גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקרב בצרפת והדילמה בגרמניה: מודל ההעסקה שמסעיר את אירופה

בספרד, גרמניה וצרפת שליחי וולט וחברות דומות מועסקים כשכירים ● אך התחום רווי במאבקים, וחלק מהחברות מאיימות לעזוב מדינות בהן לא יתאפשר להעסיק את השליחים כעצמאים ● גם העובדה שהתחום כולו עדיין הפסדי מקשה לקבוע אילו מודלי העסקה יעילים

שליח וולט סמוך לשער ברנדנבורג בברלין / צילום: Shutterstock
שליח וולט סמוך לשער ברנדנבורג בברלין / צילום: Shutterstock

במבט מבחוץ, יש הרבה מן המשותף בין שליחי וולט המסתובבים ברחבי ברלין לבין עמיתיהם בתל אביב. הם לובשים את אותם המדים, נושאים על הגב את אותה קופסה תכולה גדולת-ממדים, ורבים מהם משתמשים באופניים חשמליים כדי להגיע במהירות ללקוחות רעבים.

תקדים וולט: איך ייראו יחסי העבודה בכלכלה החדשה
חוקי העבודה בישראל נשארו במאה הקודמת | פרשנות

אבל יש ביניהם הבדלים תהומיים. בעוד השליחים בישראל מועסקים כעובדים עצמאיים ומזדמנים, אלו בגרמניה הם עובדי החברה לכל דבר ועניין. יש בין הצדדים חוזים חתומים, הסכמי שעות מחייבים ומשמרות קבועות. וולט מחויבת להעניק לשליחיה בגרמניה 20 ימי חופשה בתשלום בשנה, להשלים את המשכורת שלהם, וגם להעניק להם ימי מחלה כמוגדר בחוק. בישראל, לעומת זאת, מתנהל בימים אלו הליך משפטי ראשוני במסגרתו נאבקים חלק מעובדי החברה כדי להכיר ביחסי עבודה בין הצדדים.

מצבם של השליחים בגרמניה, אלו העובדים בעבור שלל פלטפורמות המזון והמשלוחים, הוא תוצאה של חוקי העבודה במדינה, וכן של מאבק רב שנים של ארגוני העובדים לכלול את עובדי "כלכלת החלטורות" (Gig Economy), כפי שהיא מכונה, ביחסי העבודה הוותיקים שכוננו בה. מצב דומה קיים, למשל, גם בספרד ובצרפת.

לכאורה, הדבר שומט את הקרקע מתחת לאחד הטיעונים המרכזיים של וולט ועמיתיה, לפיו לא ניתן לספק את השירות ברמה, במחיר ובמהירות שהוא מבוצע עכשיו, אם יכריחו את החברה להעסיק את השליחים כעובדים מן השורה. הנה הם (ושליחי חברות אחרות) מוגדרים כעובדים מן השורה בכמה מדינות גדולות באירופה, והלקוח בברלין יכול להזמין המבורגר ממסעדה שכנה, לשלם 1.9 אירו על המשלוח לפני טיפ ולקבל אותו בתוך חצי שעה.

אבל בפועל, העובדה כי התחום כולו עדיין מפסיד, וחברות כמו "וולט" (שנרכשה על ידי החברה האמריקאית "דורדאש" בעסקה השווה 8.1 מיליארד דולר השנה) עדיין אינן רושמות רווח נקי למרות הכנסות עתק, מקשה לקבוע אם המודל של החברות אכן יכול לפעול אפילו במדינות עם חוקי העסקה נוקשים. החברות עצמן מזהירות כי הדבר אינו אפשרי. וולט אומרת בתגובה לגלובס כי שביעות הרצון של השליחים בגרמניה נמוכה, והיא אף שוקלת "שינויים במודל" ההעסקה במדינה.

למעשה, בשלב הנוכחי קשה לדעת אם הפעילות הנמשכת גם במדינות אירופיות שמקשות על חברות הפלטפורמה ומחייבות אותן להעסיק שליחים נובעת מרצון להשתלט על השוק גם במחיר הפסד, מתקווה לשינוי החוקים או מנכונות לשולי רווח נמוכים יותר.

אבל ברור כי כמו בישראל, הנושא עומד במרכז העימות בין חברות הפלטפורמה לבין ממשלות שונות, וגם מול האיחוד האירופי. השאלה שנדונה בימים אלו בבתי משפט לעבודה בישראל וככל הנראה בקרוב בערכאות שיפוטיות אחרות, עומדת גם במרכז דיון אירופי סוער בנוגע לעתיד העבודה.

הנטישה של שירותי המשלוחים מצרפת

המאבק והחיכוכים מתפרשים על פני היבשת. שירות "דליוורו" (Deliveroo), למשל, אחד מהמתחרים האירופיים של חברת "וולט", הודיע בנובמבר כי הוא עוזב לחלוטין את הפעילות בספרד. הנימוק היה חוקי עבודה חדשים שחוקקה בשנה שעברה הממשלה הסוציאל-דמוקרטית במדינה, שהשוו למעשה את מעמד כל העובדים ב"כלכלת החלטורות" לעובדים מן השורה. לעומת Deliveroo, חברות אחרות כמו UberEats ו-Just Eat Takeaway, עדיין פועלות במדינה, ומעסיקות את העובדים לפי החוקים החדשים.

בצרפת מתנהל בימים אלה קרב בין פלטפורמות המשלוחים על נושא העסקת השליחים. חברת Just Eat Takeaway, שהתחייבה לפני כשנתיים להעסיק במדינה את השליחים כעובדים מן המניין, מאיימת לחזור בה מהחלטתה, אם הממשלה תמשיך להרשות לשירותים יריבים כמו UberEats להעסיק אותם כעצמאים וכעובדים מזדמנים. "היינו תומכים גדולים במודל העסקה בשכר בצרפת ובאירופה", הודיעה החברה לעובדיה לפני כשבועיים, "אבל אנחנו לא יכולים להמשיך לעשות זאת לבדנו". בגרמניה, שירות משלוחי המזון Delivery Hero כבר הודיע פעמיים על פרישה מפעילות במדינה, בגלל חוקי העבודה, לדבריו. שירותים אחרים, כאמור, ממשיכים לפעול במדינה.

החקיקה שתשפיע על 4 מיליון עובדים

ברקע העימותים עומדת גם חקיקה עתידית של האיחוד האירופי, שמנסה להסדיר את הנעשה בתחום. לפי הערכות הנציבות האירופית, כ-4 מיליון בני אדם עובדים כיום באמצעות פלטפורמות שונות, בין אם כעצמאים או כשכירים, ולחקיקה יהיו השלכות מרכזיות על עתידם.

כעת נמצאת החקיקה בשלבי התייעצויות, והחברות משקיעות ממון רב בשכנוע הנציבות והציבור בנוגע להזדמנויות שצורת ההעסקה החדשה שלהם מספקת. לפי מחקרים שמומנו על ידי חברות פלטפורמות המזון בולט, וולט, דליוורי הירו, דליוורו ואחרות, יותר מ-70% מהשליחים דווקא מעדיפים את הגמישות לבחור משמרות ואת התגמול הגבוה מהרגיל שכרוכים במודל ההעסקה כעצמאי.

מנגד, הנציבות כבר הגדירה קריטריונים שיבססו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, ויקנו לשליחים את זכויות העובדים שהפכו לנורמה אירופית אחרי עשרות שנים של מאבקי עובדים ופסיקות משפטיות. הקריטריונים מורכבים, וכוללים שאלות כמו אם העובדים חופשיים לעבוד בעבור חברות נוספות, אם המשמרות שלהם נקבעות על ידי החברה, שאלות של מדים ולוגו, אפשרות להחלפה בעבודה ועוד. מילוי של שני קריטריונים, לפי החקיקה המוצעת, יהיה מספיק כדי להכיר ביחסי עובד-מעביד.

גם בפינלנד יש הכרה ביחסי עובד-מעביד

ובינתיים, עד שהחקיקה האירופית תתקדם, תהליך שעשוי לקחת שנים, בתי משפט מקומיים נדרשים להכריע בסוגיות אלו בעצמם. גם בפינלנד, מדינת-האם של שירות וולט, פסקה בסוף השנה שעברה מועצה לענייני עבודה כי בין השליחים של וולט לבין החברה יש יחסי עובד-מעביד. החברה הודיעה על כוונה לערער על פסק הדין לבית המשפט. כמו בישראל, נציגי החברה בפינלנד אמרו כי לו היו מחויבים להעסיק את העובדים בחוזים קבועים, הדבר היה מאפשר רק כ-2,000 עובדים, במקום ה-5,000 שעובדים עם החברה כיום.

מייסד ומנכ''ל Wolt, מיקי קוסי / צילום: באדיבות Wolt

"התמונה האירופית מורכבת מאוד, ושונה ממדינה למדינה בהתאם לחוקי העבודה הקיימים בה", אומרים בוולט בתגובה לשאלות גלובס, "בגרמניה, שהיא המדינה היחידה מתוך 27 מדינות האיחוד האירופי (וולט אינה פעילה בצרפת ובספרד, א"א), שבה השליחים מועסקים כשכירים על פי חוק, שביעות הרצון שלהם וגם השכר הממוצע שלהם נמוכים משמעותית בהשוואה למדינות אחרות. לשליחים אין גמישות, שזו הסיבה המובילה להצטרפותם לוולט. אין להם את החופש לבחור מתי הם זמינים לשליחות ואילו הזמנות לקחת".

"למעשה", אומרים בחברה, "וולט בוחנת שינויים למודל השליחים בגרמניה בגלל חוסר שביעות הרצון של השליחים והביצועים האופרטיביים הנמוכים. ניתן לראות גם שפלטפורמות שליחויות מזון ומצרכים פשוט עוזבות מדינות שבהן חוקי העבודה אינם מאפשרים העסקה כשותפים או כעצמאיים, כמו בספרד, גרמניה וצרפת". לדברי החברה, "חשוב להבין שעולם העבודה משתנה, וצריך להבין את ההזדמנויות שהדבר מאפשר ולהתאים את חוקי העבודה".

עוד כתבות

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים", והורה על החזרת ההליך לביהמ"ש המחוזי ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי חוזרת רשמית לכס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה