גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מערכת המשפט דוגלת בשקיפות ופומביות, כדאי שהיא גם תיישם אותן

החיסוי הזמני על פסקי דין במערכת "נט המשפט" מעיד על ניתוק מערכת המשפט מהמציאות - שבה הם מתפרסמים במאגרים מסחריים וזמינים ממילא לעיתונאים ● ניתוק דומה ניכר בחוסר ההבנה שהיה צריך לצרף גורם חיצוני לוועדת מררי לבדיקת פרשת NSO, שיחזק את אמון הציבור

עמדות עיון בתיקי "נט המשפט" / צילום: שלומי יוסף
עמדות עיון בתיקי "נט המשפט" / צילום: שלומי יוסף

"הערובה היחידה של האזרח נגד השרירות היא הפומביות". הכנסת בכובעה כרשות המכוננת העלתה על נס את חשיבות פומביות הדיון בהליכים משפטיים. חוק יסוד השפיטה קובע כי "בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק".

נשיא העליון דאז אהרן ברק כתב, כי "אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך השיפוטי, הן בתחום עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה, והן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה וכו' מכאן חשיבותו כ'גורם־בלעדיו־אין' לאמון, שרוחש הציבור לרשות השופטת". דברים דומים נאמרו על ידי שורת שופטי בית המשפט העליון. כך לדוגמה כתב השופט אליעזר גולדברג ז"ל כי "הרציונל הראשון לעיקרון פומביות הדיון מושתת על ההכרה בזכות הציבור לקבל מידע על דרך פעולתן של הרשויות הציבוריות, ובכלל זה הרשות השופטת".

יכולתי למלא את כל העמוד שמוקדש לטור זה ולבקש מהמערכת עוד שלושה עמודים רק כדי לצטט אמרי שפר של שופטי העליון לדורותיהם על החשיבות ומעמד העל שניתן לפומביות הדיון, ועוד שלושה עמודי ציטוטים על חובת השקיפות של הרשויות המנהליות. אלא מה? ציטוטים לחוד ומעשים לחוד.

השיהוי המגוחך בנט המשפט

מערכת השפיטה מנהלת את התיקים באמצעות אתר ואפליקציית "נט המשפט". כתבי טענות, בקשות ותגובות מוגשים לנט המשפט, פרוטוקולי דיונים מוזנים לתוך נט המשפט, וכך גם החלטות ופסקי דין. חרף קביעת חוק יסוד השפיטה כי בית המשפט ידון בפומבי, הנהלת בתי המשפט הטילה מגבלות ביחס לזכות הציבור להיחשף להליכים בנט המשפט. הציבור יכול לקרוא רק את ההחלטות ופסקי הדין שניתנים על ידי השופט. יש בכך היגיון כדי לאזן בין זכות הציבור לדעת לבין זכות הפרטיות. עיתונאים, שאמורים להיות אחראיים יותר מהאזרח הממוצע ושתפקידם הוא לתווך את הנעשה במערכת לציבור, קיבלו היתר עיון מלא בכל התיקים (שאינם מתנהלים בדלתיים סגורות או תחת איסור פרסום) דרך נט המשפט. אולם הנהלת בתי המשפט החליטה כי ההחלטות ופסקי הדין יהיו חסויים עבור מי שאיננו צד להליך במשך 72 שעות. מה הנימוק? שהצדדים להליך לא ישמעו על החלטת השופט מהתקשורת. במציאות ימינו, זו בדיחה. הצדדים להליך מחוברים למערכת באמצעות אפליקציה, ומקבלים "פוש" כשמתקבלת החלטה חדשה.

בנוסף, מהדורות החדשות אמורות לחדש מה שקרה כעת, ולא מה שפעמים רבות הפך לאטריות קרות לפני שלוש יממות. למרבה האבסורד, העיתונאים לא יכולים לקרוא את ההחלטות ופסקי הדין בתוך שלושה ימים, אך לעיתים לא נדירות אלה מתפרסמים עוד קודם לכן במאגרים המשפטיים הפומביים של "נבו". אז העיתונאי לא יכול לקרוא את ההחלטה אבל היא כן יכולה להיות נגישה לכל במאגר מסחרי פומבי? לך תבין.

לפני כשבוע עשתה הנהלת בתי המשפט חשיבה מחדש, והחליטה להוריד את החיסוי מ־72 שעות ל־48 שעות. הייתי אומר שיש פה התקדמות מבורכת, אך למעשה זה המשך של אותה בדיחה. מה הרציונל של 48 שעות? באמת צד להליך יגלה כי ניתן פסק דין בעניינו זמן רב כל כך לאחר נתינתו? ברור שלא. וגם אם כן, למה זה בכלל רלוונטי? נניח שהוא היה יומיים בחופשה עם טלפון מנותק וגילה רק לאחר מכן על פסק הדין שניתן נגדו או לטובתו בכלי התקשורת - אז מה? מה גם שאומנם מגבלת 72 או 48 השעות מונעת מעיתונאים להיכנס בעצמם לנט המשפט ולקרוא את ההחלטה או את פסק הדין, אך היא לא מונעת מהצד השני להעביר באותה דקה את ההחלטה לידי העיתונאים (כפי שאכן קורה כדבר שבשגרה). כמו כן, אם העיתונאים ישלחו אימייל לדוברות הנהלת בתי המשפט ויבקשו את ההחלטה או את פסק הדין הם יקבלו זאת מיד - אז בשביל מה הסרבול המגוחך הזה?

הגיחוך לא נעצר כאן. הערכאות השונות מחוברות לנט המשפט, אולם בית המשפט העליון בניגוד לשאר הערכאות לא מפרסם את החלטותיו באמצעות נט המשפט אלא באתר ייעודי. בהזדמנות אספר מה עומד מאחורי החלוקה המשונה הזו. על כל פנים, באתר בית המשפט העליון מתפרסמות ההחלטות ופסקי הדין מיד עם חתימתם על ידי השופט ללא שיהוי כלשהו. מדוע החלטה של בית המשפט המחוזי חייבת להתפרסם רק אחרי 72 או 48 שעות, ואילו החלטה של בית המשפט העליון מתפרסמת מיד עם נתינתה? הדברים מצחיקים במיוחד, לאור העובדה כי ההחלטות באתר העליון הרבה יותר נגישות ופומביות מאשר ההחלטות בנט המשפט, שכדי לראות אותן צריך לדעת את מספר ההליך ולהיכנס לתוכו.

הגיע הזמן שאור השמש יחטא מיידית ולא בשיהוי של 72 שעות וגם לא בשיהוי של 48 שעות. אגב, לאחרונה הודיעה הנהלת בתי המשפט כי בית המשפט העליון יתחבר באופן מלא לנט המשפט בשנה הבאה. בשורה מעניינת בהחלט, אילולא קיבלתי את אותה התשובה גם בשנת 2019. בפרט לאור העובדה כי הדבר היה צריך להיעשות לפני עשור וחצי. ההסבר שניתן על העיכוב נוגע לאילוצי תקופת הקורונה והיעדר תקציב מדינה מאושר. כאמור, לדברי הנהלת בתי המשפט, החיבור צפוי להתרחש במהלך 2023.

ממשיכים לחכות לדוח אנגלרד

ומשיהוי לשיהוי - לפני שנה פרסמתי על התנהלות הוועדה בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס יצחק אנגלרד. ב־28 בדצמבר 2010 הורה שר המשפטים דאז, יעקב נאמן ז"ל, על הקמת "הוועדה לבחינת שאלות הנוגעות לפרטים מזהים בפסקי דין ובהחלטות של בתי המשפט ולעיון בתיקי בית המשפט". בכתב המינוי נכתב כי "על הוועדה להגיש מסקנותיה והמלצותיה בתוך 90 יום". באוגוסט 2021 פרסמתי כי הוועדה טרם סיימה את עבודתה, למרות שהיא בחריגה של 3,800 ימים. לכתבה ההיא הגיבה הוועדה כי "במהלך עבודת הוועדה נשכרו שירותיו של משרד עורכי דין חיצוני לצורך כתיבת טיוטת הדוח. נוכח היעדר תקציב מדינה ומשבר הקורונה לא ניתן היה לאשר את הארכת ההתקשרות ומכאן העיכוב בפרסום הדוח. עם אישור תקציב ניתן יהיה להשלים את כתיבת טיוטת הדוח".

תקציב המדינה אושר ב־4 בנובמבר 2021, אך הדוח טרם נראה באופק גם באוגוסט 2022. חיכינו 2,000 שנה לחזור לארץ, אפשר לחכות עוד 2,000 ימים לדוח, שידוע כי הוא אמור להתפרסם בחודשים הקרובים.

קוצר הראות של משרד המשפטים

ולסיום, כמה מילים על דוח ועדת מררי. הדוח רציני, מקיף ואיכותי. אולם פעם אחר פעם אני נדהם מקוצר הראות של משרד המשפטים בהתנהלותו הציבורית. התנהלות חכמה של משרד המשפטים הייתה מצרפת להרכב הוועדה גם את הסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד-כנען. אם רוצים שהצדק לא רק ייעשה אלא גם ייראה, צריך לחשוב איך לגרום לציבור להאמין שהצדק אכן נעשה ולא טויח. כמה פשוט, כמה רחוק ממימוש. כמובן שהפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה לא היו כפופים לעמדות המשפטיות של הסנגוריה הציבורית בנוגע לסמכות השימוש ברוגלה, אבל לפחות הבחינה העובדתית הייתה נעשית באופן שמגביר את אמון הציבור. מטבע הדברים, דוח רגיש כזה לא יכול לכלול את הראיות שהובילו את הוועדה למסקנותיה. דווקא משום כך, הוועדה הייתה צריכה להבין שהמערכת צריכה גורם חיצוני לה שישתתף בתהליך הבדיקה.

עוד כתבות

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%