גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ועדות תכנון יכולות לחייב יזמים בפיצויים? בכלל לא בטוח

תיקון החוק שמאפשר לוועדות התכנון להעביר את תביעות הפיצויים ליזמים מעורר קשיים במישור הצדק וגם במציאות הממשית בשטח

תכנון ובנייה / צילום: קולקר קולקר אפשטיין אדריכלים
תכנון ובנייה / צילום: קולקר קולקר אפשטיין אדריכלים

הכותב הוא ד"ר במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ושותף במשרד עורכי הדין מ. פירון ושות'

במקרים רבים אישורה של תוכנית בניין עיר עלול לפגוע בערכה של קרקע שבתחום התוכנית או בקרקע הגובלת בה. הפגיעה יכולה להיות ישירה, למשל על־ידי יעוד הקרקע למטרה ציבורית, ולעתים עקיפה, למשל על־ידי תכנון שמצמצם אפשרויות ניצול הקרקע.

במקרים כאלה זכאי בעל הקרקע הנפגעת, לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, להגיש לוועדה המקומית לתכנון ובנייה שבתחומה מצויה הקרקע תביעה לקבלת פיצויים בגין ירידת ערך הקרקע, והוועדה המקומית תהיה מחויבת לשלם את הפיצויים אם יוכח כי אכן אישור התוכנית הוריד את ערך הקרקע בהשוואה לערך הקרקע ערב אישור התוכנית.

בבסיס הסדר זה מצויים ההגנה על זכות הקניין של בעל הקרקע הנפגעת, כמו גם העיקרון הכללי של צדק חלוקתי, שלפיו הפרט אינו צריך לשאת לבדו בנזק שגורמת פעולה תכנונית שתורמת לטובת הכלל.

עם זאת, הסדר זה יצר קושי אצל מוסדות התכנון והוועדות המקומיות בפרט. הוועדות המקומיות חששו מחיובן בתשלומי פיצויי ירידת ערך כשבמקרים מסוימים שיעור הפיצויים עלול להגיע לסכומי עתק. בעקבות זאת השתרשה משך עשרות שנים פרקטיקה לדרוש מיזם התוכנית כתב או הסכם שיפוי שבמסגרתו מתחייב היזם לשפות את הוועדה המקומית אם תחויב בפיצויי ירידת ערך. במידה רבה, היזמים ראו עצמם אנוסים לחתום על כתבי שיפוי כאלה משום שאחרת התוכנית לא תאושר.

פרקטיקה זו עמדה למבחן שיפוטי רק בשנת 2016 בפרשת פרחי ביקל (ע"א 5989/15). בית המשפט העליון קבע כי לא הייתה הסמכה מפורשת בחוק המתירה לוועדות התכנון לדרוש כתבי שיפוי בגין תביעות לפי סעיף 197 לחוק, ולכן הן לא היו רשאיות לחייב יזמים בהפקדתם.

לאור תוצאת פסק דין הרוחבית שהרתיעה את מוסדות התכנון, בתקופה שבה סובלת המדינה ממצוקת דיור חמורה, הזדרזה הכנסת לאשר תיקון לחוק התכנון והבנייה ייחודי לסוגיית כתבי השיפוי. התיקון מסמיך מוסד תכנון הדן בתוכנית להתנות את הפקדת התוכנית, או את אישורה, בהפקדת כתב שיפוי מפני תביעות ירידת ערך לאחר שקילת מכלול נסיבות התוכנית. התיקון הסמיך גם את הוועדה המקומית לדרוש הפקדת כתב שיפוי כתנאי לאישור בקשת היתר בנסיבות המתאימות.

חוסר נוחות

התיקון החדש מעורר קשיים, גם במישור הצדק וגם ברמה הפרקטית. במישור הצדק, ספק אם מוצדק שתביעת פיצויי ירידת ערך תועבר לכתפו של יזם בנוסף להוצאות ולמשאבים שכבר הוציא לשם קידום ואישור התוכנית, ובנוסף להיטל ההשבחה שהוא ישלם לוועדה המקומית עם מימוש הזכויות לפי התוכנית. ההסדר האמור מייצר מצב של רווח כפול מצד הוועדה המקומית: בפאזה של התכנון היא לא משלמת פיצויי ירידת ערך, והיא מגלגלת אותם ליזם; ובפאזה של מימוש התוכנית היא גובה מהיזם עצמו את היטל ההשבחה. הדבר מעורר חוסר נוחות גם לאור זאת שהחובה לספק תכנון ופיתוח אורבאני מוטלת, כעיקרון, על המדינה ומוסדות התכנון, והיזמות הפרטית עושה תכנון מקום בו המדינה או הרשות המקומית אינה עושה ובכך היא עושה תרומה לכלל הציבור.

ברמה הפרקטית, אין מקום להניח כי כל היזמים בישראל נהנים מעמידות ומאיתנות כלכלית המרשה להם לעמוד בעול הכנת התוכנית, בעול תשלומי פיצויים ובעול תשלום היטל ההשבחה. מה גם שחתימה על כתבי שיפוי עלולה להגדיל את הסיכון הפיננסי של הפרויקט מנקודת המבט של המוסדות הבנקאיים שבתורם ירצו להבטיח את כספם על־ידי חיוב היזמים בתנאים מכבידים לשם קבלת המימון הדרוש.

לפיכך, התיקון האמור הסיר דאגה מלבן של מוסדות התכנון, אך הוא מרתיע יזמים רבים לא להיכנס להרפתקה של התכנון ובכך נפגע הציבור בכללותו.

תנאי להפקדה

בפועל, חוקתיות וסבירות התיקון האמור, שהוא בבחינת "חוק עוקף בג"ץ", טרם נבחנו על־ידי בית המשפט. עד אז מומלץ לכל יזם שמקבל דרישה לחתום על כתב שיפוי כתנאי להפקדת או אישור תוכנית שהגיש, לבדוק אם באותן נסיבות מוסמך מוסד התכנון לדרוש את כתב השיפוי, ולהביא את העניין לבית המשפט ככל שיסבור, לאחר קבלת ייעוץ משפטי נאות, כי הדרישה באותו מקרה לא מתבקשת ובלתי סבירה, בשים לב למהות התוכנית והיקפה, למידת תרומתה לצורכי ציבור ולזהות הנהנים ממנה כלשון החוק.

עוד כתבות

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

מצלמות לרחפנים - השקעה ראשונה בישראל לענקית הדיפנס־טק

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

איבדו מאות מיליונים "על הנייר": מה עשתה צניחת המניה לבכירי מאנדיי, וויקס ופייבר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב, והמכה לאופציות של העובדים בהן

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות