אריה דרעי / צילום: עמית שאבי, "ידיעות אחרונות"
בית המשפט העליון דן הבוקר (ה') בשעה 09:00 בהרכב מורחב של 11 שופטים בעתירה נגד מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר הפנים והבריאות. לבקשת גלובס וגופי תקשורת נוספים, הדיון משודר בשידור חי. הדיון מתקיים על רקע הרפורמה שעליה הכריז אמש שר המשפטים יריב לוין במסגרתה תבוטל האפשרות של בית המשפט להתערב בהחלטות בשל עילת הסבירות וחקיקת פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת שתאפשר לחוקק חוקים גם אם נפסלו.
● שר האוצר סמוטריץ' מקדם חוק שיאיץ מיזמי ענק בתחום התשתיות
● המהפכה במערכת המשפט יצאה לדרך - ונקודה מרכזית אחת נותרה בחוץ | אבישי גרינצייג, פרשנות
14:59 | הדיון הסתיים. פסק הדין צפוי להימסר בהמשך
14:10 | עו"ד אביה אלף מהתנועה לטוהר המידות: "תקנת השבים לא נועדה לאפשר לחבר כנסת להפוך לשר"
סוגיית מחיקת הרשעתו של דרעי עלתה שוב בטיעון של עו"ד אביה אלף מהתנועה לטוהר המידות. "תקנת השבים לא נועדה לאפשר לחבר כנסת להפוך לשר", טענה אלף. "המחוקק רצה ששומר שרוצה תעסוקה, יוכל לפתוח דף חדש. אדם חטא בנעוריו ומתחיל דף חדש. זה לא המקרה פה".
13:50 | חבר הכנסת משה ארבל מש"ס התפרץ לטיעון ראש התנועה לאיכות השלטון: "נאמרים שקרים"
שרגא הזכיר בדיון את הצהרתו אמש של שר המשפטים יריב לוין על מהפכה במערכת המשפט שתחליש את בית המשפט העליון. "רק אתמול בערב ראינו בשידור חי איך שר משפטים מאיים ערב הדיון כאן שירסק את מערכת המשפט במידה וחלילה יתקבל פה פסק דין". שרגא הוסיף כי "24 שעות אחרי שדרעי יצא מבית משפט השלום, הוא עמד בכנסת ואמר צחקתי עליכם וביקש מיו"ר הכנסת חדר בכנסת. הוא לא התכוון ללכת לשום מקום והיה ברור שהכל תרגיל וכל מה שאמרנו התרחש לצערי הרב". שרגא הוסיף כי דרעי מעולם לא התחרט.
במהלך טיעונו אמר שרגא כי משפטית, "תיקון החוק לא צולח את המבחנים והפעולה המתבקשת היא בטלותו המיידית". בזמן הטיעון חבר הכנסת משה ארבל מש"ס התפרץ וצעק "נאמרים שקרים". חיות הגיבה לכך ואמרה "אצלנו מדברים רק ברשות ולא בהתפרצות".
נציג היועמשית, עו"ד ענר הלמן ענה לטענת פרקליטו של דרעי, נבות תל צור: "אם זו עבירה שאין בה קלון (בנוגע לעבירות המס שדרעי הורשע בהן - נ.ש.) אז אני לא יודע מה זו עבירה שיש בה קלון".
13:20 | השופטים: מה מקור הסמכות לחייב את דרעי להימנע מלהתמנות לשר בשל התחייבותו?
למרות הביקורת של השופטים על התנהלותו של דרעי במסגרת הסדר הטיעון, השופטים הקשו על נציגת העותרים הולץ לכנר ואמרו כי יש להבחין בין ביקורת על מה שהניע על תיקון החוק. לבין השאלה האם הביקורת צריכה להוליך לתוצאה משפטית של בטלות תיקון חוק יסוד.
"מה המשמעות של ההתחייבות של דרעי לפרוש מהתפקיד? האם הוא מנוע מלקבל על עצמו תפקיד של שר?" שאלה הנשיאה חיות. השופטת וילנר הוסיפה : "יש לא מעט אנשים שמתחייבים לשיקום ועל סמך הצהרתם אנחנו גוזרים את הדין, הם לא עומדים בהבטחה, מה הכוח שלנו לחייב אותם לעשות פעולות או להימנע מלעשות ? מה מקור הסמכות?" על כך השיבה הולץ לכנר: "אני חושבת שאדם שמתחייב לפרוש מהחיים הפוליטיים, מנוע מלקבל על עצמו תפקיד של שר".
ראש התנועה לאיכות השלטון עו"ד אליעד שרגא טען כי "קלון לא מתנדף מגופו של אדם. במיוחד שמדובר בנבחר ציבור. האיש מעולם לא הביע חרטה. באין חרטה אין תיקון". שרגא הוסיף כי "לא היה אדם שקיבל הזדמנויות לחזור למוטב והחמיץ הזדמנות. ממשלת ישראל היא לא מוסד לשיקום עבריינים ולתת לו את ההזדמנות. הגיע הזמן לעשות סוף לטרלול ולטרפת ולהעביר את דרעי מתפקידו".
12:50 | באי כוחם של העותרים על דרעי: "לא רק עבריינות חוזרת. גם חזרתיות לשינוי חוקים למטרותיו"
הדיון נמשך לטיעוני עורכי הדין של 3 העותרים - התנועה לאיכות השלטון, התנועה לטוהר המידות ומבצר הדמוקרטיה. עו"ד דפנה הולץ לכנר המייצגת את מבצר הדמוקרטיה טענה כי "החוק נחקק ערב כיהונה של ממשלה, בדחיפות רבה לצורך מסוים. בחירת השר לא היתה מתרחשת לולא שינוי החוק. זו פעולה שנעשתה בניגוד למהות החקיקה המשטרית בחוק יסוד".
הולץ לכנר הוסיפה כי "העבריינות החוזרת ונשנית של דרעי לא מתייחסת רק לביצוע עבירות. יש גם עניין של חזרתיות באופן שהוא משנה חוקים למטרותיו". הולץ לכנר התייחסה לניסיון לשנות בעבר חוק לפיו ועדת השחרורים תוסמך לנכות מחצית מהעונש ולא שליש. "החוק היה אמור להיות מוחל כלפי כולי עלמא. בסופו של דבר המחוקק משך את החוק. והעתירה נמשכה". לדבריו, "השיטתיות של דרעי - אם יש רמזור אדום אז אתה מרים אותו ועובר - זו השיטה".
12:05 | עורך דינה של סיעת ש"ס: העותרים מבקשים לבטל את הכרעת הבוחרים בש"ס
עו"ד נתי שמחוני המייצג את סיעת ש"ס שם דגש על הזכות לבחור ולהיבחר. "הבוחרים קבעו שהם רוצים את דרעי. זה שיקול הדעת של אותם 400 אלף איש. היום העותרים מבקשים לבטל את רצונו של הבוחר ולהחליט שהם טעו ולקבוע שהם הפעילו שיקול דעת לא סביר וקיצוני.
על כך השיבה השופטת וילנר: "האם ציבור הבוחרים ידע שדרעי התחייב לפרוש מהחיים הפוליטיים?". השופט שטיין הוסיף שהבחירה של הציבור לא משנה את החובה של דרעי לפנות ליו"ר ועדת הבחירות כדי לקבוע אם היה במעשיו קלון. הנשיאה חיות התייחסה ואמרה "הזכות לבחור היא למפלגה ולא שר. במקרה שלנו ברגע שקיבל מאסר על-תנאי אפשר היה לבחור אותו לכנסת להבדיל ממקרה של שר".
הדיון יצא להפסקה
11:45 | השופטים בביקורת על דרעי: אי אפשר להגיד "אני פורש" כדי להשיג טובת הנאה
השופטים ביקרו בחריפות את התנהלותו של דרעי בהליך הפלילי האחרון והסתמכות ביהמ"ש ועל פרישתו מהכנסת, וניצול הפרישה להימנע מדיון בסוגיית הקלון.
השופט שטיין הקריא את דבריו של דרעי בדיון בו הוצג הסדר הטיעון "עם הזמן שנשאר לי אני רוצה להשקיע בצרכי ציבור. אני רוצה לייצג בצורה אחרת אם לא בכנסת. החלטתי בלב לא קל בעצתם של הרבנים. אני לוקח אחריות ומצטרף לבקשת המדינה לאשר את הסדר הטיעון".
שטיין פנה לעורך דינו של דרעי ושאל "אתה לא יכול להגיד אני פורש כדי להשיג את טובת ההנאה שנוח לך ואחרי זמן מאוד קצר להגיד הפוך?". גם השופט מינץ וברק ארז הצטרפו לתהייה והבהירו "האמירה של ביהמ"ש משקפת את הדברים של דרעי".
תל צור טען כי פרישתו של דרעי לא היתה חלק מהסדר הטיעון וכי מדובר באי הבנה. על כך השיבה השופטת ברק ארז "מדברי השופט עולה שאף אחד לא חשב שמדובר בכמה חודשים". תל צור ענה: "אף אחד לא ידע. זו היתה הפתעה שהממשלה נפלה". השופט שטיין הוסיף כי אם היתה אי הבנה צריך להחזיר את המצב אחורה ולא לאפשר לדרעי להנות מחוסר ההבנה, ובכך למנוע דיון בסוגיית הקלון. השופטת וילנר השיבה: "עו"ד ירון גולומב, נציג פרקליטות מיסוי וכלכלה אמר בנוכחותו של דרעי שמדובר בפרישתו מחיים פוליטייים. דרעי לא קם ואמר אני לא מתכוון לפרוש".
השופטים המשיכו והעמידו את תל צור על העובדה כי יום למחרת הדיון בבית המשפט בהסדר הטיעון הודיע דרעי שהוא לא הולך לשום מקום וכי ימשיך לנהל את ענייני הציבור גם מהכנסת. ברק ארז הוסיפה שאין הסבר למה לא נעשתה פניה ליו"ר ועדת הבחירות כדי שיקבע אם יש קלון. תל צור הסביר שרצו לשמור על כל הזכויות ולעמדתם אין קלון.
11:25 | עורך דינו של דרעי: הוא לא התחייב לפרוש לצמיתות. עבירת השוחד נמחקה
עו"ד נבות תל צור המייצג את אריה דרעי טען כי יו"ר ש"ס נטל אחריות, הורשע והרחיק את עצמו לשבע שנים מהפוליטיקה. הוא הוסיף כי "אם הייתי נשלח ליו"ר ועדת הבחירות, הייתי מקבל החלטה שאין קלון. אף אחד לא פחד מזה. מאסר על-תנאי משקף חומרה מינורית ומאסר בפועל חומרה קשה".
תל צור הדגיש כי "לא היתה התחייבות או מצג של פרישה לצמיתות של דרעי. היה פה קצר שכואב לנו מאוד. לשיטתנו, התיק הזה הוא הרבה פחות קונספירטיבי ובעייתי ממה שמצטייר פה ויצא מכל פרופורציה. המונח מאסר מעולם לא פורש ככולל מאסר על-תנאי".
תל צור התייחס לסוגיית מחיקת עבירת השוחד בה הורשע דרעי. חיות העירה: "זו נקודה חשובה". תל צור טען "אני רוצה לתקן טעות לגבי חוק המידע הפלילי. היום העבירות מחוקות. זה עולם אחר לחלוטין".
השופטת ברון שאלה: "האם אי אפשר לקחת בחשבון את הרצידיביזם ? העובדה שיש רצף של עבירות. הוא לא חדל עם אותה העבירה. על כך הגיב תל צור: אסור להביא את זה בחשבון".
11:10 | השופט פוגלמן: ראש הממשלה לא פנה ליועצת המשפטית לפני המינוי כי לא רצה לשמוע את התשובה
ראבילו טען כי המינוי של דרעי לא נחת על היועמ"שית כרעם ביום בהיר, והיה עליה לפנות לראש הממשלה לפני המינוי. הנשיאה חיות השיבה כי בהרב-מיארה השיבה לעורך דינו של דרעי כי החוק חל בעניינו, לפני שינוי החוק ואף הבהירה כי עליו לפנות ליו"ר ועדת הבחירות לברר את סוגיית הקלון.
"היה חודש ועשרה ימים בידי ראש הממשלה לפעול על פי החוק ולפנות לוועדת הבחירות, אז עכשיו אדוני בא בטענה ליועצת?"
השופטת ברון העירה: "אני יכולה להעלות על הדעת איזה תגובה היא היתה מקבלת אם היתה מתערבת מיוזמתה". ראבילו טען כי ראש הממשלה לא צריך לבחון סבירות כל החלטה. וכי לא פנה ליועמ"שית כי זו שאלת קיטבג. ראבילו טען כי נתניהו היה בודק את עמדתה, והשופט פוגלמן השיב "ראש הממשלה לא שאל כי הוא לא רוצה לשמוע את התשובה שתפריע לו".
10:50 | ברק ארז: האם בשם הרוב אפשר לסחור בכל דבר?
עו"ד ראבילו התייחס לעילת הסבירות וטען כי 400 אלף אנשים הצביעו לש"ס בראשות דרעי. "האם אפשר לבטל סבירות של חלק כל כך גדול מציבור המצביעים?".
על כך השיבה השופטת ברק ארז: "האם בשם הרוב אפשר לסחור בכל דבר? אני לא אומרת שאלו הדברים. אם למשל נותנים רישיון לעיסוק בעריכת דין למי שלא למד משפטים? האם הרוב יכול להכריע לעניין תוצאות הליך פלילי והנפקויות שלו? בלי כמובן לכפור בתוצאות הבחירות?"
עו"ד ראבילו טען כי "ראש הממשלה רוצה לייצב את הספינה השלטונית. זה שיקול ראשוני במעלה. אמון הציבור נפגע יותר כשיש מערכת בחירות. אמון הציבור הוא לא רק עניין של עבירות פליליות. בלי שחלילה אני מזלזל. על זה אין תשובה בתשובת היועצת המשפטית".
10:45 | השופט פוגלמן: הפעלת הסמכות להתערב בשיקול הדעת במינוי הוא מיינסטרים. אנחנו על קרקע חרושה
על שאלת הסבירות טען ראבילו "אנחנו סבורים שאין מקום להתערבות שיפוטית בשיקול דעת של ראש הממשלה בעניין הרכבת הממשלה, בעיקר כי הוא אושר על ידי הכנסת. מדובר בעניין פוליטי". לדבריו, "העובדה שמתערבים במקרים קיצוניים ביותר לא נתונה במחלוקת. להתערבות כזו בהחלטה של ראש ממשלה אין אח ורע בעולם".
על כך הגיב השופט עוזי פוגלמן: "אנחנו על קרקע חרושה. הפעלת הסמכות על פי הלכות דרעי פנחסי הוא מיינסטרים. עובר כחוט השני. אושר פעם אחר פעם. לכן כדאי שאדוני יתייחס ולא להגיד שאין דבר כזה בעולם".
פוגלמן התייחס להלכת דרעי-פנחסי שקבעה תקדים בשני פסקי דין של בג"ץ משנת 1993. על פי ההלכה שנקבעה, ראש הממשלה מחויב לבחון הגשת כתב אישום נגד שר וכי בחלק מהמקרים יהיה זה בלתי סביר להמשיך את כהונת השר. למרות שהחוק לא מחייב לפסול את השר. פסקי הדין עסקו בעניינו של דרעי ובית המשפט חייב את ראש הממשלה לפטר את דרעי ואת שר הדתות רפאל פנחסי, בשל כתב האישום שהוגש נגדם.
ראבילו: "צריך לבחון את שיקול דעתו של ראש הממשלה. אנחנו בוחנים את שיקול הדעת של הממשלה שזכתה לאמון מוחלט של הציבור".
השופט עמית העיר: "הלכת דרעי פנחסי היתה אחרי הגשת כתב אישום, אנחנו אחרי הרשעה ופסק דין חלוט". הנשיאה חיות הוסיפה על האפשרות לפסול מינוי "זו החלטה מנהלית ויש סעיף בחוק שמאפשר הפעלת שיקול דעת - האם למנות. זה מתחיל ונגמר בראש הממשלה, בוחנים ברמה המנהלית".
10:30 | עורך דינו של נתניהו: לבית המשפט אין סמכות לבטל חוק יסוד.
עו"ד מיכאל ראבילו המייצג את נתניהו אמר כי הוא מצטרף לדברים של באת כוח הכנסת. "אין סמכות לבטל חוקי יסוד. לא היה מצב כזה שביהמ"ש פסל חוק יסוד".
על כך השיב השופט גרוסקופף: "חוק יסוד הוא פעולה משפטית. על כל פעולה משפטית יש עקרונות שחלים. אם הפעולה נעשתה שלא כדין, היא לא תקפה. אם הפעולה המשפטית נעשתה על רקע פסול. יש מצבים שבהם יש סמכות טבועה. למה פה אין לנו סמכות לבחון האם הדרך שבה החוקים התקבלו היא דרך תקינה. ואם במקרה הזה נפל פגם, למה אנחנו לא יכולים להתערב? יש סמכות לביהמ"ש לבטל פעולה משפטית שנעשתה בצורה פסולה".
10:20 | השופטת ברק ארז: "מה שנציגת הכנסת מתארת כאבסורד הוא המשפט הישראלי ב-30 השנים האחרונות"
נציגת הייעוץ המשפטי של הכנסת עו"ד ענת גולדשטיין טענה שאין מקום להתערבות בית המשפט בתיקון חוק יסוד: הממשלה, המתיר למנות כשר מי שהורשע ונדון למאסר על-תנאי. "אנחנו מסכימים שראוי ששינוי של חקיקת יסוד ייעשה במבט צופה עתיד ולא לגבי מקרה פרטני, בזהירות הנדרשת". זאת, על אף ש"ברקע השינוי הזה עניינו של השר דרעי היווה מניע מסוים או עיקרי".
השופטים הקשו על גולדשטיין.
השופט עופר גרוסקופף: "יש פה פיל בחדר. ברור לגמרי שהתיקון נועד להכשיר את כהונתו של דרעי".
על כך השיבה גולדשטיין: "ברור שעניינו של דרעי היה בבסיס התיקון. רואים את זה בפרוטוקולים. חברי הכנסת חשבו שזה משקף בעיה רחבה יותר. שיש חבר כנסת שזוכה לתמיכה מהציבור אבל נוצר מצב שחברי הכנסת חשבו שהוא אבסורדי. שחבר הכנסת יכול לקבל תמיכה גדולה של ציבור אבל לא יכול לממש את הכוח האלקטורלי".
על כך השיבה השופטת ברק ארז: "מה שגברתי מתארת כאבסורד הוא המשפט הישראלי ב-30 השנים האחרונות".
גרוסקופף: "דרעי היה צריך לפנות ליו"ר ועדת הבחירות והם העדיפו לתקן את החוק. האם זה לא פרסונלי?"
10:05 | הסדר הטיעון התקבל על בסיס זה שהוא התחייב לפרוש מהחיים הציבוריים
השופטות וילנר וברון הפנו לפסק דינו של השופט הרבסט שהרשיע את דרעי לפני 11 חודשים. ושאלו - "היה קצר מול התובע ובית משפט?"
חיות הוסיפה "זה לא מצמיח מסקנה מבחינה משפטית, אולי עוד משקל לטיעונים למה זה לא סביר. השאלה היא אחרת. היתה טענה שמישהו אמר את הדברים והם לקחו את הדברים. זה מצמחי השתק שמונעת ממנו היום לקבל תפקיד שר. כי הוא התחייב בעצם - ועל בסיס זה התקבל הסדר הטיעון שהוא התחייב לפרוש מהחיים הציבוריים".
הלמן: דרעי ובא כוחו צריכים לתת תשובה.
9:55 | ראש מחלקת הבג"צים: רה"מ צריך לשקול את מי הוא ממנה. מה זה משדר לציבור?
חיות: "מה המשמעות שתיקנו את החוק ולא פנו ליו"ר ועדת הבחירות לדון בסוגיית הקלון?
הלמן: "אחד המבחנים שנקבעו בפסיקה הוא מבחן החרטה - האם התחרט על מעשיו? הנשיאה חיות קבעה בפ"ד מ-2015 שהוא לא הביע חרטה. הוא אומר לביהמ"ש שיעשה דברים אחרים. אין חרטה. ראש הממשלה צריך לשקול מי האיש שהוא ממנה לשר. מה זה משדר לציבור? יש פסק דין בו נקבע שבחירות הן לא חזות הכול".
9:45 | הלמן: המינוי בלתי סביר בצורה קיצונית
השופט שטיין: "האם ראש הממשלה לא אמור לקחת בחשבון שמדובר בעבירה ישנה. האם לא מותר לו לבוא ולומר שהעבירה ישנה והעוקץ שלה לא כפי שהיה לפני שנים?"
הלמן: "החוק קיצר את התקופות. העבירות היו אמורות להימחק ב-2029. כאשר דרעי הורשע בפברואר 2022 החוק הקודם עמד בתוקף ולכן תקופת המחיקה הוארכה.
"יש ראיית זהב ויש רצף של אירועים. יכול להיות כתב אישום חמור בעבירות שוחד ויכול להיות צבר שבסופו של דבר - הוגשו נגדו 3 כתבי אישום, הורשע 3 פעמים, בשלוש הפעמים נגזר עליו מאסר בפועל או על-תנאי. כל העבירות נעברו כאשר הוא עובד ציבור".
הלמן הוסיף שהעבירות בהן הורשע יש עימן קלון, לעמדת היועצת המשפטית לממשלה. לשיטת היועמ"ש הקודם.
השופט מינץ: "יש שיקולים אחרים שראש הממשלה שוקל כשהוא מקים את הקואליציה".
הלמן השיב כי אין מחלוקת על זה שלראש הממשלה יש שיקול דעת רחב, אבל מוגבל. מינץ: אחרת יהיו שוב בחירות.
חיות: השורה תחתונה?
הלמן: המינוי בלתי סביר בצורה קיצונית
9:35 | הלמן: מה שחשוב זה לא שהורשע בעבירת שוחד אלא על התבנית, שב וחוזר ומורשע בפלילים
השופטים העלו את החוק החדש הקובע מחיקה של הרשעות. טענת דרעי היא שלא ניתן להתייחס להרשעותיו שהתיישנו. הנשיאה חיות שאלה את עו"ד הלמן - האם בכלל אפשר להסתכל על ההרשעות הישנות? הנשיאה חיות המשיכה עם השאלה, "איך אדוני מתמודד עם הוראות חוק המידע הפלילי ותקנת השבים שנכנס לתוקף ביולי 2022, העבירות הישנות של דרעי התיישנו ונמחקו מהמרשם?"
על כך השיב הלמן: "ככל שחולף הזמן המשקל כשלעצמם דוהה. מה שחשוב זה לא שהורשע בעבירת שוחד אלא על התבנית. הרצידיביזם - שב וחוזר ומורשע בפלילים עם מעצר. ביצע את העבירות בהיותו עובד ציבור.
"בסוף יש מבחן השכל הישר - ראש הממשלה מנהל מו"מ קואליציוני ויש אדם שהורשע והרשעתו נמחקה. האם מישהו מעלה על הדעת שראש הממשלה לא יכול להתייחס להרשעתו שנמחקה?"
על כך ענתה חיות כי "אנחנו רוצים להניח שהוראות החוק והשכל הישר מתחברות. אם יש הוראת חוק כדאי להתייחב אליה".
9:25 | עו"ד ענר הלמן: " ברור שהחוק פרסונלי"
עו"ד ענר הלמן, ראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, המייצגת את עמדת היועצת המשפטית התייחס בפתח הדיון לשאלה האם התיקון לחוק יסוד: הממשלה הוא במישור החוקתי המהותי. ואמר כי "אם זה הולך כמו ברווז, נראה כמו ברווז זה ברווז. ברור שהחוק פרסונלי והוא לשם מתן אפשרות לדרעי להימנע מפנייה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית בסוגיית הקלון"
בשעה זו בכיכר אגרנט מחוץ לבית המשפט העליון, מפגינים עשרות אנשים מארגוני מחאה והתנועה לאיכות השלטון נגד מינויו של דרעי. בהמשך יתקיים מייצג חתימה מחודשת על מגילת העצמאות.
תא"ל במיל' אסף אגמון, ממובילי 'צו 8 אזרחי להצלת הדמוקרטיה': "אמש הוכרזה מלחמה על הדמוקרטיה. באנו לכאן לומר בקול ברור - זו שעת חירום וחוק דרעי הוא המבחן הראשון. עבריין לא יכהן כשר."
6:00
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, הודיעה לבג"ץ כי היא מתנגדת למינוי מאחר והוא חורג "באופן קיצוני ממתחם הסבירות". לדבריה, ב-2015 וב-2016 בית המשפט העליון כבר קבע שמינוי דרעי לשר מצוי על גבול מתחם הסבירות, למרות שחלפו 13 שנים מההרשעה האחרונה אז. כעת, ההרשעה הנוספת בביצוע שתי עבירות פליליות מפברואר 2022, מביאה את המינוי לכזה שחוצה את מתחם הסבירות.
לצד נתון זה, הובאו בחשבון נתונים חשובים נוספים, ביניהם העמדה של היועצת כי דבק קלון במעשיו של דרעי, ונסיבות תיקון החוק שנועד לייתר את הצורך לבחון את סוגיית הקלון נוכח הרשעתו של דרעי בפלילים כתנאי למינויו לשר.
באשר לפסילת תיקון חוק יסוד: הממשלה, המאפשר מינוי אדם שהורשע בפלילים אם נגזר עליו מאסר על-תנאי, להבדיל ממאסר בפועל, הודיעה היועצת כי לעמדתה אין אפשרות משפטית לפסול את התיקון לחוק בשל שימוש לרעה בסמכות הכנסת.
נתניהו טען בתגובתו לבג"ץ כי השיקול המרכזי שצריך להנחות אותו כראש הממשלה הוא השבת היציבות השלטונית הארץ ואין כל דרך להביא ליציבות שלטונית ללא מינויו של דרעי לשר. נתניהו הוסיף כי הוא רואה יו"ר ש"ס "עוגן של ניסיון, חוכמה ואחריות".
בתגובת נתניהו, שהוגשה ע"י עורכי דינו הפרטיים, נטען כי רצון הבוחרים תומך במינוי דרעי לשר. כך טוען גם יו"ר ש"ס. לטענתו, אם יבוטל מינויו בשל עילת הסבירות תסוכל הצבעתם של כ-400 אלף אזרחי המדינה שהצביעו בבחירות עבור ש"ס ועבור דרעי כמועמדה לממשלה. זאת, כאשר לטענתו, ידעו על הרשעותיו בפלילים.
"שיקולים פרסונליים אסורים"
בפסק הדין שניתן על ידי השופט שמואל הרבסט בפברואר 2022 נראה היה שהשופט סבר, בעת שגזר את דינו, כי דרעי מתכוון להתרחק מהזירה הציבורית. השופט כתב בגזר הדין כי "הנאשם, איש ציבור מזה כשנים רבות, מדיר עצמו מעתה מרצון מעיסוק בצרכי ציבור. שיקוליו הרחבים אינם פרושים בפניי, אך נדמה כי תולדות חייו מלמדים כי הוא ראה בהיותו נבחר ציבור ייעוד ודרך חיים, וכעת נוכח התיק דנן ואישומיו - הרי שהוא מוותר על כך, וזאת מרצונו". דרעי שולל את הטענה כי הצהיר שהוא יפרוש מהחיים הפוליטיים וטוען כי מעולם לא התחייב לכך ולא התבקש להתחייב לפרוש מהחיים הפוליטיים לצמיתות.
בעתירות, שהוגשו על ידי התנועה לאיכות השלטון, התנועה לטוהר המידות ומשמר הדמוקרטיה נטען כי מינויו של דרעי נגוע בחוסר סבירות קיצוני בשל הרשעותיו הקודמות, האחרונה שבהן לפני שנה. "התיקון הוא תיקון חוקתי שנתקבל תוך שימוש לרעה בסמכות המכוננת, הפוגע בשיטת המשטר הישראלית, באשר הוא נועד לפגוע בטוהר המידות ובסטנדרט הערכי שנקבע במסגרת הלכת 'דרעי-פנחסי'; והכל על רקע שיקולים פרסונליים אסורים, צרכי שעה קואליציוניים".