אהוד אולמרט ובנימין נתניהו / צילום: איל יצהר, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת
בית המשפט קיבל את עיקרי תביעת לשון הרע שהגישה משפחת נתניהו נגד אולמרט, זאת לאחר שתבעו את אולמרט בסכום של למעלה מ-800 אלף שקל. בית המשפט הטיל על אולמרט פיצוי כולל של 62.5 אלף שקל ועוד 35 אלף שקל הוצאות ושכר-טרחת עורכי דין לשלושת התובעים. בנימין נתניהו יקבל 20 אלף שקל, שרה נתניהו תקבל 35 אלף שקל, ויאיר נתניהו יקבל 7,500 שקל.
● חילופי מילים קשות בין אולמרט ועורך דינו של נתניהו: "אתה קוקו"
● משפט נתניהו-אולמרט: הצדדים סירבו לפשרה, התיק ייקבע להוכחות
● נתניהו נגד אולמרט: הקרב המיותר בין ראשי הממשלה לשעבר | דעה
● משפחת נתניהו תובעת את אהוד אולמרט: "התבטאות מסוכנת"
בראיון מאפריל 2021 לגדי סוקניק, טען אולמרט כי "מה שלא בר+שיקום זו מחלת הנפש של ראש הממשלה ושל אשתו ושל בנו. זה לא בר-שיקום... אני מוכן להפגיש אותך עם לא מעט מדינאים שהיו אומרים שהיו צריכים להוציא צו אשפוז גם לו, גם לה וגם לבן... כולם חולי נפש".
בראיון אחר באותו חודש לאופירה אסייג ואיל ברקוביץ', התייחס אולמרט לראיון הקודם והודיע כי הוא לא חוזר בו מדבריו. אולמרט הוסיף עוד כי נתניהו נוכל, שקרן ורמאי, וכי אי-אפשר להאמין לאף מילה שלו.
התביעה: "הכפשות זדוניות ומרושעות"
בכתב התביעה נטען כי "במקום להשלים עם המציאות, להרכין את ראשו ולשלם את חובו לחברה, החל אולמרט לעסוק באופן אובססיבי וסדרתי בהכפשות זדוניות ומרושעות נגד משפחת נתניהו", וכי "רק אדם חדור שנאה עיוורת וחסרת כל מעצורים מסוגל לומר דברי בלע כה חמורים ופוגעניים בתקשורת... מדובר בהתבטאות מסוכנת שעל בית המשפט לגנותה ולקבוע כי אינה בגדר חופש הביטוי".
על-פי הנטען, מדובר בטענות כוזבות מתוך רשעות של ממש ותוך ניסיון להכפיש את שמם של התובעים, להשפילם בעיני הבריות, לבזותם, לעשותם מטרה ללעג או לבוז ולפגוע במשרתם ובמשלח-ידם.
אולמרט מצדו ניסה לטעון כי אמר אמת, וכי משפחת נתניהו אכן לוקה בנפשה. דיון ההוכחות בפני השופט עמית יריב היה נפיץ וטעון במיוחד, במסגרתו העידו בין היתר בני משפחת נתניהו, אהוד אולמרט, ניר חפץ ודמויות מפתח נוספות.
השופט: לא עומדת לאולמרט הגנת "אמת דיברתי"
החלטת בית המשפט קבעה כי "אין ספק כי גם היום, ולמרות מאמצים גדולים של גורמי מקצוע לתקן את המצב, ההתמודדות עם מחלת נפש מלווה בתיוג חברתי שלילי. שלא כמו מחלות רבות אחרות, המתמודדים עם מחלות נפש נדרשים להתמודד לא רק עם המחלה עצמה, שהשפעתה על חייהם ועל חיי הקרובים להם היא דרמטית ועלולה להיות קשה, אלא גם עם תפיסה חברתית המטילה על המתמודדים סטיגמה שלילית, לעתים עד כדי בידוד חברתי".
השופט יריב הבהיר כי הסטיגמה אינה מוצדקת, וכי "התיוג החברתי שנלווה להתמודדות עם מחלות נפש לא זו בלבד שמקשה על הטיפול, אלא שהוא מונע פעמים רבות מהמתמודדים עצמם לפנות לטיפול, שיכול לשפר את מצבם הרפואי ולהקל עליהם".
השופט קבע כי לא עומדת לאולמרט הגנת "אמת דיברתי". "קביעת ממצאי עובדה בשאלות רפואיות על יסוד חוות-דעת של מומחים רפואיים מצויה בליבת העבודה השיפוטית" אמר יריב, והוסיף כי "השאלה לפנינו היא שאלה רפואית ברורה וחד-משמעית: האם התובעים לוקים במחלת נפש בכלל, ובמחלת נפש המצדיקה אשפוז פסיכיאטרי בפרט. לשאלה זו יש תשובה חד-משמעית: כן או לא, ולתשובה החד-משמעית הזו אפשר להגיע בדרך משפטית ברורה וחד-משמעית.
"הפועל היוצא הוא שאני קובע כי מר אולמרט לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את טענת 'אמת דיברתי'. בישראל של שנת 2022, התייחסות לאדם כאל 'חולה נפש' עלולה להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם".