בניין הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky
הוועדה לקביעת שכר חברי הכנסת, בראשות פרופ' יובל אלבשן, תביא לאישור ועדת הכנסת את המלצתה להמיר חלק מהתקציב המיועד לקשר עם הבוחר לתוספת שכר נטו של 910 שקל בחודש (10,920 שקל בשנה), ותיקונים נוספים לתקציב הקשר עם הבוחר. אם המלצות הוועדה יתקבלו, הן ייכנסו לתוקף בכנסת ה-25.
כיום עומד תקציב הקשר עם הבוחר על 97,686 שקל בשנה לכל חבר כנסת, ו-55,567 שקל בשנה לשרים ולסגני שרים. בגלל הסרבול הכרוך בהגשת החשבוניות, בדיקתן ו"הפרשנויות לעניין ההוצאות האפשריות", המליצו חברי הוועדה להפחית הוצאות על כיבוד, תקשורת וקידום באינטרנט מתקציב הקשר עם הבוחר ולהעביר באופן חלקי את ההפחתה לשכר הח"כים השוטף.
בין היתר נקבע כי עבור מימון ארוחות וכיבוד, במקום כ-6,000 שקל בשנה בתקציב הקשר עם הבוחר יועברו כ-500 שקל בחודש למשכורת חבר הכנסת לטובת הוצאות כיבוד וקפסולות קפה. מדובר באחד הסעיפים המנוצלים ביותר לפי דוחות ההוצאות שמפרסמת הכנסת בכל שנה. תקציב התקשורת יקוצץ אף הוא, ובמקום 2,500 שקל יועברו 410 שקל בחודש לשכר חברי הכנסת.
במסגרת סעיף התקשורת, ב-2021 ניצלו 44 ח"כים את זכותם להתקנת טלפון בבית, 65 ח"כים ניצלו את זכותם למימון אינטרנט ו-40 ח"כים מימנו חבילת כבלים בסיסית. אם המלצת הוועדה תתקבל, עדיין חברי הכנסת יוכלו לממן רכישת מכשירים סלולריים להם וליועציהם.
צמצום יועצי התקשורת
עוד הוחלט כי לא יותר עוד שימוש בתקציב השנתי לרכישת ריהוט וציוד כמו טלפונים ומצלמות, ולא ניתן יהיה לממן מפגשי הסברה ומסיבות עיתונאים. כמו כן, הוצאו מתקציב הקשר עם הבוחר ההוצאות המרכזיות על קידום ממומן ברשתות, צילומי תדמית, גרפיקה, דוברות וניהול חשבונות. יועצי תקשורת ויועצים פוליטיים שקיבלו שכר נדיב באמצעות תקציב הקשר עם הבוחר לא יוכלו עוד לעשות זאת, ורכישת ציוד משרדי תאושר "בכמות סבירה" בלבד, לפי המלצת הוועדה. רכישת קטעי עיתונות תאושר עד 1,000 שקל בחודש.
סך-הכול, מתוך תקציב של כ-100 אלף שקל בשנה, יופחתו ממנו 8,500 שקל. שכר חברי הכנסת יעלה ב910 שקל בחודש נטו.
תיקון נוסף שעשוי להטריד את חברי הכנסת הוא האיסור החדש להתקשר עם קרובי משפחתם לצורך רכישת פריטים ושירותים. חשב הכנסת יוכל להחריג מקרים מסוימים, אם יובהר לו שמדובר בספק יחיד בתחום.
תיקון אחר, שייכנס לתוקף רק לקראת מערכת הבחירות הבאה, נוגע לתקופת השימוש המותרת בתקציב עם הבוחר. כיום, החוק קובע שחברי הכנסת יכולים להשתמש בתקציב עד 75 יום לפני הבחירות לתכלית פרלמנטרית ולא לצורכי בחירות. אלא שהנוסח העמום מאפשר לחברי הכנסת לבצע רכישות מיותרות לקראת סיום הקדנציה כדי "לנצל" את התקציב שעמד לרשותם. התיקון קובע שלאחר העברת החוק לפיזור הכנסת בקריאה שלישית, או לאחר היום המאה ואחד לפני הבחירות לכנסת במקרה שהן מתקיימות במועדן, או אם עבר תאריך העברת התקציב, יחולו כללים מיוחדים לעניין השימוש בהוצאות הקשר עם הבוחר, ומהכנסת הבאה החשב יידרש לאשר כל הוצאה, גם בסכומים נמוכים.
יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ ניר אורבך, אמר לגלובס כי "הוועדה הציבורית עתידה להניח על שולחן המליאה שורה של הצעות לאישור ועדת הכנסת, שמטרתן לסגור פרצות ולחזק את הניקיון הציבורי בהתנהלות חברי הכנסת. אני רואה חשיבות גדולה בהעברת מערכת ההחלטות הזו ומברך את הועדה הציבורית על העבודה המקצועית והמסורה".
הסעיף שיקבע מה לעשות בשכר של ניר ברקת
לצד הסדרת תקציב הקשר עם הבוחר, דנו חברי ועדת אלבשן בנושא שלא נמצא לו פתרון מאז הבחירות לכנסת ה-21: סירובו של חבר הכנסת מהליכוד ניר ברקת לקבל את שכרו כדין. מאז נבחר הוא לא העביר את פרטיו לחשבות הכנסת לצורך העברת שכרו. ברקת ניסה לחוקק חוק שיאפשר לו לא לקבל את שכרו, אך הוא לא קודם. כעת נכתב עבורו סעיף מיוחד הקובע הלכה למעשה שהשכר יועמד לרשותו בפיקדון מיוחד למשך שבע שנים.