גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוק החדש של ביידן לא צפוי להחזיר לארה"ב את מפעלי השבבים הגדולים

החוק שחתם השבוע הנשיא ביידן מקצה 39 מיליארד דולר לחברות שיבנו מפעלי שבבים מתקדמים בארה"ב ● אלא שגם הסובסידיות הנדיבות יתקשו להתחרות בכוח-האדם הזול במזרח אסיה ולהשיב לארה"ב את תואר היצרנית המובילה ● וגם: כך תושפע הפעילות של אינטל בישראל

מטה TSMC בטייוואן / צילום: Associated Press, Chiang Ying-ying
מטה TSMC בטייוואן / צילום: Associated Press, Chiang Ying-ying

בתום תהליך חקיקה שנמשך 18 חודשים, שני בתי הקונגרס אישרו את הצעת חוק השבבים והמדע (CHIPS and Science Act). לאחר מכן, הנשיא ג'ו ביידן חתם ביום שלישי השבוע על ההצעה - והפך אותה לחוק היסטורי בהיקף עצום של 280 מיליארד דולר. 

שמים בצד את "היד הנעלמה": ביידן חתם היום על הזרמת 53 מיליארד דולר לתעשיית השבבים בארה"ב 

רוב המימון הפדרלי במסגרת החוק ילך לקידום מיזמים מדעיים בתחומים כמו בינה מלאכותית, רובוטיקה ומחשוב קוונטי, אך את עיקר תשומת הלב תפסה הקצאת 52 מיליארד דולר לתעשיית השבבים בחמש השנים הקרובות. חלק הארי מהסכום, 39 מיליארד דולר, ילכו לסובסידיות לחברות שיבנו מפעלים לייצור שבבים מתקדמים בארה"ב. אותם המפעלים יקבלו גם הטבה של 25% בתשלומי מס. בד בבד, 11 מיליארד דולר יופנו לתוכניות מחקר פדרליות בתחום השבבים ולהכשרת כוח-אדם, ועוד 2 מיליארד דולר לפעילויות הקשורות לשבבים לשימוש צבאי.

ארה"ב מובילה את העולם בתכנון השבבים

מאחורי החוק עומד רצון אמריקאי להשיב חזרה "הביתה" את ענף ייצור השבבים, שנדד בעשורים האחרונים למזרח אסיה. ארה"ב מובילה את העולם בפער ניכר בתחום תכנון שבבים עם ענקיות כמו אנבידיה, קוואלקום, אינטל ואפל, אבל בכל הנוגע לייצור שלהם בפועל - היא כבר רחוקה מלהיות מעצמה. בעוד שבשנות ה־90 יוצרו 37% מהשבבים בארה"ב, נתח זה ירד ל־12% כיום. שיעור זה צפוי להמשיך לרדת בשנים הקרובות עד ל־6% בלבד.

נחיתות הייצור יוצרת תלות אמריקאית בקבלת שבבים ממדינות אחרות. התלות הקיצונית ביותר היא באי טייוואן, שנכון לשנה שעברה היה אחראי לבדו ל־63% מהשבבים המיוצרים לפי חוזה בעולם. החברה החשובה ביותר לייצור שבבים בטייוואן היא TSMC, שבין לקוחותיה נמנים אפל ואנבידיה. TSMC מפיקה יותר מ־90% מהשבבים המיוצרים בתהליך המתקדם ביותר - 5 ננומטר. תהליך זה משמש, בין השאר, לייצור המעבדים של אפל וקוואלקום, שנכנסים לאייפונים, ולדגמי האנדרואיד החדשים. שאר השבבים המתקדמים מסוג זה מיוצרים במפעלי סמסונג בדרום קוריאה. כלומר, אף לא אחד מהם מיוצר על אדמת ארה"ב

 

תעשיית השבבים של טייוואן נחשבה בעבר ל"מגן הסיליקון" של הטריטוריה מפני פלישה של סין, שרואה באי חלק משטחה. לפי תפיסת מגן הסיליקון, סין לא תרצה לפתוח במלחמה נגד טייוואן, שתשתק את מפעלי השבבים אשר משמשים גם אותה. אולם, ככל שסין מפגינה שאיפות לאומניות אסרטיביות יותר - אף אחד לא מוכן להתחייב כי התיאוריה תקפה. כיבוש טייוואן יהפוך את ארה"ב לבת ערובה של סין, מצב שהאמריקאים לא מוכנים אפילו לדמיין.

לצד הפחתת התלות בטייוואן ובדרום קוריאה, חוק השבבים נועד לפגוע בשאיפות סין לפתח את תעשיית השבבים שלה ולעמוד ביעד שהציבה לעצמה - להגיע עד לשנת 2025 ליכולת ייצור של 70% מהשבבים שאותם היא צורכת. סעיף משמעותי בחוק הטרי קובע כי חברות שיקבלו סובסידיות אמריקאיות, נדרשות להתחייב שלא לבצע השקעות חדשות משמעותיות במפעלי שבבים מתקדמים בסין, במטרה שהמעצמה המתחרה תישאר מאחור.

סין החלה ליישם תוכנית שבבים כבר בשנת 2015

אין ספק שארה"ב פועלת באיחור. סין החלה ליישם תוכנית שבבים משלה כבר ב־2015, ומאז נתח השוק שלה משוק הייצור הולך וגדל - אף שגם היא אינה מייצרת עדיין את השבבים המתקדמים יותר. גם האיחוד האירופי הקדים את ארה"ב, והשיק בפברואר השנה תוכנית בהיקף 49 מיליארד דולר שמטרתה להגדיל את ייצור השבבים בגוש מ־9% כיום ל־20% עד 2030. אבל כעת, לאחר שוושינגטון התעוררה, האם יש לה סיכוי להדביק את הפער ממדינות המזרח הרחוק באמצעות השקעת המיליארדים?

אם שואלים את מוריס צ'אנג, מייסד TSMC, התשובה היא לא. צ'אנג העריך השנה כי חוק השבבים האמריקאי יהפוך ל"ניסוי עקר". לדעתו, לארה"ב אמנם יש את הטאלנטים הטובים בעולם בכל הנוגע לתכנון השבבים, אך מערכת החינוך שלה לא מסוגלת להפיק אלפי עובדי ייצור מיומנים הדרושים למפעלי השבבים.

צ'אנג יודע על מה הוא מדבר. TSMC הסכימה בשנת 2020 להקים מפעל לשבבים מתקדמים באריזונה, בלחץ נשיא ארה"ב דאז דונלד טראמפ. אלא שלפי הדיווחים, הפעלת המפעל מתעכבת כיוון שהחברה הטייוואנית מתקשה לגייס מספיק עובדים. לפי הערכות, עבור המפעלים שנבנים כרגע בלבד, ארה"ב צריכה להגדיל את מספר העובדים בתעשיית השבבים ב־70־90 אלף. אם בוושינגטון חפצים ביכולת ייצור אמריקאית של כל השבבים שאותם התעשייה המקומית צורכת, הם יזדקקו ללא פחות מ־300 אלף עובדי שבבים נוספים.

וכמובן יש את סוגיית עלויות הייצור הגבוהות בארה"ב, שהובילה לנדידת תעשיית השבבים למזרח מלכתחילה. צ'אנג אמר כי TSMC ציפתה באופן נאיבי שעלויות הייצור בארה"ב יהיו זהות לאלו שבטייוואן. עם זאת, היא גילתה שהעלות בפועל גבוהה ב־50%. במטרה להתמודד עם פער כזה, אפילו עשרות מיליארדים בסובסידיות לא יספיקו, חוזה צ'אנג.

"החוק יכול למנוע את הירידה בייצור באמריקה"

בהשוואה לצ'אנג, סגן נשיא אינטל העולמית לשעבר דדי פרלמוטר אופטימי קצת יותר ביחס לסיכויי החוק. "אני לא חושב שהחוק יכול להחזיר את המצב 20 שנה אחורה, לימים שבהם ארה"ב ייצרה את רוב השבבים בעולם. זה לא יקרה. אבל החוק כן יכול למנוע את המשך הירידה בייצור השבבים באמריקה, ולשנות את כיוון המגמה", אומר פרלמוטר. "אם חברה כלשהי תקבל מארה"ב תמריץ של 4־5 מיליארד דולר כדי לבנות מפעל, שזה אומר משהו כמו רבע מעלותו, זה לא רע בכלל".

המרוויחה הגדולה מהחוק, ומי שדחפה אותו היא אינטל. כשהרפובליקנים ניסו לעצור את קידומו, איים מנכ"ל אינטל פט גלסינגר כי יצטרך לדחות השקעות הקשורות למפעל שבונה החברה באוהיו בהיקף 20 מיליארד דולר. החברה הבטיחה כי אישור החוק יוביל אותה להגדלת המפעל באוהיו בהשקעה של עד 100 מיליארד דולר.

אינטל בונה מפעלי שבבים בכל העולם - כולל מפעל שני שנבנה כעת בישראל - ולרוב מקבלת החלטות בהתאם לסובסידיות שתקבל במדינות השונות. המשמעות של התוכניות האירופאיות והאמריקאיות היא שישראל תצטרך להשקיע הרבה יותר מימון כדי לשכנע את אינטל להקים כאן מפעלים נוספים בעתיד. "יש כאן עניין כלכלי נטו. כל מפעל כזה מהווה סיכון כלכלי עצום עבור אינטל, והיא רוצה להקטין אותו דרך קבלת כסף ממשלתי", מסביר פרלמוטר. "בעתיד, יכול להיות שמדינת ישראל תצטרך להתחרות בממשל האמריקאי על בניית מפעלי השבבים הבאים של אינטל וגם על אלו של טאואר, שאינטל רוכשת". 

עוד כתבות

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון