גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם נטפליקס ודיסני פלוס יחויבו להשקיע ביצירה ישראלית?

המלצות מרכזיות נוספות בתזכיר חוק השידורים החדש: הוט ו-yes יוכלו להקים חברות חדשות, תבוטל הבלעדיות בשידורי ספורט, וסלקום ופרטנר יחויבו בהפקות מקור עם הגיען להכנסות של 300 מיליון שקל בטלוויזיה ● עם זאת, הכול עדיין תאורטי, שכן ההמלצות ייאלצו להמתין להכרעת הממשלה הבאה

שר התקשורת יועז הנדל / צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
שר התקשורת יועז הנדל / צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

משרד התקשורת מפרסם היום (ג') את תזכיר חוק השידורים החדש שמטרתו להסדיר את עולם השידורים בישראל. ההמלצות המרכזיות הן בחובות ההשקעה בהפקות מקור של חברות טלוויזיה בינלאומיות כדוגמת נטפליקס ודיסני פלוס  תיאסר בלעדיות על שידור תכני ספורט, ספקי תכנים יוכלו להחזיק חברת חדשות במטרה לאפשר גיוון ופלורליזם, ותוקם מועצת שידורים אחודה במקום מועצת הכבלים והלוויין והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו .

השימוע להערות הציבור, נועד לתקן את החקיקה בתחום השידורים ולעדכן את הרגולציה שחלה על השחקנים הפועלים בשוק, והיא פועל יוצא של המלצות ועדת פולקמן שהוקמה על-ידי  שר התקשורת יועז הנדל בספטמבר 2020 ושל עבודת צוות מקצועית במשרד התקשורת.

כאמור, מכיוון שמדובר בשימוע ציבורי ועל רקע הבחירות, הסוגיה תמתין להכרעת הממשלה הבאה, כך שהדיונים עכשיו והתגובות לתזכיר יהיו תאורטיים. במציאות בישראל שבה שר פוליטי עומד בראש משרד התקשורת, ההחלטות הסופיות יתקבלו רק לאחר שתקום ממשלה, ולאחר ששר התקשורת הבא יגבש בעצמו את האסטרטגיה בנושא, ולאחר שהוא ישמע שוב את כל עמדות השחקנים - כך שבכל מקרה מדובר בתהליך ארוך מאוד.

השקעה בתוכן מקומי

הנקודות המרכזיות בשימוע יחייבו ספק תכנים בינלאומי עם הכנסות של 600-300 מיליון שקל בהשקעה בתוכן מקומי מסוגה עילית בהיקף של 4% מהכנסותיו מאספקת תכנים בישראל. ספק תכנים בינלאומי עם הכנסות מעל 600 מיליון שקל יחויב בהשקעה בתוכן מקומי מסוגה עילית בהיקף של 6.5% מהכנסותיו מאספקת תכנים בישראל.

בנוסף, הרפורמה מסדירה את הפקות המקור על-ידי השחקנים המקומיים ומייצרת סדר בנושא שהפך להיות אחד מאבני המחלוקת המרכזיות בשוק, והוא הוויתור לשחקנים חדשים על השקעות בהפקות מקור. בשימוע מוצע כי כל ספק תכנים ישראלי (דוגמת סלקום או פרטנר) עם הכנסות של 600-300 מיליון שקל, יחויב בהשקעה בתוכן מקומי מסוגה עילית בהיקף של 4% מהכנסתו מדמי מנוי ו-13% מהכנסתו מפרסומות. ספק תכנים ישראלי עם הכנסות מעל 600 מיליון שקל (הוט ו-yes), יחויבו בהשקעה בתוכן מקומי מסוגה עילית בהיקף של 6.5% מהכנסתן מדמי מנוי ו-13% מהכנסתו מפרסומות.

הרגולציה תחול על כלל השחקנים המקומיים לפי עיקרון של אדישות טכנולוגית, ותבטיח כי בפני הצופה הישראלי יעמוד היצע גדול ומגוון של תכנים איכותיים הנותנים ביטוי לשפה ולתרבות הישראלית על כל גווניה.

הנגשה של תכני ספורט

בנוגע לספורט, מוצע כי על-מנת לוודא רמת נגישות גבוהה של תכני ספורט שיש להם ביקוש משמעותי בקרב הציבור או חשיבות תרבותית או לאומית, תיקבע רשימה של אירועי ספורט מרכזיים שספקי התכנים יחויבו להציעם למנוייהם, ללא תשלום נוסף.

על-מנת לשמר את התחרות בין ספקי התכנים שמושפעת באופן ישיר מהיכולת שלהם להציע תכני ספורט, מוצע לחייב בעל זכויות ספורט להציע את תכני הספורט לכלל ספקי התכנים, במחירים הוגנים ובלתי מפלים.

בנוסף, בעל זכויות שידור של תכני ספורט שמוכר את התוכן לספקי התכנים יחויב להציע להם את זכויות השידור על גבי כל פלטפורמה, לרבות למכשירים ניידים. כרגע לדוגמה לא ניתן לצפות בשידורי ספורט במכשירים סלולריים למשל, והדבר מעורר תרעומת רבה בקרב אוהדים רבים שנלחמים על כך שנים.

רכישה ושידור של חדשות

בנושא החדשות, השימוע מציע שכל מי שרוצה לשדר חדשות יוכל לעשות זאת, בניגוד למצב כיום שבו חברות הטלוויזיה למשל אינן יכולות לשדר חדשות עצמאיות ומחויבות לרכוש את החדשות מחברות החדשות ולשדר אותו.

לדברי משרד התקשורת, "ככלל, כל ספק תכנים יוכל לשדר חדשות אם הוא עומד בתנאים מינימליים, ובלבד שיצירת החדשות תיעשה על-ידי תאגיד נפרד מהגוף המשדר. במקרה שבעל רישיון חדשות ימכור את תכניו לספק תכנים, הוא יחויב להציע את החדשות לכלל ספקי התכנים במחיר הוגן ובלתי מפלה, זאת במטרה לשמור על עצמאות החדשות, ולאפשר גיוון ופלורליזם".

בדרך ליישום הרפורמה נקבע "על-מנת למנוע זעזועים משמעותיים כתוצאה משינוי המודל הכלכלי של שוק השידורים, תיקבע תקופת מעבר במסגרתה יישמרו הכללים הישנים על גבי השידורים בכבלים ולוויין. לגבי שידורים על גבי רשת האינטרנט (OTT) תחול האסדרה החדשה, במסגרתה יוסרו המגבלות הכלכליות הקיימות היום. בשידורים על גבי רשת האינטרנט (הן של ספקי תכנים המשדרים רק במתכונת OTT והן של ספקי תכנים המשדרים גם בכבלים או לוויין) יוכלו ספקי התכנים לקבל הכנסות הן מדמי מנוי והן מפרסומות, ויוכלו להחזיק ברישיון לאספקת חדשות. בתום שלוש שנים תבוטל ההפרדה, והכללים החדשים יחולו על כלל שוק השידורים".

נקודה נוספת היא מיזוג בין גופי האסדרה, כך שתוקם ברית מועצות שתהיה אחראית לכל תחום השידורים כיחידת סמך עצמאית במשרד התקשורת. בסוגיית התאגיד הציבורי "כאן", המשרד ממליץ שלא לאפשר לו לגבות תשלום עבור שידוריו מפלטפורמות השידור כפי שביקש.

שר התקשורת יועז הנדל מסר: "אנחנו מתקדמים שלב נוסף באסדרת שוק השידורים והתאמתו לעידן הנוכחי. לאחר שוועדות רבות דנו בנושא, ודוחות רבים נותרו לאורך שנים במגרה, אנחנו מתקדמים היום לעבר חקיקה. הרפורמה תחייב גופי שידור בינלאומיים וישראליים, בעלי מאות אלפי מנויים בשוק הישראלי, להשקיע ביצירה ישראלית. תחום החדשות נפתח לתחרות ולפלורליזם: על-מנת לאפשר מגוון רב יותר של ערוצי חדשות, כל ספק תכנים יוכל לשדר חדשות, ובלבד שיצירת החדשות תיעשה על-ידי תאגיד נפרד מהגוף המשדר, וזאת על-מנת לשמור על עצמאות גוף החדשות". 

קשת ורשת: "כניעה לענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות" 

קשת ורשת מסרו בתגובה לטיוטת הצעת החוק: "טיוטת החוק שפורסמה מאכזבת, לא מתמודדת עם האתגרים של שוק השידורים והפרסום ומסמנת את דבקותו של המשרד ברגולציה מיושנת שנקבעה אי-שם בטרום עידן האינטרנט. המשרד הגדיל לעשות וקובע לראשונה בתולדות המדינה פיקוח ממשלתי על ערוצי חדשות.

"טיוטת החוק מהווה כניעה דה-פקטו לענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות, שרגולטורים וממשלות בכל העולם פועלים במטרה לצמצם את כוחן ואת השפעתן ההרסנית והבלתי הפיכה על התעשיות המקומיות. אותן ענקיות פועלות ללא כל הגבלה רגולטורית או מחויבות לייצר תוכן עצמאי מקומי, בזמן שהן גורפות רווחים עצומים עבור עצמן, על בסיס תוכן המיוצר על גופי תוכן מקומיים. המשך פעילותן של גוגל, פייסבוק ונטפליקס ללא כל רגולציה מתאימה מעמיד את תחום התוכן המקומי בסכנה קיומית של ממש.

"היה מצופה כי משרד התקשורת יפעל על-מנת להבטיח המשך קיומה של יצירה ישראלית מקורית, שידורי חדשות ואקטואליה וקיומו של שוק תוכן ודעות מקומי עצמאי ותחרותי, אך בטיוטת החוק שפורסמה לשימוע ניכר שהמשרד בחר לזנוח באופן מוחלט את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית". 

הרשות השנייה מסרה בתגובה: "הרשות השנייה מברכת על פרסום השימוע לתזכיר החוק בדבר הסדרת הרגולציה לשידורים בישראל. קיים צורך ברור ודחוף לאסדרת כל תחום השידורים והתאמתו להתפתחויות המשמעותיות בארץ ובעולם. הרשות השנייה תנתח את המודל המוצע ורכיביו השונים, תגבש את עמדתה המקצועית ותעביר את התייחסותה המקצועית למשרד התקשורת". 

עוד כתבות

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות