גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כל המספרים והנתונים של הממשלה החדשה. וגם, מה אפשר ללמוד מההיסטוריה על סיכויי ההישרדות שלה?

הממשלה הנכנסת תמנה 30 שרים מה שהיפוך אותה לאחת הגדולות בהיסטוריה ● בשקלול של מספר השרים ביחס לגודל הקואליציה תציג הממשלה נתון שיא, שדומה מאוד לזה שהתקיים בממשלת נתניהו-גנץ ● השרות יהוו כ-17% מהממשלה, ירידה חדה לעומת שתי הממשלות הקודמות ● וגם: כמה זמן שרדו בעבר הממשלות שבראשן עמד בנימין נתניהו? ● המשרוקית של גלובס

נתניהו בהשבעת הממשלה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
נתניהו בהשבעת הממשלה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ממשלתו השישית של בנימין נתניהו, שהיא הממשלה ה-37 בתולדות ישראל, הוצגה לפני זמן קצר בכנסת. על פי הנאום של נתניהו, הממשלה תמנה לא פחות מ-29 שרים (כולל ראש הממשלה), אך יהיו בה רק ארבע שרות. בהמשך יצא עדכון מטעם לשכת ראש הממשלה, לפיו גם גילה גמליאל תמונה לשרה, מה שמעלה את מספר השרים ל-30 ואת מספר השרות לחמש. איך נראים הנתונים הללו ביחס לעבר הרחוק והקרוב? ומה אפשר להעריך לגבי סיכויי השרידות של הממשלה הזאת על סמך נתוני הפתיחה שלה? השווינו את הפרמטרים המרכזיים שמאפיינים את הממשלה שתצא היום לדרך לנתונים המקבילים של ממשלות ישראל מאז קום המדינה, ואלו הממצאים.

ביטול נבחרת הדירקטורים, ויתור על החזר מענקי קורונה: 3 סעיפים בהסכמים הקואליציוניים שישפיעו על הכלכלה
הליכוד מנסה להרגיע את הציבור: אלה קווי היסוד של הממשלה הבאה
האם ממשלה שכוללת 16 שרי ליכוד היא שיא של כל הזמנים?

גודל הממשלה: אחת המנופחות אי־פעם

נפתח במגמה עקבית שניתן לראות בשתי הממשלות האחרונות שכיהנו כאן וגם בזאת שיוצאת לדרכה כעת: הממשלות הולכות ומתנפחות. איך מודדים את זה? אפילו אם נסתפק בספירה רגילה של מספר השרים נראה כי הממשלות האחרונות הן בדרך כלל גדולות יותר מאלה שכיהנו בעבר. אבל מדידה משמעותית יותר תשווה בין בסיס הפירמידה של הממשלה - גודל הקואליציה שעליה היא נשענת - לבין ראש הפירמידה, שהוא מספר חברי הממשלה. בבדיקה כזאת ניתן לראות כי הממשלה ה־35, ממשלת נתניהו־גנץ, הייתה עד כה המנופחת ביותר בתולדות המדינה עם יחס של 4.66 שרים לכל עשרה חבריי קואליציה. הממשלה הנוכחית, שתמנה על פי ההודעה העדכנית של נתניהו 30 שרים, תשווה אליה כעת ואף תעקוף אותה במעט, עם נתון של 4.69. גם הממשלה היוצאת של בנט ולפיד הציגה נתון גבוה מאוד במדד הזה עם יחס של 4.4 ביום ההשבעה (בהמשך נוסף לה שר נוסף).

ואיך נראה הנתון הזה בממשלות ישנות יותר? הממוצע מאז קום המדינה עומד על יחס של 2.7 שרים בלבד לעשרה חברי קואליציה. כלומר, בעבר הממשלות היו צנועות בהרבה. יחד עם זאת, קו המגמה מראה בבירור שככל שהמדינה התבגרה כך הממשלות התנפחו. אם נתחיל את הספירה שלנו רק משנות האלפיים, (עם הקמת הממשלה ה-29 ב-2001), נראה שהיחס הזה כבר עולה ל-3.8. כלומר, גבוה מהממוצע בעשורים הראשונים, אך עדיין נמוך מהמציאות שמתקבעת כעת.

אחוז השרות: נסיגה לעומת העבר

הממשלה היוצאת קבעה שיא במספר השרות בממשלה וגם בשיעור הנשים מבין חברי הממשלה. תשע שרות היוו כשליש מהממשלה, לאחר שבממשלה שקדמה לה כיהנו שמונה שרות שהיוו כרבע מהממשלה (גם שיא, נכון לאותה עת). מהבחינה הזאת הממשלה החדשה תציג נסיגה משמעותית לאחור. חמש השרות שיכהנו בממשלה ה־37 צפויות להוות 17.2% מסך השרים בממשלה. הנתון הזה דומה לשתי הממשלות הקודמות של נתניהו מ־2013 (הממשלה ה־33), ומ־2015 (הממשלה ה־34).

מה שכן אפשר לומר הוא ששיעור גבוה של נשים בממשלה הוא התפתחות חדשה יחסית. בשנותיה הראשונות של ישראל הייתה רק שרה אחת, גולדה מאיר, והיו גם ממשלות שביום השבעתן לא כללו אף אישה. גם אם מגבילים את הממוצע לשני העשורים האחרונים ניתן לראות כי הוא עומד על 4.3 שרות, שהיוו כ-16% מהממשלה.

יציבות (1): צרה או רחבה?

יש נתונים שבהם הממשלה הנכנסת מציגה שיפור לעומת זאת שהיא מחליפה. אלה קשורים בעיקר ליכולת השרידות הפוטנציאלית שלה. אם ממשלת בנט-לפיד התבססה על 61 ח"כים בלבד (ובמעמד השבעתה בכנסת זכתה תמיכה של 60 ח"כים בלבד), הממשלה הנוכחית תתבסס כידוע כל 64 ח"כים. אם משווים לעבר, כולל הרחוק, הרי שעדיין מדובר בממשלה צרה יחסית. למעשה, רק תשע קואליציות בתולדות ישראל התחילו את דרכן עם פחות חברי כנסת (זו הקואליציה הראשונה שמתחילה עם 64), והממוצע לאורכה של המדינה עומד על 73.5 חברים. אם נצמצם את ההשוואה לשני העשורים האחרונים הממוצע יורד ל-68.2 חברים - עדיין גבוה יותר מהקואליציה הנוכחית. מצד שני, באופן שהוא אולי מנוגד מעט לאינטואיציה, בדיקה שערכנו בעבר, ולא כללה את ממשלת ה-61 היוצאת, הראתה שממשלות צרות בנות 61 מנדטים שרדו כמעט שנה יותר מהממשלה הממוצעת. מצד שלישי, כמו שכבר אמרנו, עדיין לא הייתה לנו ממשלה שהושבעה עם בסיס של בדיוק 64 ח"כים, אז נצטרך להמתין ולראות מה יהיה אפשר ללמוד מהדוגמה הזאת.

 

מעבר לשאלה על כמות הח"כים, היציבות אמורה להיות מושפעת גם ממספר הסיעות. הממשלה היוצאת לא רק נשענה על מעט ח"כים אלא מנתה לא פחות משמונה מפלגות שונות (שאף הגיעו באופן חריג משני קצוות הקשת הפוליטית). הממשלה הנכנסת תתבסס על שש סיעות בלבד (הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם), בדיוק כמו הממשלה הממוצעת מאז קום המדינה (גם אם מגבילים את הממוצע לשני העשורים האחרונים הוא נותר דומה ועומד על 5.8).

יציבות (2): הנתח של מפלגת השלטון

הנה עוד מדד שבו הממשלה הנכנסת תציג שיפור. הממשלה הקודמת הציגה נתון תקדימי לפיו לאורך רוב חייה מפלגת השלטון היוותה רק 9.8% מהקואליציה (בחודשיה האחרונים, כשלפיד החליף את בנט בראשות הממשלה, הנתח של מפלגת השלטון עלה ל-27.9%). בממשלה ה-37 המספרים ייראו כמובן אחרת לגמרי, ומפלגת השלטון, הליכוד, תהווה בדיוק 50% מהקואליציה. אבל לא מדובר בשיפור רק לעומת הממשלה הקודמת, אלא גם בשיא עבור נתניהו, שבחמש הממשלות הקודמות שהקים הליכוד היווה תמיד פחות מחצי מהקואליציה.

ואיך נראה הממוצע הכללי מאז קום המדינה? הוא כמובן היה גבוה יותר - עמד על נתח של 55.6% למפלגת השלטון - מכיוון שבעבר מפלגות השלטון היו גדולות יותר. השיא נרשם בממשלת רבין הראשונה, אז המערך היוותה 88.5% מהקואליציה. בעשורים האחרונים מפלגות השלטון הפכו קטנות יותר והממוצע בשני העשורים האחרונים (כולל הקואליציה החדשה) עומד על 40.7%.

יציבות (3): כמה זמן מחזיקה ממשלה של נתניהו?

אם יש משהו שמאפיין מבחינה פוליטית את השנים האחרונות אין ספק שמדובר בחוסר יציבות. האם בשנים הקרובות נחווה יציבות גדולה יותר? אנחנו כמובן לא יכולים להתנבא, אבל אפשר לעשות סדר במה שקרה עד כה. 36 הממשלות שכיהנו כאן עד היום שרדו בממוצע קצת פחות מ-749 ימים, כלומר, כשנתיים ושלושה שבועות לממשלה. עם זאת, מדובר בנתון שהוא מעט מטעה מכיוון שבעיקר בעבר הרחוק יחסית בהרבה מקרים ממשלה התחלפה תוך כדי כהונת הכנסת, בלי להכניס את המדינה לסחרור ולמערכת בחירות נוספת (וממשלות כאלה לא יכולות להגיע למשך כהונה של ארבע שנים). אם ניקח רק ממשלות שהושבעו בתחילת הכנסת (נספור את הממשלות ה-21 וה-22, הן ממשלות הרוטציה, כממשלה אחת), הממוצע יגדל למעט יותר מ-979 ימים, כ-שנתיים ושמונה חודשים. עדיין לא מרשים במיוחד. במקרה הזה, שוב אולי מעט בניגוד לאינטואיציה, דווקא היצמדות לעשורים האחרונים משפרת את המצב. אם בודקים רק את הממשלות שכיהנו כאן מאז 2003, הממוצע עולה ל-1,035 ימים.

 

ערכנו גם בדיקה אחרת, נקודתית יותר: כמה זמן שורדות בממוצע ממשלות נתניהו? שהרי יש לנו כבר חמש כאלה מאחורינו. ובכן, הממשלות הקודמות שלו החזיקו בממוצע 1,114 ימים, שהם שלוש שנים ומעט פחות משלושה שבועות. קצת יותר מרשים, אבל גם פה יש עיוות (שלא קיבל התייחסות בחישובים הקודמים): הממשלה ה-34 החזיקה כשנה כממשלת מעבר בגלל המשבר הפוליטי, וההליכה הרציפה לבחירות, ולא העידה על חוזקו הפוליטי של נתניהו. אם "נקצר" את משך כהונתה של הממשלה ה-34, ונוריד את הימים שחלפו מהיום בו נתניהו פיזר את הכנסת ה-21 ועד להקמת הממשלה ה-35 (מדובר בפרק זמן של כמעט שנה), אז הממוצע יורד ל-1,043 ימים, כלומר שנתיים ומעט יותר מעשרה חודשים.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

המתיחות מול איראן: "ארה"ב שלחה עוד 18 מטוסי F-35 לאזור"

בעקבות ה=תקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים", והורה על החזרת ההליך לביהמ"ש המחוזי ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי