אריה דרעי, בצלאל סמוטריץ', אורי מקלב / צילום: אוהד צוינברג, נועם מושקוביץ'-דוברות הכנסת
המשא ומתן הקואליציוני קורע את משרד התחבורה לחתיכות והמאמצים הכבירים שמושקעים בקידום פרויקטים לאומיים יורדים לטימיון: במסגרת פירוק והרכבת המשרדים מחדש, ההסכמים עם ש"ס ויהדות התורה חושפים את השינויים שיעברו על משרד התחבורה.
● המו"מ הקואליציוני: משרד החינוך מעביר סמכויות לארבעה משרדים נוספים
● מתנה בשווי מאות מיליונים מנתניהו לדרעי: יקבל את החברה למתנ"סים | בלעדי
יו"ר ש"ס אריה דרעי דרש, וככל הידוע גם קיבל לידיו, את האגף במשרד התחבורה העוסק בתקצוב נושאים תחבורתיים ברשויות המקומיות. את האגף החדש יציב דרעי במשרד הפנים כחלק מתפיסה חדשה איתה הוא בא לממשלה. לפי תפיסה זו דרעי מבקש לחלוש על כל העולם המוניציפלי דרך משרד הפנים ואגפים נוספים ממשרדי ממשלה אחרים. בליכוד לא הערימו על כך קשיים.
בנוסף להעברת היחידה, גם ביהדות התורה דרשו לנהל בנפרד תקציבי תחבורה העוסקים במגזר החרדי וצורכיו. במסגרת זאת סוכם על שינוי הרפורמה בתעריפי התחבורה הציבורית, כך שתחול הנחת סטודנט לבחורי ישיבות במשך חמש שנים מעל גיל 18. לשם כך ימונה ח"כ אורי מקלב לסגן שר במשרד התחבורה, לצד תפקידו כסגן שר במשרד ראש הממשלה לענייני חרדים. במשרד התחבורה ירכז מקלב לידיו ניהול וביצוע תקציבים למגזר בקווי אוטובוס, תחנות וכבישים ברשויות חרדיות. בין היתר, סוכם כי הנושאים עם קווי עניין משיקים לתחבורה הציבורית הכללית ינוהלו בתיאום עם שר התחבורה.
בגזרה אחרת, שר האוצר המיועד בצלאל סמוטריץ' יקבל לידיו את מטה התשתיות שהקים ישראל כץ בזמן שכיהן בתפקיד שר האוצר. המטה מיועד לפתור חסמי תשתיות והוא אחראי על הפרויקטים הגדולים בתחום.
"נזק בקידום פרויקטים"
דרישתו של דרעי יכולה להעביר לידיו שתי זרועות של משרד התחבורה. האחת היא אגף הרשויות המקומיות שמתוקצב לפי סלי פיתוח ובטיחות, העומדים על 200 מיליון שקל כל אחד בשנה. בסלים אלו אומנם יש קריטריונים מקצועיים לחלוקת התקציבים, אבל אלו לא "צבועים" מראש. כך ניתן להעביר מיליוני שקלים לרשויות.
ואולם, האגף המשמעותי יותר שדרעי עשוי לקבל הוא המאי"ץ. אגף זה הוקם בתקופת מיכאלי ומהווה את ספינת הדגל של משרד התחבורה בריכוז תוכנית החומש. תקציב התוכנית כולה עומד על 12.5 מיליארד שקלים שיושקעו בתשתיות תחבורה ברשויות המקומיות.
העברה של אגף כזה מורכבת הרבה יותר וצפויה לפגוע משמעותית בקידום פרויקטים. האגף למעשה פועל באמצעות חברות התשתית של משרד התחבורה: חוצה ישראל, נתיבי איילון ונתיבי ישראל. כמו כן, הוא נמצא בקשר מול הרשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה שעוסקת בתוספות שירות האוטובוסים, ומול המפקחים על התעבורה שמאשרים את הסדרי התנועה.
אם אכן השינויים יתרחשו, המשמעות היא שתוכניות שיוכנו במשרד התחבורה ובחברות התשתית, יועברו למשרד הפנים. שם ינהלו משא ומתן מול הרשויות המקומיות ויצטרכו לעמוד בקשר מול המפקח על התעבורה ואנשיו המייצגים את שר התחבורה. בקיצור: סלט.
גורם שמעורה בעבודת המשרד אמר כי "על פניו נראה שמדובר במהלך שיגרום לנזק משמעותי ביכולת לקדם פרויקטים בגלל החלוקה של פרויקט אחד בין כ"כ הרבה שחקנים".
ההסכם כולל גם תמריצים שונים שיכולים לקרוץ לראשי ערים, כמו תוספות שירות בתחבורה הציבורית ופרויקטים תחבורתיים שונים. במסגרת ההסכמים, ראשי הרשויות נדרשים גם לבצע בעצמם פרויקטים מסוימים בעירם.
יחריף את בעיית התיאום
במשך שנים מתמודדת הממשלה עם סוגיה של תיאום תשתיות בין גופיה השונים ולא מצליחה להתגבר על החסמים הפנימיים שגורמים להגררותם של פרויקטים במשך שנים. חלוקה כזו רק תחריף את הבעיה ואת הצורך בתיאומים פנים ממשלתיים במקום בעבודה מתואמת.
לעומת זאת, הקמת מטה התשתיות במשרד האוצר מחדש דווקא יוכל להוביל לייעול ולפתרון חסמים אלו בדיוק. עם זאת, לא ברור כיצד הממשלה תצליח להוציא לפועל פרויקטים כאשר הליבה מחולקת בין מקלב שיהיה אחראי על הרשויות החרדיות, דרעי שיהיה אחראי על הרשויות המקומיות, סמוטריץ' שיחזיק במטה התשתיות ושר תחבורה, כנראה מהליכוד, שיסתפק ביתר.