גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צרפת בדרך לקרב: מקרון מתכוון להעלות גיל הפנסיה, והאיגודים מבטיחים מלחמה

אחרי כישלון בקדנציה הקודמת ועם נתונים שמראים כי הפנסיה נוגסת בכלכלה, הנשיא הצרפתי נחוש להביא את האזרחים לפרוש בגיל מאוחר יותר ● בדרך להשגת המטרה יצטרך מקרון למתן חלק מההצעות ולהתעמת עם האיגודים שמאיימים להשבית את הרפובליקה כולה

עמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Reuters, Gonzalo Fuentes
עמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Reuters, Gonzalo Fuentes

לאחר חודשים של היסוסים, מסרים סותרים והבטחות מעורפלות, נשיא צרפת עמנואל מקרון החליט לקדם את הרפורמה שעשויה להגדיר את כהונתו - העלאת גיל הפרישה של העובדים במדינה. ראשת הממשלה הצרפתית אליזבת בורן הציגה היום (ג') בפני התקשורת הצרפתית את הצעת החוק בעניין, ומקרון עצמו הטיל את כל כובד משקלו על הנושא בנאום השנה החדשה שלו. "אנחנו חייבים לעבוד יותר", אמר. האיגודים המקצועיים במדינה כבר הבטיחו "להילחם בכל כוחם" נגד הרפורמה וישנו חשש ממשי לשיתוק המשק הצרפתי בשל הקרב בין הצדדים.

קשיים בצירוף שבדיה לנאט"ו: "טורקיה דורשת מה שלא נוכל לתת"
הזוכה הצעירה ביותר בלוטו האירופי: "לא מאחלת את זה לאף אחד"

מה שעשוי להיחשב כ"יישור קו" עם מדינות אחרות, ואולי אפילו לצעד מינורי לעומת הדרישות בשוק העבודה המודרני, נחשב בצרפת למעין טאבו פוליטי. הצרפתים נמצאים בין העמים שעובדים הכי מעט שעות באירופה (35 שעות בשבוע), זוכים להכי הרבה ימי חופשה (36 בשנה), וגם פורשים בגיל צעיר יחסית - כיום 62 באופן רשמי, אולם עם הרבה החרגות שמאפשרות פרישה מוקדמת במקצועות מסוימים ושוחקים במיוחד. לפי נתוני ה־OECD, גיל הפרישה בפועל בצרפת עומד על 60.4 לגברים ו־60.9 לנשים.

בגרמניה הסמוכה, למשל, גיל הפרישה האפקטיבי משוק העבודה עומד על 63.1 לגברים ו־63.2 לנשים. בישראל גיל הפרישה בפועל הוא 65.4 לגברים ול־64.8 לנשים בישראל - הפרש של קרוב לחמש שנות עבודה לעומת צרפת. בשל תוחלת חיים ארוכה יחסית, צרפת גם מובילה את מדינות ה־OECD (אחרי לוקסמבורג הקטנה) במספר השנים שתושיבה מבלים בפנסיה - 23.5 שנים לגברים ו־27.1 שנים לנשים.

צרפת: מודל פנסיה שנוגס בתמ"ג

כמו במדינות מערביות אחרות בהן שיעור גידול האוכלוסייה הוא מינורי או אפילו שלילי בשל שיעור ילודה נמוך, זו אחת הסיבות לכך שהמודל הפנסיוני הצרפתי אינו בר־קיימא בטווח הארוך, לפי כלכלנים. צרפת נמצאת כבר כיום בין המדינות המוציאות את הנתח הגדול ביותר מהתמ"ג שלה על פנסיות (כ־15%, בהשוואה לממוצע אירופי של 12.5%). המועצה המייעצת לענייני פנסיה במדינה אמרה כי מודל הפנסיה הנוכחי של צרפת יהיה גרעוני בעשור הקרוב, וכי הוא מאיים להעמיק את החוב הלאומי. המועצה אמרה כי מספר העובדים לפנסיונר במדינה כבר ירד מ־2.1 בשנת 2000 ל־1.7 ב־2020. לפי התחזיות, השיעור יעמוד על 1.2 בלבד בשנת 2070.

מקרון נבחר לכהונה שנייה ואחרונה לנשיאות צרפת באפריל האחרון, אך הרפורמה בתחום הפנסיה שהבטיח לקדם (ונכשל בכך בשל מגפת הקורונה) כבר בכהונה הראשונה הייתה אחת מהסוגיות שפגעו בו אלקטורלית. מקרון לא היסס לשלוח את נציגיו לתקשורת לפני הבחירות כדי להבהיר כי הרפורמה "אינה בוערת" וכי ייתכן שייקח זמן רב ליישם אותה, בניסיון להרגיע את הבוחרים. לפי הסקרים האחרונים, כ־70% מהציבור מתנגד להעלאת גיל הפרישה.

כעת, כוויתור מקדים מול ההתנגדות העזה, הציגה ראשת הממשלה את התוכנית להעלות את גיל הפרישה ל-64 בלבד, במקום 65 כפי שהבטיח מקרון בכהונתו הראשונה, ולהחיל את הרפורמה רק מ-2030.

הפוליטיקה: מקרון במלכוד, וללא רוב

בבחירות לפרלמנט שהתקיימו כחודשיים לאחר הבחירות לנשיאות איבדה מפלגתו של מקרון את הרוב שהיה לה, כך שהוא תלוי כעת בקואליציות אד־הוק עם מפלגות שונות כדי להעביר חוקים, או להשתמש במעין "זכות על" נשיאותית. חלקים גדולים מהתקציב של השנה הנוכחית העביר מקרון מכוח צו נשיאותי, אחרי שלא נמצא להם רוב בפרלמנט.

למרות המצב הפוליטי הסבוך, הנשיא הצרפתי - שכבר החיל רפורמות בשוק העבודה שאמורות להפוך את הצרפתים ליעילים יותר ואת השוק לפתוח וגמיש יותר - נראה נחוש שלא לוותר על הרפורמה המובטחת. כדי לנסות ולהמתיק את הגלולה, ממשלתו צפויה להבטיח הטבות רבות, כמו הקטנת תקופת האכשרה לקבלת פנסיות וגם הגדלתן באופן משמעותי.

החשש העיקרי הוא מתגובת האיגודים המקצועיים רבי העוצמה של צרפת. אפילו המתונים שבהם הבטיחו "להילחם בכל הכוח" ברפורמה המוצעת.

שביתות בתחום התחבורה כבר שיתקו את התנועה בפאריז בשנה החולפת, על רקע רפורמות אחרות, וכעת ייתכן שהמדינה כולה תחווה שביתות, עיכובים ומאבקים ציבוריים שאף ישפיעו על הכלכלה במדינה. ראשי האיגודים הודיעו על פגישת חירום אחרי הודעת הממשלה והצגת החוק.

"אם אליזבת בורן ממשיכה לחשוב שהרפורמה הנכונה היא להאריך את מועד הפרישה לפנסיה, אנחנו נעשה כל מה שביכולתנו כדי להכריח את הממשלה לסגת מכך", אמר בראיון לעיתון "לה פריזיאן" לורן ברגר, העומד בראש ארגון הגג של איגודים מקצועיים CFDT, שבו קרוב למיליון חברים. "נשתמש בכל האמצעים שלרשותנו", הוסיף.

הכלכלה: אינפלציה, מיתון, וחוב שגדל

צרפת גם כך נמצאת במצב כלכלי שברירי, עם אינפלציה של 5.9%, תחזיות למיתון בשנה הקרובה וחוב הולך וגדל. כלי התקשורת באירופה כינו את העימות המתקרב כ"רגע המכריע בכהונתו של מקרון". וגם ככזה שיכול להשפיע על המדיניות ביתר כהונתו, שאמורה לשנות מן היסוד כמה ממאפייני שוק העבודה במדינה במטרה להפוך את צרפת לתחרותית יותר ולתרום לצמיחה.

כדי להעביר את הרפורמה בפרלמנט יצטרך מקרון ככל הנראה לגייס את תמיכת "הרפובליקנים", מפלגת מרכז־ימין שבעבר הודיעה על תמיכתה בכוונה, אך דורשת כעת שורת צעדים מקבילים שיבוצעו, כולל העלאת פנסיות המינימום מ־900 אירו ל־1,200 אירו וכן הקלה על עובדים בתחומים פיזיים שוחקים במיוחד. לפי ההצעה שהוצגה, נראה כי מקרון אימץ מראש רבות מההצעות, כולל הגדלת פנסיות המינימום.

האופוזיציה מהימין מתנגדת לרפורמה, ומנהיגת הימין הקיצוני מרין לה־פן הגדירה אותה כ"לא אנושית". שרים בקבינט הבהירו כי הכוונה היא לזכות לרוב בפרלמנט, אך לא שללו שימוש בצו כדי להעביר את הרפורמה.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה