גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התחרות על יבוא קפה, מלח ועוד עשרות מוצרים מסתבכת. מי לוחץ מאחורי הקלעים?

חודשים ספורים לתחילת רפורמת היבוא בשוק המזון, משרד הבריאות מבקש להחריג 29% מהמוצרים בתוכנית המקורית ● בעוד הנימוקים נתלים בטעמים בריאותיים, גורמים המעורים בדיונים על ההחרגות טוענים כי מדובר בעיכובים בלוחות הזמנים ובהשפעה של קבוצות הלחץ והלובי החקלאי

שר הבריאות ניצן הורוביץ / צילום: מוטי מילרוד, פול ''הארץ''
שר הבריאות ניצן הורוביץ / צילום: מוטי מילרוד, פול ''הארץ''

רפורמת יבוא המזון, תוכנית הדגל של ממשלת בנט־לפיד לטיפול ביוקר המחיה, נמצאת בימים אלה על שולחן רשות הרגולציה. הפרק המתייחס לפתיחת שוק המזון ליבוא תלוי בין היתר בביטול התקנים הישראליים המיוחדים בשורה של מוצרי מזון ולהסתפק בתקינה האירופית. אלא שבמשרד הבריאות מתעקשים לשמר 37 תקנים ייחודיים ל־37 מוצרים מתוך 127 התקנים הכלולים ברפורמה (29%).

פנייתנו לשר הבריאות ניצן הורוביץ נענתה בתשובה קצרה לפיה מדובר ב"עניין מקצועי של המשרד", ובדומה גם במשרד הכלכלה, שהעומדת בראשה אמורה לחתום על ביטול התקנים, גלגלו אחריות למשרד הבריאות. כך בזמן שהממשלה מתהדרת ברפורמת היבוא, בחלקים גדולים ממנה מחזיקים עדיין בעלי האינטרסים שמונעים יבוא נטול מכסות ומכסים.

הדבש בחוץ, התה בפנים: אלו המוצרים שייפתחו ליבוא
ברביבאי ביטלה את ההחרגות: ילקוטים, טמפונים וקונדומים ייכנסו לרפורמת היבוא
מחוק המטרו ועד הרפורמה בחקלאות: כך השתלטו מחדש הלוביסטים על הכנסת

ביום חמישי לפני שבועיים התקיימה ישיבה נוספת של ועדת המזון ברשות הרגולציה במטרה לדון בבקשת ההחרגה של משרד הבריאות. לדיונים הוזמנו בעלי עניין כמו התאחדות התעשיינים, איגוד היבואנים, מועצת החלב וכן "לובי 99". חברי הוועדה, בראשם יואל בריס ובהם נציגי משרדי האוצר, הבריאות, הכלכלה ואחרים, התבקשו לדון בתקנים בהליך של שיתוף הציבור ולקבל החלטה שתוגש לחתימת שרת הכלכלה אורנה ברביבאי.

שרת הכלכלה אורנה ברביבאי / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בין היתר הוצגה בדיון עמדת משרד הבריאות, לפיה החיוב לתקן ייחודי לשמן זית, דבש, ירקות קפואים, קפה, מלח, פפריקה, מיצי פירות, מיונז, חרדל ועוד 28 מוצרים בישראל הוא חיוני לבריאות הציבור. כך למשל לגבי שמן הזית, במשרד הבריאות הסבירו כי "חשוב לשמור על טוהר המוצר". כיוון שהתקינה הישראלית מחייבת שיעור גבוה יחסית של שמן זית טהור, שמן הזית נכנס להמלצות התזונתיות הלאומיות. החשש הוא שאם התקינה האירופית תיושם בישראל, ייווצר פער בין המלצות משרד הבריאות לצריכת שמן זית לבין המוצר שיוצע על המדפים - שמן זית פחות איכותי ופחות בריא.

את התקן הייחודי לדבש מסבירים במשרד הבריאות כהכרח שנועד למנוע זיופים או דבש שהופק מפרחי לבנדר שיאיימו על בריאות הציבור. בנוסף, שיעור הסוכר המותר במוצרי דבש בישראל נמוך מזה שבאירופה; ואילו בירקות הקפואים, אגב המשבר בסנפרוסט, נמסר לשאלת גלובס כי זה הכרח שנועד להתאים עצמו להרגלי הצריכה הישראלים: "הותרת הרשמיות של הסעיפים בתקן נעשית כדי למנוע את חשיפת הציבור לסיכונים מיקרוביולוגיים הקשורים באופן הצריכה הייחודי בישראל". כששאלנו את משרד הבריאות מהם אותם הרגלים ייחודיים לישראל לעומת העולם, הם התחמקו מלספק הסברים.

התקן הייחודי למלח נשען על התוספת שבישראל היא תנאי סף לשיווק המוצר: יוד למרכיביו. התקן המיוחד התמוה ביותר אולי הוא זה של הקפה. התקן דורש בין היתר שבקפה נטול קפאין יעמוד שיעור הקפאין על פחות מ־0.03% - בדיוק המספר הנקוב בתקינה האירופית. ועם זאת, במשרד הבריאות ממליצים לשמר את זה הישראלי.

קפה / צילום: Shutterstock

מאחורי הקלעים ההסברים נשמעים אחרת

מאחורי הקלעים מחלקים גורמים המעורים בעבודת הוועדה את בקשות ההחרגה לשני חלקים. החלק האחד מתייחס לדבש, שמן הזית והירקות הקפואים, ובו נטען כי הסיבות לבקשה הם בעיקר ללחצים של הלובי החקלאי על משרד הבריאות - טענה שנדחית על הסף במשרד. בחלק השני, לעומת זאת, תולים את הבקשה בשורה ארוכה של מוצרים שטרם הספיקו לבחון את האפשרות לבטל את התקנים שלהם, ולכן נדרש עוד זמן מעבר למועד כניסת הרפורמה לתוקף - 1 בינואר 2023. כמה זמן? שוב, אין תשובה.

עו"ד רחל גור, מנהלת תחום ממשלה ב"לובי 99", אמרה לגלובס כי "אנו מצפים מוועדת החריגים לא לאשר את המלצת משרד הבריאות לשמר 37 תקני מזון ייחודיים כמו שמן זית ודבש, אם אין להם הצדקה בריאותית מובהקת. תקן ייחודי הוא אמצעי קלאסי לחסימת יבוא ושימור כוחם של הספקים הגדולים להעלות מחירים על חשבון הציבור".

שמן זית / צילום: Shutterstock

אלעד מלכא, מנכ"ל הלובי הציבורי "האינטרס שלנו", אמר לגלובס כי "בזמן אינפלציה ועליית מחירים הצעד הכי משמעותי שהממשלה יכולה לעשות הוא לפתוח שווקים לתחרות וליבוא. אף אחד הרי לא חושב שהקפה, שמן הזית או הדבש באירופה מסוכנים לבריאות הצרכן. מדובר במניעת יבוא והעלאת מחירים ללא הצדקה".

לאחר שתסתיים עבודת הוועדה, יוגש כאמור מסמך לחתימת שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי. כך, במטרה להקל על היבוא ולפתוח את שוק המזון לתחרות, עוד לפני ראש השנה 60 תקני מזון ייחודיים לישראל צפויים להתבטל באופן מיידי, ועוד 30 תקנים יבוטלו הדרגתית.

באשר ל־37 התקנים עליהם מתעקשים במשרד הבריאות, נראה כי הוועדה צפויה להשאיר אותם על כנם לפחות עד לממשלה הבאה. גורמים בוועדה ומחוצה לה אמרו לגלובס כי מסקנות הוועדה לא צפויות לסתור את עמדת משרד הבריאות, וכי המלצת המשרד תזכה לחותמת הוועדה ובהמשך גם לחותמת השרה.

מלח / צילום: Shutterstock

תגובות: "השיקול הוא בריאות הציבור"

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המלצות משרד הבריאות להותרת רשמיותם של 37 תקנים מתוך 127, גובשו לאחר בחינת הצוותים המקצועיים במשרד הבריאות, שבוצעה במשך מספר חודשים, כאשר השיקול המרכזי להותרת תקן היה 'בריאות הציבור'. כל טענה שמציגה אחרת את תהליך זה פוגעת בעבודה המאומצת שנעשתה וחוטאת לעובדות".

ממשרד הכלכלה נמסר: "הדיונים נמצאים בעיצומם וטרם התקבלו החלטות".

הדבש כמשל: הליך המכסות שבולם את התחרות בין היבואנים

בכל חודש אלול נפתחות מכסות ליבוא דבש לקראת ראש השנה. בשאר ימות השנה ישראל מגבילה את יבוא הדבש (יחד עם שורת מוצרי מזון אחרים) במטרה להגן על התוצרת המקומית. בתקופות בהן הביקוש גובר על התפוקה הישראלית, כמו החגים, הממשלה פותחת מכסות - כמות מוגבלת של סחורות שניתן לייבא ואף לפטור אותן ממס יבוא.

כיום, פתיחת המכסות מתרחשת ללא הליך תחרותי, או שהן מחולקות בין היבואנים לפי חלקם בשוק, או שהן מחולקות בהגרלה (במקרים של אריזות קטנות כמו בדבש). כך נוצר מצב שיבואנים מסוימים "בולעים" את כל המכסות (שעומדות על כ־500 טון) ומוכרים את הדבש קרוב למחיר השוק הישראלי, כיוון שידעו שהכמות הפטורה ממס מוגבלת וקטנה.

לבעיה הזו, של פתיחת מכסות ללא הליך תחרותי, כבר נמצא פתרון במשרדי הממשלה. משנת 2012 משרד הכלכלה החיל על שורה של מוצרי מזון מכרזים ליבוא פטור ממס. לפי השיטה, היבואנים מתחרים מראש על המחיר הנמוך ביותר כדי לזכות ביבוא פטור ממס. כך, בשנת 2016 לדוגמה נפתח מכרז ליבוא בשר טחון טרי. אז, המחיר הממוצע של בשר מיובא היה 58 שקל לקילו. היום, היבואנים מציעים מחיר ממוצע של 29 שקל לקילו.

דבש / צילום: Shutterstock

אז למה השיטה הזו לא מיושמת על מכסות הדבש? לפני מספר שבועות שר החקלאות עודד פורר ביקש להגדיל את מכסת יבוא הדבש השנתית ל־560 טונות ולצרף את מכסות הדבש להליך של משרד הכלכלה. אלא שהאחרון סירב וגלגל את האחריות חזרה, בטענה כי משרד החקלאות, בתיאום עם האוצר, אמון על יבוא מוצרים גולמיים (כגון דבש, ביצים וחלב), ומשרד הכלכלה אמון רק על מוצרים שעברו עיבוד תעשייתי (כגון גבינות, שמן זית ובשר טחון). "לשני המשרדים יש מנגנון מקביל לחלוקת וניהול מכסות יבוא", הסבירו במשרד, "ואין שום היגיון בהעברת חלוקת מכסות, דבר הדורש מקצועיות והבנה בתחום, ממשרד למשרד".

אבל סיבה נוספת לכך ששרת הכלכלה לא רוצה את מכסות הדבש תחת אחריותה יכולה להיות זהות ראש השדולה החקלאית בכנסת - רם בן ברק, חבר מפלגתה. בנוסף, משרד הכלכלה כבר נמצא במאבק מול ארגוני החקלאים בצל רפורמת הפירות והירקות, וייתכן כי ברביבאי מעדיפה לבחור את המלחמות שלה מול הלובי החקלאי, במיוחד בתקופת בחירות.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר