אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
הארביטראז' הרגולטורי (פיקוח על ידי יותר מרגולטור אחד על תחום מסוים) סביב גופי האשראי החוץ בנקאי, שגרם לחוסר בכיסוי פיקוחי מלא על החברות הפעילות בתחום, לא נעלם מעיניו של בנק ישראל. בדוח היציבות הפיננסית שפרסם הבנק למחצית השנה הראשונה ב-2022, קראו בבנק ישראל להגדיל את הפיקוח על התחום שהולך וצומח, בעיקר בעקבות אי סדרים כספיים שנתגלו בשתיים מחברות האשראי החוץ בנקאי בחודשים האחרונים - יונט קרדיט וגיבוי אחזקות.
"הגופים החוץ בנקאיים נדרשים לקבל מרשות שוק ההון רישיון לעסוק במתן אשראי, והם מפוקחים על ידי רשות ניירות ערך בהיבט של גילוי ושקיפות (במקרה של חברות בורסאיות), אך אינם מפוקחים בהיבטים של ניהול סיכונים ואינם מחויבים ברגולציה כפי שמחויבים הבנקים", נכתב בדוח. "ככל שמגמת הצמיחה המואצת בענף נמשכת, נדרשת חשיבה מקיפה בעניין פיקוח מתאים על גופים אלו".
ההצעה המסתמנת: רגולטור אחד לתחום
בימים אלה אמורה הוועדה שהקים משרד האוצר בראשות המנכ"ל רם בלינקוב, לפרסם את המלצותיה באשר למבנה הפיקוח על שירותים פיננסים. על פי ההמלצות המסתמנות, רשות ני"ע ורשות שוק ההון יאוחדו לרגולטור אחד שיפקח על התחום החוץ בנקאי כולו. כך יימנעו אותם חורים בפיקוח, כשבמקביל הפיקוח על הבנקים ימשיך לפקח על המערכת הבנקאית.
באשר ליונט קרדיט וגיבוי אחזקות, מציינים בנק ישראל כי כיוון שיתרת האשראי שהעמידו שני הגופים הסתכמה בכ-600 מיליון שקל, המהווים כ-4% בלבד מסך האשראי שנתנו כלל הגופים החוץ בנקאיים, היא אמנם עלולה להשליך על המשך תפקודם, אך לא צפויה לכך השפעה ישירה על המערכת הפיננסית כולה.
"עם זאת, עלולות להתפתח השפעות על תפקודם של גופים פיננסיים נוספים", מזהירים בדוח בנק ישראל. "לכן, חשוב מאוד לנתח את ההתפתחות בהם - הן בהיבט תרומתם להגברת הנגישות לאשראי של העסקים הקטנים והבינוניים, והן מבחינת הקישוריות וסיכון ההדבקה שבינם לבין גופים פיננסיים אחרים, בעיקר בנקים".
הערכת הסיכון של הגופים - נמוכה מרמתה טרום הקורונה
בדוח מפורטים נתוני הגידול בענף, כשהגופים החוץ בנקאיים הציגו ברבעון הראשון של 2022 גידול מואץ ביתרת האשראי של כ-70% במונחים שנתיים, בהמשך למגמה שניכרה בשנה הקודמת, ובעיקר במחציתה השנייה. לצד זאת מציינים בבנק ישראל, כי הסיכון המוערך על ידי הגופים עצמם, כפי שבא לידי ביטוי בשיעור ההפרשה להפסדי אשראי, נמצא במגמת ירידה עקבית מאז התפרצות הקורונה, ורמתו נמוכה מזו שהוערכה טרם המשבר.
בנק ישראל מתייחס בדוח גם להלוואות מהגופים המוסדיים, ומציין כי בעוד שמאז פרוץ הקורונה בתחילת 2020 ניכרה סטגנציה בהלוואות שהעניקו למגזר העסקי, הרי שבשליש הראשון של 2022 נרשם גידול של כ-2% ביתרת ההלוואות שהמוסדיים מעניקים לעסקים. בבנק המרכזי מזהים בכך שינוי מגמה אפשרי, על רקע עלייה של התשואות בשוק ההון ושל הריביות הבנקאיות.