שר התקשורת יועז הנדל / צילום: אוהד צויגנברג
הודעת משרד התקשורת בנוגע ליציאה לשימוע להרחבת התחרות בשוק הסלולר, עברה בקול ענות חלושה - אף שזהו אירוע שעשויות להיות לו השלכות רחבות על השוק.
■ משרד התקשורת דחה את בקשות חברות הסלולר שלא להרחיב את התחרות בשוק
■ בעוד שוק הסיבים האופטיים פורח, הדור החמישי של הסלולר תקוע במקום | ניתוח
במסגרת הצעד, המשרד יקצה תדרים סלולריים לשחקנים חדשים, כדי שיוכלו להקים רשתות סלולריות פרטיות. מה זה אומר? לדוגמה, אם נמל ירצה להקים רשת פרטית, במקום להסתמך על שירותי אחת מחברות הסלולר, הוא יכול לקחת חברה כמו בינת, למשל, ולבקש ממנה שתקים לו רשת כזו לצרכיו הפרטיים.
המדיניות שמבקש המשרד להתוות נובעת משיקול מרכזי אחד: השאיפה לקדם חדשנות בשוק הסלולר דרך שחקנים חדשים, משום שהגיעו למסקנה כי חברות הסלולר לא עושות זאת בעצמן. אולם נשאלות השאלות איך מודדים חדשנות? וכיצד בכלל משיגים אותה?
"שינויים דרמטיים בשוק התקשורת בישראל"
המשרד הודיע כי "חיזוק מלאי התדרים לחברות הסלולר לצד הנמכת חסמי הכניסה, וסלילת הדרך לכניסת שחקנים חדשים, ימשיכו את השינויים הדרמטיים בשוק התקשורת וישפרו את איכות הרשת הסלולרית. כך למשל, רשת פרטית יכולה להפוך אצטדיון פשוט למערכת חכמה שיודעת לזהות ולאשר כניסת אלפי אוהדים, לנתב אותם לחניה פנויה, למזנון ללא תור ובו-זמנית לייצר מדיה שיתופית ברמה גבוהה להעצמת החוויה".
ההחלטה של משרד התקשורת נשמעת סבירה. לכאורה, אם החברות לא מביאות בשורה חדשנית בעולמות השירותים למשתמשים בשוק הפרטי והעסקי - מן הראוי שהממשלה תעשה מעשה. עם זאת, נראה כי המשרד לא מצליח לשים את היד על הבעיה האמיתית בשוק הסלולר: היעדר תנופת השקעות בשל חוסר הוודאות לגבי החזר ההשקעה.
בשורה התחתונה, החברות לא רואות בדור החמישי מנוע צמיחה. כולם מבינים שמהירות חשובה, אבל זה לא כל הסיפור. במטרה להציע שירותים חדשים, צריך להחליף את ליבות הרשתות ולהרחיב את פריסת הדור החמישי לצד זו של הדור הרביעי, שבישראל אף היא לא מספקת. הרחבת הפריסה דורשת הרבה כסף, שאין בחברות הסלולר בזמן שהן פועלות לשיפור הרווחיות.
שיפור רווחי החברות מתבצע באמצעות הכנסות מנדידה בינלאומית שצמחו בעקבות צמיחת היקף הטיסות, ומהתגברות מכירות חבילות הדור החמישי. שני מקורות ההכנסה הללו מבטאים היטב את המציאות: החברות משקיעות אך ורק את מה שהתחייבו במכרז, ולא מעבר.
לעומת השוק הסלולרי, הרי שהשוק הקווי נהנה מרנסנס בהשקעות בסיבים אופטיים. מדוע? החברות פשוט רואות שיש החזר על ההשקעה.
מעבר לעצם הצעד החדש, ההודעה עצמה ראויה לביקורת: לאחר הוצאת הקול הקורא בשנה שעברה, ותגובת 22 גורמים במשק שטרחו להשקיע בלימוד הנושא - היה ראוי לפרסם את ההחלטה בצורה מנומקת היטב.
אולם כאמור, הנקודה החשובה היא סוגיית ההשקעות בשוק והיעדר ההפנמה של משרד התקשורת כי מגזר הסלולר אומנם מרוויח, אך הוא בסוג של משבר מתמשך. אם המשרד חושב שאין חדשנות בשוק, ושרק הגברת התחרות תעשה את העבודה - מדוע התחרות לא מייצרת חדשנות? רק כעת חזר לשוק שחקן ישן־חדש, WECOM. הוא מגביר תחרות, ולכן, לפי שיטת המשרד, גם החדשנות צריכה להתגבר. אם כך, מדוע זה לא קורה?
חברות לא משקיעות היכן שהן מפסידות
התשובה לכך פשוטה למדי: חברות לא משקיעות היכן שהן מפסידות. לכן, במקום להועיל לשוק הסלולר - משרד התקשורת עושה בדיוק ההפך. הוא מכניס תחרות למגזר העסקי - המקום היחיד שבו החברות עוד יכולות להרוויח מההשקעות בדור החמישי.
נקודה נוספת היא שבמדינות רבות הבינו שלצד התחרות החשובה בפני עצמה, יש מקרים שבהם היא לא פותרת בעיות, כמו למשל בנושא ערים חכמות. באירופה עדים למימון רחב של תוכניות שמקדמות חדשנות בעולמות הסלולר, כי הם מבינים שהתחרות לבדה לא מספיקה. בישראל יש תוכניות לקידום חדשנות, אבל המספרים מגוחכים, וממילא הם מיועדים לחברות סטארט־אפ בלבד - ולא לחברות הסלולר.
לסיכום, משרד התקשורת מבין שיש בעיה בכך שחברות הסלולר לא מביאות את בשורת החדשנות, ושהמדינה לא יכולה לחכות עד שהחברות יואילו לעשות זאת בעצמן. רק שהפתרון שנבחר עשוי להתגלות במהרה ככזה שאינו משרת את המטרה.