בצלאל סמוטריץ' (במרכז), במצעד הדגלים בשער שכם בשנה שעברה / צילום: Associated Press, Mahmoud Illean
הממשלה היוצאת קראה לעצמה ממשלת השינוי. בפועל זו הנכנסת עומדת, לפי ההסכמים הקואליציוניים, להציג שינויים דרמטיים רבים. לרבות בהיבט המדיני-ביטחוני, זה שבנימין נתניהו מבטיח לעולם ולציבור שיהיה רק בידיו כראש הממשלה, הבטחה שקיומה יצריך עיסוק במשרה מלאה.
● החוקר שמזהיר: ״כל עוד ישראל לא מצליחה לבנות זהות אזרחית משותפת, היא בסכנה״ | ראיון
● קמפיין מימון הנתבעים שמקדם יאיר נתניהו הוא לא פחות מאיום על חופש הביטוי | אבישי גרינצייג, טור סופ"ש
● איך יודעים שהשותפים הבכירים בקואליציה כבר לא מאמינים לנתניהו? | שירית אביטן כהן, טור סופ"ש
המפתח נעוץ בסעיף 21 בהסכם בין הליכוד לבצלאל סמוטריץ' ומפלגת הציונות הדתית. שכן הוא מעניק לסמוטריץ', דרך מינוי שר מטעמו במשרד הביטחון, שליטה ממשית בשניים מהנושאים הרגישים ביותר במדיניות הישראלית ובביטחונה: ההתנחלויות והקשר עם הפלסטינים. על סעיף זה ניטש הוויכוח הקשה ביותר בין צוותי המו"מ, ובגינו זכה, ובצדק, סמוטריץ' לביקורת קשה כי הוא "מנסה לכשכש בכלב" ולהשליט את מדיניות מפלגתו על הממשלה.
לפי גורמים מעורים, בליכוד עמדו על כך שכל צעד בשטח וכל מינוי משמעותי יעשו רק באישור ראש הממשלה, ובכל הקשור לפלסטינים ניסו להוריד את סמוטריץ' מהשליטה. אלא שהוא התעקש גם על היבט זה. מדוע? לפי הגורמים, מעבר להתמקדות בטווח הקצר בהתנחלויות והרחבתן, והובלה לסיפוח דה פקטו, בטווח הארוך סמוטריץ' מעוניין להביא לביטול מוחלט של רעיון המדינה הפלסטינית.
הסכנה במינוי קצינים
הגורמים הבכירים בליכוד אומרים "אין לנו ספק שסמוטריץ' ינסה כל העת למתוח את החבל, לקבוע מהלכים העשויים להיות לנו בעייתיים מדינית, ובסוף הוא גם יצליח, אי אפשר לפקח על כל מהלך של מה שיקבל תחת סמכויותיו. הוא לא רואה בעיניים ויעשה הכל לממש את האידאולוגיה שלו, גם אם זה עשוי לפגוע ביחסי החוץ של ישראל ובמדיניות ראש הממשלה".
סמוטריץ' אגב לא הודיע מי השר המיועד לתפקיד, ולשלושת בכירי מפלגתו, ייעד תפקידים אחרים. נראה שהוא מתכנן לשמור את התיק לעצמו לצד תפקידו באוצר. הפשרה שנקבעה היא שכמה מהמהלכים המרכזיים יעשו "בתיאום ובאישור ראש הממשלה". השר הזה ימנה את מתאם הפעולות בשטחים (מתפ"ש) ואת ראש המינהל האזרחי ביהודה ושומרון. מדובר בחדירה עמוקה לסמכויות הרמטכ"ל והצבא, שכן מדובר בשני קצינים בכירים העוסקים במהות המדיניות מול הפלסטינים, ובקשר השוטף עם הרשות הפלסטינית וקציניה.
האלוף (במיל') איתן דנגוט, שהיה מתאם הפעולות בשטחים, אומר לגלובס כי עיקר פעילות המתפ"ש והמינהל האזרחי היא מול הפלסטינים, וכי סמוטריץ' מבקש להיכנס כנראה בשלב הראשון לפיקוח על הבנייה הפלסטינית בשטחי C. הביקורת של הימין והמתנחלים היא כי היעדר פיקוח גורם לבנייה פלסטינית מואצת. לדברי דנגוט, המוקש האפשרי הוא עימות מול ארגונים בינלאומיים ומדינות אירופיות המנהלות פרוייקטים רבים לרווחת הפלסטינים, בהיקף מאות מיליוני דולרים בשנה. כאן הקשר עם המתפ"ש והמינהל האזרחי הדוק ואם סמוטריץ' ישנה את המדיניות, זה עשוי להביא לעימות בינלאומי נרחב.
דנגוט גם מזהיר מהשליטה שמקבל סמוטריץ' על ההיבטים הצבאיים והבטחוניים של מתאם הפעולות בשטחים והמינהל האזרחי: "זה לא יכול להיות מינוי פוליטי, זה מסוכן. ולא יכול לעקוף את שר הביטחון. יש סיבה לכך שהרחוב הפלסטיני עדיין לא נכנס לעימות עם צה"ל וישראל, ומה שמתרחש הוא כרגע רק על ידי חוליות טרור. לסיבה הזו אחראי בין השאר המתפ"ש והמינהל האזרחי, באמצעות שמירה על חיים כלכליים סבירים ויכולת להתפרנס, צריך שהמגמה תימשך". נתניהו, אגב, דוגל בגישת כלכלה טובה המביאה שקט.
הבעיות בהחלת החקיקה
ובחזרה להתנחלויות והכוונה לסיפוח דה פקטו. כאן יופעל סעיף 21.6 בהסכם הקואליציוני שנועד להאיץ את התאמת החקיקה ביהודה ושומרון לזו הנהוגה בתוך הקו הירוק. למהלך הזה היגיון רב אבל גם בעייתיות. כל חוק שעובר בישראל אפשר להחיל על המתנחלים ביו"ש באמצעו צו אלוף, בהתאמה לחקיקה הקיימת, שהיא בליל מימי העות'מאנים והלאה. סיבה מדינית-משפטית לכך היא כי החלה מלאה של החוק הישראלי משמעה סיפוח, והדבר עשוי להביא למהלך בינלאומי נגד ישראל. אזהרות בנושא כבר הגיעו לגורמים מדיניים ישראליים, לרבות לסביבת נתניהו.
ח"כ לשעבר אלי בן דהן היה סגן שר במשרד הביטחון ואחת ממשימותיו העיקריות הייתה החלת חקיקה ישראלית על המתנחלים. בהסכם הקואליציוני נקבע כי הפרויקט יחודש ובקצב מהיר. בשיחה עימנו אומר בן דהן כי מדובר בעיקר בחקיקה אזרחית יומיומית המקשה על חיי המתנחלים. הוא מביא כדוגמה את חוקי האימוץ והאומנה, שעדיין לא חלים ביו"ש. אבל דוגמה אחרת מתייחסת לסוגיה עם פוטנציאל מדיני נפיץ. אזרח ישראלי לא יכול כיום לרכוש קרקע או נדל"ן ביו"ש, זכות ששמורה לחברות שנרשמו לפי החוק הירדני בלבד. לכן עיקר הבנייה בהתנחלויות הוא על קרקעות מדינה. שינוי חקיקתי שיאפשר לאזרח ישראלי לרכוש נדל"ן הוא שינוי מהותי גם בהיבט המעמד המשפטי הבינלאומי של יהודה ושומרון. האם לכך מכוונת הציונות הדתית? בליכוד יש מי שחוששים שכן.
הקשר הסעודי
נתניהו מתכוון בממשלתו הנכנסת להרחיב את הסכמי אברהם ולהוסיף עוד מדינות, כשהמועמדת המרכזית היא סעודיה. הסעודים, ככל שזה תלוי ביורש העצר מוחמד בין סלמאן, ילכו למהלך כזה אך עם תמורה הולמת.
מהלכי סיפוח דה פקטו עשויים להפריע להתחממות בגזרה הסעודית, אך פחות משנהוג לחשוב, הסכם עם הפלסטינים הוא כבר מזמן לא תנאי ליחסים עם המפרציות. מפגשי השגריר האמירותי מוחמד אל הג'א עם חברי הכנסת בן גביר וסמוטריץ' מעידים כי באמירויות לא מתרגשים מהמינויים ומעמדותיהם הימניות. וכמו ברוב הדברים באמירויות מתואמים עם הסעודים.
גורם סעודי בכיר אומר לגלובס כי בריאד מעריכים שבדברים החשובים באמת, נתניהו ידע לרסן את שותפיו, אבל גם שלא תהיה בקרוב פריצת דרך מדינית עם הפלסטינים. הגורם הוסיף כי התחממות ביחסי ארצו עם ישראל תלויה בגורמים רבים, אבל תיעשה בהתאם לאינטרס המדיני והביטחוני של סעודיה, ושלה בלבד.