הנפקת קלטורה בניו יורק / צילום: ניר אריאלי
ממבט על צוות המייסדים של קלטורה הישראלית - רון יקותיאל, מיכל צור, שי דוד וערן איתם, ניתן היה להניח כמעט בוודאות כי החברה תהיה הצלחה פנומנלית. טייס מסוקים מחיל האוויר, יזמת סדרתית שמכרה יחד עם נפתלי בנט סטארט־אפ במאות מיליונים, דוקטור למערכות מידע מאוניברסיטאות היוקרה קורנל וייל, ואחד ממייסדי ICQ - האקזיט הישראלי הגדול הראשון.
למרות הצוות איכותי שכזה, ביום שלישי פרסמה קלטורה את ביצועיה לרבעון השני ובו חשפה צמיחה חד־ספרתית, העמקה של ההפסדים ושריפה מוגברת של מזומנים. במסגרת תהליך של ארגון מחדש, הודיעה החברה שתפטר 80 עובדים, מתוכם 30 בישראל. סך-הכול העסיקה כ־760 עובדים בסוף 2021, מתוכם 450 בישראל. לאחר פרסום הדוחות, המניה ירדה ב־10.5% (אבל מאז עלתה ב-8.4%, נכון לשעת סגירת הגליון). כעת, היא נסחרת בשווי של 329 מיליון דולר, או 2.5 דולר למניה בלבד. אז מה הן הסיבות לקריסה?
מאבק הכוכבים להפסדים
לקלטורה סממנים של סיפור הצלחה - חברת טכנולוגיית הווידאו הישראלית משרתת ענקיות כמו AT&T, דלויט, אורקל, בוש ורויטרס. היא עברה לא מזמן למשרדים במגדל היוקרתי אמות אטריום ברמת גן, והייתה אחת החברות האחרונות שהצליחו להנפיק לפני סגירת שערי הבורסה ב־2021. ואם לא די בכך, בקמפיינים שלה מככב דיוויד דוכובני, ששיחק את דמותו של הסוכן המסתורי בסדרה "אקס פיילס".
אלא שספק אם המוטיבציה לצאת להנפקה בכל מחיר ולשדר הצלחה ערב קריסת השוק הייתה מעשה שסייע לחברה בטווח הארוך. ספק גם אם בחברה לא מתחרטים על היציאה לבורסה בעיתוי גרוע, אשר בדיעבד חשף אותה להשתלטות עוינת ולהצעת רכישה מעליבה מצדה של מתחרה זעירה בשם פנופטו. המתחרה, המגובה בקרן ההשקעות K5, הציעה ביולי לרכוש את קלטורה עבור שלושה דולרים למניה, שהם 383 מיליון דולר, פרמיה של 27% ביחס למחיר היום ההצעה.
"הצוות איכותי, אבל כזה שפשוט נמצא בתחום הלא נכון", אמר עובד לשעבר בקלטורה. "תחום הווידאו ספג מכות בשנים האחרונות ולמעשה מעטות הן החברות שממש הצליחו בו. בכל תחום אחר הם היו פורחים".
מנכ"ל החברה רון יקותיאל, טייס בחיל האוויר שהקים בעברו חברת ניווט לפני שייסד את קלטורה לפני 16 שנה, מנהל ביד רמה את החברה עד היום. שיחה עם עובדים לשעבר מגלה "מנכ"ל כריזמטי שמשדר חזון". גם נשיאת החברה מיכל צור מעורבת בניהול היומיומי, אך היא עוסקת בעיקר בשותפויות אסטרטגיות.
ערן איתם - ממייסדי ICQ שנמכרה ל־AOL ב־400 מיליון דולר - ושי דוד, עזבו את החברה כבר לכדי להקים חברות סטארט־אפ חדשות. לפני שנתיים הביא יקותיאל את מנכ"ל פנורמה לשעבר עינב עזריה על מנת לנהל את הצד המסחרי בחברה, ולו תפקיד דומיננטי בפעילות השיווק והמכירות שלה עד היום.
החלום ושברו
"מה שקרה לחברה בקורונה ולאחריה זו טרגדיה", אמר עובד לשעבר. "אבל צריך להבין שמי שמכיר אותה היטב ורבים מאלה שעבדו בה עדיין מחזיקים בה מניות או שהם קונים עוד מניות. אנחנו מכירים את הפוטנציאל שלה, ולא מאמינים שהיא אכן שווה את השווי בו היא נסחרת. אין מצב שחברה שמכניסה 150 מיליון דולר בשנה נסחרת במכפיל של 1.5 על ההכנסות".
אותה טרגדיה קשורה במיקוד של החברה בתחום הכנסים הווירטואליים. קלטורה פיתחה נגן וידאו לארגונים - מעין רשת וידאו מאובטחת המאפשרת לחברות ענק להקים פורטל וידאו פנימי - כמו למשל סרטוני הדרכה והסברה לעובדים או תלמידים, או קליפים המשמשים אנשי מכירות להדגמת מוצרים. בהמשך פיתחה מערכת הזרמת VOD למפעילות תקשורת. הקורונה היוותה עבורה הזדמנות פז, וכחברה המסייעת לארגונים לשדר תכנים, היא פנתה לשוק הצפוף של אירועים שיווקיים המועברים אונליין.
עם פרוץ הקורונה חתמה החברה על הסכמים רבים שהעלו את קצב הצמיחה שלה לקראת יציאה להנפקה ומעט לאחריה. אלא שכפי שקרה עם רוב החברות שרכבו על גל הקורונה ושירתו את מי שנשאר בבית, ההתאוששות מהמגפה הביאה עמה ירידה חדה בצמיחה ועלייה בהפסדים.
הקורונה אמנם הביאה לצמיחת שוק הווידאו לארגונים, אך הכניסה גם הרבה מתחרות, כמו Hopin המתמחה בכנסים וירטואליים או Vidyard שפונה לאנשי מכירות. בנוסף, בגלל בחירתה לשרת ארגוני ענק ולטפל במגוון ורטיקליים עסקיים, קלטורה התנהלה בכבדות עם שפע של אנשי מכירות ותמיכה, בעוד שמתחרות זריזות ממנה הציעו שירות עצמי אונליין בעלות נמוכה יותר.
גם זום, שהפכה בין לילה לשחקנית ענק בתחום, סחפה עמה את השוק הארגוני, וקלטורה התקשתה להתבדל. "זום ייצרה סוס מהיר יותר, אנחנו מנסים ליצור חללית", אמר לגלובס רון יקותיאל כמעט שנה לפני ההנפקה בנאסד"ק שאירעה בקיץ שעבר, אך מאז חוות שתי החברות ירידה משמעותית בצמיחה. מניית זום ירדה במעל 70% בשנה האחרונה וקצב צמיחת ההכנסות שלה ירד ממעל 300% בימי הקורונה ל־12% בלבד ברבעון שעבר.
"תאלץ להתמזג"
עובדים לשעבר איתם שוחחנו מעידים על תרבות ארגונית בריאה ועל לויאליות לארגון, לפחות בישראל, למרות תחושה שהחברה מעסיקה יותר מדי עובדים. "כולם הרגישו שיש צורך לצמצם ושהחברה מנופחת, למרות שלא היו עזיבות משמעותיות", סיפר עובד לשעבר בקלטורה.
בשנה האחרונה עזבו את החברה בסך-הכuל 35 עובדים (בישראל ובעולם). קדנציה ממוצעת קלטורה עומדת על שנתיים, לעומת 1.2 שנים בסימילרווב, 1.3 בלמונייד ו- 1.8 שנים בריסקיפייד. אבל סימני ההאטה ניכרים גם בצמיחת החברה במונחי כוח-אדם. על פי הרשת החברתית לינקדאין, הצמיחה במספר העובדים בחברה הואטה ב־3% אחרי צמיחה מהירה של קרוב ל־50% במשך השנתיים האחרונות.
לדברי סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט באופנהיימר, העובדה שקלטורה מוכרת מוצר מורכב לארגוני ענק מייצרת לה עלויות רבות שמביאות להפסדים, למרות הבסיס הטכנולוגי הנרחב והערך המוסף ללקוחות. "קלטורה היא חברת נישה לא גדולה שמייצרת פחות מ־200 מיליון דולר בשנה", אמר וסצ'ונוק לגלובס. "ככזו היא לא תוכל להמשיך ליישם את החזון מרחיק הלכת שלה, להישאר עצמאית לאורך זמן וככל הנראה תתמזג, בהתחשב בנתוני הצמיחה הנוכחיים ובצורך לקצץ בהוצאותיה.
"גם אם החברה לא תקבל את הצעת הרכישה הנוכחית מצד פנופטו, מנהליה כנראה יודעים שעדיף להם להמשיך ולנהל את האופרציה מתוך צמרת של חברה גדולה ואפקטיבית יותר, החלטה דומה לזו שקיבלו מנכ"לים ישראלים רבים בשבועות האחרונים".
קלטורה
תחום עיסוק: נגן וידאו מאובטח ומערכת לניהול ספריות של סרטוני למידה, סרטונים שיווקיים וכנסים וירטואליים.
היסטוריה: הוקמה ב־2006 ברמת גן וניו יורק ומאז גייסה כ-350 מיליון דולר מקרנות הון סיכון ובנקים זרים.
נתונים: בסוף 2021 העסיקה החברה כ־760 עובדים. עוד בטרם הפיטורים, עזבו אותה 35 עובדים בחודשים האחרונים, ומספר המשרות הדרושים בלינקדאין ירד בכ־30%.