גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשהתותחים עומדים לרעום, הקבינט הביטחוני לא יכול לשתוק

היציאה למבצע האחרון בעזה לא הובאה לקבינט ועוררה דיון ציבורי ● החוק אומנם מעורפל, אך ראוי שהחלטות כאלו יתקבלו בפורום רחב

התפתח דיון ציבורי בשאלת חוקיות היציאה למבצע ''עלות השחר'' / צילום: Associated Press, Hatem Moussa
התפתח דיון ציבורי בשאלת חוקיות היציאה למבצע ''עלות השחר'' / צילום: Associated Press, Hatem Moussa

הכותב הוא פרופסור חבר בבית ספר הארי רדזינר למשפטים ומנהל מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן

בעת מלחמה החוקים מחרישים, הכריז המדינאי והפילוסוף קיקרו. אולם זו אינה הגישה המקובלת היום. גם כאשר התותחים יורים המשפט אינו שותק, וגם לגבי ההחלטה להתחיל לירות - קרי, ההחלטה לצאת ללחימה - ישנם כללים חוקתיים.

בימים האחרונים התפתח דיון ציבורי בשאלת חוקיות היציאה למבצע "עלות השחר", לאחר ששר הבריאות ניצן הורוביץ תהה כיצד היא לא הובאה לפתחו של הקבינט הביטחוני. בתגובה, ראש הממשלה לפיד ענה כי לא היה צורך באישור הקבינט למבצע מסוג זה וכי עמדה זו קיבלה את אישורה של היועצת המשפטית לממשלה.

האמת צריכה להיאמר: קיימת אי־ודאות רחבה המותירה שיקול דעת רחב - לדעתי רחב מדי - באשר לשאלות מתי יש להביא החלטה לצאת למבצע צבאי לקבינט, ומי מחליט האם יש לעשות כן. כדי להבין את המורכבות יש להכיר את הדין.

מהי מלחמה?

חוק־יסוד הממשלה קובע כי הממשלה היא זו שבסמכותה להחליט על פתיחה במלחמה או על נקיטת "פעולה צבאית משמעותית העלולה להוביל, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה". חוק זה מאפשר אצילת סמכות זו לקבינט הביטחוני, כלומר, לוועדת שרים לענייני ביטחון לאומי. אולם, כפי שניתן להבין, הדין הקיים מעורפל, בעיקר משום שאין הגדרה ברורה למהי "מלחמה".

היעדר הגדרה ברורה גם לא מאפשר לקבוע מתי מתקיימת "הסתברות ברמת ודאות קרובה למלחמה" - משהו שקרוב ל־90% הסתברות אם ננסה להמחיש זאת במספרים - שאף היא כאמור מחייבת אישור מראש של הקבינט. היות שלמושג מלחמה יש השלכות משמעותיות במישור הבינלאומי, בית המשפט העליון נתן פרשנות מצמצמת למונח וסירב לקבוע, למשל, כי מלחמת לבנון השנייה הייתה מלחמה לגביה נדרשה הכרזה. בכל אופן, המונח מלחמה יכול לקבל פרשנויות שונות.

אז מי מחליט מתי מתקיימת ודאות קרובה שפעולה צבאית משמעותית תוביל למלחמה? האם זה ראש הממשלה? שר הביטחון? שר החוץ? שלושתם? חוק־יסוד הממשלה כלל אינו מתייחס אליהם בהקשר זה אלא רק לממשלה או לקבינט. חוסר הודאות מתקיים גם בשאלה זו ובשאלת תפקידם של גורמי המקצוע בהחלטה.

נדמה לי כי השאלה אם פעולה צבאית קרוב לוודאי שתוביל למלחמה תלויה בהערכת גורמי מקצוע בדבר תגובת האויב. לפיכך, גורמי הביטחון המקצועיים, הצבא, המוסד, השב"כ והמל"ל, אמורים להעביר את הערכתם לרה"מ ולשר הביטחון שאמורים לשקול את ההערכה ולקבוע אם מתקיים המבחן ההסתברותי.

ובענייננו, מצד אחד, פעולות צבאיות העשויות לגרור גיוס אלפי חיילים, מאות רקטות על העורף הישראלי ולזלוג לאירוע רב־זירתי עם לחימה משמעותית, נראה שעונות על התנאי של ודאות קרובה למלחמה. לפיכך ראוי היה להביאה לקבינט. מצד שני, אם הייתה עמדה אחידה של גורמי הביטחון כי אין בהפעלת הכוח הנ"ל הסתברות קרובה לוודאי כדי להביא למלחמה, ההחלטה לא להביאה לקבינט - נכונה. במלים אחרות, בהיעדר המידע המקצועי שעמד בפני מקבלי ההחלטות קשה להעריך האם נדרשה החלטת קבינט אם לאו.

לתקן את חוק היסוד

עד כאן הדין הקיים. אך האם זה הדין הראוי? במאי 2018 תוקן חוק־יסוד הממשלה ונקבע כי ראש הממשלה יחד עם שר הביטחון יוכלו, במקרי קיצון, להחליט לבדם על יציאה למבצע צבאי שיביא בוודאות קרובה למלחמה. תיקון חוקתי דרמטי זה עבר יחסית במהירות ומתחת לרדאר, אך מיד לאחר חקיקתו עורר תרעומת. מה אם ראש הממשלה ושר הביטחון הם אותו אדם? איש אחד יחליט על יציאה לכזה מבצע צבאי?

בעקבות הטרוניה הציבורית, ופחות משלושה חודשים אחרי שנחקק, בוטל תיקון זה. ובצדק. ראוי שהחלטות לגבי מבצעים צבאיים, ובוודאי כאלו שיש בהם להביא בהסתברות גבוהה למלחמה, תתקבלנה בפורום רחב יותר.

לכן, המצב הקיים, המותיר שיקול דעת נרחב מדי, בעייתי. אני מסכים עם הצעתם של עמיחי כהן ולירון ליבמן ("הסדרת ההחלטה על נקיטת פעולות צבאיות" המכון הישראלי לדמוקרטיה, מאי 2019) כי יש לתקן את חוק היסוד ולקבוע כי לכל פעולה צבאית משמעותית שיש אפשרות ממשית שתוביל לפעולות איבה בהיקף נרחב, תידרש החלטת קבינט. כך לא נידרש לרמת הסתברות גבוהה של ודאות קרובה ולפרשנות המצומצמת של מלחמה. כשהתותחים עומדים לרעום, הקבינט לא צריך לשתוק.

עוד כתבות

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא