גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הישראלים מביאים את הפוליטיקה למשרד. איך מפרקים את המתח?

מערכות בחירות רוויות אמוציות, תקופות של מתיחות ביטחונית ומדיניות שנויה במחלוקת חודרות גם לשיחות המסדרון במקום העבודה ● מומחים מסכימים שאי־אפשר לנקות את המשרד מפוליטיקה, אבל אפשר לדאוג שהיא לא תצא משליטה

אי־אפשר לנקות את המשרד מפוליטיקה, אבל אפשר לדאוג שהיא לא תצא משליטה / צילום: Unsplash, Uriel Soberanes
אי־אפשר לנקות את המשרד מפוליטיקה, אבל אפשר לדאוג שהיא לא תצא משליטה / צילום: Unsplash, Uriel Soberanes

"פעם דיברתי עם מנכ"ל שאמר לי שאצלו אין דיוני מסדרון על פוליטיקה", מספרת ד"ר גלית דשא, מומחית להטמעת תהליכי הכללה וגיוון ויוזמת Power in Diversity. האם זה אפשרי בכלל בישראל? תקופות של מתיחות ביטחונית ומערכות בחירות יצריות מקשות להשאיר את הפוליטיקה מחוץ לעבודה ומעלות את השאלה איזו מדיניות על מנהלים להתוות בארגונים כדי למנוע את התלהטות הרוחות.

דשא עצמה אומרת שהימנעות מפוליטיקה היא לא השיטה, "בטח לא בישראל, שבה הדיונים הפוליטיים הם חלק מהתרבות שלנו. כמובן, צריך לדאוג שזה לא יתפתח לאלימות מילולית".

"הגעתי למסקנה שזו מתיחות מיותרת"

ניסיונו של אלון רייטר, סמנכ"ל משאבי אנוש ומיקור חוץ בקבוצת התוכנה Aman, הוביל אותו לכך שהוא היום משתדל להימנע מלערב פוליטיקה במקום העבודה. לדבריו, הוא נהג להתבטא ברשתות החברתיות, אבל הגיע למסקנה שהשילוב בין מקום העבודה להתבטאויות כאלה, רק גרר ויכוחים עקרים, תסכול וקושי.

הפעם האחרונה שהוא חווה זאת הייתה בנושא לא פוליטי קלאסי אבל כן שנוי במחלוקת - החיסונים לקורונה. "מיהרתי להתחסן ובעבודה קראתי לעובדים להתחסן. לא הענשתי את מי שלא, אבל מישהי שאני מאוד אוהב הביעה מולי דעות מנוגדות. הייתי חוזר הביתה כל יום צרוד מהשיחות איתה במשרד. בשלב מסוים הבנתי שזה ממש כמו - כן ביבי, לא ביבי. ראיתי שאין טעם לדיון הזה, ואין לזה שום ערך מוסף במקום העבודה. הרי לא נשכנע זה את זה. זה רק גורם למתיחות מיותרת".

עם זאת, רייטר לא סבור שפוליטיקה היא טאבו, ומאמין שאין כל בעיה בכך שכולם יידעו מה הדעה הפוליטית של המנהלים. "המנכ"ל שלנו לא עורך שום דיונים, אבל כן יודעים מה עמדתו. יש הבדל בין לשדר את דעתך ובין לעורר דיון. יש לי טראומה מהעבר - בשנות ה־90, בתקופת רצח רבין, עבדתי באחת המשרות הראשונות שלי, במוקד של בנק. זו הייתה תקופה מתוחה סביב נושא הסכמי אוסלו. אני זוכר שתליתי משהו בנושא בעמדה שלי, ומישהו שלא הסכים איתי הסיר את זה. הפוליטיקה הרי כל-כך מקיפה אותנו ביומיום הישראלי, אז אולי דווקא בעבודה עדיף להימנע מזה".

להבדיל בין שיחת מסדרון לדיון פורמלי

נאוה קזז, סמנכ"לית משאבי אנוש גלובלית בחברת מדפסות התלת־ממד סטרטסיס, סבורה שבכל הנוגע לזירה המקומית ולמערכת הבחירות הקרבה, הדיון לגיטימי ואין לעצור אותו בחברה או לאסור על קיומו, אולם היא מבדילה בין שיחות מסדרון לדיון שהוא יותר פורמלי. לדבריה, "חשוב להקפיד שלכל דעה יהיה מקום ברמת הפרט".

יש מקומות עבודה שבהם הרגישות גדולה עוד יותר והפוליטיקה היא חלק בלתי נפרד מהעבודה עצמה, לדוגמה גופי תקשורת. לי־אור אברבך, סמנכ"ל חטיבת הרדיו בכאן, אומר שהיום כבר מעדיפים שלא להעמיד פנים. "יש חשיבות לכך שיהיה גוון כזה או אחר שמובע בשידור, ולכן צריך לעשות את זה ברגישות". בנוגע לארגונים אחרים, הוא סבור שאין למנוע מאף עובד לנהל שיח פוליטי במסדרון או באזור הישיבה. "אנחנו לא קומיסרים ולאנשים יש חופש לנהל דיון כל עוד זה נעשה בכבוד הדדי ואווירה חיובית". לדבריו, גם אין צורך בהוצאת הנחיות מקדימות לשיח תקין, אלא לסמוך על העובדים.

אפילו בארה"ב, שבה הגישה המקובלת היא יותר מאופקת, הבינו שחייבים לאפשר לעובדים לדבר. זה קרה בעקבות מערכת הבחירות הסוערת של 2020. לפי סקר של Glassdoor, בהשתתפות 1,200 עובדים, 57% ציינו שהם דנים בנושאים פוליטיים במקום העבודה, אף ש־60% העידו שהם סבורים שזה לא מקובל. מאמר שפורסם אז ב־HBR טען שלמרות הפיתוי להפוך את הארגון ל"נקי" מפוליטיקה, הדבר לא פרקטי. במקום זאת, על המנהלים להטמיע סביבת עבודה מכילה לכל הדעות, ולשמש דוגמה בעשייה שלהם. מידה מסוימת של קונפליקט היא בלתי נמנעת, אבל זה עדיין לא אומר שיש לאפשר לו להיות לא־תרבותי. אין לאסור דיונים פוליטיים ובמקביל, אין לגרור אליהם עובדים שלא מעוניינים בכך.

בזמן קונפליקט, הזהות הארגונית נחלשת

אירועי השבוע האחרון הזכירו לנו שהפוליטיקה הישראלית לא מתחילה ונגמרת בתקופת בחירות. ימים של מתיחות ביטחונית עשויים לעורר קונפליקטים סמויים וגלויים בין עובדים, ובמיוחד בארגונים שמעסיקים בני לאומים שונים עלול להיווצר מצב לא פשוט.

בשנה שעברה, בשיאם של אירועי מאי 2021, שבהם הלחימה בגבול הדרום התרחבה למרכז הארץ וגררה אחריה אירועים אלימים בערים המעורבות, פרסם מרכז אקורד לפסיכולוגיה חברתית ושינוי חברתי, המלצות לארגונים כיצד להתמודד עם ההסלמה והקונפליקטים שעלולים לצוץ. המרכז, השייך לאוניברסיטה העברית, הסביר כי "בתקופות של הסלמה ביטחונית מתחדדות מאוד הזהויות הלאומיות. במושגים פסיכולוגיים־חברתיים, הזהות הפרטיקולרית הלאומית של כל צד מתעצמת ולעומת זאת החלק המשותף של הזהות הארגונית נחלש.

בנוגע לסכסוך בין יהודים לערבים, המליצו במרכז אקורד להדגיש בשיח הניהולי את ההכרה בקיומם של נרטיבים שונים, הגברת אמפתיה ורגישות כלפי הצד האחר וחיזוק השייכות וההזדהות הארגונית המשותפת .הם גם המליצו לנהל שיח צוותי וארגוני באופן שייתן לגיטימציה לנקודות מבט ונרטיבים שונים על המצב ולהימנע מתגובות חריפות.

עוד הם הציעו לקיים מודל של "דלת פתוחה", ולהזמין את העובדות והעובדים לשתף את הצוות הניהולי ברגשות, ובפרט באלו הקשורים ליחסים בין העובדות והעובדים הערבים והיהודים.

פאדי אלעוברה, מייסד משותף ומנכ"ל TALENTEAM לגיוס והשמה של אקדמאים מהחברה הערבית, מבהיר שבתקופות של מתח ביטחוני, אי־אפשר להתנהל כאילו לא קורה כלום. עובדים מדברים, גם ביניהם. "במקרים כאלה, חשוב שהמנהלים ייזמו פניה אישית, יגידו להם שהרגשות שלהם חשובים. אפשר לשאול אותם אם היו מעדיפים שזה יעלה כדיון רחב יותר, או לא. המצב רגיש במיוחד בצוותים שבהם חלק מהעובדים נמצאים במילואים ולוקחים חלק פעיל במבצע. המתח ייווצר, ולכן חשוב לתת עליו את הדעת. גם יכול להיות שהוא מרגיש שהכול מתנהל כרגיל, ועדיין הוא יחוש טוב יותר אם יפנו אליו".

מתוח מדי? אפשרות לעבוד מהבית

כשהמתיחות גואה, פאדי מציע למנהלים להיות גמישים ולאפשר עבודה מרחוק. "באירועים של שנה שעברה זה הוכיח את עצמו. לעובדים רבים פחות נוח לעבוד בסביבה מתוחה. הארגונים הגיעו למסקנה הזאת בדיעבד, שצריך להיות קשובים. אני אומר את זה גם ברמה האישית. אף אחד לא שוכח מה היה פה לפני שנה. מרגישים את זה גם בעבודה. השבוע בבוקר, בדרך לעבודה ברכבת, הרגשתי את המתח. זה כמו שכשהילד חולה, אנחנו לא במאה אחוז בעבודה. במקרה שלי, גם יש לי קרובים בעזה, ואי־אפשר לצפות מהעובד להתנתק רגשית. ימים כאלה הם מבחן ההכללה של הארגון". 

עוד כתבות

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב