גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשבר בהייטק הפך אותה לסלב: הכירו את הפרופסורית שחזתה את הכל

כבר לפני שנים הזהירה פרופ' ענת אלון–בק מהתפוצצות הבועה, אבל טענו כלפיה שהיא שמרנית מדי ● היום היא מרואיינת מבוקשת שעוצרים לסלפי ברחוב ● בראיון לגלובס, כשעל שולחן הקונגרס מחכה הצעת החוק שתגביל את חברות היוניקורן בארה"ב, היא מסבירה למה פייסבוק היא שהחלה את כדור השלג, ומצהירה: "די בטוח שיש עוד הרבה כמו סם בנקמן-פריד שעוד לא עלינו עליהם"

פרופ' ענת אלון־בק, אוניברסיטת קייס ווסטרן / צילום: איל יצהר
פרופ' ענת אלון־בק, אוניברסיטת קייס ווסטרן / צילום: איל יצהר

התקופה האחרונה הפכה את פרופ' ענת אלון־בק, חוקרת ממשל תאגידי אמריקאי מאוניברסיטת קייס ווסטרן באוהיו, לכוכבת של משבר ההייטק, מרואיינת מבוקשת ומהקולות הבולטים שהביאו להצעת החוק להגבלת יוניקורנים שמובילה הסנאטורית הדמוקרטית אליזבת וורן, המצפה בימים אלה להכרעת הקונגרס האמריקאי.

מחקר חדש בדק מה יותר חשוב להצלחה, מזל או כישרון | WSJ
"הימין נאבק על נשמתו": שיחה עם חוקר הקיטוב הפוליטי ד"ר נעם גדרון
במשך שבוע ניסינו להחליף את גוגל בטיקטוק, וזה עבד טוב משחשבנו

כבר לפני כארבע שנים היא הזהירה שכל הסיפור הזה של סטארט־אפים שתופחים ומגייסים הון עצום הרחק מהעין הציבורית ועם משקיעים שמתחרים זה בזה - ייגמר רע. אבל אז היו שחשבו שהיא שמרנית, כזאת שחיה בעולם הישן של כללי הממשל התאגידי. היום, כשכולם תוהים איך לעזאזל נתנו לכל זה לקרות, כבר יש מי שעוצרים אותה כדי לעשות סלפי. בלוד, עיר הולדתה, רואים בה גאווה גדולה. "יש לי בחודשיים האחרונים כמעט שני ראיונות ביום. אנשים רוצים להצטלם איתי. זה טירוף".

גם הביקורת הנוקבת שמתחה בעיתונות הכלכלית על ההשתוללות של אילון מאסק בטוויטר לאחרונה שמה אותה במוקד העניין. "מה שהיה חמור מאוד הוא הקפריזה, הדרך שבה הציע לרכוש אותה", היא אומרת לגלובס. "הוא ויתר על הזכות שלו לעשות בדיקת נאותות, לא היו לו הגנות, וכל הציוצים שלו בדרך רק הורידו את שווי המניות. ועוד יותר חמור: הוא מתעקש להיות מנכ"ל. הרגולטורים יכלו להיות יותר קשוחים איתו, אבל הם לא עושים את זה כי הם חוששים מהליך שיגיע לבית המשפט העליון, שרק מחפש איפה לנגוס לרגולטורים בסמכויות".

ההתנהלות הזאת של מאסק היא רק סמל בעיניה למה שמאפיין הכי הרבה את הגורמים למשבר הנוכחי, שבו השוויים העצומים של היוניקורנים מתרסקים, קרנות השקעה מחקו מיליארדים רבים של דולרים ו־170 אלף עובדי הייטק בארה"ב לבדה פוטרו בשנה האחרונה: חוסר השקיפות. "לחברות יש תמריצים לגייס כספים בלי אנליסטים שיבקרו אותן ובלי דין וחשבון לרגולטורים, בלי להראות איך הן מתנהלות ובלי לחשוף מי המשקיעים שלהן. הן יכולות לשמור על סודיות כמה שיותר. אז הציבוריות סופגות כל הזמן, הרגולטורים עוקבים אחריהן וחוקרים אותן, והפרטיות חוגגות. מכאן כל התרמיות שרואים ביוניקורנים, וזו אחת הדאגות שלי".

מאסק. ''הוא הפך מאוד כנוע. לא הכרתי אותו ככה'' / צילום: Associated Press, Hannibal Hanschke

מי שהתחילו את קריסת מגדל הקלפים הזה, מבחינתה, הם גופי השקעה כמו סופטבנק, קוטו וטייגר גלובל, שהציפו את החברות הפרטיות בכסף זול, בלי לבדוק יותר מדי מה קורה בהן. "היו אלה הסופטבנקים, שהשקיעו בסכומי ענק. קרנות הון הסיכון נאלצו להתחרות בהם ולהיגרר לסכומי ההשקעה המטורפים. אצל חלק מהן זה גרם שבר".

מטה סופטבנק בעמק הסיליקון. הציפה את החברות הפרטיות בכסף בלי לבדוק ממש מה קורה בהן / צילום: Shutterstock

מה שחמור יותר בעיניה הוא שלמשחק נכנסו גם המוסדיים, עם כספי פנסיה וחסכונות של הציבור. "התרעתי. שאלתי: מה אתם משקיעים בדברים שאתם לא מבינים בהם? איפה חובת האמון למשקיעים?".

כשפרסמה לפני כשנתיים מחקר (לאחר שממשל טראמפ התיר לקרנות פרייבט אקוויטי לגייס יותר כסף מסוחרי יום וממשקי בית) שהזהיר שגם המשקיעים מהציבור הולכים להיות חלק מהחגיגה, זה לא עבר בשקט. "קיבלתי על זה לא מעט אש נגדית. אמרו לי: למה שהרגולטור יחליט שרק לעשירים מותר לשחק בשווקים האלה? גם אנחנו רוצים. אנחנו רוצים דמוקרטיזציה של הגישה להשקעות. אמרתי להם: זה לא קזינו. תגידו תודה שרוצים להגן עליכם. רציתי להראות למה זה מסוכן שהכללים משתנים, שהאינפורמציה לא סימטרית, ולחברה יש מידע שלא מגיע למשקיע".

"פייסבוק שינתה את הכללים"

איך היא ראתה את זה לפני כולם? המסע של אלון־בק לעבר מחוזות היוניקורן החל לפני שנים אחדות, עם אובר, אז חברה פרטית. "אני פעילה מאוד בטוויטר, ופתאום נתקלתי בציוצים של עובדי אובר שמתלוננים שהם לא מבינים מה הווליואציה של החברה (איך מוערך השווי שלה - ש"ל וא"ג). חשבתי, הם מרוויחים כל כך הרבה כסף, מה יש להם להתלונן? ואז הבנתי שהם לא יודעים מה לעשות עם האופציות שלהם. אז בחנתי את השוויים הללו וראיתי חברות הייטק ששוות יותר ממיליארד דולר. עבדתי כעורכת דין תאגידית, גם בארץ וגם בניו יורק, ובחיים לא ראיתי שחברה מגייסת כל כך הרבה כסף".

צוקרברג. ''פייסבוק גרמה למחוקק להיכנע למרות התנגדות רשות ני''ע'' / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מה שעוד הפתיע אותה הוא שהדירקטריונים של החברות הללו נשלטים בידי הבעלים, שהוא גם המייסד, שעושה כרצונו בלי לספור את המשקיעים. אחד המשקיעים של אובר, ביל גרלי מקרן הון הסיכון בנצ'מרק, אפילו התלונן בפומבי. "הוא אמר: 'אני השקעתי בחברה הזאת ואני לא יכול להגיד לטראוויס (קלאניק, מייסד אובר ואז המנכ"ל - ש"ל וא"ג) מה לעשות. הוא מכתיב לי את החוקים'. זה היה שונה מכל מה שאנחנו מלמדים", אומרת אלון-בק, "מכל התיאוריות של משטר תאגידי". זמן לא רב לאחר מכן, אגב, גרלי נקם כשהוא ומשקיעים אחרים גרמו לקלאניק לעזוב בעקבות תלונות על הטרדות מיניות.

לעובדה שחברות התנהלו ללא גילוי מסודר בנוגע למה שעומד מאחורי התחזיות שלהן וסכומי העתק שהן מגייסות נוסף עוד דבר: היא ראתה שהן נשארות פרטיות תקופה ארוכה הרבה יותר מבעבר. קולגה שלה, פרופ' ג'יי ריטר מאוניברסיטת פלורידה, חוקר הנפקות, עקב אחרי הזמן הממוצע שלוקח לחברות מהקמתן ועד ההנפקה, וגילה שהוא התארך עד מאוד: בבום ההייטק של 1999 היה זה ארבע שנים, והחל מ-2008 הוא התארך ל-14 שנים (הנתונים הללו לא כוללים ספאקים).

"שינויים מבניים לא קורים יש מאין", אומרת אלון־בק, "ואני חוקרת משפט, אז פניתי לבדוק מה קרה במשפט. ואז ראיתי שב־2012 פייסבוק (אז עדיין חברה פרטית - ש"ל וא"ג) עשתה לובינג ושינתה בחקיקה את כללי המשחק".

"לא צופה שהחוק יעבור"

בארה"ב, כמו במדינות רבות אחרות, יש חוקים הקובעים מתי חברה פרטית חייבת בדיווח. הכללים הללו נקבעים לפי מספר העובדים ומספר מחזיקי המניות. כשחברה מגיעה לסף חובת הדיווח, הגיוני שכבר תעדיף ללכת להנפקה ולהפוך לציבורית.

כחלק ממהלך שנועד להזניק את תעשיית הסטארט־אפים בארה"ב (ונקרא Jumpstart Our Business Startups Act) הועלה ב־2012 הסף הזה דרמטית מ־500 ל־2,000, כשהמחוקק האמריקאי נכנע ללוביסטים של פייסבוק, "למרות התנגדויות של אנשי אקדמיה ושל רשות ניירות הערך", מדגישה אלון־בק. עוד נקבע כי העובדים, אף שיש בידיהם אופציות ומניות, לא ייספרו בין המחזיקים הרשומים.

פייסבוק עצמה בכל זאת בחרה להנפיק עוד באותה שנה, כך שכל זה כבר לא נגע לה, אבל המהלך הזה פתח את הדלת לצמיחה של אותם יוניקורנים לממדי ענק, במשך זמן רב, בלי שיצטרכו לצאת להנפקה ראשונית (IPO) ולחשוף את כל עסקיהם בפני רשות ניירות ערך ובפני הציבור. כך יותר ויותר חברות החליטו "to go dark", כהגדרת אלון־בק, כלומר לדבוק באפלולית של העדר דיווחים. זה כיווץ את השווקים הציבוריים מצד אחד, והעלה את שוויי החברות הציבוריות לרמות של הפרטיות מצד שני.

הצעת החוק החדשה שהוגשה בידי וורן ושני הסנאטורים הדמוקרטים ג'ק ריד וקתרין קורטז מאסטו רוצה לעשות שני דברים. האחד הוא לדרוש דיווח לרשות ניירות ערך מחברות שערכן, על פי האחזקות של המחזיקים הרשומים, 700 מיליון דולר ומעלה, מה ש"מטרגט" בצורה מדויקת את היוניקורנים.

וורן. ''הצעת החוק נועדה לפקח על הטייקונים'' / צילום: Associated Press, Tom Williams

את המרכיב השני בהצעת החוק אלון־בק פחות אוהבת. החלק הזה קובע (כמו החוק האנגלי) שחברה פרטית המוכרת ב-5 מיליארד דולר בשנה ומעלה ומעסיקה יותר מ-5,000 עובדים תצטרך גם היא לדווח, ללא קשר למספר המחזיקים במניות, כלומר כל החברות הגדולות והפרטיות במשק, כולל אלה שאין להן משקיעים ולא נותנות לעובדים אופציות. "זו חיה מסוג אחר לגמרי", היא אומרת. "אני לא חושבת שהאמריקאים יסכימו לזה".

זה צעד אחד יותר מדי?
"כן, זה בכלל לא קשור להגנה על משקיעים. אבל אני מבינה למה וורן רוצה לעשות את זה מבחינה פוליטית".

היא רוצה חוק נגד הטייקונים?
"ייתכן שלממשל יש שיקולים נוספים מעבר לדיני ניירות ערך, כמו שקיפות, כדי שניתן יהיה לפקח על החברות הגדולות הפרטיות שכמובן המחזיקים שלהם הם הטייקונים".

ובכל מקרה, מודה אלון-בק, "הרפובליקנים עכשיו שולטים בקונגרס, אז אם הייתי צריכה לנחש, הייתי אומרת שהחוק כולו לא יעבור. אבל נדע בימים הקרובים".

היא אופטימית יותר לגבי הרפורמה ששוקלת רשות ניירות ערך האמריקאית, שגם בה היא מעורבת: לשנות את הגדרת המחזיק הרשום. כלומר, לספור לצורך קביעת הסף לדיווח את כל מחזיקי המניות, כולל העובדים וכל המשקיעים שהוסתרו בטריקים של מבני ההשקעה.

בפברואר השנה גם קיבלה רשות ניירות הערך בארה"ב החלטה שתחייב את קרנות הפרייבט אקוויטי וקרנות הגידור להרחיב את הדיווח כלפי המשקיעים (ביצועים, דמי ניהול, הוצאות ושכר מנהלים) ולהזהיר מפני אירועים בלתי צפויים וניגודי עניינים. על פי ההצעה החדשה, אלה לא יידרשו לספק את הנתונים לציבור הרחב, אלא לשתף בהם את הרשות בלבד, לעתים גם לצורך ביקורות מיוחדות.

"נותנים לך כסף. לא תיקח?"

המצב הנוכחי, שבו החברות הפרטיות יכולות לעשות מה שהן רוצות, הביא שני יוניקורנים כאלה לגרור עד עברי פי פחת את משקיעיהם, שלא הצליחו לפקח על מה שקורה שם באמת, והסתבכו בתרמיות. אחד מהם הוא סם בנקמן-פריד - שהיה עד לא מזמן לנער הפוסטר של ענף הקריפטו, לאחר שניהל מהלכים לקידום הרגולציה בתחום והקים את בורסת המטבע המבוזר FTX, שקרסה בחודש שעבר בקול גדול.

בנקמן-פריד. ''מניחה שנראה עוד כאלה עכשיו, כשקשה לגייס כספים'' / צילום: Reuters, Graeme SloanSipa USA

בנקמן-פריד להטט בכספי לקוחותיו, כשהעביר אותם מחברת מסחר אחרת בבעלותו לבורסה שלו, לאחר שאלה באו לפדות אותם, ולא דיווח על הקשר בין שני הגופים. כעת הוא עלול לעמוד בפני חקירה פלילית של הרגולטורים בארה"ב. לפני ימים אחדים, קרן סאקויה, אחת מגופי הון הסיכון הגדולים ובעלי המוניטין, התנצלה בפני משקיעיה על ההשקעה ב-FTX.

"די בטוח שיש עוד הרבה נוכלים כאלה שעוד לא עלינו עליהם", אומרת אלון-בק. "כי השיטה מאפשרת את זה. אנחנו לא יודעים מה קורה שם, הם יכולים לדווח לנו מה שהם רוצים. אני חושבת שזו רק ההתחלה, שנראה עוד מקרים כאלה, בעיקר עכשיו, כשכבר קשה לגייס כספים. והמשקיעים, שסמכנו עליהם שיעשו את הפיקוח, לא עושים זאת".

לפני בנקמן-פריד היה זה הסטארט־אפ תראנוס, שייסדה ב-2003 אליזבת הולמס, והיה ללהיט בקרב המשקיעים והתקשורת לאחר שהצהיר על בדיקת דם מהפכנית. עד שהתברר כי מדובר בתרמית, שכללה גם דוחות כוזבים למשקיעים. בינואר השנה הורשעה הולמס בהונאת משקיעים ובנובמבר נשלחה ל-11 שנות מאסר - עונש שאלון-בק תולה את חומרתו בהיותה הולמס אשה. "יש כל מיני סטטיסטיקות שמראות שנשים בדרך כלל מקבלות עונשים חמורים מגברים כשהן משחקות בתפקידי מפתח. הרי אצלה היה מדובר במשקיעים מתוחכמים. הם רוצים להפסיד את הכסף שלהם? שיפסידו. הפריע לי שבמשפט לא דיברו בכלל על החולים, הרופאים, האנשים שאולי מתו בגלל מה שעשתה, אלא רק על המשקיעים. אלה בכלל לא רצו לתבוע אותה, אלא לסדר את זה בדרכים אחרות. אבל יש שריף חדש בעיר, הבנק המרכזי (הפד - ש"ל וא"ג), שאמר: אנחנו נקבע מה פלילי".

הולמס, יש לציין, לא קיבלה את העונש הכבד ביותר בחברה: החודש נידון סמנכ"ל התפעול ובן זוגה לשעבר סאני בלוואני לכמעט 13 שנות מאסר בשל מעורבותו גם בהטעיית מטופלים.

"אני לא נגד חברות ההייטק", מבהירה אלון-בק, "יש גם חברות שפעלו כמו שצריך, ועכשיו נפגעות. גם אף פעם לא האשמתי את ההייטקסטים עצמם. נותנים לך כסף, תגיד לא?".

דיברת גם על האחריות של המחוקק. ומה עם האחריות של הרגולטור?
"פה זה יותר קשה. אני לא יכולה להגיד שזו אשמת הרגולטור. הוא גם מתחלף לפי הממשל. הרפובליקנים היו יותר ליברליים עם זה, עכשיו הדמוקרטים מנסים לייצר הגבלות. הרבה מהרגולטורים הם חברים שלי, לא תמיד אנחנו מסכימים אבל אני מכבדת מה שהם עושים".

כאמור, על ההתנהלות שלהם בעניין אילון מאסק יש לה הרבה ביקורת. אבל גם כשהם מנסים לכבול את ידיו הוא לא ממש מתיישר לפיהם. "הוא הודה (על דוכן העדים במסגרת תביעה נגדו על גובה משכורתו כמנכ"ל טסלה - ש"ל וא"ג) שהוא בכלל לא מעביר לעורך דין את הציוצים שלו לאישור, למרות שרשות ניירות ערך חייבה אותו לעשות זאת", מספרת אלון-בק. "הוא גם סיפר שהוא שולח מהנדסים מטסלה לטוויטר, והרי אי אפשר להעביר נכסים מחברה ציבורית אחת לאחרת בבעלותך. הוא גם אמר: אני מהנדס ולא מנכ"ל. זה היה מאסק שלא הכרתי. נראה שהוא עובר קשיים רגשיים. הוא היה מאוד כנוע, וגם עשה לעצמו הרבה נזק".

"דיברו עליי בבית הכנסת"

אלון-בק (41), בת למשפחה גיאורגית מסורתית, נולדה וגדלה בלוד. "זו עיר מעורבת, בעייתית, ואני והחברים שלי למדנו קשה מאוד בתיכון, כי המטרה שלנו הייתה לצאת משם. היה לנו מאוד חשוב להתקדם. כילדה האף שלי היה תקוע תמיד בספרים. כולם היו צוחקים עליי שאני פרופסורית. כשגדלתי סבתא שלי הייתה אומרת: מי ירצה לצאת איתך? כשאת יוצאת לדייטים אל תדברי על המחקרים שלך, שלא יברחו".

כשהתקבלה ללימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, היא מספרת, "זה היה ביג דיל. כולם דיברו על זה בבית הכנסת. זה היה נדיר, במיוחד לאישה צעירה". בעת לימודיה באוניברסיטה הייתה בתנועה למלחמה בעוני, ייצגה מעוטי יכולת והתנדבה עם עוד שני חברים בשכונת עג'מי ביפו, שהייתה אז "מקום של כנופיות. אבל כשהיינו מגיעים לשם, היו נותנים הוראה לחמולות לא לגעת בנו, כי באנו לתת עזרה משפטית, גם מול עיריית תל אביב, שינקו קצת את הזבל".

היא החלה לעבוד כעורכת דין מסחרית ולמרות החששות של סבתא דווקא נישאה בגיל צעיר, 22, ל"אשכנזי אמריקאי. ההורים שלי קיבלו אותו למרות שהיה מחוץ לשבט", היא צוחקת. יחד הם עברו ב-2005 לארה"ב. תחילה היא שימשה שם כעורכת דין מסחרית, אבל מהר מאוד נשאבה למה שהיא אוהבת באמת, לאקדמיה.

כישראלית שחיה שם אלון-בק גם פעילה נגד ה-BDS. "לאחרונה ארגון סטודנטים אצלנו העביר הצעה של BDS. לאוניברסיטה כאן יש חוזים עם צה"ל, עם חברות הייטק ישראליות, והם רצו להעביר החלטה להחרים את התוכניות האלה ואת הכספים שמועברים מכאן לאוניברסיטאות ומדענים ישראליים. הנשיא שלנו יצא בהכרזה שלא ייתן לזה מקום וביקש שאגיע לפגישה בעניין. הייתם צריכים לראות איך פחדנו לדבר. ממש תקפו אותנו מילולית בצעקות.

"השנה גם עברה החלטה קשה מאוד ב-NYU. אחד מכתבי העת האקדמיים המשפטיים שיוצאים שם החליט לא לקבל מאמרים שלנו כי אנחנו ישראלים. ארגנתי עצומה".

אלון-בק גם פעילה מאוד בנושא השוויון המגדרי. בשותפות השופטת מיכל אגמון-גונן ופרופ' דארן רוזנבלום היא הגתה תיאוריה שלפיה על משקיעים מוסדיים לקדם שוויון של נשים בדירקטוריון. שתי קרנות ענק, בלאקרוק וסטייט סטריט, כבר אימצו את הרעיון והחלו לדרוש ייצוג נשי מחברות הפורטפוליו שלהם. "הלוואי שגם המוסדיים הישראליים יאמצו את זה. המצב בישראל בנושא הזה עגום מאוד".

בשבוע שעבר קיבלה קידום לפרופסור חבר באוניברסיטת קייס ווסטרן, לאחר שבשנים האחרונות התמקדה בעבודתה המחקרית בשקיפות של חברות היוניקורן.

כמה זמן עוד יימשך המשבר לטעמך ואיך זה ייראה?
"המשבר חייב להעמיק, כי עכשיו מתחילים סיבובי הדאון ראונדס (גיוסים בשווי נמוך מהגיוסים הקודמים - ש"ל וא"ג), ודאון ראונדס זה אומר שאנחנו כבר במיתון. תראו מה קורה בשוק: האינפלציה, הריביות, המלחמה עם רוסיה, המלחמה עם סין בארה"ב. אנחנו לא במקום טוב. כמה זמן הוא יימשך? הלוואי שידעתי".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל