גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האגם המלוח של יוטה מתכווץ, ויש לכך השלכות כלכליות הרסניות

האגם המלוח הענק ביוטה אליו הגיעו חלוצים מורמונים באמצע המאה ה־19 הולך ומתייבש במהירות בשנים האחרונות ● הקשר בין הסביבה, הכלכלה וההתנהגות האנושית בסולט לייק סיטי יכול לתת שיעור מאלף על הצפוי לאנושות בעתיד הקרוב מבחינה כלכלית, סביבתית ואקולוגית, אם היא לא תתחיל להתייחס ברצינות לבעיית האקלים

חלוצים מורמונים מגיעים לעמק סולט לייק לאחר מסע של 1,030 קילומטרים בשנת 1847. ציור: וויליאם הנרי ג'קסון
חלוצים מורמונים מגיעים לעמק סולט לייק לאחר מסע של 1,030 קילומטרים בשנת 1847. ציור: וויליאם הנרי ג'קסון

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

במערב צפון אמריקה שוכן אגם ענק. בשיאו לפני כ־40 שנה היה שטחו למעלה 8,000 קמ"ר - יותר משליש משטח מדינת ישראל. בקיץ 1847 שמה פעמיה מערבה שיירה בת כמה מאות אנשים, מונהגים בידי איש דת בשם בריגהם יונג. הקבוצה, אשר נודעה בשמה המקוצר, המורמונים, חיפשה מקום מקלט מרדיפות הדת מהן סבלו. לאחר שנדדו מערבה קילומטרים רבים בדרכים לא דרכים, הגיעו ביולי קרונות הבקר אל גדות האגם. לאחר שנטו את אוהליהם, פנו המתיישבים החדשים להקים להם מקום ישוב קבוע ומוגן. מה רבה הייתה אכזבתם לגלות בימים הבאים כי מימי האגם הענק מלוחים אף יותר מימי האוקיינוס. אך סביב האגם האדמה הייתה פורייה ונמצאו בה נחלים ומקורות מים מתוקים רבים אחרים. החלוצים המורמונים החלו במרץ להקים את עירם החדשה, שלימים תקבל את השם סולט לייק סיטי (Salt Lake City) על שם האגם שלחופו היא יושבת.

כיום סולט לייק סיטי רבתי מונה מעל 2.3 מיליון תושבים והיא בירתה של מדינת יוטה, שבה מתגוררים כ־3.1 מיליון תושבים,70% מהם מורמונים. בעוד שבמאה ה־19 נסובה כלכלתה סביב כרייה (מכרה הנחושת הפתוח הגדול בעולם ממוקם בסמוך לה), הרי שהיום סולט לייק סיטי היא מרכז פיננסי ותיירותי בעיקר לחובבי ספורט החורף. סולט לייק סיטי היא אחת הערים בעלות קצב הגידול המואץ ביותר באמריקה, אך האגם הגדול שנתן לה את שמה הולך וגווע. בחודש שעבר נמדד מפלס המים הנמוך ביותר באגם מאז החלה המדידה לפני מאה ושבעים וחמש שנה בשנת 1847.

התאיידות האגם היא תוצאה של עשורים של יובש במערב ארה"ב, שהלך והחריף עם משבר האקלים המתפתח. אל מיעוט הגשמים הצטרף שימוש גובר והולך במשאבי המים שבעבר זרמו לאגם, לצורך חקלאות בעיקר. על פי המשרד הממשלתי לשירות גאולוגי, האגם איבד מאז 1987 כשלושה רבעים מנפח המים שהיו בו, וכמחצית משטחו הקרקעי, שהפכו לשטחי יבשה.

סביב האגם המלוח הגדול (The Great Salt Lake) מתפתח אסון אקולוגי אשר הסיבות לו, התייחסות בני האדם אליו והתוצאות שהוא עלול להביא, יכולות ללמד שיעור מאלף על הצפוי לחברה האנושית כולה אם עניין הסביבה והאקלים לא יזכו בקרוב לתשומת לב רצינית, במעשים ולא רק בדיבורים.

יוטה מתייבשת. תצלומי לווין של ''סולט לייק'' כיום וב־1985 / צילום: נאס''א

"קריסה של כל שרשרת המזון המקומית"

האגם המלוח אינו רק פנינת תיירות. שטחו העצום של האגם, 110 ק"מ אורך על 45 קילומטר רוחב בשנות השיא, המרחבים הבוציים והמים הרדודים, שסביבו הם מקום מגורים לבעלי חיים רבים ובעיקר בהם גם ל־10 מיליון ציפורים הנודדות מקצה דרום אמריקה לצפון קנדה ואף לסיביר. על פי מחקר של המכון הגאולוגי של יוטה, המשך ירידת מפלס המים יכול להביא לקריסה של כל שרשרת המזון באגם. מה שיביא להיעלמותה של כל המערכת האקולוגית של האגם וסביבתו, והתוצאות עלולות להיות מרחיקות לכת.

לציפורים תפקיד חשוב מאד במערך המורכב והרגיש שבנה הטבע במשך מאות אלפי שנות אבולוציה. בין השאר אוכלות הציפורים בעולם בכל שנה כ־450 מיליון טון של מזיקים וחרקים. הן גם עוסקות באיבוק והפצה של צמחים וזרעים. הנזק שיתפשט איפוא מהיעלמותם לא יצטמצם רק למדינת יוטה.

לא רק שינויי האקלים והבצורת במערב ארה"ב מייבשים את האגם. לא פחות מאלה תורם השימוש הגובר של בני האדם במים, שאינם מגיעים עוד אל האגם. על פי סקר של משרד החקלאות הפדרלי משנת 2018, כ־82% מהשימוש במים ביוטה הולכים לחקלאות; 12% לשימוש ביתי שמתוכם 8% להשקיית מדשאות וגנים - כאשר הצרכנים הגדול ביותר של המים החקלאיים היו החקלאים שמגדלים חציר ואספסת - כ־68% על פי המחלקה לכלכלה של אוניברסיטת יוטה. כמעט שליש מהאספסת הזו מיוצאת למדינות אחרות בעולם, בעיקר לסי - אבסורד שמשמעותו היא שכרבע ממימי יוטה היקרים נשלחים לחו"ל בתוך מוצר חקלאי שהערך המוסף ממנו נמוך ביותר.

המים ביוטה מסובסדים בכבדות. "יוטה היא המדינה השנייה הצחיחה ביותר באמריקה אך מחירי המים בה הם מהזולים ביותר במדינה", אומר זאק פרנקל ממחלקת הנהרות של יוטה, "ואין בכך שום היגיון", הוא מסביר. "תושבי יוטה משלמים מחיר נמוך ביותר למים כי הם מסובסדים בכבדות". אין פלא שצריכת המים לגולגולת ביוטה היא הגבוהה במערב - כך על פי נתונים פדרליים.

בשימוש המסיבי במים של יוטה לטובת גידול בקר ומזון עבורו יש אירוניה כפולה: הבקר עצמו לא רק צורך מים רבים, אלא גם משפיע בתורו רבות על שינוי האקלים, שתורם רבות לאותו המחסור במים.

המבורגר אחד = 10 אלף ליטרים של מים

על פי הערכת הסוכנות הממשלתית לאיסוף נתונים מדעיים (USGS) גידול ועיבוד של המבורגר אחד מצריך בממוצע כ־10 אלף ליטר מים; קילוגרם של בשר בקר צורך מעל 15 אלף ליטר מים; וקילוגרם של בשר כבש דורש כ־10 אלף ליטר מים. לשם השוואה קילוגרם תפוחי עץ או בננות מצריך כ־800 ליטר; קילוגרם עגבניות כ־200 ליטר וקילוגרם תפוחי אדמה כ־300 ליטר מים.

כאמור בקר לא רק צורך מים, הוא גם המקור החקלאי מספר אחת לייצור גזי חממה. על פי סוכנות האו"ם העוסקת בסביבה, מדי שנה כל פרה תפלוט בערך 120 ק"ג של גז מתאן - גז שהוא פי 80 יותר חזק ומשמעותי בחימום האטמוספירה מאשר פחמן דו־חמצני. בסה"כ אחראי המיקנה בעולם לכ־14.5% מכל גזי החממה. הבקר בארה"ב מצידו אחראי לכשליש מגז המתאן שאמריקה מייצרת בשנה. כלומר הוא המקור מספר אחת לגז זה.

שימוש מופקר זה במים, כמו גם השקיית המדשאות הביתיות באקלים המדברי, הוא עניין של תרבות ופוליטיקה, שמתאפשר רק בגלל מחיר המים וסיבסודם. אלא שזו חשיבה קצרת טווח, גם מהבחינה הכלכלית גרידא, שכן התייבשות האגם היא לא רק אסון אקולוגי, אלא גם תעלה ביוקר לכלכלת יוטה.

היקף ההכנסות מהאגם כולל דיג בו מוערך בכ־2 מיליארד דולר בשנה, ומימי האגם הם גם חלק חשוב במערך יצור השלג, שבמרכז תעשיית תיירות החורף של האיזור. תעשייה אשר בשנה שקדמה למגפת הקורונה תרמה 1.8 מיליארד דולר לכלכלת האיזור. יו"ר בית הנבחרים של יוטה, בראד ווילסון העריך בחודש שעבר כי התייבשות האגם תעלה לכלכלת המדינה לא פחות מ־32 מיליארד דולר.

אולם לא רק בנזק כלכלי ישיר מדובר. אגמים מתייבשים מותירים אחריהם שטחים נרחבים־שטוחים וחלקים אחרים, שללא צמחיה או מכשול טבעי אחר נוטים להוות מקור לסופות אבק גדולות.

בשנות העשרים של המאה שעברה ייבשה לוס אנג'לס את אגם אוונס. שטחו של האגם לשעבר הפך למקור מספר אחד לייצור סופות אבק בארה"ב. רק לפני חודשיים דווח כי הרשויות שם נאלצו להשקיע בעשורים האחרונים 2.5 מליארד דולר כדי לנסות לצמצם את סופות האבק האלו, את התפשטותם ואת ההשפעה שלהן על הסביבה. אך בניגוד לאגם בקליפורניה הרחוק ממגורי בני אדם, לחופי אגם סולט לייק גרים שלושת רבעי תושבי יוטה.

יתרה מזו, בעיית סופות האבק אינה מסתכמת רק בנוחיות. כבר היום ברור שהאגם המתייבש ושטחיו הריקים הם סכנה תברואתית של ממש. יחידות האבק הקטנטנות הן בפני עצמן מסוכנות לבריאות, וחדירתן המתמשכת למערכת הנשימה עשויה ליצור ולהגביר בעיות נשימה ולעודד התקפי לב ושבץ. עם כל העלויות המשתמעות למערכת הבריאות. סך הנזקים הכלכליים של סופות האבק עלולים להיות משמעותיים מאד.

מחקר שפורסם על ידי הבנק העולמי בשנת 2020 מצא כי סופות כאלו גורמות למדינות צפון אפריקה והמזה"ת לנזקים בהיקף של כ־2.5% מהתמ"ג שלהן.אך באגם המלוח המתייבש יש בעיה גדולה יותר. הואיל והוא מנקז את זרימת הנחלים מכל הסביבה ואינו נשפך לים, הצטברו בקרקעיתו חומרים וכימיקלים רעילים שהיו בשימוש נרחב במשך עשרות שנים כחלק מתעשיות הכרייה בסביבה. חוקרים מצאו בקרקעית האגם בין השאר עופרת וארסניק, הפופולרית בתעשיית ההדברה החקלאית והלוחמה הכימית וכן חומרים רעילים אחרים.

חלקיקי חומרים רעילים אלו ינשאו אל מרכזי האוכלוסין בתוך סופות האבק הישר אל ריאותיהם של מיליוני התושבים. "מה שלא ידוע הוא להיכן ולאיזה מרחק החלקיקים האלו יעופו מקרקעית האגם", אומרים באוניברסיטת יוטה, "החלקיקים הרעילים גם עלולים לעוף להרים שמסביב לאגם, היכן שיורד השלג והיכן שנמצאים מקורות המים של התושבים. הם אפילו עלולים לעוף לאטמוספירה אל הרחק מעבר לאיזור הקרוב לאגם".

נזקים כלכליים של שינויי האקלים

ההצפות בתאילנד בשנת 2011 גרמו לנזקים שהוערכו ב־10% מהתמ"ג של המדינה וזאת ללא ספירת הנזקים העקיפין שנגרמו בגין פגיעה נמשכת בפעילות הכלכלית. שוק המניות המקומי שם צנח אז ב 30% בתוך 40 יום. נזקי השריפות בקליפורניה בשנת 2018 למשל הוערכו בסך של 350 מילארד דולר, כ־1.7% מהתמ"ג של ארה"ב אותה השנה.

לאירועים האקלימיים יש איפוא השפעות כלכליות מרחיקות לכת. על פי מחקר שפורסם על ידי "הפורום הכלכלי העולמי" הנזק שייגרם לכלכלה העולמית עד 2050 אם הטמפרטורות יעלו בטווח של בין 2 ל־2.6 מעלות יעמוד על בין 11% ל־14% מהתמ"ג העולמי. מחקר אחר שערכה קרן המטבע ושפורסם בשנה שעברה בחן את השפעות הנזקים האקלימיים הצפויים על היציבות הפיננסית ושווקי ההון.

החוקרים הגיעו למסקנה שהשווקים והמשקיעים עדיין אינם מתמחרים את הסיכונים והנזקים הצפויים לשווקים בגין אירועי האקלים. אלו נתפסים משום מה כסוג של דרמת טבע־אנושית. אירועי הקורונה בתחילת 2020 דווקא היו צריכים ללמד את האנושות עד כמה עשויים אירועים שכאלו להשפיע במהירות ובעוצמה על המערכת הכלכלית העולמית ועל השווקים הפיננסיים.

הפתרון בהישג יד אך מציאות סבוכה

לכאורה הפתרון לבעיית האגם בכלל ולבעיית המים ביוטה בפרט הינם בהישג יד. אך המציאות סבוכה בהרבה. ניסיונות שונים לשנות את מדיניות המים של המדינה, ובראשה הפסקת הסבסוד המסיבי של השימוש בו לחקלאות, נכשלו. "מה שהתחיל כפתרון המבוסס על היגיון פשוט, לפיו הצרכנים השונים ישלמו בעד המים שהם משתמשים בהם, במקום שעלות המים תסובסד על ידי משלם המיסים, הפכה למלחמת עולם בסנאט של המדינה, כולל לוביסטים, חקלאים ומשרד החקלאות המקומי", אמר הסנטור הווארד סטאפנסון,. בינתיים העביר המחוקק כמה חוקים חשובים, אך רחוקים מלהיות מהפכניים, כמו סיבסוד לתושבים שיסכימו להחליף את המדשאות בבתיהם בצמחייה שאינה זקוקה כמעט למים.

כמו בהרבה מסוגיות הסביבה, ניתן עוד להציל את האגם, את המערכת האקולוגית שסביבו, את מיליוני הציפורים, את הנזקים הכלכליים הכבדים שהתייבשות האגם תגרום, ואת העיר מלהפוך מ"עיר האגם המלוח" ל"עיר האבק הרעיל". לשם כך יהיה צורך לקצץ דרמטית בצריכת המים ולתת לאלו היכולים, לזרום אל האגם. אך לשם כך יידרשו התושבים המקומיים להקריב, והרבה.

גם המחוקק מצידו יידרש לאומץ לפעול נגד קבוצות הלחץ. בינתיים שולט ביוטה הפחד. הפחד לפגוע בפיתוח העירוני־כלכלי המואץ, הפחד לפגוע בחקלאות בכלל ובגידולי הבקר בפרט, הפחד לקצץ במשטחי הדשא בבתים הנטועים באמצע המדבר, ובעיקר הפחד להכיר במציאות המשתנה.

בסולט לייק כמו בעולם כולו הטבע אינו ממתין. לאחר שאיבד מחצית משטחו, האגם הגדול עלול בתוך שנים לא רבות להיעלם לחלוטין. כאשר זה יקרה, תושבי העיר, מאמינים אדוקים, רובם ככולם, עתידים לקבל שיעור ממקור ראשון אודות הפסוק מספר ירמיהו: "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה".

עוד כתבות

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז