השופט בדימוס מני מזוז / צילום: ליאור מזרחי
הממשלה אישרה היום (א') את מינויו של שופט בית המשפט העליון (בדימוס) מני מזוז ליו"ר הוועדה המייעצת לעניין מינויים ותפקידים בכירים, לתקופת כהונה אחת שאורכה שמונה שנים; זאת בעקבות פטירתו של יו"ר הוועדה הקודם, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, בחודש מרץ האחרון.
חרף העובדה שמדובר במינוי קבע לשמונה שנים וכן שמדובר בממשלת מעבר, היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, אישרה לראש הממשלה יאיר לפיד להביא את המינוי להצבעה, לאחר שקבעה כי מדובר ב"צורך דחוף".
שרי הממשלה תמכו בהצעה, למעט איילת שקד ויועז הנדל מרשימת הרוח הציונית. שרת הפנים שקד ביקשה מראש הממשלה החליפי בנט להפעיל את זכות הווטו שלו על מינוי מזוז, אך בנט סירב בטענה כי הוא תומך במינוי רמטכ"ל ולא מתכוון לחסום אותו.
במענה לפנייתו של עו"ד אביחי בוארון מארגון לביא, שעתר נגד העלאת המינוי ביום שישי האחרון, כתב המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גיל לימון, כי "בנסיבות העניין נוצר צורך דחוף באיוש המשרה. משום שמינוי רמטכ"ל טעון קבלת חוות-דעתה של הוועדה ובתקופה הקרובה עוד בטרם מועד הבחירות לכנסת ה-25, צפוי שר הביטחון להביא בפני הוועדה את המלצתו למינוי רמטכ"ל חדש לצה"ל".
באשר למינוי הרמטכ"ל טען לימון כי "קיימת דחיפות וחיוניות". בסופו של דבר כתב לימון בשמה של היועצת המשפטית לממשלה כי אין מניעה לאשר את ההצעה בתקופת ממשלת מעבר.
הייעוץ המשפטי לא איפשר את מינויו של מזוז לתקופה קצרה יותר או מילוי מקום, בטענה כי הדבר יפגע בעצמאות הוועדה, וכך הוא מונה היום במינוי קבע בתקופת טרום בחירות למשך שמונה שנים בדיוק.
ברקע החלטת התמיכה של היועצת המשפטית לממשלה במינוי מזוז לשמונה שנים, יש לציין כי האחרון הגיש עבורה המלצה לשרים כאשר ביקשה להתמנות ליועצת המשפטית לממשלה. בנוסף, בהצעת ההחלטה שהועברה לשרים נכתב כי "המינוי נעשה לאחר התייעצות עם היועצת המשפטית לממשלה", אך מי שבחן אותו היה הייעוץ המשפטי במשרד ראש הממשלה ובהתאם להנחיותיה.
ברקע למינוי - החלטת שר הביטחון בני גנץ לקדם מינוי רמטכ"ל בתקופה הקרובה ולאחר שגם ראש הממשלה לפיד נפגש עם שני המועמדים לתפקיד.