העלמת מס / צילום: Shutterstock, Andre Boukreev
בית משפט השלום ברחובות הרשיע עורך דין ששימש כסנגור ציבורי בשירות משרד המשפטים, במקביל לעבודתו כעורך דין פרטי, בהעלמת הכנסות בהיקף כ-750 אלף שקל מרשות המסים. זאת, באמצעות אי-רישום חשבוניות ואי-דיווח על ההכנסות.
"התנהלות הנאשם לאורך השנים מלמדת כי עסקינן בהפרה שיטתית של חובתו בדיווחים שנועדו להסתיר את היקף הכנסותיו האמיתי, ולכן יש בכך שיטת פעולה המלמדת על מעשה מרמה, עורמה או תחבולה. ההתנהלות החוזרת של השמטת הכנסות במשך שנים או השמטה חלקית שלהן ואופן רישומן שלא בסמוך למועד קבלתן או ללא תאריך כלל, לא יכולה להתיישב עם טעות אקראית או מעשה בתום-לב, אלא מעשים מכוונים שנועדו להביא להתחמקות מתשלום מס", כתבה השופטת אדנקו סבחת-חיימוביץ' בהכרעת הדין המרשיעה.
עוד נקבע כי "מדובר בשיטת פעולה ולא במעשים שנעשו בתום-לב. צבר הכשלים השונים בהתנהלות הנאשם והיקף הדיווחים הכוזבים במשך השנים מלמדים על הכוונה העומדת מאחורי אותם מעשים, שאינה יכולה להתיישב עם פעילות, בוודאי של עורך דין, בדיווחיו לרשויות המס".
בכתב האישום שהוגש נגד עו"ד אברהם אוחנה באמצעות עורכות הדין רים סויד וליהי פרג'ון מפרקליטות מיסוי וכלכלה, נטען כי בין השנים 2012 ל-2018 שימש אוחנה כסנגור ציבורי תחת משרד המשפטים, במקביל לעבודתו כעורך דין עצמאי מול לקוחות פרטיים. על-פי האישום, בשנים אלה השמיט אוחנה חלק מהכנסותיו גם מלקוחותיו הפרטיים וגם ממשרד המשפטים, בסכום של לפחות 908,849 שקל, כולל מע"מ.
ההעלמה הנטענת בוצעה באמצעות פעולות שונות, ובהן: כנגד חלק מהתקבולים שהפיק מעבודתו כסנגור ציבורי וכעורך דין עצמאי, בין השנים 2013-2018, לא הוציא חשבוניות כלל, ובשנים 2013-2016, אוחנה אף העלים מדיווחיו למס הכנסה הכנסותיו אלה; כנגד חלק מהתקבולים שהפיק מעבודתו כסנגור ציבורי בשנת 2014, הוציא אוחנה חשבונית אך דיווח על הכנסה בסכום נמוך יותר מסכומה בפועל; אוחנה לא כלל בספריו חלק מהחשבוניות שהוציא כנגד תקבולים שהפיק מעבודתו כעורך דין עצמאי, ובשנת 2016 אף העלים מדיווחיו למס הכנסה הכנסותיו אלה.
בכתב האישום נטען עוד כי לאחר שזומן לדיון אצל פקיד השומה במס הכנסה, הוציא אוחנה חשבוניות נוספות בגין הכנסות בשנים 2015-2017, שלא דווחו כנדרש, בסך 257,235 שקל. כך למשל, על-פי האישום, בשנת 2014 דיווח אוחנה על הכנסות בסך 8,000 שקל בספריו, כאשר בפועל עמדו ההכנסות על סך של מעל 80 אלף שקל. סכום ההשמטה הנטען לשנה זו עמד על 72 אלף שקל.
עוד על-פי הנטען, בשנת 2015 דיווח אוחנה על מחזור בהיקף כ-200 אלף שקל, אך לא דיווח כלל על הכנסותיו בשנה זו משירותים שהעניק למשרד המשפטים בהיקף של כ-98.3 אלף שקל ומשירותים פרטיים בהיקף של כ-151.5 אלף שקל. לטענת הפרקליטות, אוחנה העלים בשנה זו הכנסות בהיקף של כ-250 אלף שקל.
"גישה מיתממת ומזלזלת"
במהלך המשפט כפר עו"ד אוחנה במיוחס לו, לרבות בסכומים הנקובים בכתב האישום. לטענתו, הוא חסר הבנה חשבונאית, ולכן הוא העביר ליועץ המס שייצג אותו באופן שוטף את החומרים הרלוונטיים לצורכי דיווח לרשויות המס ופעל בהתאם להנחיותיו.
בית המשפט דחה את כל טענות ההגנה של אוחנה ואת טענתו להסתמכות ורשלנות של יועץ המס שלו, אשר בשירותיו המשיך להשתמש עד היום. השופטת ציינה, בין היתר, כי "כאשר הנאשם נשאל מדוע לא שמר את הספרים ולא הציג את כלל החשבוניות, הוא נקט גישה מיתממת ומזלזלת על כך שאנשים כלל לא נוהגים לשמור חומרים אלה, וכי ניתן להטיל קנסות בגין כך, ואין מקום לנקוט הליך פלילי. עמדה זו יש בה ללמד על אופן התנהלות הנאשם, שמעידה על זלזול בחשיבות הוצאת חשבונית בגין תקבול ושמירת ספרים ופנקסי חשבוניות".
כאשר הוטח באוחנה כי היה עליו להיות מודע לפערים בסכומי המע"מ ששולמו על-ידו ביחס להכנסות, הוא טען כי היועץ הוא ששילם את סכום המע"מ מבלי לעדכן אותו, והוא עצמו לא טרח לבדוק מה הסכום ששולם בפועל. על כך כתבה השופטת כי "מדובר בהתנהלות שאין לקבל, שנישום לא מודע להתנהלות הכלכלית בעסק המתנהל על-ידו... הדברים אף נסתרו בעדותו של היועץ שמסר, שכן נמסרו לנאשם הנתונים, והיה עליו לדעת שיש פער בין הסכום ששולם למע"מ ביחס להכנסותיו הגבוהות. היועץ תהה, בצדק, כיצד הדבר לא הדליק 'נורה אדומה' אצל הנאשם".
השופטת סבחת-חיימוביץ' קבעה בהכרעת הדין כי "פעולותיו של הנאשם לאורך השנים מלמדות כי דיווחיו היו כוזבים, בשים לב לכך שלא כללו חלק מהכנסותיו, שחלק מדיווחיו היו כוזבים מאחר שהם היוו דיווח חלקי ולא על מלוא ההכנסה, הדיווחים לא נעשו באופן שוטף, כך שניתן ללמוד מהם על כוונת מכוון למנוע מעקב והתחקות אחריהם, אף אם הופקדו בחשבונו. הוצאת חשבונית בחלוף שבועות או חודשים ממועד קבלת התקבול - יש בה לחזק את הטענה כי הדבר נועד לשמש את המטרה של השמטת ההכנסה או חלקה מרשויות המס. יצירת ערבוב בדיווח על תקבולים, כמו גם אי-רישום החשבונית במועד בו התקבלו הכספים, מייצרים תשתית נוחה להעלמת אותן הכנסות, בבחינת בלגן שנועד להסתיר את העלמת הכספים בדיווחי הנאשם".
עוד ציינה השופטת כי "יש לתת משקל גם לעובדת היותו של הנאשם עורך דין ולכך שהוא עוסק בתחום הפלילי. הנאשם מודע לכך שהוא מדווח לרשויות המס פעם בחודשיים, וחרף זאת, הנחתו היא שאין פסול באי-דיווח בשוטף, וניתן לתקן זאת בדוח השנתי או בתשלום קנסות. ניכר כי הנאשם הקל ראש עד כדי זלזל בחובתו לרשום חשבונית בגין כל תקבול ובזמן אמת".
עוד נקבע בהכרעת הדין כי מכלול הראיות עומד בסתירה לטענות אוחנה לניהול ספרים תקין או לטעויות מקריות בודדות. "לא נתתי אמון בגרסתו", קבעה השופטת, והוסיפה כי "הסבריו אינם מתיישבים עם חומר הראיות, עם חובת הדיווח, עם ההיגיון ועם ההתנהלות המצופה מנישום בדיווחיו התקופתיים והשנתיים לרשויות המס".
השופטת קבעה כי הוכח בראיות מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם לא דיווח על הכנסה בסך של כ-900 אלף שקל, אך היא הפחיתה מסכום זה רכיב מע"מ שאוחנה לא נחקר עליו, כך שסך השמטת ההכנסות בה הורשע עמד על 750 אלף שקל.