה לעומתיים לנושא.
פרוייקטי תשתית, יוכלו לזכות בפטור מתסקיר אקלים, ולא כל הרשויות יחוייבו להכין תוכניות להתמודדות עם משבר האקלים.
מיסוי כלים חד פעמיים
הצעד הסביבתי הגדול שקידמה זנדברג במסגרת חוק ההסדרים האחרון הוא הטלת מס על כלים חד פעמיים. עדיין מוקדם לומר מה השפעתו, ואמנם מדובר בצעד מדוד לעומת מדינות מתקדמות שהוציאו חלק מהכלים החד פעמיים מהחוק, אך המס מגלם את העלות הסביבתית שבשימוש בכלים המזיקים. בנוסף, הוחלט להוציא את הכלים החד פעמיים ממשרדי הממשלה, והוחלט על איסור הכנסת כלים חד פעמיים לגנים הלאומיים.
תוכנית לימודים אקלימית
בדחיפת המשרד, אושרה תוכנית לימודים מקיפה בנושא משבר האקלים, משנות הגן ועד תום לימודי התיכון, בהיקף של 30 שעות שנתיות בכל אחת משנות הלימוד. הנושא ישולב כחלק מחומר הלימוד במקצועות החובה והבחירה השונים. זוהי התפתחות משמעותית, שכן עד עתה במשרד החינוך עסקו באופן מסודר בנושא רק בכיתות ייעודיות או מתוקף החלטה עצמאית של המורים.
2. היוזמות שהושקו ונבלמו או נותרו לממשלה הבאה
הכישלון והמתמשך בקידום אנרגיה מתחדשת, חשמול התחבורה הציבורית שנתקע עם 100 אוטובוסים חשמליים וחוק האקלים שלא עבר.
מס הפחמן
עם הנחת התקציב, הודיעה הממשלה כי תקדם מס פחמן, בשאיפה לגלם את העלויות החיצוניות שבשימוש בדלקים המזינים את שינויי האקלים. צו בנושא הובא לוועדת הכלכלה, אך בשל לחץ התעשיינים, שדרשו להציב מס גבולות (שלא מונהג כיום בעולם) ולמסות במס פחמן גם מוצרים הנכנסים לשערי ישראל, הנושא לא קודם. גם משבר האנרגיה העולמי והלחץ העז בנושא יוקר המחיה לא תרמו לכך, והממשלה לא קידמה את ההצעה.
קידום אנרגיה מתחדשת
ישראל נכשלת באופן עקבי בקידום אנרגיה מתחדשת. יעדים צנועים מאוד שהציבה לעצמה בתחום - 10% בשנת 2020 - פוספסו, ולא הושגו למעשה גם בשנת 2022, תחת הממשלה הנוכחית. במשרד האנרגיה, הצהירה השרה קרין אלהרר כי זהו הנושא שיזכה לתשומת הלב המירבית של משרדה. הוקם אגף חדש לאנרגיה מתחדשת במשרד האנרגיה - אך ללא תקציב, ובראשו הוצב הממונה על הנפט, גיא סמט, שלפני זמן קצר החליט לעזוב את המשרד. למרות שהתחום עתיר חסמים הידועים לממשלה מזה שנים ארוכות, לא אושרה תוכנית מסודרת להסרתם שתאפשר עמידה ביעדים שהוצבו לשנת 2030 - 30% אנרגיה מתחדשת, יעדים שאינם נחשבים לשאפתניים ברמה עולמית, ובעת הזו אף לא ברור כיצד יושגו.
יעדי אקלים
הממשלה הרבתה להתגאות ביחסה לנושא האקלים. אך החלטת ממשלה להפחתת פליטות שהוצגה לפני כנס האקלים בחורף, לא גובתה עד היום בתוכנית ממשית להשגת היעדים שהוצבו בה. יעד לאיפוס נטו של הפליטות עד 2050 עליו הצהיר בנט מעל במת האו"ם נותר ללא החלטת ממשלה, וללא חוק אקלים, שכן חוק האקלים לא עבר.
חישמול התחבורה הציבורית, שיכול לסייע בהפחתת פליטות וזיהום המוביל לתחלואה ומוות, מתמהמה, כאשר בישראל יש כ-100 אוטובוסים חשמליים בלבד, בין היתר בשל היעדר הקצאת שטח ותקציב להקמת תשתיות טעינה.
גם בתחום ההסתגלות לשיבושים הנגרמים בשל משבר האקלים לא הושגה התקדמות משמעותית.
3. הנושאים שלא טופלו והרפורמות הבעייתיות
זיהום האוויר הגבוה, סאגת התחנה המרכזית בתל אביב והרפורמה ברישוי הסביבתי שנותרו מאחור.
זיהום האוויר בישראל
זיהום האוויר הגבוה בארץ גובה את חייהם של כ-2,500 ישראלים בשנה, בהערכת חסר. השוואה בינלאומית של רמת רעלנים באוויר, מעלה שהחשיפה למזהמים בישראל גבוהה ביחס למדינות המפותחות ורמתה היא כזו של מדינות שהכלכלה בהן מבוססת על תעשיות פחם, נחושת ואלומיניום. המשרד להגנת הסביבה מופקד על יישום חוק אוויר נקי, החוק הסביבתי החשוב ביותר בספר החוקים הישראל - אלא שהקדנציה של זנדברג לא הוקדשה למאבק בחברות המזהמות או לקידום הפחתת פליטות בענף התחבורה.
בתוכנית הלאומית למאבק בזיהום האוויר, שהוגשה רק לאחר עתירת ארגון "אדם, טבע ודין" בנושא, לא נקבעו יעדים שאפתניים להפחתת המזהמים והיעדים שכן נקבעו אינם עומדים בסף הבטוח שקבע ארגון הבריאות העולמי.
התוכנית אף השמיטה מחויבות שנתנה הממשלה לאיסור כניסה של רכבים בעלי מנוע בעירה פנימי לישראל בעשור הבא, לאחר מאבק מול משרד האוצר שהתנגד לכך, למרות ההתחייבויות. גם החברות המזהמות לא נבלמו ביד קשה בתקופתה של זנדברג.
חוק רישוי משולב
בשנה האחרונה, קידמו במשרד האוצר ובמשרד להגנת הסביבה את הרפורמה ברישוי הסביבתי, במטרה להפחית את הרגולציה הסביבתית המושתת על עסקים.
הרפורמה אמנם נכנסה לחוק ההסדרים לשנת 2023 שימתין להחלטת הממשלה הבאה, אך זוהי רפורמה שנהנית מתמיכת המשרד להגנת הסביבה, למרות שהיא מחלישה את סמכויותיו.
במסגרתה, תוענק יציבות רגולטורית לעסקים הנדרשים בהיתרי פליטה, הזרמה ורעלים, שכן ההיתרים הללו יוארכו לפרקי זמן של כעשור (לעומת 7 שנים כיום). למשרד יתווספו תקנים כדי לזרז הליכים מול העסקים ולהקל עליהם, אך במסגרת הרפורמה לא סוכם על כוח אדם לאכיפת הפרות של מזהמים.
כמו כן, החברות לא יחויבו בהכרח להתקנת הטכנולוגיה המיטבית ביותר להפחתת פליטות ומניעת זיהום, אלא יוכלו לבחור בטכנולוגיה לפי טווח, בהתחשב בשיקולי עלות.
בנוסף, לעסקים תינתן ערכאה משמעותית נוספת לערעור על החלטות הדרג המקצועי, ותחת מספר תנאים, הם יוכלו לפנות למנכ"ל המשרד בדרישה לבטל החלטה מקצועית משיקולי עלות. לרוב, במשרדי הממשלה, בתפקיד המנכ"ל מכהנת דמות פוליטית, שלא מכירה לעומק את הליכי הרישוי ואת הנושאים הסביבתיים בהם עוסקת הפקידות המקצועית.
לכן ישנו חשש שהכרעות בנושא יועברו לדרג הפוליטי, שיגבר על השיקולים המקצועיים שנועדו להגן על בריאות הציבור והסביבה. על החלטה זו לא יוכלו גורמים דוגמת ארגוני סביבה לערער.
התחנה המרכזית
בעקבות עתירה של "אדם, טבע ודין" לבג"ץ, זנדברג הכריזה כי תכריז בעתיד על אזור התחנה המרכזית כמוכה זיהום אוויר, אך הממשלה פוזרה בטרם הספיקה לפרוע את אותה הבטחה, זאת למרות שהיה ביכולתה להכריז על האזור כמוכה זיהום אוויר ולאלץ את עיריית תל אביב להניח על השולחן תוכנית שאפתנית שתוביל להפחתת הזיהום הרב אותו נאלצים התושבים באזור לנשום יום אחר יום.
4. הנושאים שנותרו מאחור ולא זכו ליחס
נושאים שנמצאים בחזקת המשרד ובאחריותו אך אינם נמצאים בפרופיל ציבורי גבוה לא קודמו באופן מואץ - למשל, הפסולת המוטמנת בישראל. 80% מהפסולת בארץ מוטמנת, אך זנדברג לא הצליחה להשלים חוק מסגרת שאפתני לטיפול במפגעי הפסולת ומימוש האסטרטגיה של משרדה בתחום. בקרוב, כך לפי מבקר המדינה, יסתמו המטמנות הקיימות, כשישראל היא בין השיאניות העולמיות בייצור פסולת לנפש. יעדים להפחתת הטמנה, אף לא הוצבו לשנת 2022 בתוכנית העבודה של משרדה.
לישראל אין מנגנון לרישום כימיקלים והיא תקועה כ-15 שנה מאחורי מדינות שכבר הוציאו משימוש כימיקלים מסרטנים שזולגים לסביבה ומאיימים על בריאות האדם. למרות הסכנה הגלומה בכך - הנושא לא קודם. גם התוכנית הלאומית לבריאות וסביבה, שהוגשה לשרי הגנת הסביבה והבריאות ב-2018 כדי לטפל בבעיות צולבות רבות, נותרה עמוק במגירה ללא אופק יציאה.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד הניח על שולחן הממשלה, לקראת גזלגו תוכנית אקלים לאומית במטרה לעגן את הצעדים ההכרחיים לעמידה ביעדי הפחתת הפליטות. עד כה, לא אושרה התוכנית בממשלה".
"בנוגע לחוק רישוי משולב, על ההשגה להיות מנומקת ובצירוף אסמכתאות. ההשגה תתפרסם להערות הציבור בטרם הדיון וההחלטה. בכל הנוגע ליישם חוק אוויר נקי, נערכת עבודה מקצועית לבחינת האפשרות לאמץ את ערכי ארגון הבריאות העולמי כערכי סביבה לקראת העדכון הבא של תקנות אוויר נקי, שיהיה לכל היותר בעוד כחמש שנים. באשר לנושא רישום הכימיקלים, השלמת החקיקה בנושא תושלם עם הרכבת הממשלה הבאה".
ממשרד האנרגיה נמסר: "חטיבת אנרגיה מקיימת כוללת אנשי מקצוע מצוינים שפועלים לקידום שילוב עוד ועוד אנרגיות מתחדשות במשק החשמל וימשיכו לעשות כן למרות ההתנגדויות לכך מתוך הממשלה ומחוצה לה".