קנאביס / צילום: Reuters, TNS/ABACA
דעיכתו המהירה של סקטור הקנאביס בישראל איננה סיפור חדש. הפרקים הקודמים ידועים: בתחילת 2019 נחשב הקנאביס לדבר הבא, טרנד חם שמשך אליו שלל בכירים מעולמות הפוליטיקה, הצבא והביטחון, לצד יזמי נדל"ן, הייטק ואפילו סלבס מעולמות הבידור והספורט.
● סכסוך משפטי בין שתי חברות חושף את המציאות הקשה בענף הקנאביס
● לאחר ירידה של כ-70%: הבורסה מבטלת את מדד הקנאביס
● כך התנפצה ההבטחה של חברות הקנאביס הישראליות | הצוללת
כולם רצו לקחת חלק בשוק שהלהיב את דמיון המשקיעים בבורסה באותה עת, והבטיח צמיחה מהירה שנשענה בעיקר על התקוות ליצוא של פיתוחי קנאביס איכותיים מתוצרת מקומית אל מעבר לים.
פחות מארבע שנים אחר כך, התמונה בענף עגומה. להתרסקות מניות הקנאביס בבורסה עקב תוצאות עסקיות מאכזבות ובריחת המפורסמים, שמיהרו אז לקפוץ על עגלת הקנאביס, מתווספת לאחרונה תופעה של נטישת חברות את הענף לטובת פעילות אחרת, בדרך כלל בתחום הנדל"ן.
המצטרפת האחרונה לטרנד, ואולי המפתיעה ביותר, היא פנאקסיה , שהודיעה ביום שני על הכנסת פעילות פיננסית לחברה הציבורית במקומה של פעילות הקנאביס.
פנאקסיה, בהובלת דדי סגל, נחשבה לאורך השנים לאחת ממובילות השוק, מהחלוצות והמצליחות באסדרת הקנאביס החדשה, שברשותה מפעל ייצור המייצר מגוון מוצרים יחודיים, והיא הראשונה והיחידה עם אישור יצוא לאירופה. אבל גם היא הרימה ידיים.
קדמו לה לפחות ארבע מתוך כעשר חברות קנאביס ציבוריות שפעלו בתחום עד לאחרונה, שהודיעו על כניסה או כוונה להיכנס לפעילות חדשה: קאנומד, אינטליקנה, פארמוקן וטוגדר (הגם שזו דיווחה כי תשמר את פעילות הקנאביס). מדובר בחברות שלא הצליחו להתרומם בתחום הקנאביס, בשל התחרות, חוסר הבידול במוצרים, או משום שהימרו על החלקים הלא נכונים בשרשרת הערך (בעיקר מפעל, או גידול ללא בתי מרקחת). חלקן כבר היו במצוקה תזרימית או לאחר הזרמת הון רב מהבעלים, שלא האמינו עוד ביכולת להחזיר את השקעתם.
כך, בקאנומד האחים גינדי מכרו את השליטה בחברה לצחי אבו שככל הנראה מתכנן להכניס לתוכה פעילות התחדשות עירונית. אינטליקנה תמזג לתוכה את חברת הנדל"ן ריי ואילו טוגדר תכניס פעילות נדל"ן השייכת לבעל השליטה, נסים ברכה.
פנאקסיה - קיוותה לבידול הודות לשיטות שלה
בקרב החברות שלא נוטשות את התחום, אם יש התפתחויות הן על פי רוב לא חיוביות: אם זה מנכ"ל שעוזב; צעדי התייעלות קיצוניים בשל הפסדים ומצוקה תזרימית ואף טעויות שנתגלו בדוחות הכספיים; מעצר בתאילנד של מייסד חברה מקומית; או עימות בתוך בית מרקחת למכירת קנאביס רפואי. וכל אלה ודאי לא עושים חסד עם התחום.
שווי מניות הסקטור, שהגיע בימיו היפים לכ־3 מיליארד שקל, מגיע היום לכשליש מכך, והוא מתרכז ברובו הגדול (מעל 60%) בחברה אחת בודדה - אינטרקיור .
ברקע ישנן התפוגגות הבטחת היצוא של מותגים ישראלים מובילים ברחבי העולם, כשבמקביל התחרות בשוק המקומי הולכת ומחריפה, עם מותגים מיבוא שהציפו את השוק.
וכך, עלו לכותרות בתקופה האחרונה שתי חברות מרכזיות שנקלעו לקשיים - פנאקסיה ויוניבו.
פנאקסיה הודיעה בתחילת השבוע כאמור, על הכנסת הפעילות של החברה הפיננסית ברק, והפיכה למעשה לבית השקעות, לצד כוונתה למכור את פעילות הקנאביס. פנאקסיה הקימה מפעל עיבוד קנאביס, וכל עוד החברות הישראליות היו חייבות לעבד קנאביס במפעל וכל עוד פנאקסיה הייתה אחד משני מפעלים מורשים בלבד בישראל, והיחיד עם אישור GMP המאפשר שיווק מוצרים שעובדו בו לאירופה, העתיד נראה מבטיח.
פנאקסיה גם פיתחה מספר מוצרים בשיטות מתן (עישון, איוד וכיו"ב) חדשות, למשל טבליות או מוצרי שאיפה, שהיא העריכה שיהיו מבוקשים בשוקי חו"ל.
אבל רגולציית היצוא מישראל התעכבה, מפעלי עיבוד קנאביס בישראל הלכו והתרבו ומתח הרווחים בתחום זה נשחק. החברה השקיעה הרבה בבניית יכולות הייצור והשיווק לחו"ל, וכך העמיקו הפסדיה, אך היא טרם הצליחה לבנות נתח שוק משמעותי באירופה. לא ברור עדיין עד כמה שיטות המתן שלה אכן מעניקות בידול למוצריה, כפי שקיוותה.
מנכ"ל ובעל השליטה בפנאקסיה, ד"ר דדי סגל, אמר בעבר כי הקשיים בשוק הקנאביס הישראלי מעודדים אותו להפסיק לפעול בישראל. ייתכן שהפעילות תירכש על־ידי פנאקסיה גלובאל, חברה־אחות בבעלות פרטית שפועלת בשוק האמריקאי, ואולי החברה תבחר לעבד קנאביס במפעל שלה במלטה, ולהתנתק מהשוק הישראלי.
פנאקסיה גלובאל היא בעלת המפעל במלטה אך הוא מייצר עבור החברה הישראלית הציבורית, שהיא גם בעלת החוזה מול חברת ההפצה בגרמניה, כך שפנאקסיה גלובאל תצטרך לרכוש את הפעילות הישראלית כדי לפעול שם. לעומת זאת, לא בטוח שיהיה לה כדאי להמשיך לקיים את המפעל בישראל.
סגל אמר לגלובס כי: "הציבוריות יש לה מחיר וכרגע אינה נותנת לנו הרבה הזדמנויות. הפעילות בישראל לא צלחה, ואנחנו מתמקדים בחו"ל".
יוניבו - שחיקת מחיר ואובדן מלאי
חברת יוניבו גם היא בנתה את רוב יכולותיה על מפעל ייצור. במקביל למעבר מקנאביס לנדל"ן, סיפקה החברה בשבוע שעבר עדות נוספת למצב הענף עם דוח כספי קשה העשוי ללמד על קריסתה הקרבה. שחיקה במחירים לצרכן, מחיקת מלאי שלא נמכר ומלאי שהתקלקל בשילוח, עלויות גבוהות של החווה העצמאית שנפתחה בסוף 2021, והפסדים שנגרמו מכל אלה - הובילו אותה למצוקה התזרימית הנוכחית. לחברה חוב אג"ח בסך 24 מיליון שקל.
רשות ני"ע חייבה אותה להוסיף לדוחותיה הכספיים רטרואקטיבית הערת "עסק חי", שינוי המספק למחזיקי האג"ח עילה לפירעון מיידי של החוב, אם יבחרו בכך.
לכל אלה נלווה גם סכסוך של יוניבו עם בית המרקחת מדיפארם שבו הייתה שותפה, שהגיע לשיאו בעימות כמעט פיזי בין הצדדים בתוך בית המרקחת, שצולם ועלה לשידור במגזין "קנאביס", ולא הועיל לתדמית התחום. לבסוף הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן תמכור יוניבו את חלקה בבית המרקחת בחזרה ליזמים, בסכום של 3.5 מיליון שקל (לעומת ה־5.5 מיליון שקל שבהם רכשה אותו).
בשיחה עם גלובס לאחרונה נשמע מנכ"ל יוניבו, גולן ביטון, מיואש. "משרד הבריאות אומנם עשה מהפכה חיובית ובנה את תחום הקנאביס הרפואי, אבל הרגולציה לא השתנתה במהירות מספקת, השוק נשאר סגור, וחברות רבות קפצו פנימה", אמר. "במצב כזה, חברה כמו שלנו לא יכולה להתמודד; לא יכולנו לצפות את כמות השחקנים; יש היום 40 חוות עם קיבולת ייצור של 13-14 טון קנאביס לחודש על שוק של 4 טון לחודש". ביטון מציין כי מה שיכול לשנות את התמונה עבור החברה, במהירות, זו לגליזציה.
מי נותרו ומה טומן העתיד לתחום
האם יציאתן מהתחום של כמה חברות קנאביס בורסאיות הן חדשות טובות עבור היתר? לא בהכרח. בישראל פועלות היום גם החברות הקנדיות הבולטות בתחום הקנאביס, עצמאית או דרך שותפים. במקביל, חוות פרטיות מתחילות להשתלט על הצד החקלאי של השוק, מסבירה עו"ד חגית ויינשטוק ממשרד ויינשטוק זהבי ושות'. "החברות הללו, למשל טריכום וגרינפילד, לא הגיעו לבנות חלומות. יש להן עסקים יציבים שיכולים לגלגל כ־20 מיליון שקל בהתחלה, עד 50 מיליון בשיא, ולהן זה מספיק. הן מרוויחות כסף, והסחורה שלהן מוזמנת שנים קדימה".
גורם בשוק טוען כי חלק מן החוות הפרטיות (לא אלו שצוינו על־ידי ויינשטוק) מוכרות קנאביס גם בשוק השחור, וכך שורדות. כמו כן לדבריו, משרד הבריאות מחלק בנדיבות "רישיונות קונסטרוקטיביים", לגורמים שסוחרים בקנאביס "בלי לגעת בו" בפועל, ואלו רוכשים אותו מחו"ל או מחוות מקומיות, ומוכרים אותו לבתי המרקחת. השורה התחתונה היא שהשוק מוצף, עם או בלי החברות הבורסאיות.
מי שהצליחה לנווט בתוך השינויים הללו היא חברת אינטרקיור, בראשות היו"ר אהוד ברק, הנסחרת כיום בשווי שוק של 770 מיליון שקל, לאחר שהציגה לאחרונה הכנסות של 101 מיליון שקל ורווח נקי של כ־10 מיליון שקל ברבעון השלישי. בקופת החברה 240 מיליון שקל.
אינטרקיור מחזיקה כ־30% מהשוק בישראל, בזכות מוצרים מקומיים טובים, הסכמי יבוא מול גורמים מובילים, ובעיקר רשת בתי המרקחת שלה הכוללת היום מעל 25 סניפים בארץ ושניים בחו"ל, ומאפשרת לחברה גם קשר ישיר עם הלקוחות וגם לגרוף רווח קמעונאי על מוצרי חברות אחרות.
"אינטרקיור ממוקדת ביצור מוצרים באיכות הגבוה ביותר במערך גלובלי הכולל אינטגרציה מהגנטיקה ועד המטופל", אומר מנכ"ל החברה ובעל השליטה בה, אלכס רבינוביץ'. האינטגרציה לא כוללת מפעל ייצור, שאותו זיהתה החברה מתחילת הדרך כחוליה החלשה בעולם הקנאביס.
חברה נוספת שחורגת לטובה מהמגמה הזו היא שיח - עם פעילות גידול חקלאית יציבה כיאה לחברה בבעלות משפחה חקלאית, ומספר בתי מרקחת. שיח רושמת הכנסות שצומחות לאיטן, רווח תפעולי ונקי ותזרים מזומנים חיובי. בשוק הנוכחי, זה הרבה מעל הממוצע.
ככל הנראה סקטור הקנאביס בבורסה יכלול בעוד כמה שנים את שתי החברות האלו, ואחת או שתיים נוספות. כלומר, ניתן יהיה לספור אותן על אצבעות כף יד אחת - לא באמת "סקטור".