נורבגיה. ההפסדים החדים עומדים בניגוד לרווחים הגדולים שרשמה הקרן בשנת 2021 / צילום: Shutterstock, Grisha Bruev
הירידות החדות בשווקים במחצית הראשונה של 2022 הביאו להפסדי שיא לקרן העושר הנורבגית, לפי נתונים שמתפרסמים היום (ד'). הקרן הפסידה כ-174 מיליארד דולר בששת החודשים הראשונים של השנה, המהווים תשואה שלילית של כ-14.4%. שווי הקרן, שהוקמה בשנות ה-90' על ידי ממשלת נורבגיה במטרה לנהל את כספי הנפט והגז העצומים שהיא מקבלת ולשמור את חלקם לדורות הבאים, עומד אחרי ההפסדים על 1.23 טריליון דולר.
ההפסדים החדים עומדים בניגוד לרווחים הגדולים שרשמה הקרן בשנת 2021, אז התאוששו שווקי המניות בצורה משמעותית ממשבר הקורונה, והקרן רשמה תשואה שנתית של 14.5%. הקרן משקיעה בארבעה תחומים בלבד: מניות, אגרות חוב, נדל"ן ופרויקטי תשתית לאנרגיה מתחדשת, כאשר הרוב המכריע של ההשקעות הוא בשני התחומים הראשונים. כחלק מהרצון לגדר את הסיכון שנורבגיה תושפע שלילית מקריסה גלובלית במחירי הנפט והגז, וכן משיקולים אתיים בנוגע לתרומת סקטור דלקי המאובנים להתחממות הגלובלית, הודיעה הקרן הנורבגית כי תסיט בהדרגה את השקעותיה בתחומים אלו. גם קרן העושר שהוקמה בישראל פועלת לפי קריטריונים דומים, והקרן הנורבגית שימשה כהשראה לפעילותה.
"הפסדנו כסף גם במניות וגם באג"ח"
פורטפוליו הנדל"ן של הקרן הנורבגית היה היחיד שרשם תשואה חיובית של 7% בחצי השנה הראשונה של 2022, אולם הוא מהווה רק 3% מסך האחזקות שלה. לפני כשנתיים הודיעה הקרן כי תיכנס בהיקפים גדולים יותר לתחום הנדל"ן. "השוק אופיין במחצית הראשונה של 2022 על ידי ריביות עולות, אינפלציה גבוהה ומלחמה באירופה", אמר ניקולאי טנגן, העומד בראש הקרן, "מניות טכנולוגיה במיוחד נפגעו והפגינו ביצועים רעים, עם תשואה שלילית של 28%". הקרן הנורבגית נחשבת לגדולה בעולם, ומחזיקה 1.5% ממניות כל החברות הנסחרות.
טנגן אמר כי "מה שהיה יוצא דופן הוא שהפסדנו כסף גם במניות וגם באג"ח" והוסיף כי "הקרן כעת כה גדולה, עד כי הסכומים המדוברים הופכים להיות ענקיים". בכל מקרה, הוסיף, "אנחנו משקיעים לטווח ארוך ולכן עלינו להתמודד עם כאלו שינויים". לעומת הפסדי הקרן, הכנסות נורבגיה מיצוא גז ונפט גולמי אמורות לזנק בשל המחירים הגבוהים הגלובליים של האנרגיה. מחיר הגז זינק פי יותר משישה מאז המלחמה באוקראינה, ונורבגיה הגבירה את הייצור ב-10%, כדי לנסות ולספק חלק מהגז שאירופה רכשה בעבר מרוסיה.
טנגן, המכהן כנגיד הבנק המרכזי של נורבגיה וכיושב ראש ועדת ההשקעות המיוחדת של הקרן, אמר במאי כי המצב הכלכלי הנוכחי מעמיד את הקרן בפני "המבחן הכי משמעותי ב-30 שנות פעילותה". הוא הביע חשש בראיון שהעניק ל"פייננשייל טיימס" לירידה בשווי נכסי הקרן, שכיום מקבילים לכ-230 אלף דולר לכל תושב נורבגי. "יהיו לנו זמנים קשים הרבה יותר בטווח הקרוב", אמר לפני כשלושה חודשים.