גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מעבירים את העומס מוועדה לוועדה: חסמי התכנון שלא ייפתרו בחוק ההסדרים

טיוטת חוק ההסדרים כוללת צעדים רבים בתחום התכנון והבנייה, ואולם פעילים בענף סבורים כי גם אם חלק מהשינויים המוצעים מבורכים - ללא תוספת כוח-אדם משמעותית לוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה - שום דבר לא יתקדם

איור: ליאב צברי
איור: ליאב צברי

ועדות מקומיות שידגרו על היתרי בנייה ולא ינפיקו אותם במהירות - יסומנו והמועצה הארצית תנפיק היתרים במקומן; הוועדות יקבלו סמכויות לאשר תוספות בנייה גדולות יותר מבחוק הקיים, המתנגדים לתוכניות יוגבלו בהגשת עררים לוועדות הערר ויינקטו צעדים להתרת החסמים לקידום תוכניות על קרקעות מרובות בעלים. אלה עיקרי השינויים המוצעים בחוק התכנון והבנייה במסגרת טיוטת חוק ההסדרים.

האוצר הציג חוק הסדרים חדש, אבל רוב הרפורמות כבר הופיעו בקודמו | בדיקת גלובס
מס המטרו: אלה בעלי הנדל"ן שישלמו 20 מיליארד שקל למימון הפרויקט
הווטו של הרשויות המקומיות יוגבל: טיוטת חוק התשתיות הלאומיות נחשפת

השינויים בחוק התכנון והבנייה מופיעים בכמה פרקים של טיוטת חוק ההסדרים. עיקרם נמצאים בפרק ששמו "ייעול הליכי תכנון ובנייה", ואחרים בפרקים שדנים ברפורמה בשוק השכירות ובקידום הליכי התחדשות עירונית. בדקנו את העיקריים בהם.

העברת תוכניות תקועות בין ועדות

ההצעה: במשרד האוצר, שגיבש את חוק ההסדרים, מצאו כי בשנה שעברה ב־70% מהתוכניות שנדונו בוועדות המחוזיות שכללו תוספת של יחידות דיור (יח"ד) לפרויקטים, התוספת הסתכמה בפחות מ־20 דירות. לדעת האוצר, העניין מעמיס על הוועדות המחוזיות, שאמורות לטפל בתוכניות גדולות בהרבה. עדות לעומס מוצאים באוצר בנתון, ש־30% מהתוכניות שמוגשות לוועדות המחוזיות אינן מוכרעות בתוך שנה וחצי, על אף שחוק התכנון והבנייה מורה זאת.

לפיכך מוצע, שתוכניות שכוללות תוספת של עד 15 יח"ד ועד 1,500 מ"ר למגורים לפרויקט - יעברו לסמכות הוועדות המקומיות. ואם מדובר בוועדות שמוכרות כעצמאיות, תגדל הסמכות לתוספת של עד 30 יח"ד ו־3,000 מ"ר למגורים בפרויקט. תוכנית שהוגשה לוועדה מחוזית וכוללת תוספת של 100 יח"ד, שוועדה מחוזית לא הכריעה לגביה בתוך שנה וחצי, תועבר לדיון בוועדת משנה של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה.

ההשלכות: "מדובר בהמשך מגמה בת כעשור של ביזור סמכויות תכנון ורישוי, והרחבת הגורמים המוסמכים לתכנן ולתת היתרי בנייה. אולם ללא הגדלה משמעותית של כמות התקנים בוועדות או לחילופין, שינוי רדיקלי, באופן התכנון והרישוי בישראל, מדובר בצעדים המשולים למתן כוסות רוח למת,", אומרים עורכי דין שחר לוינזון ואלי הירש ממשרד יוסף ישורון ושות', ומוסיפים כי "המבחן האמיתי יהיה טיפול מקצועי מהיסוד בכל הקשור להסרת חסמים בתחום תכנון ובנייה והליכי רישוי. האם התוכנית המוצעת בחוק ההסדרים תצליח ותשחרר חסמים רק ימים יגידו, וברור שאלה תהליכים ארוכי טווח".

עו"ד מיטל טויסטר־רוזנטל, שותפה במשרד עפר טויסטר ושות', אומרת כי "הכוונה כמובן רצויה, אולם הקושי הינו שבוועדות מקומיות רבות הליכי התכנון כיום ארוכים יותר מאשר בוועדות מחוזיות, ולפיכך לצד הגדלת סמכויות הוועדות המקומיות, נדרש ייעול של ההליכים בוועדות אלה".

מיטל טויסטר רוזנטל / צילום: אורן גולן

באשר ל־30% מהתוכניות שאינן מוכרעות בתוך הזמן שקצוב בחוק, עוה"ד שחר לוינזון ואלי הירש ממשרד יוסף ישורון ושות' מציינים כי הסנקציה המוצעת להעביר אותן לטיפול ועדת המשנה של המועצה הארצית הוא סוג של כרטיס צהוב לוועדה המחוזית, שלפיו במקרה שבו יש תוכנית להקמת יותר מ־100 יחידות דיור והוועדה המחוזית אינה מכריעה בתוכנית בתוך 18 חודש, התוכנית תועבר להכרעה לוועדת משנה של המועצה הארצית.

לפי טיוטת חוק ההסדרים, מקרה אחר שבו תוכניות יועברו להכרעת ועדת המשנה במועצה הארצית יהיה בתהליך מורכב יותר, שיופנה כלפי ועדות מקומיות. הצעת החוק מציעה לגבש "רשימה שחורה" של רשויות רישוי מקומיות שכושלות במתן היתרי בנייה כראוי. את הרשימה והביקורת הזו יבצע שר הפנים, בכפוף להמלצת מנהל מינהל התכנון. הכרזה זו תעמוד בתוקף לשנתיים מיום ההכרזה, או לתקופה קצרה יותר, מנימוקים מיוחדים שיקבע שר הפנים.

במקומות הללו, רשות רישוי ארצית מתוך ועדת המשנה של המועצה הארצית, תיקח את מקומה של הרשות המקומית והיא זו שתנפיק היתרי בנייה לפרויקטים של יותר מ־40 יחידות דיור.

ההשלכות: על פניו, נראה כי ההצעה לוקחת בעיה מוועדה אחת, ומעבירה אותה ואת העומס הכרוך בה לוועדה אחרת, שלא אמורה לעסוק בנושאים הללו. מזה יותר מעשור ידוע שהוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה סובלות מתת־תקן חמור באנשי המקצוע ובמיוחד בבודקי תוכניות. אלה משתכרים שכר נמוך, ומעדיפים לעבוד בסקטור הפרטי. האוצר, מינהל התכנון ומשרד הפנים מודעים היטב למצוקה, אך אינם נותנים לה פתרון.

במצב כזה, העברת תוכניות מהוועדות המחוזיות למקומיות שעמוסות ממילא, עלולה שלא רק לעכב ולא לייעל את הטיפול בתוכניות הללו, אלא גם להוסיף עיכובים לתוכניות שכבר מטופלות בוועדות המקומיות.

עו"ד טויסטר־רוזנטל: "תיקון זה בהחלט עשוי להוות מנוף לחץ על ועדות מקומיות להתייעל ולשפר את הליכי התכנון. עם זאת, ספק עד כמה המנגנונים הקיימים במועצה הארצית מסוגלים להתמודד עם הרזולוציה הנדרשת לטיפול בהוצאת היתרים".

עו"ד יוסי מילר, שותף מייסד במשרד מילר ושות', סבור כי הצעדים ישיגו האצה בטיפול בתוכניות הבנייה בהיקפים הגדולים, כי הוועדות המחוזיות יתפנו אליהן. אלא שלדבריו, "עלול להיווצר 'צוואר בקבוק' בטיפול בתוכניות הבנייה בהיקפים הקטנים, שכן כבר כיום בוועדות המקומיות חסרים תקני כוח-אדם מקצועי, ויש בחלקן עיכובים ארוכים בטיפול בתוכניות שבסמכותן".

עו''ד יוסי מילר / צילום: דנס גייד

עו"ד איתמר פנץ, שותף וראש תחום התחדשות עירונית במשרד סלומון ליפשיץ, מציין כי כל התיקונים לחוק יהיו חייבים להיות מגובים בכוח-אדם לרשויות, ובמיוחד לבודקי תוכניות. "היום הוועדות לא עומדות בקצב וללא גיוס של אנשי מקצוע לא יהיה שינוי", הוא קובע.

איתמר פנץ / צילום: עומר מסינגר

שינוי הטיפול בקרקעות מרובות בעלים

ההצעה: בקרקעות מרובות בעלים ("מושע"), ריבוי בעלויות גורר ריבוי ויכוחים, קושי גדול מאוד בקידום תוכניות ובנייה עליהן וקרקעות שנותרות בתולות למשך עשרות שנים.

לאור זאת מציעים באוצר שגורם שבבעלותו 51% מהזכויות בחלק מסוים של הקרקע ייחשב לבעל עניין, לאחר שהשיג הסכמות או אי־התנגדויות של בעלי קרקע אחרים, לצורך קידום תוכנית על הקרקע הזו. כיום נדרשת הסכמה של 75% מהבעלים, ומכיוון שמדובר ברף גבוה, קשה לקדם תוכניות בקרקעות אלה.

ההשלכות: הורדת רף ההסכמה מוכרת מענף ההתחדשות העירונית, שגם בו יש ריבוי בעלויות, שם היא נוחלת הצלחה, דבר שלא בטוח שיקרה במצב של קרקעות. מבנה הבעלות המורכב, הוויכוחים והרצון של כל אחד מהבעלים למקסם את הרווחים שלו, מבטיחים שקידום הנושא יעבור לערכאות משפטיות. האם בסופו של דבר זה יקדם את התכנון בקרקעות מרובות בעלים? קשה להעריך.

עו"ד מילר: "שינוי זה לדעתי הוא מבורך ביותר, שכן יביא הפשרה לבנייה של קרקעות רבות שלאורך עשרות שנים 'תקועות', כאבן שאין לה הופכין, בגלל היעדר הסכמות בין בעליהן".

הנפקת היתרי בנייה על ידי אדריכלים מורשים

ההצעה: באוקטובר האחרון נכנסו לתוקף תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), לפיו אדריכל מורשה להיתר ייכנס בנעליה של רשות הרישוי החל מהגשת הבקשה להיתר ועד למתן תעודת גמר. בסמכותו של המורשה להיתר לטפל בבניינים שלפחות 80% משטחי הבנייה בהם מיועדים למגורים, והצעת חוק ההסדרים מציעה לאפשר להם לקדם גם מבני ציבור.

על פי ההצעה, מינואר 2024 מסלול הרישוי באמצעות מורשה להיתר יחול בכל הארץ, כלומר אדריכלים מורשים יוכלו להנפיק היתרי בנייה, במקום רשויות הרישוי המקומיות. בנוסף, האדריכלים יקבלו סמכויות נוספות, שכיום ניתנות למהנדסי הוועדות.

ההשלכות: בנושא זה השאלה היא עד כמה מערכות התכנון המקומיות בכל הרשויות המקומיות, ערוכות לקבל את כוח העזר מהמגזר הפרטי.

לא לתת לעררים לעכב היתרי בנייה

ההצעה: טיוטת חוק ההסדרים כוללת שתי הצעות לגבי תפקוד ועדות הערר. הראשונה היא מתן סמכות לוועדת הערר המחוזית, שלא לעכב הוצאת היתרי בנייה, במידה שהעררים אינם משפיעים באופן משמעותי על היתר הבנייה.

ההכרעה בנוגע למידת המשמעות של הערר על ההיתרים, היא הכרעה משפטית, וניתן יהיה לערור על החלטה של ועדת הערר בפני בית המשפט לעניינים מינהליים. כלומר גם כאן יש העברה של עיכובים בערכאה אחת, לערכאה אחרת, מה גם שלא ברור כמה מקרים כאלה קיימים.

על פי ההצעה השנייה, מתנגדים ואף מגישי תוכניות לפרויקטים גדולים של תוכניות ל־30 דירות ומעלה, שינסו לערער על החלטות של ועדות מקומיות לאשר אותן, יצטרכו לקבל אישור מיו"ר הוועדה המחוזית להגיש את הערעור.

ההשלכות: עו"ד מילר: "תיקון זה הוא חשוב ורצוי במיוחד, שכן העצירה האוטומטית של מתן היתרי הבנייה עם הגשת עררים יצרה לאורך שנים תמריץ להגשת עררי סרק, שעתה יתבטל".

לבטל מטלות ציבוריות המוטלות על יזמים

ההצעה: עניין אחרון וחשוב הן ה"עיזים" שחלק מהרשויות המקומיות טומנות ליזמים, כשהן דורשות ביצוע עבודות פיתוח או מטלות ציבוריות על חשבונם, כתנאי להוצאת ההיתרים.

ההצעה קובעת כי מוסד תכנוני או רשות רישוי לא יהיו רשאיות להתנות או להורות ליזמים לבצע עבודות פיתוח על חשבונם במסגרת ההיתרים. נראה כי ה"עיזים" הללו יועברו לשלבים מוקדמים יותר של התנהלות היזם מול הרשויות.

ההשלכות: עו"ד טויסטר־רוזנטל: "מדובר בשינוי דרמטי, מאחר שבמצב הנוהג כיום, רובן המוחלט של התוכניות המקודמות במרכז הארץ כוללות 'מטלות ציבוריות' כאלה ואחרות, אשר יכולות לבוא לידי ביטוי בהפרשת שטחים מבונים לצרכי ציבור בתוך הבניין, בביצוע מטלה חיצונית - לדוגמה שימור מבנה, פיתוח שטח ציבורי כלשהו וכו' - או בכל דרך אחרת. לרוב, התוכנית אינה קובעת כי היזם הוא שיידרש לקיים את המטלה, אולם מאחר שהיא מתלה את הוצאת ההיתר בביצוע המטלה, ברור לכל מי הוא זה שיידרש לבצע את המטלה על חשבונו".

עו"ד איתמר פנץ מוסיף נקודה אחרת: "האתגר הגדול ביותר מרגע שהחוק עובר הוא בתשתיות אזרחיות. לא מדובר רק בכבישים אלא גם מים, חשמל וביוב. מבחינת הפער בתשתיות מדובר בקטסטרופה. כבר היום יש רשויות שהתשתית שלהן קורסת וזה המשבר הגדול שניצב בפני הממשלה. ללא טיפול שורש בתשתיות, כל ההצעות בחוק ההסדרים לא תהיינה ישימות".

עוד כתבות

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

המתיחות מול איראן: "ארה"ב שלחה עוד 18 מטוסי F-35 לאזור"

בעקבות ה=תקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל