גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בלי לשלם מס: ההשקעות החשאיות של הכנסייה המורמונית בהייטק הישראלי

מסמכים חושפים כי קרן מרשפילד אדוויזורס, שנשלטת בידי זרוע ההשקעות החשאית של הכנסייה המורמונית, השקיעה 70 מיליון דולר בקרן הון סיכון ובשתי חברות אינטרנט ישראליות, שהניבו לה רווחים אדירים ● ואיך זה שהקרן הצליחה להימנע מתשלום מס, למרות שאפילו עורך דינה היה משוכנע כי רשות המסים עומדת לגבות 25% מהרווחים? ● תחקיר גלובס

המקדש המורמוני בסולט לייק סיטי, יוטה / צילום: Shutterstock
המקדש המורמוני בסולט לייק סיטי, יוטה / צילום: Shutterstock

בסולט לייק סיטי יש משרד. במבט ראשון הוא נראה כמו עוד משרד השקעות. צעירים יושבים ליד מסכים ועוקבים אחר נתוני אמת מהבורסות השונות, הטלוויזיות הדולקות מכוונות לערוצים הפיננסיים וגיליונות של מגזינים כלכליים מונחים על שולחנות ההמתנה. אלא שמבט נוסף, מעמיק יותר, מרמז שהמשרד הזה אינו כשאר המשרדים. התמונות שעל קירותיו שונות - רואים בהן דמויות תנ"כיות; העובדים הלבושים בקפידה לעולם לא ישתו קפה או תה, משקאות האסורים על פי דתם, וכשמבררים קצת יותר מגלים הבדל נוסף: כל העובדים באותו המשרד לא מועסקים על ידי בנק השקעות המשלם ביד רחבה, אלא על ידי כנסייה, ושכרם הוא כשל עובדי כנסייה.

עד לפני שלוש שנים היה הגוף שמאכלס את המשרד הזה "הסוד הכי שמור בעולם ההשקעות", כפי שהגדיר אותו הוול סטריט ג'ורנל. גם היום הוא עדיין נחשב למסתורי ביותר, ואין ארגון פיננסי בהיקף הפעילות שלו שידוע עליו כה מעט. הוא מסתורי כל כך עד שכל עובדיו נדרשים לחתום על הסכם סודיות ביחס לפעילותו למשך כל ימי חייהם.

לגוף הזה קוראים Ensign Peak Advisors, קרן ניהול ההשקעות של הכנסייה המורמונית (או בשמה הרשמי: כנסיית ישו המשיח של קדושי אחרית הימים). שם הקרן נגזר משם הפסגה המשקיפה על סולט לייק סיטי, בירת יוטה - המדינה שהוקמה על השטח שאליו נמלטו במאה ה-19 המורמונים מרדיפות שהיו מנת חלקם במזרח ארה"ב.

לפני כמעט שלוש שנים, ב-21 בנובמבר 2019, מעטה הסודיות של הקרן נסדק. זה אירע כשעובד לשעבר עשה את מה שאיש לא העז לעשות לפניו, והגיש תלונה בת 74 עמודים לרשויות המס בארה"ב. בתלונה חשף את פעילות הקרן, את היקף הנכסים העצום שהיא מנהלת ואת הדרך שבה היא זוכה לפטור ממס שלא כדין, לכאורה.

נכון להיום, אין עדות לכך שרשויות המס בארה"ב נקטו בצעד אופרטיבי כלשהו נגד הקרן, אבל הגילוי עצמו היה כה מרעיש, עד כי הוושינגטון פוסט הקדיש לפרשה כתבת ענק. האמריקאים נדהמו לגלות שהקרן של הכנסייה המורמונית - זרם בנצרות שרבים ממאמיניו חיים בעוני - היא קרן ההשקעות הגדולה בארצם, ואחת מארבע קרנות ההשקעה הגדולות בעולם - אחרי קרנות העושר של סין ורוסיה, ולצד קרן ויז'ן 1 המשותפת לסופטבנק, לממשלת סעודיה ולמובאדאלה (קרן העושר של אבו־דאבי).

100 מיליארד דולר שמחכים ליום הדין

בעולם יש 16 מיליון נוצרים-מורמונים. רובם חיים בצניעות רבה, ולמרות זאת הם מחויבים על ידי הכנסייה המורמונית להפריש לה 10% ממשכורתם כדי שזאת תוכל לבנות כנסיות, אוניברסיטאות, ולעסוק בפעילות המיסיונרית שהיא חלק מהותי מהזרם. דיויד נילסן, כיום בן 44, הוא אחד מהם. עם השנים מצא את עצמו כמנהל השקעות בכיר ב-Ensign וניהל פורטפוליו של 800 מיליון דולר. עד שהחליט לצאת נגד הגוף שהיה בשר מבשרו.

לפי תלונתו, שאליה צורפו נספחים עם נתונים פיננסיים רבים, הכנסייה אוספת מדי שנה כ-7 מיליארד דולר מכספי תרומות ממשפחות מורמוניות, אך משתמשת רק בכ-6 מיליארד דולר למטרותיה המוצהרות, קרי: פעילות דת, חינוך וצדקה. מה היא עושה במיליארד הדולר העודפים מדי שנה? מעבירה אותם ל-Ensign וזו מבצעת פעילות השקעה במניות, באיגרות חוב ובנדל"ן. לדבריו, מאז הוקמה ב־1997 ועד מועד התלונה ב־2019 צמחו נכסיה הכוללים של הקרן מ-12 מיליארד דולר לכ-100 מיליארד דולר. לעניין זה יש חשיבות, משום ש-Ensign רשומה בארה"ב כארגון תומך צדקה ודת, ופעילותה מוגדרת כפעילות למטרות אלה ועל כן היא זכאית לפטור ממסים בארה"ב. נילסן טען שבעצם הפיכתה של Ensign לקרן בעלת פעילות עסקית, היא פועלת בניגוד למטרותיה כפי שהוצהרו בפני הרשויות.

אחרי הפרסום בוושינגטון פוסט עטו כלי תקשורת נוספים על הסיפור כמוצאי שלל רב. הוול סטריט ג'ורנל ראיין בעילום שם עובדים נוספים שאישרו את היקף הנכסים שעליו הצהיר נילסן בתלונתו. באותה כתבה פורסם כי Ensign מקפידה להחזיק כ-70% מנכסיה באופן נזיל, וזאת מתוך אמונה כי האנושות עתידה לעמוד יום אחד בפני אסונות קשים שיידרשו מהכנסייה לדאוג לאנשיה. באותה כתבה אישר נשיא הקרן, רוג'ר קלארק, כי למעלה מ-50% מנכסי הקרן נזילים.

בשנת 2020 גילה הארגון האמריקאי "Truth & Transparency", שחוקר את פעילות הכנסייה המורמונית, כי תחת Ensign פועלים 15 גופים שמשמשים אותה להשקעותיה השונות. 13 מהם עוסקים בהשקעה במניות של חברות ציבוריות ומחזיקים פורטפוליו של עשרות מיליארדי דולרים (לצד השקעותיה הישירות), ושניים מהם עוסקים בהשקעות הון סיכון. אחד מאותם גופים הוא מרשפילד אדוויזורס (Marshfield Advisors), קרן השקעות שפועלת בחשאי גם בישראל.

עיון בדיווחים שונים לרשות ניירות ערך של ארה"ב (SEC) מלמדים כי מרשפילד אכן מצויה בבעלות מלאה (100%) של Ensign. דיווחים אלה מלמדים שמרשפילד אוגדה בדלוור וכתובתה זהה לכתובתה של Ensign. פעילותה של הקרן הספציפית הזאת עומדת במרכז סיפורנו משום שכעת חושף גלובס, כי מרשפילד השקיעה בשנים 2014-2016 סכום של 70 מיליון דולר בקרן ויולה, ובחברות האינטרנט איירון סורס ואאוטבריין. ההשקעה באיירון סורס מעניינת במיוחד, משום שהיא הניבה למרשפילד רווחים אדירים. ובכל זאת הקרן הצליחה באופן מפתיע לחמוק מתשלום מס בישראל, כפי שמעידה שורה של מסמכים שהוגשו לפני כשנה לבית משפט המחוזי בתל אביב ונותרו עד כה מתחת לרדאר. נגיע לכך מיד.

הכנסייה משקיעה באיירון סורס

איירון סורס היא חברת אינטרנט ישראלית בפרופיל גבוה. בתחילת דרכה פיתחה מנוע להתקנה של אפליקציות ובהמשך רכשה חברה לשיבוץ פרסומות במשחקים. לאורך השנים צמחה, בין היתר באמצעות רכישות, ולמרות הופעותיה התדירות בתקשורת הכלכלית שנועדו לתמוך בניסיונותיה לקדם את פעילותה הפיננסית, היא הצליחה לשמור על עמימות יחסית בנוגע למוצריה הטכנולוגיים. לפני כשנה השכילה לחדור בעיתוי מדויק לבורסת ניו יורק באמצעות מיזוג עם ספאק והוצמד לה תג שווי של כ-11 מיליארד דולר. זמן קצר אחרי ההנפקה התחיל לצאת האוויר מהבלון והמניה התרסקה בכ-80% (מאז התאוששה בעקבות דיווח על מיזוג צפוי לפי שווי של כ-4.4 מיליארד דולר, שלאחרונה נודע כי הוא עומד בסימן שאלה).

לצד סכומי העתק שבעלי המניות של איירון סורס הרוויחו ממכירת המניות לאורך השנים, לרבות אלה שנמכרו בעת הפיכתה לציבורית, חילקה החברה לאורך השנים האחרונות דיבידנדים בהיקף של מאות מיליוני דולרים. נתונים אלה מלמדים שהמשקיעים של איירון סורס נהנו בשנים האחרונות מהחזרים אדירים על השקעתם, ואחת הנהנות הייתה מרשפילד.

מרשפילד, ככל הידוע, התחילה כאמור לפעול בישראל בשנת 2014, אז התקשרה בהסכם עם קרן הון הסיכון הישראלית ויולה. תכתובות אימייל בין יועציה המשפטיים של מרשפילד מגלות כי הקרן מסולט לייק סיטי התחייבה להשקיע 40 מיליון דולר בכרמל IV, אחת מהקרנות של ויולה. ב-2016 קיבלה מרשפילד כמשקיע מוגבל (LP) בקרן ויולה, יחד עם משקיעים נוספים, הצעה להשקיע בנוסף באופן ישיר בחברת איירון סורס. מבחינתה של מרשפילד, הייתה סוכריה לצד ההשקעה: לקרן של ויולה שהשקיעה באיירון סורס הייתה החלטת מס (רולינג) ממס הכנסה שפוטרת את המשקיעים המוגבלים בקרן מתשלום מסים בישראל. לדברי מומחי מיסוי שעימם שוחח גלובס, רולינג מסוג זה עשוי לפטור את המשקיעים המוגבלים מתשלום מסים לא רק מרווחים שהופקו מהשקעה בקרן עצמה, אלא גם מהשקעה ישירה בחברות שבהן השקיעה הקרן. ואכן, באותה שנה השקיעה מרשפילד באופן ישיר באיירון סורס 15 מיליון דולר, באמצעות רכישת 36,904 מניות. לאחר הרכישה היו ברשות מרשפילד 2.3% ממניות חברת האינטרנט. במקביל רכשה מניות בחברת המלצות התוכן הישראלית אאוטבריין בסכום של 15 מיליון דולר. גם אאוטבריין היא חברה שבה השקיעה אחת הקרנות של ויולה.

צוות ההשקעות של ויולה ונצ'רס / צילום: אריק סולטן

"אני צופה מאבק עם רשויות המס בישראל"

שנה לאחר מכן, איירון סורס עמדה לחלק דיבידנד ומרשפילד ציפתה לקבל את מלוא הסכום, מבלי שתצטרך לשלם מס רווחי הון בישראל. על כן פנה אדם כהן, יועצה המשפטי האמריקאי של הקרן, אל משרד נשיץ־ברנדס וביקש סיוע בעניין. השותף שמונה לטפל בתיק היה זיו נויפלד, מומחה למיסוי בינלאומי ששנה וחצי לאחר מכן פרש מנשיץ-ברנדס אך המשיך לטפל במרשפילד עד שנת 2020 כעורך דין עצמאי.

תומר בר זאב, מנכ''ל איירון סורס / צילום: יונתן בלום

אלא שמיד לאחר המינוי הסתבר שהקרן של ויולה שבה השקיעה מרשפילד (כרמל IV) היא לא הקרן שבה השקיעה ויולה מלכתחילה באיירון סורס (כרמל III) ושקיבלה את הרולינג מרשות המסים בישראל.

"כעת הסתבר לי שכרמל III השקיעה באיירון סורס (לא כרמל IV)", כתב כהן לנויפלד באימייל ב־25 במאי 2017. "למרשפילד אין אחזקה בכרמל III (רק בכרמל IV). אלה שתי ישויות משפטיות נפרדות".

לאור המצב החדש, היה נויפלד סקפטי לגבי יכולתה של מרשפילד לחמוק ממס בעקבות ההשקעה בקרן הלא נכונה. באימייל כתב לכהן שהוא "צופה מאבק עם רשויות המס בישראל" וכי "אנחנו כנראה עומדים לפני תשלום של 25%".

חששה של מרשפילד מתשלום מסים בישראל היה ניכר, משום שבארה"ב הקרן חוסה תחת הטבות המס של קרן האם Ensign ועל כן חיסכון של תשלומי מס בישראל הוא חיסכון טהור.

אבל נויפלד, בניגוד לתחזיות שלו עצמו, הצליח לשכנע באותה שנה את רשויות המס שמרשפילד זכאית לפטור מלא על רווחי ההון שלה מאיירון סורס. במרשפילד היו מרוצים ושילמו לו את שכר הטרחה שסוכם. הוא המשיך לייצג אותם בשנתיים הבאות וגם אז קיבל פטור דומה לשנים 2018-2019. בחוות דעת מינואר 2020 של נויפלד שמוענה להנהלת מרשפילד הוא כתב "נדרשו הרבה מאמצים ודיונים כדי לשכנע את הממונים (ברשות המסים. ש"א) לפני שהצלחנו לקבל את הפטור ממס. לסיכום, מרשפילד עמדה בפני סיכון תשלום מס בהיקף של כ-2.5 מיליון דולר בעקבות קבלת דיבידנד ורווחי הון, סיכון שהצלחנו לסכל".

הסכסוך שחשף את מארג היחסים העדין

נויפלד היה יכול להיות מרוצה לא רק מההישג המקצועי עבור לקוחתו מסולט לייק סיטי, אלא גם משכר הטרחה הנאה שגזר. לפי ההסכם בין מרשפילד לנשיץ-ברנדס, שנחתם ב־2017, המשרד יקבל 15% בתוספת מע"מ מכל חיסכון במס שתזכה לו מרשפילד בהקשר עם מניותיה באיירון סורס. נויפלד עזב את נשיץ-ברנדס בסוף 2018 והמשיך לטפל במרשפילד גם בשנת 2019 בהתאם לאותם תנאים.

אלא שהיחסים בין מרשפילד לנויפלד עלו על שרטון בסוף 2020, עת נודע לאחרון שאיירון סורס שוקלת הנפקה, וכי דיבידנד שמן מתקרב. בעיני רוחו ראה נויפלד את הסכומים האגדיים שמרשפילד עומדת לקבל, ואלה יעמידו בצל את שכר הטרחה שקיבל עד אז - והסתכם בכמה מאות אלפי דולרים. הוא מיהר לפנות למרשפילד וביקש אישור לפעול כדי לקבל פטור ממס גם עבור 2020. תכתובות אימייל מעידות שמרשפילד ביקשה להבין את העלות הצפויה מפעילותו החדשה והוא ענה שמדובר באותו הסכם מ-2017, קרי - 15% מהחיסכון הצפוי. מרשפילד ענתה באימייל כעבור ימים אחדים שהיא מעדיפה לשכור עורך דין אחר.

בנקודה זו נולדה בעצם תביעתו של נויפלד, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לפני שנה. בכתב התביעה טען נויפלד שהוא חתם על הסכם שכר טרחה שסיכון בצידו (קבלת שכר טרחה רק אם יביא לחיסכון במס), וממילא גם שיעור זה מגלם הנחה שניתנה למרשפילד משום שהייתה הסכמה כי מערכת היחסים בין הצדדים תימשך ביחס לרווחי הון עתידיים שמרשפילד תרשום ממניותיה באיירון סורס. לדבריו, אחרי שסלל את הדרך וקיבל באמצעות מאמציו וניסיונו את הפטור המיוחל מהמס, העדיפה מרשפילד להיפטר משירותיו כדי לחסוך את שכר הטרחה שלו התחייבה, ולהשתמש בעורך דין אחר. מרשפילד, לעומתו, טוענת שהסכם שכר הטרחה בכלל נעשה מול משרד נשיץ-ברנדס, ולא מול נויפלד, וכי מעולם לא התחייבה שנויפלד ילווה אותה "לנצח נצחים".

עו''ד זיו נויפלד / צילום: מתוך פייסבוק

נויפלד יודע מדוע הוא נלחם. לפי הערכות שמרניות, שלוקחות בחשבון שחלק מהמניות שלה נמכרו לאורך תקופות שונות, מרשפילד רשמה רווח הון מאיירון סורס בהיקף של למעלה מ-100 מיליון דולר. על כן, תשלום המסים הנחסך של מרשפילד בישראל עומד על עשרות מיליוני דולרים. לכן, סבור נויפלד, שכר הטרחה שלו צריך היה להיות גבוה משמעותית מזה ששולם לו.

אך בסופו של יום, הסכסוך בין נויפלד למרשפילד לא באמת צריך לעניין את הציבור. כוחו הוא בהצצה החד-פעמית שהוא מספק ביחס להפיכתו של גוף דתי לנדבך מרכזי בתעשייה פיננסית, ובעיקר למארג היחסים העדין שבין משקיעים בינלאומיים בעלי כיס עמוק, קרנות הון סיכון ישראליות, רשויות המס ויועצים משפטיים מובילים שגובים שכר טרחה נאה כדי למצוא פרצות בחוק שיחסכו תשלום מס אמת.

מרשפילד, שההתכתבויות בין יועציה המשפטיים מלמדות באופן ברור שהיה לה חשוב מאוד להימנע מתשלום מס בישראל, אינה יוצאת דופן. במובן מסוים, היא מסגלת את החזון של קרן האם שלה, Ensign, שלדברי המתלונן נילסן מבקשת לחסוך כמה שיותר כסף עבור עתידה של הקהילה המורמונית ומנסה לשמור על פטור מלא ממס היכן שהיא יכולה. נילסן אף ציטט בתצהירו את מנהל ההשקעות הראשי של הקרן, שאמר לו באחת ההזדמנויות: "הסכנה הגדולה ביותר עבור Ensign הוא שהיא תאבד את הפטור ממס שלה".

תגובות:

קרן מרשפילד מסרה לגלובס כי היא מנועה מלהתייחס לעניין בשל היותה חלק מסכסוך משפטי תלוי ועומד שקשור בעקיפין להשקעה באיירון סורס, וכי היא ושותפותיה משלמות מסים כדין.

מקרן ויולה נמסר: "ויולה הינה קרן השקעות פרטית ואין היא עוסקת בפומבי בנושאים הקשורים למשקיעים בה ולהשקעותיהם. חשוב לציין, עם זאת, שתיאור הפרטים שנמסר לנו על ידיכם כולל אי דיוקים מהותיים".

עו"ד זיו נויפלד העדיף שלא להגיב.

עוד כתבות

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי היום במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

אחרי שעות של שקט: איראן שיגרה מטח לעבר המרכז והדרום

צפי לירי נוסף מאיראן - יש להישאר במרחבים המוגנים ● דיווח סעודי: חוסל מוחמד רעד - ראש סיעת חיזבאללה בפרלמנט ● דיווח: הבכיר האיראני לאריג'אני פנה לארה"ב בבקשה לחדש את שיחות הגרעין. לאריג'אני מכחיש ●  טראמפ: המלחמה באיראן עשויה להימשך עד חמישה שבועות ● הרמטכ"ל: חיזבאללה פתח במערכה, כל אויב שיאיים על ביטחוננו ישלם מחיר כבד ● עדכונים שוטפים

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

המשקיעים הזרים ינהרו אבל הגירעון יזנק: מומחים משרטטים "עידן זהב" לכלכלה ביום שאחרי המלחמה

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות