שיחות הגרעין בווינה ב־2021 / צילום: Reuters
שלב נוסף במשא ומתן בין איראן לבין המעצמות (האיחוד האירופי, רוסיה, סין וארה"ב), במטרה למצוא מתווה מוסכם שיוביל לחזרת איראן להסכם הגרעין, הסתיים השבוע בעיר וינה.
ההצעה שעל השולחן היא הניסוח האחרון שעליו שקדו האירופים ורוסיה, כאשר ארה"ב טרם החליטה אם היא מסכימה למתווה. אולם, בהינתן שהנציג האמריקאי הבכיר הוא רוב מאלי, האדריכל מאחורי הקלעים של ההסכם הקודם עם האיראנים, היא כנראה תסכים. לכן, הכדור עבר לטהרן.
במסגרת המו"מ, איראן דרשה סעיף חדש ומשמעותי, שכולל ערבויות למקרה שבו הממשל האמריקאי יתחלף - ויחליט שוב לסגת מן ההסכם. לפי הדרישה האיראנית, במצב שכזה הם יקבלו פיצוי כספי עצום מהשותפות האחרות. גורם שמעורה במגעים מספר כי האירופים, רוסיה וסין הסכימו, ואילו האמריקאים מתלבטים. ובאיראן עצמה, אמור המנהיג העליון עלי חמינאי לקבל החלטה - כאשר לפי ההצהרות האחרונות הוא מסתייג.
סוגייה משמעותית נוספת היא התפתחות המשולש איראן־רוסיה־סין. סין היא הקניין העיקרי של הנפט האיראני שנמכר למרות העיצומים האמריקאים. הסינים חזקים מספיק כדי להתעלם מהסנקציות, והתשלום שלהם אינו בדולר - אלא בהשקעות באיראן ובסחורות.
בה בעת, בעקבות המלחמה באוקראינה והעיצומים על מוסקבה, איראן מסייעת לרוסים לעקוף את עיצומי מדינות המערב. יש לכך כמה ביטויים והבולט שבהם הוא הפיננסי. איראן וסין משתמשות במערכת הסליקה הרוסית "מיר" שנועדה להחליף את ה"סוויפט" המערבי, ולאפשר קיום עסקאות בינלאומיות לבנקים הרוסיים, ולמחזיקי כרטיסי האשראי שלהם.
הצטרפות איראן מסייעת לרוסיה לעקוף את העיצומים. ולכן, לפי אחת מההערכות, אולי דווקא נתון זה עשוי להשפיע על הנהגת איראן שלא לקבל את מתווה הסכם הגרעין החדש. כך, בטהרן יוכלו לשמור על האופציה הגרעינית ולהקטין את הנזק של העיצומים.
בהרב-מיארה אישרה שלא לכנס את הקבינט
הצלחת מבצע "עלות השחר" עמעמה במידת מה את הביקורת על היציאה אליו ללא התייעצות שרים רחבה, ובעיקר ללא אישור הקבינט כנדרש בחוק. ראש הממשלה יאיר לפיד הצדיק זאת בכך שהתייעץ עם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שאישרה כי במקרה כזה אין חובה לקבל את אישור הקבינט.
הנימוקים של בהרב-מיארה הם גבוליים. לדבריה, החוק קובע כי נדרש אישור כזה אך ורק אם יש חשש להתפתחות עימות נרחב. לפי המידע שהגיע לידי גלובס, ההערכה הצבאית־ביטחונית אמנם הייתה שסביר כי העימות יישאר מול הג'יהאד האסלאמי בלבד, אך שהסתבכות עלולה לגרור לעימות נרחב שיכלול גם את חמאס. בעצם האישור ללפיד, בהרב-מיארה הפכה את עצמה לסמכות הקובעת אם ניתן לצאת לקרב. מלבד הסוגייה הבעייתית שייעוץ משפטי הופך לסמכות על־ביטחונית, נדמה שבהרב-מיארה פשוט התיישרה עם רצון ראש הממשלה ושר הביטחון.
בתשובה לשאלת גלובס אומר גורם מדיני כי לא היה צורך באישור מהקבינט, אך בכל זאת חבריו עודכנו מראש. הוא הוסיף כי התוצאות של מבצע עלות השחר מדברות בעד עצמן. כעת, ימים ספורים לאחר המבצע, אחד משרי הקבינט מותח ביקורת על רה"מ לפיד ושר הביטחון בני גנץ. "התחושה במהלך המבצע, ואם לומר את האמת גם קצת קודם מאז כניסת לפיד לתפקיד, היא שהוא וגנץ מתנהלים כמו בתוך המפלגות שלהם. הם מחליטים והיתר אומרים הן", מספר השר.
"עקיפת החוק לא הייתה צריכה לעבור בשקט"
לדבריו, קיימת תחושת כעס, או לכל הפחות ביקורת חריפה אצלו ואצל עוד שרים - כולל ממפלגות יש עתיד וכחול לבן. "יש חוק ברור לגמרי, והעקיפה שלו תוך שימוש ביועמ"שית המפוחדת ובחוות דעת תפורה, לא הייתה צריכה לעבור בשקט".
אבל אמרו שהיה חשש שתדליפו?
"זה התירוץ למעבר על חוק ברור שתוקן כמה פעמים בדיוק כדי למנוע מצבים כאלה? אני מזהה בבירור שמי שמגיע ממקום שבו אין צורך לתת תשובות לבוחרים במפלגה, לוקח את זה גם לממשלה - ומדובר על שניהם. גנץ היה בממשלה הקודמת, והיה כרמטכ"ל בישיבות קבינט. הוא צריך לדעת שהממשלה היא הריבון ולא שר הביטחון וראש הממשלה לבד".
השר מהקבינט מספר כי גנץ נהנה ממעמדו הביטחוני. "נוח לו שהוא האישיות הביטחונית הבכירה ובפועל מנהל את המערכה כי לפיד פחות מבין בזה, ואף אחד לא מפריע. ולפיד עצמו, בהיעדר שר חוץ הוא עושה הכל ולא משתף אף אחד. כך לא מתנהלת ממשלה בשעת חירום. בישיבת הקבינט עדכנו אותנו, אבל חלק מהשאלות שעלו כמו הפגיעה בחפים מפשע, נענו רק בחלקן".
כיצד זה משפיע על הבחירות?
"המבצע, באופן פרדוקסלי, עזר לנתניהו. קודם כל בכך שהמשותפת יצאה מהעסק לגמרי. שנית, כי בשמאל מתחילות יותר שאלות על המדיניות של הממשלה הנוכחית ועל מקומו בה. זה מייאש מצביעים. ובימין הרך, זה שצף מפה לשם, לא רואים תזוזה ממשית לכיוון גנץ־סער ובטח לא ללפיד. אם מבצע צבאי של ממשלת מרכז־שמאל לא עשה את זה, מה כן יעשה?".