גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עונת הציד: מי הן החברות הישראליות שהפכו יעד אטרקטיבי להשתלטות עוינת

מפולת מניות ההייטק בוול סטריט האיצה מהלכי רכישה ומיזוג של חברות, בהן פלייטיקה, קלטורה ואיירון סורס ● בבנק ההשקעות אופנהיימר סימנו את הישראליות שעשויות להיות הבאות בתור, כולל חברות כ-Wix, פייבר וקורנית: "תקופות משבר הן זמן מצוין לחברות הגדולות לעשות 'שופינג' ולשים יד על חברות עם יתרון טכנולוגי"

מי הן ענקיות הטכנולוגיה מישראל שהפכו יעד אטרקטיבי להשתלטות / צילום: Shutterstock
מי הן ענקיות הטכנולוגיה מישראל שהפכו יעד אטרקטיבי להשתלטות / צילום: Shutterstock

אם שנת 2021 הייתה שנת שיא במספר ההנפקות של חברות טכנולוגיה חדשות, על רקע הגאות בשוקי המניות, הרי שבשנת 2022 עבר הדגש לפעילות מיזוגים ורכישות (M&A). מתחילת השנה הנוכחית כבר נודע על מספר חברות ישראליות שנסחרות בוול סטריט שצפויות להימכר: חברת השבבים טאואר, תופין העוסקת במדיניות אבטחת מידע, ראדא מהתחום הביטחוני ולאחרונה גם איירון סורס, שמספקת פתרונות למפתחי אפליקציות.

עונת הציד החלה: קלטורה הישראלית קיבלה הצעת רכישה של 383 מיליון דולר

בחברות אחרות היו רכישות של החזקות משמעותיות בחברה, כמו במקרים של חברת הגיימינג פלייטיקה, או בחברת מדפסות התלת-ממד סטרטסיס. במקרה אחר, יצרנית ציוד התקשורת סרגון עומדת בפני ניסיון השתלטות עוינת.

בבנק ההשקעות אופנהיימר ערכו ניתוח על התחממות פעילות ה-M&A, שבה נכתב בין היתר כי "מהלך הירידות החדות בקרב מניות הטכנולוגיה לא פסח כמובן גם על חברות הטכנולוגיה הישראליות, שמניותיהן ירדו בעשרות אחוזים מתחילת השנה. ירידה ניכרת בתמחור החברות מייצרת הזדמנויות רבות, כמו בכל משבר, ומאיצה לאחרונה מהלכים רבים של הצעות רכש ומיזוגים, הן מצד קרנות השקעה והן מצד חברות גדולות יותר".

מי, אם כן, הן החברות הישראליות שעשויות להוות יעד להשתלטות? באופנהיימר מנתחים על בסיס ארבעה פרמטרים (על כך בהמשך), ומקבלים רשימה של 18 חברות טכנולוגיה שהן להערכתם יעדים פוטנציאליים לרכישה. בין אלו נמצאות גם חברות שהצטרפו למסחר רק בשנה שעברה, כמו סלברייט, סימילרווב וקלטורה למשל, וגם חברות ותיקות בהרבה, כמו Wix, ורינט, אודיוקודס ורדוור.

לדברי סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר, "מתחילת השנה ראינו מספר די חריג של מיזוגים ורכישות, וזה מעיד על כך שהשוק הגיע לתמחור אטרקטיבי. בדרך כלל, כשיש ריבוי הנפקות חדשות זה מצביע על שיא בשוק, והרבה חברות רוצות להנפיק כי הן מקבלות רמות תמחור גבוהות מהממוצע. לעומת זאת, כשיש ריבוי M&As, זה מראה שהחברות מספיק זולות כדי לעורר עניין מגורמים אחרים".

השאלה, הוא אומר, היא מתי המניה מגיעה לתמחור חסר? ביחס למה? אין לכך תשובה ברורה; וסצ'ונוק אומר, כי "אם פעם הסתכלנו על מכפילי מכירות כאומדן פופולרי לשווי חברה, עכשיו, לאחר שהבועה בשוק המניות התפוצצה, מכפיל ההכנסות לחברות הישראליות נע בין 2 ל-3, שזה די מדהים".

מכפיל רווח גם הוא לא תמיד פרמטר רלוונטי, כי לרוב החברות הצעירות אין רווח, וכך גם לחלק מהוותיקות: "זה למעשה מייצר בעיה לחברות צמיחה קטנות, כאלה שמשקיעות המון בפיתוח מוצרים חדשים ובהכנת השווקים, ובסופו של דבר 'שוכחות' את הרווחיות.

"זה עבד יפה מאוד עד שראינו עלייה באינפלציה ובריבית. המשמעות היא שהכסף יותר יקר, משקיעים יותר בררניים בהחלטה איפה הם שמים את הכסף, ונוסף על כך הפחד מהאטה כלכלית מעלה את שנאת הסיכון. השוויים יורדים חזק, והשאלה היא איפה אפשר להציף ערך. גם אם חברה מפסידה, עדיין יכול להיות לה ערך גבוה יותר מהשווי הנוכחי שלה - יש טכנולוגיה, פטנטים, מוצרים. ניסינו לאתר את החברות האלה", הוא מסביר.

 

רווחיות גולמית, הוצאות מו"פ, שיעור EBITDA ומכפיל

כאמור, באופנהיימר הציבו ארבעה קריטריונים לצורך הניתוח. הראשון הוא שיעור רווח גולמי של מעל 40%, השני הוא שיעור גבוה (מעל 10%) של הוצאות מחקר ופיתוח, השלישי - שיעור EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) בנטרול הוצאות שיווק, מכירה, הנהלה וכלליות של מעל 30%, והאחרון - מכפיל EV/EBITDA על בסיס מנוטרל הוצאות אלה שהוא נמוך מ-7.

וסצ'ונוק מסביר כי רווחיות גולמית של מעל 40% מעידה על מצב התחרות בשוק היעד, יכולת החברה לשמור על מחירים גבוהים יחסית של מוצריה - עניין חשוב במיוחד בסביבת האינפלציה הנוכחית - ובסופו של דבר, על רצונם של הלקוחות לשלם פרמיה על מוצר ייחודי.

כמובן, הוא מציין, יש גם חברות ענק מצליחות עם רווחיות גולמית מתאימה, אך בשל גודלן הן לא מהוות יעד לרכישה (בין הישראליות מוזכרת לדוגמה סולאראדג', המספקת מערכות לניטור ואופטימיזציה של אנרגיה סולארית, הנסחרת בשווי של 18 מיליארד דולר).

עם זאת, חברות נישה, בעיקר חברות תוכנה ארגונית, נהנות מרווחיות גולמית גבוהה, אך משקיעות משאבים רבים במערך השיווק והמכירות. רכישת חברות כאלה על ידי חברות גדולות יותר, בעלות יתרונות לגודל בשיווק ובמכירות, היא מהלך הגיוני שאמור להצדיק פרמיה.

בהקשר זה מציינים באופנהיימר, כי דווקא שלוש מחברות הטכנולוגיה הישראליות שקיבלו לאחרונה הצעות רכש, ראדא, סרגון וטאואר, מתאפיינות בשולי רווח גולמי נמוכים יותר, אם כי לא בהשוואה לממוצע הענפי שלהן. במצב זה, רכישה עשויה להוביל ליתרונות לגודל, כל עוד אין פגיעה בבסיס הטכנולוגי של החברה הנרכשת ואין מדובר במינוף גבוה שעלול לסכן את החברה הממוזגת.

הקריטריון השני, שיעור גבוה של הוצאות מו"פ, נועד לשמר את היתרון התחרותי של החברה באמצעות השקעה בחדשנות. לפי אופנהיימר, יש קשר הדוק בין שיעור ההשקעה במו"פ כחלק מההכנסות ובין שיעור הרווח הגולמי.

באשר לקריטריון השלישי, שיעור EBITDA בנטרול הוצאות שיווק, מכירה, הנהלה וכלליות, מציין וסצ'ונוק, הרעיון שעומד מאחורי כל רכישה הוא קבלת גישה לטכנולוגיה ולקניין הרוחני של החברה הנרכשת, תוך הפעלת סינרגיות תפעוליות על ידי הרוכש. מדובר בחיסכון בהוצאות שיווק ומכירה, ובעיקר הוצאות הנהלה וכלליות.

לצורך ההדגמה התיאורטית של חיסכון מרבי פוטנציאלי, נוטרלו הוצאות אלה מה-EBITDA. באופנהיימר מכירים כמובן בעובדה שבשום עסקת M&A אין מדובר בהורדה מוחלטת של הוצאות אלה, אך השתמשו בקריטריון זה כדי לדגום את פוטנציאל הרווחיות המרבי מנקודת המבט של הרוכש הפוטנציאלי.

על הקריטריון האחרון, מכפיל EV/EBITDA (לשנה זו) מנוטרל הוצאות מכירה ושיווק, הנהלה וכלליות שנמוך מ-7, כותבים באופנהיימר כי "היות שבעסקאות ה-M&A האחרונות בקרב הישראליות היה מדובר בפרמיה ניכרת ביחס למחיר הנוכחי, בטווח של 30%-50% בעת ההכרזה, הגדרנו קריטריון מחמיר במיוחד של מכפיל נמוך מ-7, כדי לספק מקום לפרמיה גבוהה בתרחיש רכישה פוטנציאלית.

הקריטריונים מתאימים ל-18 חברות ישראליות

כאמור, הקריטריונים נמצאו מתאימים ל-18 חברות ישראליות, או בעלות זיקה לישראל, ובהן חברת הגיימינג פלייטיקה, שקרן Joffre  רכשה לאחרונה חלק ממניות השליטה בה לפי שווי של כ-8.5 מיליארד דולר, ואיירון סורס, הפועלת בתחום הטכנולוגיה למפתחי אפליקציות, שהודיעה על מכירתה ליוניטי מארה"ב בעסקת מיזוג המשקפת לה שווי של 4.4 מיליארד דולר. בשני המקרים בוצעו עסקאות הרכישה במחיר המשקף פרמיה של עשרות אחוזים מעל מחיר השוק.

עוד ברשימה של אופנהיימר נמצאות החברות Wix (הקמה וניהול של אתרי אינטרנט); ורינט (תוכנות אבטחה ומודיעין עסקי), וקוגנייט שפוצלה ממנה בשנה שעברה (תוכנה תעשייתית); קורנית דיגיטל (הדפסה דיגיטלית על טקסטיל); סטרטסיס (מדפסות תלת-ממד), שכאמור חברת ננו דיימנשן רכשה נתח ממנה לאחרונה; פייבר (זירת מסחר לפרילנסרים); לייבפרסון (פלטפורמות דיגיטל לתקשורת בין לקוחות ומותגים), שבה התעורר ודעך מאבק פרוקסי מול הקרן האקטיביסטית סטארבורד; סלברייט (טכנולוגיות מודיעין דיגיטלי); רדוור (אבטחת רשתות ומרכזי מחשוב); ווקמי (תוכנות ארגוניות); סימילרווב (ניטור ומחקר אתרי אינטרנט); אודיוקודס (העברת קול ונתונים ברשתות תקשורת); ריסקיפייד (מניעת הונאות במסחר מקוון); אינוביד (הזרמת מדיה ופרסומות); קלטורה (פלטפורמת וידאו בענן) ואלוט (פתרונות בינת רשת ואבטחה).

"Wix היא אחד היעדים הכי אטרקטיביים"

כך למשל מציינים באופנהיימר, שב-Wix , שמאפשרת ללקוחותיה להקים ולנהל אתרי אינטרנט בקלות, הוצאות המו"פ מגיעות ל-24% מהמכירות, שיעור הרווח הגולמי הוא 62%, שיעור ה-EBITDA בנטרול ההוצאות שנבחנו מגיע ל-40% וכך מכפיל ה-EV/EBITDA מגיע ל-5.5 (בזמן שמכפיל המכירות הוא 2.2 בלבד).

"Wix היא אחד היעדים הכי אטרקטיביים, אולי הכי אטרקטיבי לרכישה", אומר וסצ'ונוק, ומונה מספר יתרונות עבור רוכש פוטנציאלי: "יש לה הכנסות חוזרות, מודל מנויים, דגש בפעילות על עסקים קטנים ובינוניים, שיווק מקומי".

הוא מציין ש-Wix (הנסחרת בשווי של 3.6 מיליארד דולר) כבר הייתה בעבר רווחית, עם שיעור תזרים חופשי של 20%-30%, אך לפני מספר שנים החליטה להשקיע בכניסה לתחום חדש, שיביא אותה לארגונים גדולים יותר, ולכן היו לה הרבה השקעות.

לדבריו, בעוד שהרווחיות נפלה, התחום לאו דווקא הביא את הצמיחה הצפויה. אולם עבור רוכש פוטנציאלי יש כאן אפסייד: "אפילו אם Wix תסגור לגמרי את הפעילות של Business Solutions (הפעילות החדשה), ואפילו אם היא תפסיק לצמוח במספר המנויים - היא תציג תזרים חופשי חיובי של 20%, והמנויים הקיימים שלה יניבו לה הכנסות של 15 מיליארד דולר בעשור הקרוב, כלומר, החברה בטוח שווה יותר מהשווי היום".

מי יכולה לרכוש את Wix? לפי וסצ'ונוק, "גוגל שותפה ותיקה של Wix עם קשר מאוד הדוק, אבל באופן כללי היא לא עושה הרבה רכישות ומעדיפה לפתח לבד. יש עוד חברות שיכולות להתעניין, וגם קרנות פרייבט אקוויטי".

בכל מקרה, ולאו דווקא ספציפית ל-Wix, הוא מזכיר ש"צריך שניים לטנגו: בדרך כלל רכישות לא קורות, כי ההנהלה, הבעלים או משקיעים מסוימים מתנגדים לעסקה, כפי שראינו בבירור במקרה של לייבפרסון". להערכתו, "עדיף לכל חברה להימכר לחברת ענק ציבורית, וזה יותר מתקבל על דעת ההנהלה, שלמעשה מקבלת קידום. פחות ירצו קרן פרייבט אקוויטי שתתחיל לנהל את דוח הרווח וההפסד, או איזה אקטיביסט שייכנס להם בין הרגליים".

מקרה כזה הוא איירון סורס, שהודיעה לאחרונה על מכירתה בעסקת מניות. "כשראיתי את העסקה הייתי המום", מודה וסצ'ונוק. "המניה הגיעה לשווי שהיה לא הגיוני, תמחור חסר ברמות קשות. באה חברה, אומנם גדולה יותר (יוניטי), אבל שמייצרת EBITDA חצי מאיירון סורס ולא מרוויחה.

'לדעתי, העסקה לא נותנת את השווי ההוגן לאיירון סורס. מה גם שיוניטי מנפיקה אג"ח לבעלי המניות ולוקחת את כל הקופה לעשות רכישה עצמית של מניות. החברה הופכת להיות ממונפת, בתקופה כזו זה לא ברור. מצד שני, איירון סורס לא רוצים לקבע את עצמם על 4 דולרים, והם רואים אפסייד ביצירת פלטפורמה מובילה של גיימינג ופרסום לגיימינג, והחבר'ה של איירון סורס ישתלבו שם בתפקידים בכירים".

לסיכום, מציין וסצ'ונוק, "תקופות משבר הן זמן מצוין לחברות הגדולות לעשות 'שופינג' ולשים יד על חברות עם יתרון טכנולוגי". לדבריו, "בסופו של דבר גם אם החברה הנרכשת בלי רווח ולא ברור מתי תרוויח, היא יכולה להיות מאוד אטרקטיבית - תלוי באילו ידיים ומי יודע להציף ערך".

עוד כתבות

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח־האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

יאיר כץ, יו''ר ועד עובדי התעשייה האווירית / צילום: איל יצהר

מה יעלה בגורל הבונוס של עובדי תע"א? דיל חדש עשוי לשחרר את הפלונטר

בתעשייה האווירית מבקשים לנתק את החיבור בין הדיבידנד שמשלמת החברה למדינה ובין חלוקת בונוס לעובדיה ● רשות החברות מעוניינת לנצל את המחלוקת כדי לרקום עסקה שתביא לפתרון כמה סכסוכים, ובראשם האשמות הממונה על השכר על חריגות שכר בתע"א

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

מטוס קרב מדגם סוחוי 35 ממריא מבסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים בסוריה / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

רוסיה מוכרת לאיראן 24 מטוסים, ומציבה לישראל אתגר חדש

אספקת מטוסי סוחוי ומערכות הגנה אווירית S־400 מרוסיה לאיראן מציבה את המזרח התיכון בפני אתגר חדש ● מומחים: "חיל האוויר האיראני בנוי על אמל"ח מיושן, הסוחוי מייצג דור אחר של מטוסים"

אניית הקרב Hessen, בשובה מהים האדום לגרמניה / צילום: Reuters, Sven Eckelkamp

הגרמנים נסוגו, החות'ים השתכללו: כוח המשימה האירופי בים האדום מקרטע

דברי האדמירל היווני שעומד בראש כוח המשימה האירופי, שדלפו לתקשורת הזרה, חשפו כי הכטב"מים שמשגרים החות'ים מתגברים על ההגנות האוויריות, ושעם שלוש ספינות בלבד, הוא לא יכול למלא את המשימה ● בינתיים, מספר הספינות העוברות במצרי באב אל–מנדב צנח

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

קבינט המלחמה

קבינט המלחמה החליט: ישראל ממשיכה בפעולה ברפיח

הנייה הודיע לקטאר ולמצרים: "מקבלים את תנאי הפסקת האש" • תיעוד: חגיגות בעזה אחרי הודעת חמאס • גורמים בישראל: זו הטעיה, חמאס הסכים למתווה מרחיק לכת שלא מקובל על ישראל • עדכונים שוטפים

מכוניות חדשות ממתינות לייצוא בנמל טיינג'ין בסין / צילום: Shutterstock

כל רכב חמישי שנמכר בארץ הוא מסין: הסיבות והחששות מאחורי הנתון החריג

למרות הרוחות הצוננות שנושבות מבייג'ין, נתוני מסירות הרכב מתחילת השנה מגלים ששוק הרכב הישראלי הופך להיות "סיני" במובהק ● עד כמה המגמה תלויה ביציבות הביקוש לרכב חשמלי בישראל והאם התדרדרות נוספת ביחסי ישראל–סין "תקרר" את הביקוש וההיצע

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"