גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מערכת המשפט דוגלת בשקיפות ופומביות, כדאי שהיא גם תיישם אותן

החיסוי הזמני על פסקי דין במערכת "נט המשפט" מעיד על ניתוק מערכת המשפט מהמציאות - שבה הם מתפרסמים במאגרים מסחריים וזמינים ממילא לעיתונאים ● ניתוק דומה ניכר בחוסר ההבנה שהיה צריך לצרף גורם חיצוני לוועדת מררי לבדיקת פרשת NSO, שיחזק את אמון הציבור

עמדות עיון בתיקי "נט המשפט" / צילום: שלומי יוסף
עמדות עיון בתיקי "נט המשפט" / צילום: שלומי יוסף

"הערובה היחידה של האזרח נגד השרירות היא הפומביות". הכנסת בכובעה כרשות המכוננת העלתה על נס את חשיבות פומביות הדיון בהליכים משפטיים. חוק יסוד השפיטה קובע כי "בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק".

נשיא העליון דאז אהרן ברק כתב, כי "אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך השיפוטי, הן בתחום עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה, והן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה וכו' מכאן חשיבותו כ'גורם־בלעדיו־אין' לאמון, שרוחש הציבור לרשות השופטת". דברים דומים נאמרו על ידי שורת שופטי בית המשפט העליון. כך לדוגמה כתב השופט אליעזר גולדברג ז"ל כי "הרציונל הראשון לעיקרון פומביות הדיון מושתת על ההכרה בזכות הציבור לקבל מידע על דרך פעולתן של הרשויות הציבוריות, ובכלל זה הרשות השופטת".

יכולתי למלא את כל העמוד שמוקדש לטור זה ולבקש מהמערכת עוד שלושה עמודים רק כדי לצטט אמרי שפר של שופטי העליון לדורותיהם על החשיבות ומעמד העל שניתן לפומביות הדיון, ועוד שלושה עמודי ציטוטים על חובת השקיפות של הרשויות המנהליות. אלא מה? ציטוטים לחוד ומעשים לחוד.

השיהוי המגוחך בנט המשפט

מערכת השפיטה מנהלת את התיקים באמצעות אתר ואפליקציית "נט המשפט". כתבי טענות, בקשות ותגובות מוגשים לנט המשפט, פרוטוקולי דיונים מוזנים לתוך נט המשפט, וכך גם החלטות ופסקי דין. חרף קביעת חוק יסוד השפיטה כי בית המשפט ידון בפומבי, הנהלת בתי המשפט הטילה מגבלות ביחס לזכות הציבור להיחשף להליכים בנט המשפט. הציבור יכול לקרוא רק את ההחלטות ופסקי הדין שניתנים על ידי השופט. יש בכך היגיון כדי לאזן בין זכות הציבור לדעת לבין זכות הפרטיות. עיתונאים, שאמורים להיות אחראיים יותר מהאזרח הממוצע ושתפקידם הוא לתווך את הנעשה במערכת לציבור, קיבלו היתר עיון מלא בכל התיקים (שאינם מתנהלים בדלתיים סגורות או תחת איסור פרסום) דרך נט המשפט. אולם הנהלת בתי המשפט החליטה כי ההחלטות ופסקי הדין יהיו חסויים עבור מי שאיננו צד להליך במשך 72 שעות. מה הנימוק? שהצדדים להליך לא ישמעו על החלטת השופט מהתקשורת. במציאות ימינו, זו בדיחה. הצדדים להליך מחוברים למערכת באמצעות אפליקציה, ומקבלים "פוש" כשמתקבלת החלטה חדשה.

בנוסף, מהדורות החדשות אמורות לחדש מה שקרה כעת, ולא מה שפעמים רבות הפך לאטריות קרות לפני שלוש יממות. למרבה האבסורד, העיתונאים לא יכולים לקרוא את ההחלטות ופסקי הדין בתוך שלושה ימים, אך לעיתים לא נדירות אלה מתפרסמים עוד קודם לכן במאגרים המשפטיים הפומביים של "נבו". אז העיתונאי לא יכול לקרוא את ההחלטה אבל היא כן יכולה להיות נגישה לכל במאגר מסחרי פומבי? לך תבין.

לפני כשבוע עשתה הנהלת בתי המשפט חשיבה מחדש, והחליטה להוריד את החיסוי מ־72 שעות ל־48 שעות. הייתי אומר שיש פה התקדמות מבורכת, אך למעשה זה המשך של אותה בדיחה. מה הרציונל של 48 שעות? באמת צד להליך יגלה כי ניתן פסק דין בעניינו זמן רב כל כך לאחר נתינתו? ברור שלא. וגם אם כן, למה זה בכלל רלוונטי? נניח שהוא היה יומיים בחופשה עם טלפון מנותק וגילה רק לאחר מכן על פסק הדין שניתן נגדו או לטובתו בכלי התקשורת - אז מה? מה גם שאומנם מגבלת 72 או 48 השעות מונעת מעיתונאים להיכנס בעצמם לנט המשפט ולקרוא את ההחלטה או את פסק הדין, אך היא לא מונעת מהצד השני להעביר באותה דקה את ההחלטה לידי העיתונאים (כפי שאכן קורה כדבר שבשגרה). כמו כן, אם העיתונאים ישלחו אימייל לדוברות הנהלת בתי המשפט ויבקשו את ההחלטה או את פסק הדין הם יקבלו זאת מיד - אז בשביל מה הסרבול המגוחך הזה?

הגיחוך לא נעצר כאן. הערכאות השונות מחוברות לנט המשפט, אולם בית המשפט העליון בניגוד לשאר הערכאות לא מפרסם את החלטותיו באמצעות נט המשפט אלא באתר ייעודי. בהזדמנות אספר מה עומד מאחורי החלוקה המשונה הזו. על כל פנים, באתר בית המשפט העליון מתפרסמות ההחלטות ופסקי הדין מיד עם חתימתם על ידי השופט ללא שיהוי כלשהו. מדוע החלטה של בית המשפט המחוזי חייבת להתפרסם רק אחרי 72 או 48 שעות, ואילו החלטה של בית המשפט העליון מתפרסמת מיד עם נתינתה? הדברים מצחיקים במיוחד, לאור העובדה כי ההחלטות באתר העליון הרבה יותר נגישות ופומביות מאשר ההחלטות בנט המשפט, שכדי לראות אותן צריך לדעת את מספר ההליך ולהיכנס לתוכו.

הגיע הזמן שאור השמש יחטא מיידית ולא בשיהוי של 72 שעות וגם לא בשיהוי של 48 שעות. אגב, לאחרונה הודיעה הנהלת בתי המשפט כי בית המשפט העליון יתחבר באופן מלא לנט המשפט בשנה הבאה. בשורה מעניינת בהחלט, אילולא קיבלתי את אותה התשובה גם בשנת 2019. בפרט לאור העובדה כי הדבר היה צריך להיעשות לפני עשור וחצי. ההסבר שניתן על העיכוב נוגע לאילוצי תקופת הקורונה והיעדר תקציב מדינה מאושר. כאמור, לדברי הנהלת בתי המשפט, החיבור צפוי להתרחש במהלך 2023.

ממשיכים לחכות לדוח אנגלרד

ומשיהוי לשיהוי - לפני שנה פרסמתי על התנהלות הוועדה בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס יצחק אנגלרד. ב־28 בדצמבר 2010 הורה שר המשפטים דאז, יעקב נאמן ז"ל, על הקמת "הוועדה לבחינת שאלות הנוגעות לפרטים מזהים בפסקי דין ובהחלטות של בתי המשפט ולעיון בתיקי בית המשפט". בכתב המינוי נכתב כי "על הוועדה להגיש מסקנותיה והמלצותיה בתוך 90 יום". באוגוסט 2021 פרסמתי כי הוועדה טרם סיימה את עבודתה, למרות שהיא בחריגה של 3,800 ימים. לכתבה ההיא הגיבה הוועדה כי "במהלך עבודת הוועדה נשכרו שירותיו של משרד עורכי דין חיצוני לצורך כתיבת טיוטת הדוח. נוכח היעדר תקציב מדינה ומשבר הקורונה לא ניתן היה לאשר את הארכת ההתקשרות ומכאן העיכוב בפרסום הדוח. עם אישור תקציב ניתן יהיה להשלים את כתיבת טיוטת הדוח".

תקציב המדינה אושר ב־4 בנובמבר 2021, אך הדוח טרם נראה באופק גם באוגוסט 2022. חיכינו 2,000 שנה לחזור לארץ, אפשר לחכות עוד 2,000 ימים לדוח, שידוע כי הוא אמור להתפרסם בחודשים הקרובים.

קוצר הראות של משרד המשפטים

ולסיום, כמה מילים על דוח ועדת מררי. הדוח רציני, מקיף ואיכותי. אולם פעם אחר פעם אני נדהם מקוצר הראות של משרד המשפטים בהתנהלותו הציבורית. התנהלות חכמה של משרד המשפטים הייתה מצרפת להרכב הוועדה גם את הסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד-כנען. אם רוצים שהצדק לא רק ייעשה אלא גם ייראה, צריך לחשוב איך לגרום לציבור להאמין שהצדק אכן נעשה ולא טויח. כמה פשוט, כמה רחוק ממימוש. כמובן שהפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה לא היו כפופים לעמדות המשפטיות של הסנגוריה הציבורית בנוגע לסמכות השימוש ברוגלה, אבל לפחות הבחינה העובדתית הייתה נעשית באופן שמגביר את אמון הציבור. מטבע הדברים, דוח רגיש כזה לא יכול לכלול את הראיות שהובילו את הוועדה למסקנותיה. דווקא משום כך, הוועדה הייתה צריכה להבין שהמערכת צריכה גורם חיצוני לה שישתתף בתהליך הבדיקה.

עוד כתבות

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הישראלית שמזנקת, וזו שנופלת ב-35%

אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● מחירי הנפט מזנקים, הדולר מתחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שהן ימשיכו בהמשך השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"