גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המאבק בתאונות: "נגביל כניסת רכבים כבדים לערים, נרחיב אכיפה ושימוש במצלמות"

מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ארז קיטה, חושף בראיון את עקרונות התוכנית להפחתת הקטל בדרכים, ומכין את הציבור: "האכיפה תהיה משמעותית" ● התוכנית, שנאמדת ב-5 מיליארד שקל, טרם תוקצבה ואין ודאות ליישומה בשל המצב הפוליטי ● מעקב גלובס

ד''ר ארז קיטה, מנכ''ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים / צילום: יוסי זמיר
ד''ר ארז קיטה, מנכ''ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים / צילום: יוסי זמיר

הכבישים בישראל מדממים, לאחר סוף שבוע שבו אירעו תאונות קטלניות רבות מספר ההרוגים מתחילת השנה עומד על 224 בני אדם. ד"ר ארז קיטה, מנכ"ל הרלב"ד (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים) עובד וחוקר את התחום שמזעזע בימים האחרונים מדינה שלמה, כבר 15 שנה. לאחר 14 שנים בעמותת "אור ירוק" הוא חצה את הקווים והצטרף לרשות הממשלתית. בראיון לגלובס הוא חושף חלק מעקרונות התוכנית הממשלתית - ובה הגבלת כניסת משאיות למרכזי ערים, שימוש נרחב במצלמות אכיפה ומיתון תנועה בערים. "אני לא חושש להגיד: יהיו מצלמות והאכיפה תהיה משמעותית", אומר קיטה.

אלה הצמתים הקטלניים במדינה. מה אפשר לעשות איתם?
מה ישראל יכולה ללמוד ממדינות אירופה שהפחיתו את תאונות הדרכים בחצי?

המעבר של ד"ר ארז קיטה מהעמותה הלעומתית כלפי הממשלה, אור ירוק, לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לא היה מובן מאליו. בשנת 2017, ימים לאחר מינויו למנכ"ל העמותה, ישראל כ"ץ, שר התחבורה דאז, ביטל במפתיע את השתתפותו בכנס שיזמה העמותה וכינה את פעילותה פוליטית והרבה להתנגח בה. העמותה הוקמה על ידי איש העסקים אבי נאור ששכל את בנו רן בתאונת דרכים בשנת 1995. שרת התחבורה מרב מיכאלי החליטה למנות את נאור ליו"ר הרלב"ד, והוא הביא למינויו של קיטה למנכ"ל הרשות.

יש בזה תבונה פוליטית של מיכאלי לקחת את הנהגת אור ירוק ולשבץ אותה בתפקידים בממשלה.
"אני לא חושב שהשרה כיוונה לשם".

זה נעשה גם עם ארגון התח"צ 15 דקות, כשיו"ר העמותה נהפך ליועצה המקצועי והמוערך.
"אני לא רואה את אור ירוק שותקת ולא חושב שיש פחות שקט. אני בעד שיעמדו לי מאחורי העורף ויבקרו, ושיהיה להם חופש פעולה מוחלט. הקמתי פורום חברה אזרחית ואני משקף להם בכל רבעון את פעילותינו".

מה פספסנו בעשור האחרון שבו ישראל, לפי הנתונים, היא המדינה שצמצמה הכי פחות את מס' ההרוגים בין מדינות ה -OECD?
"תוכנית ותקציב. ילדים לא נהרגים בכיתות הלימוד, וכשילד יוצא מבית ספר לסביבה לא בטוחה שם הוא נפגע. לכן, חינוך והסברה לא מספיקים. צריך לפעול בכל התחומים במקביל - צריך לעבוד על המסר, וגם להתאים את התשתיות וגם לבצע אכיפה חכמה. כשבאנגליה רצו להילחם בנהיגה תחת השפעת אלכוהול המשטרה סגרה אזורי תעסוקה בבוקר וביצעה בדיקות אלכוהול לנהגים. זה יצר שיח, כי מי שותה אלכוהול על הבוקר? דיברו על זה במשרד ובבית ואלו הדברים שמייצרים הרתעה. זה תהליך שאנחנו רק בתחילתו".

בכל העולם מבינים שתשדירים כמו שמפיקה הרלב"ד שקוראים לעמידה בכל החוקים ולכל התקנות לא יספיקו, ובהרבה מקומות מבצעים שינויים תשתיתיים. למה אנחנו עדיין מאחור?
"נכון, הסברה לבד לא תעבוד. גם רק אכיפה לבד לא תעבוד, כי היא תביא שינוי דרמטי בטווח קצר אבל לאורך זמן נהגים מזהים את הפירצות. שמו את הרשות הרבה שנים במקום הזה שתפקידה לבצע הסברה, אבל אין בזה תועלת".

"ייקח זמן עד שיראו שינוי"

התוכנית הלאומית למלחמה בתאונות הדרכים שהוצגה לאחרונה עולה כמיליארד שקל בשנה, למשך חמש שנים. אבל עוד לפני כן, ברלב"ד מבקשים להוציא לדרך בשלב זה פיילוט לתוכנית - בעלות של 100 מיליון שקל, סכום שגם לו ממתינים.

התוכנית הלאומית כוללת טיפול ברכב הכבד ובסוגיות נוספות ובהן טיפול בחברה הערבית, שחלקה באוכלוסיה עומד על 20% אך חלקה בקרב ההרוגים הוא 30%, וכן טיפול בנהגים צעירים. בנוסף, התוכנית כוללת טיפול ב-11 אשכולות היישובים במדינה בנפרד ובאופן מותאם לכל אשכול ולבסס בו מודל של עיר בטוחה, כנהוג בערי צפון אירופה וסקנדינביה. ואולם, התוכנית לא נחשפה במלואה לציבור ולא ברור האם תקודם בהיעדר האפשרות להתחייב תקציבית לאור המציאות הפוליטית.

"כדי להתחיל את התוכנית השנה ולמשוך עד אמצע השנה הבאה, אז אולי יהיה תקציב, אני זקוק ל-100 מיליון שקל", מצהיר קיטה. הסכום הזה של התוכנית, כאמור, הוא עבור פיילוט, והוא בנוסף לתקציב הרלב"ד שעומד על 70 מיליון שקל. "יחד עם זאת, זה לא שאם התוכנית מתחילה מחר בבוקר מיד נראה שינוי. אנחנו בתקופה בעייתית כי יקח זמן עד שהתוכנית תתוקצב במלואה ונוכל לצאת למהלכים ארוכי טווח, ואנחנו מוגבלים בקידום חקיקה שמהווה חלק מהתוכנית. אבל עם הסכום הזה נוכל להתחיל. בנוסף, במסגרת הסכמי הגג של משרד התחבורה והרשויות המקומיות אנחנו מסיטים גם תקציבים לתחום של מיתון תנועה בערים והשקעה בבטיחות. יש הירתמות של האוצר ושל שרת התחבורה ואני מקווה שיהיו בשורות בהקדם ונוכל לצאת לדרך".

אמרתם שהתוכנית תפחית 50% הרוגים ונפגעים בתוך חמש שנים - מה יעדי הביניים?
"גם לאחר תחילת התוכנית, לא יהיה שוטר בכל פינה ומצלמה בכל רחוב ועדיין יהיו תאונות שלא נוכל למנוע. בעבר עשו חישוב שצריך להוריד 6% בשנה והמשמעות היא שמספר ההרוגים יורד בקצב מהיר בהתחלה ואיטי יותר בסוף, ואני אומר הפוך: המגמה תימשך, לאחר מכן תהיה בלימה ורק לאחריה ירידה דרסטית ומהירה".

ד"ר קיטה מוכן לחשוף רק את עקרונות התוכנית. "לא תהיה עוד תוכנית דקלרטיבית. אני רוצה לבוא עם תקציב סגור כדי לפרסם את זה כמו שצריך. לא יהיה הליך של שיתוף ציבור, אבל התוכנית הוצגה לעמותות שעוסקות בעניין, וגם אין שם משהו חדש כי שנים מדברים על אותם פתרונות: תשתיות, אכיפה, חינוך. לא הייתה פה החלטת ממשלה מאז 2005".

הייתה ב-2017 החלטה שהקצתה 4 מיליארד שקל ממוחזרים מפרויקטים אחרים, שזה לא מאוד רחוק ממה שאתם עושים.
"רחוק מאוד. אני לא צובע תקציב שמשרד התחבורה שם בהסכמי גג בראשון לציון או ראש העין. ההשקעה שלנו תהיה השקעה חכמה, אנחנו בהליכים למינוי מדען ראשי והקמנו ועדת מחקר. אנחנו לא מתמקדים בפרויקטי תחבורה ציבורית ולרשות אין יכולת לפרסם מכרזי תשתיות. ובסוף - אני מוגבל בתקציב ולכן החלטנו שהרלב"ד תהיה מעורבת בהקצאות העירוניות ותבחן שם את היבטי הבטיחות".

ועדיין, בתוכנית מופיעים חלקים שמשרד התחבורה כבר תכנן לבצע בעבר, חלקם תוצאת דוחות מבקר המדינה, כמו מפרצי עצירה לרכב כבד, תוכנית לגיוס נהגים, מענקים להכשרה מוגברת לנהגי אוטובוסים ועוד.

יישובים עם יותר הרוגים לא יזכו לעדיפות

אשכול היישובים הראשון לטיפול ייקבע על פי מודל סטטיסטי שנבנה ברשות כש-70 אחוזים ממנו מורכב מהפוטנציאל להפחית תאונות דרכים. מדובר בשינוי מדיניות, שכן עד כה המדינה השקיעה היכן שנהרגים הרבה אנשים ולא היכן שפוטנציאל מניעת ההפגעות הקטלנית הוא הגבוה ביותר. "בעולם של תאונות דרכים, 'כמעט תאונה' יותר חשובה מתאונה כי היא יכולה ללמד אותנו ואנחנו רוצים שהכסף שאנחנו משקיעים יהיה חכם. בסופו של דבר, אנשים מבצעים נסיעות קצרות ושם אנחנו צריכים להגביר את הבטיחות", יתר המודל מתבסס על הקצאת תקציבים, על מיקום האשכול במרכז או בפריפריה, ועל יכולת הרשויות בו להוביל תוכנית.

בחו"ל מדברים על הצרת נתיבים, ביטול רמזורים ופניות ימינה חופשי, ודברים שנהגים לא אוהבים - ולכן ראשי עיר חוששים לקחת חלק.
"ערכתי סיור בכל 11 האשכולות, וכולם מצפים לזה. זה לא יהיה מיידי ואנחנו לא הופכים את כל העיר, אבל נמתן את התנועה והרשויות יצטרכו גם להסכים להטמיע טכנולוגיות לאכיפה מוגברת. בסוף זו בשורה לתושבים - אף אחד לא רוצה שהילד שלו יפגע במחיר של נסיעה מהירה. אתה לא אבא לבני נוער שהם נהגים צעירים, ואני אומר לך שלנהוג הם לא יודעים".

קיטה ביצע את הדוקטורט שלו על הסחות דעת בקרב נהגים צעירים, שמעורבים בשיעור גבוה בתאונות הדרכים. במחקר שביצע התגלה ש-60% מהנהגים הצעירים שנבדקו השתמשו בטלפון חכם במהירות נמוכה מ-20 קמ"ש, במהירות כזו הנהג לא חושב שהשימוש בטלפון מסוכן, אלא שהוא מגדיל את ההסתברות לתאונה פי 3. במחקר נוסף, נמצא כי נהגים צעירים שהשתתפו במחקר נגעו בטלפון הנייד 1.71 פעמים בכל דקת נסיעה בממוצע.

 

במסגרת התוכנית מוצע להגדיל את שעות הליווי של נהגים צעירים, בניית כלים דיגיטליים לתהליך הליווי ולשיפור תפיסת הסיכון של נהגים צעירים וכן תוכנית התערבות חינוכית שכוללת ביקור במרכזי שיקום, תנועות נוער וקבוצות כדורגל, כתיבת מתודיקה ללימוד רכיבה על אופנועים, תו תקן להכשרות ושיפור קורס ריענון הנהיגה.

פקחים יקבלו סמכויות אכיפה נרחבות

לפי קיטה, גם האכיפה תראה אחרת. "בסוף התוכנית יתווספו עוד 200 ניידות למשטרת התנועה ונגיע ל-450 ניידות בסך-הכול, כפי שהבטיחו שיהיו עוד בתוכנית שנכתבה ב-2005, ונוסף אליהן תהיה אכיפה דיגיטלית משודרגת. בתוך אשכולות היישובים השאיפה שלי שיופעלו 15-20 ניידות, כשהיום אין כמעט אכיפה בתוך הערים. בנוסף, אם התוכנית תאומץ במלואה, בתוך שנה יופעלו מצלמות אכיפה חכמות שלא בודקות רק מהירות. היום בעולם כבר יש מצלמות שיודעות לקנוס על אי מתן זכות קדימה והיום הולכי רגל נהרגים על מעברי החציה בגלל העבירה הזו. את השיטור אנחנו רוצים לעבות עם מתנדבים למשטרה, ולעמדתי גם הפקחים העירוניים צריכים לקחת חלק פעיל יותר וזה יהיה תנאי מול הרשויות המקומיות - פקחים צריכים לקבל סמכויות אכיפה גם בכבישים ולא רק במדרכות".

מבחינת הטיפול בחברה הערבית, מתוכננים התערבויות תשתיתיות לבטיחות בסביבת בתי הספר, הקמת מרכזי הדרכה עירוניים, תגבור אכיפה וטיפול במוקדי סיכון.

לא מדובר בטיפה בים? אתם מדברים על התערבויות כשאין כביש גישה בכלל לבתי ספר בחלק מיישובי החברה הערבית.
"אם נשווה את שיעור ההפגעות של החברה הערבית ליהודית אתה מונע מ-50 אנשים להיהרג בשנה, וזה שינוי 'קטן'. התוכנית עוסקת בתשתיות ולהביא כסף למוקדי סיכון בחברה הערבית. בנוסף, אנחנו ננסה להוציא את המשאיות מהערים, וזה תהליך לא פשוט. אין הקפדה על חוקי תכנון ובנייה, ואין הפרדה בין חניה לשטח הבית, אבל לפחות נוציא את הרכב הכבד לחניונים ותהיה תוספת אכיפה משמעותית".

המשטרה מפחדת להיכנס לאסוף נשק, אז שוטרים ייכנסו כדי לאכוף חגורות בטיחות?
"כן, זה מה שצריך לעשות. בלי אכיפה זה לא יקרה. חינוך והסברה הם החלק הכי קל, אבל חינוך זו השקעה לדורות. תשתיות ואכיפה זה אפקט מיידי, ואנחנו בקרב בלימה".

אתה לא מוטרד מכך שכל התוכניות שנגעו בחברה הערבית עד היום לא הצליחו להוריד את שיעור ההרוגים?
"בחברה היהודית הצליחו? בוצעו תוכניות חינוכיות נישתיות. הוצאת כלי הרכב הכבד יהיה מאוד משמעותי. והוא נכון גם ליישובים אחרים, אבל רואים את הפגיעות ברכב הכבד בצורה בולטת בחברה הערבית".

התוכנית כאמור עדיין לא עברה תקצוב ולו לשנת 2022, ולדברי קיטה השינוי לא יורגש באופן מיידי ו"גם לאחר תחילת התוכנית, לא יהיה שוטר בכל פינה ומצלמה בכל רחוב ועדיין יהיו תאונות שלא נוכל למנוע", אמר.

המטרה: להוציא את הרכבים הכבדים מהערים

בסוף השבוע האחרון חלק משמעותי מתאונות הדרכים הקטלניות אירעו במעורבות כלי רכב כבדים (משאיות ואוטובוסים) ובהם גם נהגים שאיבדו שליטה: כך למשל בשבוע שעבר הולך רגל בן 70 נהרג מפגיעת אוטובוס בירושלים לאחר שהנהג איבד שליטה, אדם אחר נהרג מפגיעת משאית על שול הכביש בעיר, נהג משאית נהרג בחולון לאחר התנגשות בין שתי משאיות, שלוש הרוגות בתאונת דרכים בירושלים כשאוטובוס הידרדר ופגע בהולכות רגל שעמדו על המדרכה.

"אני מאוד מוטרד מהרכב הכבד", אומר קיטה. "מדובר ב-4% ממצבת כלי הרכב שמעורבים ב-25% מהתאונות הקטלניות. חסרים נהגים ורמת הבטיחות שם נמוכה. רוב התאונות והבעיות הן לא בחברות הגדולות, אלא בקבלני משנה קטנים ושם צריך לטפל. וכמובן, להוציא את הרכבים הכבדים ממרכזי הערים. גם באירופה מובילים סחורות למרכזים מחוץ לערים, ורכבים קטנים יותר מכניסים אותן פנימה. רכבים כבדים שעדיין צריכים להיכנס לתוך מרכזי הערים יקבלו היתר מיוחד".

אתם מוצאים קשר בין העובדה שקיים מחסור של 1,500 נהגי משאיות ו-5,000 נהגי אוטובוסים ובין המסוכנות?
"שוק הרכב הכבד הוא בעייתי. נהגים, נתיבי העדפה לאוטובוסים והגברת התדירות שלהם יובילו להפחתת הנסועה בסופו של דבר, כך שברור שיש קשר בין הדברים. אין לנו נתונים לגבי הקשר שבין המחסור בנהגים ובין תאונות הרכב הכבד, אבל ברור שכשיש פחות נהגים היכולת לשמור על צי מקצועי יורד. ישנה בעיה אפילו לקחת נהגים להכשרה, כי הם מפסידים ימי עבודה בזמן שאין עובדים אחרים. במסגרת התוכנית שהצגנו אנחנו מעוניינים להביא את ההכשרה אליהם ובאופן מקוון, וזה יסייע".

באוקטובר 2020 פרסם מבקר המדינה דוח על הטיפול בלקוי בכלי הרכב הכבדים. הדוח העלה כי האחריות לטיפול בנושא מפוזרת בין משרדי הממשלה בלי שיש גורם אחראי לתכלול, עדיין לא גובשה תוכנית אב למטענים, לא נערך סקר משאיות ארצי משנת 1990. גם בהכשרת הנהגים נמצאו ליקויים, כשנהגים רבים הוכשרו לפי תוכנית לא עדכנית. וכן צוין בדוח כי בישראל מגרשי הדרכה, וכן נמצאו ליקויים בפיקוח על בתי הספר לנהיגה. עוד העלה הדוח כי לא ננקטו מכלול הפעולות להתמודדות עם המחסור בנהגים.

בכל הנוגע לפיקוח והאכיפה בתחום נרשמו ליקויים רבים, מאי עמידה בשעות הקבועות לנהיגה ולמנוחה בחוק "בין היתר בשל מחסור בנהגים ומחסור במקומות ריענון" ופעילות הניידות של משרד התחבורה צומצמה וכי לא הוקם מאגר מידע לפסילת רישיון. בנוסף, לא קיימת מגבלה על גיל המשאיות וקיים חוסר בתשתיות תומכות כמו אזורי ריענון ומנוחה לנהגים, ורשימת הליקויים עוד רבה. המבקר ציין כי חלקם ידועים ונדונים מאז שנת 2002, אך "הטיפול בחלק מהסוגיות התעכב במשך תקופות ארוכות, והמלצות רבות שהועלו טרם יושמו", קבע המבקר.

במסגרת התוכנית הלאומית מוצע להגביר את הפיקוח על קציני הבטיחות, לחייב השתלמויות אחת לחמש שנים כפי שנקבע בתקנות, להגביר את הפיקוח על כשירות רפואית של נהגים מבוגרים, לשייך את עבירות התעבורה לנהגים ולא לחברות, להגביל כלי רכב כבד מכניסה למרכזי ערים, להכניס ולחייב שימוש במערכות טכנולוגיות לזיהוי שטחים מתים בשדה הראייה של הנהג ומערכת בקרה על עייפות נהגים, להקים מפרצי מנוחה - כפי שמשרד התחבורה כבר התחייב בעבר לעשות, ולעודד הקמת חניוני רכב כבד בכל הרשויות ובפרט ברשויות ערביות. ואולם התוכנית כעת, ללא ביסוס תקציבי ובתקופת בחירות, עלולה להיות אות מתה תחת הליקויים שנדונים כבר עשרים שנה.

ד"ר ארז קיטה

אישי: נולד בטירת הכרמל ב־1970, חי בחיפה, נשוי + ארבעה בנים. בעל שלושה תארים מאוניברסיטת חיפה.
מקצועי: עבד במשך 13 שנים בעמותת "אור ירוק", מתוכן חמש שנים כמנכ"ל. קודם לכן היה בכיר במשרדי ממשלה.
עוד משהו: חקר במסגרת עבודת הדוקטורט את היסח הדעת בקרב נהגים צעירים.

עוד כתבות

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם העיניים לוול סטריט: איך יגיבו השווקים מעבר לים לתקיפה באיראן

לא רק המשקיעים בבורסה בת"א צפויים להגיב בפתיחת שבוע המסחר לתקיפה, שבה לוקחת חלק גם ארה"ב ● כיצד יושפעו ממנה מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

כותרות העיתונים בעולם

פרטים חדשים: כך ישראל הצליחה לחסל את חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ה-CIA עדכן במיקומו של חמינאי וישראל שינה תזמון ותקפה, המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ גורמת לשיבושים באלפי טיסות והמדינה המפתיעה שהתקיימה בה עצרת תמיכה בחמינאי • כותרות העיתונים בעולם

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התרעה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

גם ניצן אלון מכר מניות במיליונים: ההנפקה של יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קופצת? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק