סם בנקמן-פריד, מייסד ומנכ''ל בורסת הקריפטו FTX. צילום: CNBC/רויטרס / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
בשנים האחרונות, בהשפעת הכסף הזול והריבית האפסית, קל היה להאמין שמשקיעי ההון סיכון כולם גאונים, שיש לחלקים גדולים בתעשייה את מגע הזהב של "מידאס" שעוזר להם לזהות סטארט-אפים מנצחים. משקיעי ההון סיכון רק שמו כסף על סטארט-אפ והנה, כמה חודשים אחר כך, השווי שלו כבר קפץ פי שניים, שלושה או פי חמישה. אלו היו ימים יפים.
הקפיצה בשווי הייתה לפעמיים לא ריאלית בעליל, אבל אנשי ההון סיכון יכלו לכתוב אותה בספרים ולרוץ לנצל את המומנטום כדי לגייס את הקרן הבאה עם תשואות חלומיות, שהיו לרוב על הנייר בלבד. בניגוד לסודיות שאופפת בדרך כלל את תעשיית ההון סיכון, בשנה האחרונה נראה כי משקיעי הון סיכון רבים ששו פתאום לשתף את התשואות שהשיגה הקרן האחרונה שלהם - עדות מוחצת לגאונותם. אפשר להמר בזהירות כי פחות קרנות ישמחו לחשוף את התשואות שלהם ב-2023 ובכלל שרבים ממשקיעי ההון סיכון יצאו ממנה הרבה פחות גאונים.
התפקיד של משקיעי הון סיכון הוא, כפי ששמם רומז, לקחת סיכונים גדולים, להמר על טכנולוגיות עתידניות שאולי יתממשו ואולי לא. בסיטואציה כזו כישלונות הם חלק מהסיפור ולמעשה ההנחה הבסיסית בהון סיכון היא שרוב ההשקעות בסטארט-אפים יכשלו, כאשר מיעוט קטנטן יצליח בגדול ויחפה על כל אלו שלא התרוממו.
לכן לכאורה אין לשפוט בחומרה את ההימור הכושל של שורת קרנות הון סיכון מובילות על בורסת הקריפטו FTX של סם בנקמן-פריד. FTX גייסה כשני מיליארד דולר ממשקיעים והגיעה לשווי של 32 מיליארד דולר, לפני שקרסה כשלא יכלה לעמוד בדרישת לקוחות למשיכת כספים והגיעה לפשיטת רגל בסוף שבוע שעבר.
ובכל זאת העובדה ש-FTX היא כישלון כל כך קולוסאלי, שהנפגעים הגדולים ממנו הם המשתמשים הקטנים שאיבדו את כספם, והעובדה שבנקמן-פריד הצליח לכבוש ולהפיל בפח את מיטב המשקיעים בהייטק העולמי (וגם הישראלי) מחייבת בחינה. המשקיעים ב-FTX כוללים את קרן סקויה, סופטבנק, קוטו (Coatue), הקרן המתמחה בקריפטו Paradigm, אינסייט פרטנרס, תומא בראבו ולייטספייד. בסך הכל 80 משקיעים תרמו כ-2 מיליארד דולר ל-FTX, שהלכו בגדול לטמיון.
דאג ליאונה, השותף המנהל האגדי של קרן סקויה, שכבר מחקה בספרים את 210 מיליון הדולר שהשקיעה ב-FTX, הגיב לקריסה בימים האחרונים וטען כי לא היה שום דבר שאפשר היה לעשות אחרת. ליאונה טען כי סקויה ביצעה "בדיקת נאותות (Due Diligence) זהירה" על FTX לפני ההשקעה בה.
אלא שהשנים האחרונות, שנות השפע של תעשיית הטכנולוגיה, התאפיינו דווקא בהידרדרות מהירה של מוסד בדיקת הנאותות. על רקע הכסף הגדול בשוק והתחרות העזה בין הקרנות על השקעות, בדיקת הנאותות לחברה, שלקחה פעם כמה שבועות, הפכה לעניין של ימים. קרנות לא רצו להפסיד הזדמנויות מבטיחות למתחרים ולכן הסכימו לקבל החלטת השקעה במהירות שיא ובלי להיחשף ליותר מידי מידע על החברה. המובילה של מגמה מסוכנת זו הייתה טייגר גלובל, שהשקיעה גם היא ב-FTX. טייגר התנפלה בשנות הקורונה על שוק הסטארט-אפים העולמי וקיבלה החלטות השקעה של עשרות ומאות מיליוני דולרים על סמך פגישה אחת בלבד.
עדויות ראשונות שהתפרסמו רומזות שגם תהליך בדיקת הנאותות שביצעו המשקיעים ל-FTX היה רחוק מלהיות מקיף. לפי הפרסומים, בנקמן-פריד גייס כסף ל-FTX בעזרת גיליון אקסל עם נתונים חלקיים ומצגת מקושקשת שכתב תוך כמה שעות, כשהוא דורש מהקרנות לקבל החלטה מהירה ללא אפשרות לנהל משא ומתן. והמשקיעים הסכימו, מתוך ביטחון מופרז אחרי שנים של הצלחות על הנייר ובעיקר מ-FOMO, חשש לפספס את הדבר הגדול הבא. בהיעדר זמן לבדיקת נאותות עצמאית ובלתי תלויה, החלו קרנות להסתמך אחת על השנייה ולהניח שאם קרנות מפורסמות השקיעו בחברה לפניהן, כנראה שיש לה פוטנציאל וכדאי לשים עליה עוד כסף - מה שהגדיל את הסיכוי לנפילה המונית כמו ב-FTX.
הקרנות שמצאו עצמן בימי הכסף הזול רודפות אחרי היזמים במקום להיפך, הסכימו לעוד תנאי שערורייתי, כאשר על אף המיליארדים שהשקיעו בחברה, לא קיבל אף משקיע מקום בדירקטוריון של FTX. במקום, הדירקטוריון, הגוף המפקח על החברה, אויש על ידי בנקמן-פריד, עובד ב-FTX ועורך דין בלבד. מקום בדירקטוריון היה יכול אולי לעזור למשקיעים לגלות את הבעיות ב-FTX מוקדם יותר. ג'ון ריי השלישי, שמונה למנכ"ל FTX בעקבות קריסתה, הגדיר את בורסת הקריפטו כבעלת הבקרות הארגוניות הגרועות ביותר שראה במהלך קריירה של 40 שנה, והאיש פיקח על קריסת חברת האנרגיה האמריקאית מלאת השערוריות אנרון ב-2001.
משקיעי הון סיכון נכוו בשנים האחרונות מיזמים סופר כריזמטיים עם חזון ענק לשנות את העולם. אחת כזאת הייתה אליזבת הולמס, מייסדת חברת בדיקות הדם תרנוס, שנידונה בסוף השבוע ל-11 שנות מאסר על הונאת משקיעים. אחד נוסף הוא אדם נוימן, מייסד Wework, שהצליח לשכנע את משקיעיו ואת העולם כי חברת ניהול שטחי משרדים היא חברת טכנולוגיה ששווה עשרות מיליארדים.
הלקח ממקרים אלו כנראה לא נלמד וגם כאן התאהבה תעשיית ההון סיכון בבנקמן-פריד, יזם צעיר עם חזון מרחיק לכת על בניית אפליקציית על פיננסית. סקויה ושאר הקרנות כל כך התאהבו בבנקמן-פריד, עד שהן התעלמו מסימנים מטרידים שהיו שם כל הזמן. מאמר שפורסם באתר של סקויה על בנקמן-פריד, ומאז הקריסה הוסר מהרשת, תיאר למשל איך היזם שיחק משחק וידיאו במקביל לשיחת זום שערך עם השותפים בקרן.
אפשר לדמיין איך בזמן אמת סימנים כאלו התפרשו כעדות לגאוניתו המעט ביזארית של בנקמן-פריד, יותר מאשר כאותות אזהרה. שנים של הצלחות ושגשוג אולי היו טובות לפורטפוליו של משקיעים, אבל כך נראה גם הקהו את חושיהם לגבי סימנים מעוררי דאגה.
סיכום השבוע עם שמונה דברים מעניינים שכתבנו עליהם.
לקבלת סיכום השבוע בהייטק במייל הירשמו כאן
אלכסה על המוקד
אחרי טוויטר ומטא, אמזון צפויה לפטר כ־10,000 עובדים. על הפרק: "אלכסה", העוזרת האישית הדיגיטלית, שבזוס קיווה שתהפוך למוצר פופולרי אך בפועל הובילה להפסדים תפעוליים של 5 מיליארד דולר. ההשפעה על העובדים בישראל טרם ברורה, אך הלחץ כבר מורגש
פיטורים בשיא העונה
הרבעון הרביעי הוא רבעון הקניות הפעיל ביותר והוא כולל בתוכו את כל מה שמשתרע בין ליל כל הקדושים בסוף אוקטובר לבין חגיגות השנה החדשה של סוף דצמבר. אלא שלראשונה מזה שנים, אמזון סיפקה באוקטובר האחרון תחזית מאכזבת לרבעון הרביעי. מה הוביל לכך?
הלך הפלא, נשאר הילד
נפילת ענקית הקריפטו FTX והעומד בראשה שופכים אור על התנהלות האנשים ששולטים בפלטפורמות הדיגיטליות החזקות בעולם. החל מההימור על המטאוורס והקיצוץ של 13% בכוח האדם דרך ההתרסקות של FTX ועד הכאוס בטוויטר. מה עובר על גאוני הטכנולוגיה?
משבר הוא גם הזדמנות
ההודעה של החברה האמריקאית בירד, כי טעתה בחישוב ההכנסות, מצטרפת לקריסת מנייתה ולעזיבת המנכ"לים. גם אם תצליח להשתקם, זו נורת אזהרה עבור ההתנהלות הבזבזנית של השוק . במקביל, הרשויות המקומיות יוצאות למכרזים שיסדירו את התחום ויהפכו אותו לבטוח יותר
אחרי ירידה של 96% במניה, אוטונומו תתמזג?
לפי הערכות בשוק, חברת האוטוטק הישראלית נמצאת במגעים למיזוג עם המתחרה הבריטית Wejo, שכמוה החלה להיסחר אשתקד בוול סטריט באמצעות SPAC וחוותה ירידה חדה בשווייה. המיזוג עשוי לתמחר את אוטונומו בשווי של כ-150 מיליון דולר, בעוד ששוויה בזמן המיזוג ל-SPAC עמד על 1.26 מיליארד דולר
הקיץ של פאגאיה נגמר
חברת הפינטק פאגאיה ששווייה זינק הקיץ ל-20 מיליארד דולר העניקה לשלושת מייסדיה, ובהם המנכ"ל גל קרובינר, שווי של 10 מיליארד דולר "על הנייר". מאז המניה נחתכה ב-96%, אבל קרובינר לא מתרגש: "זה מחדד את ההסתכלות של המשקיעים על הביזנס שלנו"
מועד לכישלון
האסטרטגיה שמאסק מנסה ליישם בטוויטר אולי נכונה לחברת סטארט־אפ, אבל טוויטר היא חברה בוגרת בשוק תחרותי מאוד, וסיכויי הצמיחה שלה מוגבלים
עדיין אופטימי
מנכ"ל סטארט־אפ ניישן סנטרל אבי חסון מספר בראיון לגלובס ש"סייבר כבר לא מעניין אותנו". על שיתוף הפעולה עם מדינות אחרות: "פעילים באזורים שבהם לישראל אין יחסים ישירים". והתוכניות לעתיד: "התעשייה צריכה לזנק בתחום האקלים"