גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להוציא את הפוליטיקה מוועדת הבחירות המרכזית

בסיום חישוב הקולות, ועדת הבחירות תצטרך לאשר את התוצאות ● ואם חבריה יבחרו לא לעשות כן? עוד סיבה להקמת רשות בחירות עצמאית

קלפי / צילום: מארק ישראל סלם, "הארץ"
קלפי / צילום: מארק ישראל סלם, "הארץ"

הכותבת היא עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה

כשתסתיים ספירת הקולות ביותר מ-12,000 הקלפיות, לאחר שיועברו התוצאות של כל קלפי לוועדות הבחירות האזוריות ומשם למטה ועדת הבחירות המרכזית בבניין הכנסת, ולאחר שיסיימו לספור את המעטפות הכפולות, אחרי הפחתת הקולות הפסולים, חישוב הקולות הנדרשים על-מנת לעבור את אחוז החסימה, הפחתת הקולות הכשרים של מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, חלוקת המנדטים, התחשבות בהסכמי העודפים - אחרי כל אלה, ועדת הבחירות המרכזית תצטרך לאשר את התוצאות (לפי תקנות הבחירות לכנסת תשל"ג-1973): קודם בנשיאות הוועדה המורכבת מיו"ר הוועדה (נשיא העליון יצחק עמית) וסגניו שהם נציגי ארבע הסיעות הגדולות בכנסת היוצאת (הליכוד, יש עתיד, כחול לבן וש"ס); ולאחר מכן גם במליאת הוועדה המונה 34 חברים, שהם נציגי הסיעות בכנסת היוצאת, וביניהם גם 7 חברי כנסת מכהנים. יחסי הכוחות בוועדה משקפים את יחסי הכוחות בכנסת היוצאת (לליכוד מספר הנציגים הגדול ביותר - 7).

נורה אדומה

לכאורה, האישור של ועדת הבחירות המרכזית הוא פורמלי. אין סיבה שבעולם שוועדת הבחירות לא תאשר את התוצאות שהיא עצמה (המטה המקצועי) אחראית לטוהרן ולחישובן. אלא אם התוצאות לא יישאו חן בעיני הסיעות שאותן מייצגים חברי הוועדה. מכאן שכללי המשחק יישמרו, כל עוד התוצאה תישא חן בעיני השחקנים.

ולא מדובר במקרה היפותטי. נורה אדומה כבר הייתה בבחירות לכנסת ה-23. אז תוצאות הבחירות לא אושרו פה-אחד על-ידי הנשיאות ומליאת ועדת הבחירות המרכזית, בשל טענות לא מבוססות בנוגע לאי-התאמות סטטיסטיות בתוצאות. בישיבת הנשיאות, בה משתתפים יו"ר הוועדה (השופט) וסגניו (הפוליטיים), שנערכה יום לפני פרסום התוצאות הרשמיות, תמכו בהצעה לאישור תוצאות הבחירות שלושה ונמנעו שניים, ובמליאת ועדת הבחירות המרכזית תמכו 20 חברי ועדה, ושישה נמנעו. אז תוצאות הבחירות אושרו.

טוהר הבחירות הוא אחד מקרשי ההצלה הבודדים שנותרו לספינת הדמוקרטיה הישראלית הטובעת. למעט מקרים נקודתיים של אי-סדרים בספירת קולות בקלפיות, למעט מאות קולות בודדים של מצביעים שהצביעו הצבעה כפולה, של נפטרים שנעשתה בשמם הצבעה ושל זכאים להצביע שנמצאים מחוץ לגבולות המדינה ובכל זאת רשומים שהצביעו, תופעות שהיו מנת חלקן של מערכות הבחירות מאז ומעולם - בסך-הכול, עד היום, הבחירות התנהלו כסדרן.

יותר מתקפות מפעם

אולם במערכות הבחירות האחרונות אנו עדים ליותר ויותר מתקפות על המטה המקצועי של ועדת הבחירות המרכזית ועל יו"ר הוועדה. איך זה ייתכן? זה נובע מכך שוועדת הבחירות המרכזית היא גוף דו-ראשי: מצד אחד המטה המקצועי, שאסורה עליו זיקה פוליטית או מפלגתית; ומצד שני מליאת ועדת הבחירות המרכזית, שמורכבת מנציגי הסיעות בכנסת היוצאת, וחברים בה גם חברי כנסת מכהנים. בראש שני הגופים עומד יו"ר ועדת הבחירות, שהוא שופט מכהן בבית המשפט העליון.

לתופעה הזו של נבחרי ציבור מכהנים שחברים בגוף שקובע את כללי המשחק של הבחירות והתנהלותן, אין אח ורע בדמוקרטיות אחרות. מדובר באנומליה שבאה לידי ביטוי חריף כבר בשלב של פסילת רשימות ומועמדים. גם במערכת הבחירות הזו העליון אישר את השתתפותה של רשימה שנפסלה על-ידי ועדת הבחירות המרכזית (בל"ד). מצעד הפסילות וביטול החלטות הוועדה כבר הפכו להרגל. אבל זהו הרגל מגונה שמחליש הן את בית המשפט שנגרר אל תוככי הזירה הפוליטית והן את הוועדה שמפגינה עד כמה מדובר בגוף פוליטי מוטה.

למרות שנדמה לנו, המצביעים, שכל חברי ועדת הקלפי הם מקצועיים, מסתבר כי למעשה בכל קלפי יש מזכיר אחד או שניים שהם עובדי ועדת הבחירות המרכזית ועוברים הכשרה מסודרת לתפקידם, ואילו שאר חברי ועדת הקלפי הם נציגי הסיעות, כשהשאיפה היא שהרכב ועדת הקלפי ייצג סיעות מגושים שונים. אלה מקבלים תשלום דרך הסיעות באמצעות תקציב המוקצה לוועדת הבחירות המרכזית. אלה וגם המשקיפים מטעם הסיעות לכאורה אמורים להוות ערובה להתנהלות תקינה, אך בפועל לא פעם הם מקור לאי-סדרים בקלפיות ומעבירים מידע לסיעות בזמן אמת.

איך בכל זאת אפשר להבטיח את טוהר הבחירות והלגיטימציה של התוצאות? בטווח הקצר, יש לקוות שכל מי שנטל על עצמו את המחויבות להיות מזכיר, חבר ומשקיף בוועדת קלפי, רואה את טובת הציבור לנגד עיניו ויקפיד על טוהר הבחירות. ליתר ביטחון יסתובבו אנשי יחידת טוהר הבחירות. בנוסף, יש לקוות שחברי מליאת ועדת הבחירות המרכזית ישילו את זהותם הסיעתית ויבטיחו את האינטרס הציבורי והדמוקרטיה ביום הבחירות ולאחריו. בטווח הארוך נדרשת רפורמה יסודית והקמת רשות לאומית לבחירות, שתהיה אחראית על כל היבטי הבחירות ותפעל באופן מקצועי ונטול זיקה מפלגתית.

עוד כתבות

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"