תושב עזה בין ההריסות / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA
נכון לשעת כתיבת שורות אלו, חמאס לא הצטרף ללחימה נגד ישראל. בג'יהאד האסלאמי (גא"פ) זועמים על הארגון הגדול בעזה והריבון ברצועה על כך שאינו מסייע להם. בינתיים, חמאס מסתפק בהוצאת הודעות תמיכה בגא"פ וגם לא מונע את הירי. אך להערכת גורמים שונים, הסיבה העיקרית שהארגון לא מצטרף ללוחמה היא כלכלית - סבב ארוך וחריף יותר יעצור את מגמת השיפור בכלכלת הרצועה, ומאז החל העימות כבר נרשם נזק ממשי.
● דיווח: הג'יאהד האסלאמי דחה את הפסקת האש; אזעקות בבאר שבע ובראשון לציון | סיקור שוטף
● טילי נ"ט, ידע טכנולוגי ועשרות מיליוני דולרים: הזווית האיראנית במבצע עלות השחר
אישורי העבודה תקועים
לדברי פרופסור יעקב נגל, מי שהיה מ"מ ראש המועצה לביטחון לאומי, חמאס לא מצטער על הפגיעה בג'יהאד, אך בה בעת מאפשר לארגון הפונדמנטליסטי להמשיך בירי. עוד אמר נגל, כי ישנה התמרמרות עצומה בתוך הרצועה בשל הפגיעה הכלכלית הקשה, והטענות מופנות בחלקן אל חמאס. נגל הזכיר שגם חמאס עדיין מלקק את פצעי מבצע "שומר החומות" שהתרחש במאי אשתקד, וזו סיבה נוספת מדוע הארגון לא ממהר להצטרף לירי על ישראל.
גם לראיית מתאם הפעולות בשטחים, צעדים כלכליים מצד ישראל למען תושבי הרצועה הופכים למנופי לחץ "חיוביים" על חמאס, בשונה מעיצומים. השינוי המהותי שהתרחש בשנה האחרונה בקשר זה הוא בעיקר מתן היתרי הכניסה לפועלים, שממשלות ישראל לאורך השנים נמנעו ממנו בשל התנגדות השב"כ. לישראל נכנסים בחודשים האחרונים ביו 12 ל-14 אלף פועלים פלסטינים מהרצועה, המועסקים בעיקר בחקלאות ובבניין.
עוד כמה אלפי אישורים ממתינים להסכמה של משרד הביטחון והשב"כ, כשעשרות אלפי תושבי הרצועה הגישו בקשות כאלה. יש לציין כי שכר יומי של פועל ברצועה נע סביב 10-50 שקל, לעומת 300 ומעלה בישראל. במילים אחרות, מדובר בהכנסת יומית לרצועה שמגיעה להיקף של כ־4 מיליון שקל. יתרה מכך, ברמה החודשית, מדובר בהכנסה חודשית של כ־100 מיליון ובשנה יותר ממיליארד שקל. כל זאת, עוד בטרם ההגדלה של מספר הפועלים ל־20 אלף.
צד נוסף וחשוב הוא עצירת כניסת ויציאת הסחורות, כלומר היבוא והיצוא של רצועת עזה. מאז הסתיו האחרון, היצוא השנתי מהרצועה נמצא בעלייה, כשתחומי החקלאות הריהוט והפלסטיק בראשו. עשרות מפעלים חדשים נפתחו והאבטלה ירדה בשיעור של בין 7% ל־10%.
אולם גם לאחר הירידה הזו, מספר המובטלים בעזה גדול מ־200 אלף תושבים, והחשש הוא שהתמשכות המבצע תחזיר את הגלגל לאחור. כעת, רוב המפעלים משותקים, כשבין הסיבות הן החשש מהיפגעות, עצירת ההזמנות ומחסור בחומרי גלם מיובאים.
ארבע שעות חשמל ביום
על השולחן מונחת גם שורה ארוכה של מיזמי תשתיות, שבראשם מתקן ההתפלה שצפוי להוציא את הרצועה ממשבר המים, מתקני ביוב, וגם קווי חשמל חדשים. מאז החל המבצע, כל אלה נעצרו לחלוטין, לרבות המימון המגיע בעיקר מאירופה.
הפגיעה המיידית הקשה ביותר היא בתחום האנרגיה. מיום שישי מקבלים תושבי הרצועה רק ארבע שעות חשמל ביום, ובתוך ימים אחדים זה אמור לרדת לשעה בלבד אם תימשך האש ומעברי הדלקים יישארו סגורים.
לא רק ישראל סגרה את מעבר הדלקים, גם מצרים עשתה זאת. מצרים, המתווכת בין ישראל לחמאס והג'יהאד, משתמשת במנוף הלחץ שלה - השליטה על מעברי הגבול הדרומיים של הרצועה - על מנת ללחוץ על חמאס וגא"פ. עם זאת, הג'יהאד פחות קשוב לדרישות האוכלוסייה ונטול אחריות שלטונית, ולכן פחות נלחץ. מנגד, חמאס, שנושא באחריות, מפעיל את הלחץ על הג'יהאד לנצור את האש. אם אכן תושג הפסקת אש בהקדם, חמאס יוכל להתפאר בכך שנאבק למען האוכלוסייה ורווחתה.
אחד מהסוחרים הגדולים בעזה סיפר לגלובס שברצועה כולם מתפללים שהעימות יסתיים בקרוב. "אם המצב הזה ימשיך יותר משבוע, רבים מהסוחרים וגם בעלי המפעלים לא יחזיקו מעמד", אמר. "אין לרוב הסוחרים הקטנים והבינוניים עתודות, והם חיים מהשוטף, כך שעצירה של הכנסות וחומרי ייצור, תפיל אותם. אשראי בבנקים זה מוצר נדיר, ובלי מזומנים שוב יתמלאו הרחובות במובטלים. חשבנו שקצת שחררנו את החלונות של בית הכלא עזה, ונשמנו קצת, ועכשיו מחזירים אותנו לצינוק".
החששות הללו מובעים גם בכלי תקשורת ובעיקר ברשתות החברתיות ברצועה. כעת, נותרה השאלה מה יהיה הסולם שיאפשר לגא"פ לרדת מהעץ ואיזה הישג יוכל להציג כלפי חוץ. אתמול בישיבת הקבינט אמר אחד מבכירי מערכת הביטחון שדווקא הצלחת המבצע והיעדר כל הישג של הג'יהאד מעכבים החלטה של ארגון הטרור להפסיק את האש, למרות המכות הקשות שספג.