גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוק ההסדרים עבר תספורת: מה נשאר בחוץ ומי מרוויח?

האוצר פרסם את טיוטת חוק ההסדרים המעודכנת, בה הושמטו ושונו חלק מהסעיפים שהופיעו בקודמתה ● שינוי בולט הוא ויתור על הסעיף שנועד לחזק את היבוא המקביל ולערער את שליטת היבואנים הגדולים ● עד לאישור התקציב במאי צפויים להגיע שינויים נוספים בלחץ של גורמים מרכזיים במשק

בצלאל סמוטריץ', נועם וימן, יוני שסטוביץ'. באוצר ריככו את הרפורמה  להגבלת היבואנים הגדולים / צילום: יח''צ, רפי קוץ, סיון פארג'
בצלאל סמוטריץ', נועם וימן, יוני שסטוביץ'. באוצר ריככו את הרפורמה להגבלת היבואנים הגדולים / צילום: יח''צ, רפי קוץ, סיון פארג'

משרד האוצר פרסם עדכון בטיוטת חוק הסדרים לתקציב 2023־2024, כשחלק מהרפורמות המוצעות עברו שינויים משמעותיים בהשוואה לטיוטה הקודמת, שפורסמה רק לפני שלושה שבועות לעיון הציבור.

דיוני התקציב עולים שלב, וסמוטריץ' מסמן את שש הרפורמות העיקריות שלו | ניתוח
טיוטת חוק ההסדרים המעודכנת: סעיף להטלת "מס זיהום" על יבואני הרכב
פתיחת שנה חזקה בקרנות ההשתלמות: מי הובילה בתשואות?

בין השינויים המרכזיים שמופיעים בטיוטה החדשה ניתן למנות שלושה: הראשון, הבולט מבין היתר, נוגע לרפורמה להגבלת כוחם של יבואני המזון והטואלטיקה, שכעת מקלה יותר על היבואניות הגדולות; השינוי השני, מופיע בפרק "ייעול הליכי תכנון ורישוי בנייה", בו מורגשת היטב טביעת האצבע של אנשי מנהל התכנון ושל ראשי הרשויות המקומיות; והשינוי השלישי הינו ככל הנראה ביטול החלטת האוצר לשלול מעולים חדשים ותושבים חוזרים את פטור ממס על רווחים שהושגו בעולמות הקריפטו.

תחרות שוק המזון: ריכוך לטובת היבואניות

מההצעה העדכנית של האוצר הושמט סעיף שלם שעסק ב"חיזוק היבוא המקביל". הנוסח המקורי ביקש לשנות את המצב הקיים, שבו יצרנים גלובליים אוסרים על מפיציהם ברחבי העולם למכור לישראל. זאת, כדי לשמור על היבואנים הבלעדיים בישראל מפני תחרות מיבוא מקביל, שעשויה לפגוע ברווחיות הגבוהה הקיימת בענף.

הסעיף שנפל היה יכול להוזיל את המחירים לצרכן, כך טענו באוצר בדברי ההסבר שצירפו לסעיף בטיוטה הקודמת: "מצב זה (איסור ההפצה לישראל, א"ד) מונע יבוא מקביל למדינת ישראל ובפועל מונע תחרות והורדת יוקר מחייה על מנת שיבוא מקביל יהיה אפקטיבי. בהתאם, מוצע לקבוע כי ספק בישראל, אשר חותם על חוזה עם יצרן זר, יידרש לכלול סעיף בחוזה לפיו הספק הזר מתחייב לאפשר למפיצים השונים שלו בחוץ לארץ למכור גם לישראל וכך להשיג אפשרות ליבוא מקביל רציף ואפקטיבי שיוזיל את המחירים לצרכן".

לפי גורמים הבקיאים בפרטים, אמנם היבואנים הגדולים לחצו נגד הרפורמה, אבל בסעיף שהושמט היו גם בעיות משפטיות. החשש היה שהסעיף אינו בר אכיפה כיוון שהוא נוגע להתקשרות בין שני שחקנים זרים: היצרן בחו"ל והמפיצים שלו במדינות אחרות. באיחוד האירופי אסורה הגבלה כזאת של יבוא בין מדינות. במשרד האוצר מסרו בתגובה כי הסעיף נפל בדיוני התקציב מול משרד המשפטים בשל קשיי האכיפה.

סעיף אחר שהושמט מהתוכנית הוא דרישות של האוצר מהספקים הגדולים לשקיפות פיננסית. הסעיף היה אמור לאפשר לאוצר לדרוש מהחברות לדווח על נתונים כמו אחוזי רווח ופערי תיווך. למעט דיפלומט, כל חברות המזון הגדולות בישראל הן פרטיות ולכן לא מפרסמות את דוחותיהן. סביר להניח שהן מברכות על הוצאת הסעיף מהתוכנית, באופן שיאפשר להן לשמור על העלטה בענף המזון.

הסעיף המרכזי ברפורמה כמעט ולא השתנה, למרות שגם בו משתקפות הטענות וההפצרות של יבואני המזון הבלעדיים. הרפורמה קובעת איסור על יבואנים להתקשר ביותר מהסכם אחד עם יצרן גדול, והם ייאלצו לוותר על זיכיונות יבוא אחרים. ההשפעה הישירה תהיה בעיקר על היבואניות הגדולות דיפלומט ושסטוביץ.

עם זאת, אחרי החלק בטיוטה שקובע "איסור על ספק גדול שמספק מצרכים של יצרן גדול, לספק לקמעונאי מצרכים של יצרנים גדולים" נוספה הסתייגות חדשה לטיוטה העדכנית: "על אף האמור, ספק גדול שמספק מצרכים של יצרן גדול ושהוא יצרן בינוני, יהיה רשאי לספק לקמעונאי גם מצרכים שהוא מייצר".

רפורמת תכנון ובנייה: שינוי בסמכות ועדות מקומיות

שינויים נוספים בטיוטת חוק ההסדרים העדכנית מופיעים בפרק "ייעול הליכי תכנון ורישוי בנייה". בין השינויים המרכזיים, מופיעים שניים הנוגעים להגדרת תוכניות בסמכות ועדה מקומית, קרי תוכניות שהוועדה המקומית, ולא המחוזית, תוכל לדון בהן. באשר לתוכניות בסמכות כל ועדה מקומית, שטח התוספת למגורים הופחת ל־1,200 מ"ר במקום 1,500 מ"ר בטיוטה הראשונה, והוסרה ההתייחסות למספר יחידות הדיור (בנוסח המקורי נקבע על 15 יח"ד). עוד נכתב כי ההנחיות אינן כוללות תוכניות שבהן שינוי מייעוד ציבורי או מייעוד של שטחי חקלאות לשטחי מגורים.

מנגד, עבור ועדות עצמאיות (ועדות העומדות בקריטריוני התנהלות שקבע מנהל התכנון) הורחבו הסמכויות: הן יוכלו לדון בתוכניות הכוללות תוספת של עד 5,000 מ"ר למגורים במקום 3,000 מ"ר בטיוטה הקודמת. ההגבלה ל־30 יח"ד לכל היותר, שהופיעה בטיוטה הקודמת בהקשר זה, הוסרה בגרסה המעודכנת.

הטיוטה העדכנית כוללת גם חידוד באשר להגשת תוכנית על קרקע פרטית המיועדת בעיקרה למגורים: למגיש צריכות להיות זכויות של יותר מחצי מהקרקע (לעומת 51% בטיוטה הקודמת), אך עליו להציג את התוכנית המוצעת למתכנן המחוז ולוודא כי שטחה תואם את חוות דעתו.

סעיף מעניין נוסף שלא נכלל בטיוטה הקודמת, קובע כי שר הפנים "רשאי לקבוע בתקנות סוגי עבודות ומבנים שלא יידרש אישור תחילת עבודות על מנת להתחיל בביצוען". כיום, אישור זה גורם לעיכוב של חודשים, לעיתים, בתחילת העבודות, וסעיף זה נועד למנוע מקרים כאלו.

הטיוטה החדשה קובעת עוד כי מועד סיום הבנייה על מגרשים למגורים ולתעסוקה יהיה חמש שנים מיום אישור העסקה (הזכייה במכרז). זאת, בניגוד לארבע שנים כיום, ולעומת הטיוטה הקודמת - בה נקבע טווח לשיקולה של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), בין שלוש לחמש שנים.

מהצד השני, נראה שהגישה כלפי יזמים שיאחרו בהשלמת הבנייה הוחמרה והוקשחה: אם בטיוטה הקודמת הוזכרה "ארכה שנתית אוטומטית להשלמת הבנייה", שתתבצע למשך ארבע שנים, הרי שבטיוטה החדשה היא כלל לא מופיעה. המשמעות: בחלוף חמש שנים תוכל רמ"י לנקוט צעדים נגד היזם.

עוד נקבע כי לרמ"י תעמוד זכות פיצוי מוסכם על הנזק שנגרם לה עקב אי השלמת הבנייה - תוספת תשלום עבור כל שנה בסך שנתי של 3% מסך תשלום היזם עבור הקרקע בבנייה למגורים, וסך שנתי של 6% בבנייה לתעסוקה.

הטיוטה החדשה גם מאפשרת עדיין תשלום בתשלומים על רכיב הקרקע במכרזים לבנייה רוויה למגורים, אך לעומת הטיוטה הקודמת, בטיוטה הנוכחית הודגש כי עניין זה יהיה נתון לבחירת היזם.

מס רווחי קריפטו: עולים כנראה לא יחויבו במס

סעיף מרכזי נוסף שהשתנה בטיוטה החדשה לעומת קודמתה נוגע להחלטת האוצר ורשות המסים לשלול מעולים חדשים ותושבים חוזרים את הפטור ממס על רווחים מנכסים דיגיטליים.

כפי שנחשף בגלובס, בטיוטת חוק ההסדרים הקודמת, בין שלל הסעיפים, הייתה הוראה שהעניקה לשר האוצר הסמכות לקבוע "כללים לגבי סיווג מיקום נכס דיגיטלי בהתאם לתושבות בעל הנכס הדיגיטלי, ובהתאם לזיקה של הנכס הדיגיטלי לישראל". לפי אותו סעיף, ההכנסות מהנכסים הדיגיטליים היו נחשבות ככאלו שנצברו בארץ ולכן יחויבו במס - גם עבור עולים חדשים ותושבים חוזרים, גם אם הארנק הדיגיטלי מנוהל בחו"ל על ידי ברוקר זר. בין השאר, צעד זה היה מאפשר למדינה לעקוף את ההטבה לפיה תושבים חוזרים ועולים חדשים זכאים לפטור ממס ומדיווח על הכנסות בחו"ל למשך עשור.

בטיוטת חוק ההסדרים העדכנית ירדה ההגדרה של הנכסים הדיגיטליים לפי התושבות, ונכנסה הוראה חדשה מרוככת יותר. לפי הסעיף החדש, שר האוצר יפרסם בתוך 180 יום תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף, "שיכלול הוראות לגבי מיסוי פעילות בנכסים דיגיטליים, לרבות הבהרה שאופן סיווג נכסים דיגיטליים לצרכי מס הוא כ'נכס' (ולא מטבע או מטבע חוץ), קביעת כללים לגבי מיקום נכס דיגיטלי". המשפט "קביעת כללים לגבי מיקום נכס דיגיטלי" משאיר כרגע את הכול פתוח.

הוראה נוספת שהייתה כלולה בטיוטת חוק ההסדרים הקודמת ולא נמצאת בטיוטה הנוכחית היא הסעיף שקבע חובת דיווח על יצירת נאמנויות. בטיוטת חוק ההסדרים הקודמת נקבעה הוראה כי כל אדם שמחזיק בנכס לטובת אחר (נאמן), יהיה חייב להודיע למס הכנסה על יצירת נאמנות והנכסים שבה. בכך, ניסתה רשות המסים לסגור את הפרצה שאפשרה לאנשים ליצור נאמנויות פיקטיביות.

החקיקה קודמה כשבקרע מתנהלות חקירות פליליות שבמרכזן הטענה ליצירת נאמנויות פיקטיביות, כמו בחקירה נגד האחים אמיר ויצחק דיין שחשודים בביצוע עבירות של השמטת הכנסות והלבנת הון בהיקף של כ־670 מיליון שקל באמצעות נאמנות פיקטיבית. חקירה נוספת שמתנהלת ברקע היא נגד עו"ד שמעון כהן, לשעבר בכיר ברשות המסים, החשוד בסיוע ללקוחו ליצור נאמנות פיקטיבית על מנת להתחמק ממס בהיקף מיליוני דולרים. מטרת הרשות בדרישת דיווח הייתה לצמצם מקרים דומים. אך כאמור היא ירדה מהפרק.

עוד כתבות

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון