מלאכי אלפר, מנכ''ל בזן / צילום: שגיא מורן
קבוצת בזן (בתי זיקוק לנפט) מסכמת את הרבעון השני של 2022 עם זינוק חד בהכנסות, אולם גם עם ירידה ברווח הנקי, כפי שכבר הזהירה בחודש שעבר. ירידה זו נבעה בעיקרה מהפסדי שיערוך שרשמה החברה בגין עסקאות עתידיות להגנה על מרווחי הזיקוק.
בזן סיימה את הרבעון השני עם רווח נקי של 61 מיליון דולר, המשקף ירידה של 12% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. מרווחי הזיקוק הגבוהים שנרשמו בעולם בחודשים האחרונים הובילו את החברה להציג זינוק של 96% בהכנסות ל-3.06 מיליארד דולר, אולם כאמור גם להפסדי שיערוך גבוהים עסקאות עתידיות שערכה החברה אשתקד, להגנה על מרווחי הזיקוק.
בחודש מארס השנה החלו מרווחי הזיקוק בעולם לזנק במהירות בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה. בעקבות זינוק זה, רשמה בזן הפסדי שיערוך מעסקאות עתידיות של 345 מיליון דולר ברבעון השני ושל 505 מיליון דולר בכל המחצית הראשונה של השנה, מתוכם סכום של 199 מיליון דולר בגין עסקאות שמומשו.
היתרה בסך של 306 מיליון דולר נרשמה בגין עסקאות שטרם מומשו, ואף עשויה להוביל לרווחי שיערוך מסוימים ברבעון השלישי, לאור התמתנות מסוימת במרווחי הזיקוק מאז תחילת יולי. זאת, במקביל להכנסות הגבוהות שצפויות להירשם גם ברבעון השלישי, לאור רמת מרווחי הזיקוק, אותה הגדירו באחרונה בבזן כחסרת תקדים עבורם.
מרווחי הזיקוק מסמלים את הפערים בין מחיר הנפט שרוכשת חברות הזיקוק למחירי התזקיקים (בנזין, סולר ועוד) שהן מוכרות. אשתקד קיבעה בזן את מרווחי הזיקוק שלה ל-2022, בשיעור של כ-40% מהיקף הזיקוק השנתי, ברמה ממוצעת של כ-8 דולר לחבית.
בפועל, זינק מרווח הזיקוק המנוטרל של בזן לרמה ממוצעת של 13.3 דולר לחבית במחצית הראשונה כולה ולרמה ממוצעת של 16.8 דולר לחבית ברבעון השני של השנה. זאת, בהשוואה למרווח ממוצע של 4.5 דולר לחבית שנרשם ברבעון השני אשתקד.
עם זאת, ברמה התפעולית נרשמו כאמור תוצאות חזקות, הודות לקפיצה החדה במחירי המכירה. כך, שבנטרול השפעות עסקאות הגידור ומחירי המלאים הציגה בזן ברבעון השני EBITDA (רווח ללא הוצאות מימון, מס, פחת והפחתות) מנוטרל של 272 מיליון דולר, המשקף צמיחה של 121% לעומת הרבעון המקביל.
"רוח גבית לתוצאות הרבעון השלישי"
משה קפלינסקי, יו"ר בזן, הגדיר התוצאות כ"מרשימות מאוד" והדגיש כי "לצד משבר האנרגיה והמחסור העולמי בתזקיקים, אנו ממשיכים לקדם את יישום התוכנית האסטרטגית שלנו, המבוססת על טרנספורמציה שקולה, ארוכת טווח ומדודה של תחום האנרגיה". מלאכי אלפר, מנכ"ל בזן, הוסיף כי פעילות מגזר הזיקוק של החברה תרמה 239 מיליון דולר ל-EBITDA המנוטרל ברבעון השני.
לדברי הנהלת בזן, "מרווח הזיקוק המנוטרל ברבעון השני עמד על 16.8 דולר לחבית, והוא הושפע, בין היתר, מהטיפול התקופתי במתקני בזן ובפרט במתקן הFCC (שמשפיע על ייצור הבנזין). אלמלא כל אלה, היה מרווח הזיקוק גבוה בכ-0.5 דולר ומסתכם לכדי 17.3 דולר לחבית". עוד ציינו בחברה כי מתקני הזיקוק עבדו בניצולת גבוהה של 98% ברבעון, "עקב התאמת התפוקה לעלייה בביקוש לתזקיקים ולעלייה במרווחי הזיקוק".
על פי הנהלת בזן, מגזר הפולימרים (חומרי גלם לתעשיית הפלסטיקה) תרם ברבעון השני סכום של 25 מיליון ל-EBITDA, והושפע אף הוא מהטיפול התקופתי בכלל מתקניו, כאשר אלמלא הטיפול התקופתי ה-EBITDA היה מסתכם בכ-39 מיליון דולר.
בסיכום המחצית הראשונה של 2022 הציגה בזן עלייה של 87% ל-5.32 מיליארד דולר בהכנסות, צמיחה של 90% ב-EBITDA המנוטרל ל-375 מיליון דולר, וכן ירידה של 66% ברווח הנקי ל-42 מיליון דולר. כל זאת כמובן בהשפעת מרווחי הזיקוק החריגים ועסקאות הגידור שבוצעו אשתקד.
בהנהלת בזן הוסיפו היום, כי "מרווחי הזיקוק במגזר הדלקים ממשיכים לתת רוח גבית גם לתוצאות הרבעון השלישי, כאשר סמוך למועד פרסום הדוח מרווח האזרי בלומברג הממוצע עמד על כ-16 דולר לחבית. תחת ההנחה שלא יחול שינוי במרווחי הזיקוק ביחס לרמתם סמוך למועד פרסום הדוח ועד תום שנת 2022, צפויה החברה להציג EBITDA מנוטרל שנתי במגזר הזיקוק של כ-700 מיליון דולר".
"הפרמיות מתחילות לרדת, השוק מגיע לרציונליזציה"
לדברי המנכ"ל מלאכי אלפר, "השוק נמצא כיום בטווח של התנרמלות ויש ריאליזציה של המצב. אנחנו רואים את זה בהתנהלות של מחירי הנפט וגם במבנה השוק שמתחיל לחזור לנתונים שראינו בעבר. עדיין הנפט הפיזי משמעותית יותר יקר מהחוזים בפער של 6-7 דולר, אבל הפרמיות מתחילות לרדת, השוק מגיע לאיזושהי רציונליזציה, וזה נראה בסדר".
ואני מניח שבמרווחים הללו ההכנסות יציגו צמיחה חדה גם ברבעון השלישי והשפעת השיערוכים תהיה נמוכה יותר.
"אני חושב שמיצינו את השפעת השיערוכים, ולפחות על פי הרבעון השלישי נראה שאנחנו באמת שם. כרגע זה נשמע לגמרי סביר והגיוני. רמת הרווחיות תישאר ונקבל הכנסה מהשיערוכים ככל שסביבת המרווחים תישאר.
"במרווחי הזיקוק אננו רואים חזרה להתנהגות נורמטיבית עם השפעה של עונתיות. מצד אחד רואים את המחזור שעדיין קיים, במיוחד בתזקיקים כמו סולר ומזוט לספנות, ששומרים על מרווחים גדולים.
"שוק הבנזין יותר תנודתי ואנחנו רואים את ההשפעות של המיתון והאינפלציה, במיוחד בארה"ב. לכן אנחנו רואים ירידה במרווחי הבנזין לרמת מרווחים שאנו רגילים לראות בתקופה הזאת.
"אם יהיה עוד שיבוש בשוק, אז ההערכות הן שהן ילכו דווקא כלפי מעלה, כלומר שאם ייכנס פתאום איזה הוריקן אז נראה קפיצה של המרווחים חזרה למעלה. מה שממתן את זה הם האינפלציה והמיתון שגם לא ראינו הרבה מאוד שנים בעוצמות כאלו".
איך זה משפיע על הצריכה?
"בישראל הצריכה היא קשיחה. לגבי הצריכה בעולם, זה מאוד תלוי בסוג התזקיק. אנחנו כרגע רואים התמתנות בצריכה של הבנזין, אבל דרישה מטורפת לסולר. המרווחים של הסולר עדיין גבוהים ויש מחסור משמעותי של תזקיקים במיוחד אירופה.
"תזקיקים מתוצרת רוסיה ירדו במידה רבה ומה שקיים הולך מזרחה. אבל בסה"כ, בגלל קושי במוצא, אז חלק מבתי הזיקוק הרוסיים נסגרו, כך שהמחסור בסולר, במיוחד לתקופת החורף, הוא מורגש, כאשר מדינות אירופה מנסות לבנות מלאים כדי לעבור את התקופה הזאת.
"ככה שאם קודם לכן ראינו את כל מרווחי התזקיקים עולים, הרי שבהמשך נראה בעיקר את הסולר והמזוט עולים, ואת הבנזין ברמות הנורמליות שלו. אחת מהשפעות המיתון שאנחנו רואים אותן, היא בעיקר בתחום הביקוש לפולימרים, שכאן יש ירידה מסוימת למרות שהשוק הזה ככל הוא שוק שצומח".
מפעלים פטרוכימיים מבקשת שליטה
בזן נסחרת בבורסה לפי שווי של כ-4 מיליארד שקל, לאחר שמנייתה הניבה תשואה מתואמת של 47% מתחילת 2022 ושל 88% ב-12 החודשים האחרונים. החברה נמצאת כיום בשליטת החברה לישראל ומפעלים פטרוכימיים .
מוקדם יותר השנה חתמה החברה לישראל על הסכם למכירת מניות השליטה שברשותה לידי קבוצת חג'ג' , ובתגובה הפעילה פטרוכימיים זכות סירוב לרכישת המניות. כעת פועלת פטרוכימיים לקבלת היתר שליטה בלעדי בבזן מידי המדינה, ובמקביל גם למציאת גורם מממן שיאפשר לה להוציא את העסקה אל הפועל עד המועד האחרון, שנקבע ל-16 בספטמבר.