גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תקדים וולט: איך ייראו יחסי העבודה בכלכלה החדשה

בית הדין לעבודה אישר תביעה ייצוגית שעשויה לחייב את וולט להכיר בעובדיה כשכירים ● בוולט נערכים לערער, השליחים מתרעמים ומנסים עדיין להיכנס לרשימות ההמתנה של החברה, ובינתיים הכלכלה החדשה מייצרת עוד ועוד מודלים של העסקה

שליחי מזון בתל אביב / צילום: שלומי יוסף
שליחי מזון בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בשבוע שעבר לאשר ניהול תובענה ייצוגית נגד חברת וולט (Wolt), במטרה לשנות את מודל התעסוקה כך שהשליחים יוכרו כשכירים, מסעירה את הענף, אבל לא רק אותו. הכלכלה השיתופית, כלכלת הפלטפורמה או כלכלת החלטורה - יש הרבה שמות למודל שבו חברות מעסיקות עובדים, אך בפועל לא חלים ביניהם כל יחסי עובד־מעביד. המודל הלך וצמח בעשור האחרון, ובעקבות הגעתו לפתח בתי המשפט נשאלת השאלה מה הכיוון הבא, היכן השיטה תתרחב, והאם כבר ניתן לראות מודלים עדכניים שלה.

הקרב בצרפת והדילמה בגרמניה: מודל ההעסקה שמסעיר את אירופה
חוקי העבודה בישראל נשארו במאה הקודמת | פרשנות
ההחלטה של בית הדין בנוגע לוולט עלולה לטלטל את עולם המסעדנות הישראלי

וולט מצדה הודיעה כי בכוונתה לערער ולהיאבק כדי להשאיר את המודל הקיים. אפליקציות משלוחים אחרות מסבירות שהמדינה היא זו שצריכה לעשות צעד קדימה בנוגע להסדרים רגולטוריים. חלק מבעלי המסעדות חוגגים וחלק משליחי וולט עצמם טוענים שאם ישתנה המודל - החברה תאבד את המודל שהפך אותה לסיפור הצלחה.

ברשתות החברתיות הרוחות סוערות ושליחי וולט מביעים לא מעט חששות. "בזכות וולט אני עצמאי, יוצא מתי שבא לי ומסיים מתי שאני מחליט, ומרוויח לא רע בכלל. והעיקר אין לי בוס. אם המודל שלוולט ישתנה ונהפוך לשכירים אכלנו אותה", כתב אחד השליחים. אבל יש גם קולות אחרים, כמו מישהו שכתב, כי "אני לוקח בערבון מוגבל את הדמעות תנין של וולט, הם עושים בארץ כל כך הרבה כסף, בין 50 ל־100 אלף הזמנות ביום. כך שאין סיכוי שבגלל לוגיסטיקה של מודל כזה או אחר הם יעזבו".

"אנו רואים בכל העולם מקרים בהם בתי משפט פוסקים שיש פה יחסי עובד־מעביד", אומרת איילה צורף, מומחית לכלכלה שיתופית ותחבורה שיתופית חכמה שמדגישה כי וולט היא חברה לתחבורה שיתופית חכמה, היות שהיא ממקסמת את המסלול של השליחים. לדבריה, המודל שבו חלה העסקת עובדים מבלי לקיים יחסי עובד־מעביד, עבד בהצלחה מספר שנים והשיא ערך לעובדים וגם לארגון. היא מסבירה כי הטיעון שהעובדים לכאורה חופשיים לחלוטין ויכולים לעבוד מתי שהם רוצים, לא החזיק מים. עכשיו היא סבורה שהשלב הבא יהיה מודל ביניים.

"האלגוריתם הוא סוג של בוס"

צורף מסבירה שהטיעון המכריע הוא ניהולי. "לעובדים האלה דווקא יש מנהל. האלגוריתם הוא סוג של בוס - תהיי עובדת טובה, האלגוריתם יציף לך יותר עבודות. לא תעבדי טוב - לא תקבלי הצעות. ייתכן מקרה של שני נהגי אובר שיעמדו באותה נקודה - אחד יראה את ההזמנה והשני לא. אז אולי אני לא מעסיק אותך אבל האלגוריתם של הטכנולוגיה כן מנהל אותך. כך, החברות כן שולטות ביכולת של העובד להתפרנס, וזה אפילו לא נעשה באופן אנושי".

איילה צורף / צילום: רמי חכם

לא אנושי, אבל יעיל.
"יעיל וקר. ואם העובד קיבל ציון נמוך על העבודה שלו היום, כי הבוקר היה בטיפול רפואי? אין לו עם מי לדבר, ואין פה שיקול־דעת אנושי. הן ממשיכות לשמור על זה כדי להגיד שאין פה יחסי עובד־מעביד".

צורף מזכירה שוולט אינה לבד, והסוגיות שהיא מתמודדת איתן משותפות לכל חברות הכלכלה השיתופית. "לאמזון יש מערך שילוח שבנוי על זה, גם לאובר יש מערך משלוחים. בתי המשפט יותר ויותר אומרים שזה לא כזה Clear-Cut. מצד שני, אם ייאלצו אותן להעסיק את כולם - החברות יקרסו. אין שום קונסטלציה עסקית שמצדיקה את הפיכתם לעובדים מן המניין".

מספר השליחים בוולט עמד בינואר על כ־10,000. היום יש כבר כ־12,000 וברשימת ההמתנה עוד כ־15,000. בממוצע, גילם של 75% מהם נמוך מ־35, קרוב ל־40% בני פחות מ־25, ותקופת הפעילות המצטברת בממוצע של שליח עומדת על כשישה־שבעה חודשים. כ־75% מהשליחים מספקים שירותים בהיקף של פחות מ־50% משרה, וכ־51% מהם מספקים שירותים בהיקף של פחות מ־20% משרה.

בממוצע, הם מרוויחים למעלה מ־70 שקל לשעה, ולפי הערכות זה יכול להגיע גם ל־100 ואפילו ל־200 שקלים לשעה. בסקרי שביעות רצון שנערכו בקרב שליחי וולט מאז החלה פעילותה בישראל ב־2018, הסיבות העיקריות שדורגו על ידי השליחים הן הגמישות - והתגמול הגבוה.

לצרכן אין בעיה מצפונית עם צעירים

מדובר אומנם בתחום שפרח בעשור האחרון, אך צורף מזכירה ש"זו גרסה מודרנית טכנולוגית של עובדי קבלן. יש להם יחסי עובד־מעביד אבל אלה מצומצמים למינימום. אין מחויבות אמיתית".

יש להם דימוי שלילי כמו לעובדי קבלן?
"הצרכן רואה צעירים, זה כך בכל העולם, שמצאו אפיק הכנסה מצוין כסטודנטים. הוא אומר - האוכל הגיע מהר עם בחור צעיר, אין לי בעיה מצפונית להזמין ממנו. אני מבין שאין לו תנאים סוציאליים אבל גם לדוג ווקר שלי אין, וגם לא לבייביסיטר".

נראה את המודל הזה מתרחב?
"החברות האלו לא ילכו לשום מקום. דוחות אובר ודורדאש (חברת המשלוחים שרכשה את וולט, ש"ד), למשל, היו מצוינים. המודל לא ייעלם, אבל מה שלדעתי יקרה זה שהן יצטרכו לעשות התאמות, כי בתי במשפט יכפו את זה עליהן. המודל המנותק לא יחיה לנצח. אני מניחה שהחברות הגדולות והעשירות יתוו את הדרך באופן שקודם כל ישתיק את הרעש. אבל אני לא רואה מצב שהן יהפכו להיות מעסיקות במשרה מלאה כי אז המודל הכלכלי שלהן יקרוס".

"דור שלא חושב על העתיד, זה יתנפץ בסוף"

ייתכן ששיטה בסגנון זה תתרחב גם להייטק?
"כבר היום רואים מתכנתים שעובדים על כמה פרויקטים בו זמנית בכמה חברות. יש כוח־אדם רב בהייטק, ומתכנתים, שלא כמו צוותי שיווק ו־HR, לא דורשים קשר הדוק עם הארגון. נראה גידול כזה בהייטק אבל בקרב סוג מסוים של עובדים שלא רוצים להיות כבולים לחברה אחת ורוצים לנהל את הזמן שלהם. 'אני אחליט מה אני לוקח'. זה יכול להיות כוח־אדם זוטר - כמו למשל מתכנתים בתחילת הדרך שרוצים להשתפשף".

פועלים במפעל גומי בחיפה, 1948 / צילום: הנס פין, לע''מ

ומה יהיה על התנאים הסוציאליים שהיו קודש הקודשים?
"לא סתם הכלכלה השיתופית מונעת על ידי הדור של היום - דור של 'אף אחד לא יגיד לי מה לעשות'. זה דור שפחות חשובה לו היציבות, והוא מאמין גדול ב־'אני אסתדר', 'יהיה בסדר'. אחת הצרות הגדולות שלהם היא שהם לא חושבים על העתיד. אבל זה יתנפץ בסוף, ואני מאמינה שבהמשך ייווצרו מודלים שהם לא קיצוניים כמו היום - משהו בין אני מנותק לגמרי, לבין - אני המעסיק המלא שלך".

"השליחים והציבור ייפגעו"

"אנחנו לא חברים טובים של וולט. יש לנו קונפליקט מאוד גדול איתם", אומר שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות. "אבל לנו יש ניסיון מאוד דומה עם סיפור המלצרים. ההסתדרות החליטה שהתנאים של המלצרים אז והשליחים היום הם לא טובים.

"מה שקרה זה שהשכר של המלצרים ירד בין 20% ל־30%, עבודת המלצרות הפכה להיות הרבה פחות אטרקטיבית, מעל 90% מהמלצרים פחות מרוצים, ולנו חסרים 10,000 מלצרים שאנחנו לא יודעים איך להביא. הסיבה העיקרית זה הפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה משנת 2018 ששינתה את מודל העבודה שלהם.

"הסיפור של וולט יהיה אותו דבר. בניגוד לכל העולם, בארץ הם מרוויחים הרבה מאוד כסף. הם גובים מחירים פנטסטיים אבל השינוי במודל ההעסקה הוא דרמטי. הם רומזים שזה יגרום להם לסגור את העסק, אני לא בטוח שזה איום סרק, כי בסופו של דבר השינוי של החלת יחסי עובד־מעביד זה שינוי דרמטי שכל המודל הזה לא יודע להכיל".

עוד כתבות

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון