הרווארד בגלובס. למה אנחנו מנסים להתחמק מהחלטות קשות / צילום: Shutterstock
בכל פעם שאני עומדת בפני החלטה קשה, אני רוצה שמישהו אחר יגיד לי מה לעשות. למה זה קורה? אני מבינה ששיחות קשות הן, ובכן, קשות - במיוחד כשאנחנו רק בתחילת הקריירה וצריכים להחליט איזו עבודה או מסלול מתאימים לנו. איך מבצעים בחירות כאלה ביתר ביטחון?
הגעתי ללקייט בארש, מרצה זוטרה בבית הספר לעסקים ESADE בברצלונה, שפרסמה לאחרונה, בשיתוף עם סרינה הגרטי, דוקטורנטית בבית הספר לעסקים של הרווארד, מאמר שדן בשאלה עד כמה רחוק אנשים ילכו כדי להתחמק מהחלטה קשה. מתברר שרחוק מאוד. הן מצאו שאנשים מוכנים אפילו להציב את עצמם במצב גרוע יותר מבחינה אובייקטיבית, רק כדי לפטור את עצמם מקבלת החלטה.
ההחלטה - נטל או פריביליגיה?
למה אנשים כל כך שונאים לקבל החלטות?
בארש: "קבלת החלטות עלולה להיות מלחיצה. חלק מההחלטות מלחיצות כי הן פשוט קשות. אלה יכולות להיות בחירות בהן הרבה מונח על הכף או שיש להן השלכות נרחבות, ו/או כאלה שעוסקות באפשרויות לא נעימות או שנויות במיוחד במחלוקת. אבל למרבה הצער, הלחץ שמלווה את קבלת החלטות אינו מוגבל לקטגוריה מיוחדת של 'החלטות קשות', שאיתן מתמודדים יחסית לעתים רחוקות.
"ישנם גורמים שיכולים להפוך גם החלטות יומיומיות בעלות סיכון נמוך לקשות ומלחיצות. כך למשל, אנחנו מתקשים לבחור כאשר יש יותר מדי אפשרויות (מה לאכול לארוחת צהריים?), כשאנחנו עייפים או לחוצים בזמן (נרשמים לקורס כשהמועד האחרון להרשמה מסתיים בעוד שעה), או כשאנחנו מתמודדים עם תחום חדש לנו, שמאפשר פחות ודאות לגבי ההעדפות שלנו (בחירה ברילוקיישן בין שתי ערים שמעולם לא היית בהן, למשל). מכיוון שכולנו מחווטים בצורה שונה, החלטה שנראית לאחד קשה להחריד, עשויה להראות פשוטה וקלה לאחרת.
"בנוסף, אנשים נרתעים מביצוע בחירות קשות (אובייקטיבית וסובייקטיבית), מכיוון שהם לא רוצים את הלחץ של שקלול כל האפשרויות, או את האחריות להתמודדות עם התוצאה הסופית, טובה או רעה. זה גורם לנו להימנע מבחירות קשות ולהמציא כל מיני דרכים לברוח מהן".
נראה כאילו נטל הבחירה הוא פריבילגיה.
"כן, אני מסכימה לחלוטין. בסוף כל סימסטר אני אומרת לסטודנטים שלי, כל כך הרבה אנשים בעולם היו הורגים כדי שיהיו להם יותר אפשרויות וחופש בחירה, אבל אלה שמקבלים אותם, וכאשר יש להם יותר מדי אפשרויות, מרגישים שזה נטל.
"הנטל נובע גם מהמאמץ המוגבר הנדרש על מנת לאסוף את כל המידע הרלוונטי כדי לקבל את ההחלטה או הבחירה. אנחנו לא רוצים לפספס שום דבר, וזה יכול להיות מתיש. גם לאחר שקיבלת החלטה, עדיין קיים חשש שאולי בכל זאת פספסת פיסת מידע חשוב, אבל לפחות אנחנו זוכים להיות מסוגלים לבחור, לעומת אלה שאין להם את האפשרות הזו".
לבקש מהמלצר לבחור לך מנה
איך הקושי להחליט מתבטא בהתנהגות?
"חוקרים חשפו מספר דרכים בהן אנשים מתמודדים עם החלטות קשות. רובן מותאמות להקלת חרטה עתידית בשל בחירה 'שגויה'. לדוגמה, אנשים עשויים להאציל את ההחלטה הקשה למישהו אחר - לבקש מהרופא לבחור עבורך טיפול קשה, או לבקש ממלצר לבצע את ההחלטה בין שתי מנות שאתה מתלבט בינהן. אנשים עשויים גם לדחות החלטה - 'אני פשוט אחשוב על זה שוב בחודש הבא' - או להישאר עם המצב הקיים כדי להימנע מבחירה אקטיבית במשהו בכלל.
"במחקר שלנו גילינו שכדי להימנע מראש ממצב שבו עלולה להיווצר בחירה קשה, יש אנשים שמקווים למעשה לחדשות גרועות יותר. באחד המחקרים ביקשנו מאנשים לדמיין שהם מחפשים טיפול עבור קרע בגיד בכתף. אם אורך הקרע חמור מספיק, ניתוח יהיה הכרחי מבחינה רפואית; מתחת לסף זה, הניתוח יהיה אופציונלי וההחלטה הסופית על הטיפול תישאר בידיהם. גילינו שמספר לא מבוטל של אנשים העדיפו פציעה קשה יותר, כדי שלא ייאלצו להחליט".
איך נתמודד טוב יותר עם החלטות קשות?
"הדבר הראשון הוא להכיר ולהיות מודעים לכל הדרכים (שלפעמים אינן מודעות) שבהן אנחנו מנסים להימנע מבחירות קשות. אפשר לנסות לצמצם את מנגנוני ההתמודדות המוטעים-לפעמים על ידי בירור ההעדפות שלך. אפשר להתייעץ עם מומחים, לשוחח עם בן משפחה או עמית לעבודה או להכין רשימת יתרונות וחסרונות. מחקר מציע גם להטיל מטבע כדי לקבוע את התוצאה; הארה מגיעה כשהמטבע באוויר, ואז מבינים מה בעצם מקווים שיצא. בנוסף, מצאי תמיכה. מועיל לספר לאנשים שאת מתמודדת עם החלטה קשה, כי זה לא תמיד ברור".
איזה תפקיד יש לחרטה בשיתוק יכולת ההחלטה?
"כשמצליחים להפחית חרטה צפויה, ההחלטות הופכות לקלות יותר. נקיטת צעדים כדי לנסח מחדש את הבחירה כסופית - יכולה לעזור. דוגמאות פשוטות הן סגירת התפריט לאחר שבחרת את המנה שלך, או לא לבדוק את מצב החברה לאחר שדחית את הצעת העבודה שלה. אז, במילים אחרות: קבלה".
© Harvard Business School Publishing Corp