גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בלי להתפזר, בלי למכור ובלי לבנות על המנכ"ל: כך עובדים משפיעני ההייטק

שיווק באמצעות משפיעני רשת לא נעצר אצל המותגים, אלא מגיע גם לעולמות ה־B2B ● אלא שרוב החברות מסתמכות על עקרונות שנכונים לתחומי הצרכנות, ואינם מתאימים לזירה הטכנולוגית ● כאן חשובות המומחיות והיכולת לשכנע את האקוסיסטם שלתוכן יש ערך אמיתי

המשפיענית הטכנולוגית אלי ק. מילר עם פסל של דמותה בוושינגטון / צילום: מתוך לינקדאין
המשפיענית הטכנולוגית אלי ק. מילר עם פסל של דמותה בוושינגטון / צילום: מתוך לינקדאין

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל משותף של סוכנות אקסטרה מייל

חוכמת ההמונים והשקיפות שהביאו הרשתות החברתיות הובילו לפריחה גם בעולם משפיעני הרשת. אנשים סומכים על אנשים יותר מאשר על מותגים, וזה לא פוסח על חברות B2B. בשנים האחרונות ניכרת עלייה בשימוש במשפעיני רשת גם בהייטק. אין הכוונה לידוענים שמנסים למכור לקהל הרחב אייפון או אוזניות משוכללות, אלא למובילי דעה בעולמות הטכנולוגיה וה־B2B. 

הפרסומאים החדשים: יותר צעירים מרוויחים מעל 100 אלף דולר בשנה מתוכן דיגיטלי 

מדובר בעובדים ויועצים מתעשיית ההייטק שהופכים להיות אוטוריטה מקצועית בתחום, כאלו שאנשי הסייבר והטכנולוגיה המקצועיים מטים להם אוזן, קוראים בשקיקה כל מה שהם מעלים, ולבסוף בוטחים בהם ובחברות שהם מייצגים - ואף רוכשים את המוצרים ואת הפתרונות שלהם או את אלה שעליהם הם ממליצים.

גם בעולם שבו חברות טכנולוגיה מוכרות לחברות אחרות, חובה לבסס אמון במותג, במוצר או בטכנולוגיה, וגם באנשים שמטמיעים אותם - כדי למכור יותר. מחקרים מראים כי תוכן שיווקי נתפס כפחות מהימן בהקשר זה. לעומת זאת, מומחה בתחום מסוים, כזה שהוכיח את מהימנותו ואת הידע שלו, נתפס כמי שיכול לעורר אמון בקרב קהל היעד.

מכיוון שכך, מובילי דעה ומשפיענים הם הגביע הקדוש עבור חברות טכנולוגיות רבות. ולמרות זאת, רוב החברות עושות טעויות רבות בדרכן ליצור משפיענים כאלה מבית. זאת, בין היתר, בגלל שהן מסתמכות על עקרונות מתחומי צרכנות, שפשוט לא תקפים בהייטק.

כאן נציג כמה דגשים שיש לקחת בחשבון, כשרוצים למנף חברה או פתרון טכנולוגי באמצעות עבודה עם משפיענים בהייטק.

לשמור על עקביות

הנקודה הראשונה שאליה יש לשים לב היא התמחות: בעולמות הצריכה והקמעונאות, משפיענית יכולה לפרסם קמפיין הלבשה, קרם שיזוף, מכונית ושלל מוצרים בקטגוריות שונות. אבל בעולם הטכנולוגי נדרש מיקוד. מי שמציג את עצמו כמומחה בכמה נושאים ועולמות, נתפס כהרבה פחות אמין. עליו להיות מקצוען המתמחה בתחום טכנולוגי ספציפי, או שולט בקטגוריה טכנולוגית מסוימת.

נושא ההתמחות מהותי עוד יותר כשמדובר במוביל דעה מבית - כזה שבסוף היום מייצג חברה מסוימת - ולכן ההתמחות שלו צריכה להיות קשורה באופן ישיר לפתרון של אותה חברה. זאת לעומת משפיענים שהם יועצים, וככאלה יכולים להיות מומחים במספר תחומים, שעדיין נכללים באותו עולם תוכן.

דוגמה למומחית תוכן שהפכה למשפיענית היא Karen Cahn, שמנהלת קרן השקעות המתמחה בחברות שנוסדו על־ידי נשים, ואף נבחרה על־ידי לינקדאין כ־Top voice בעולמות היזמות.

הבחירה של לינקדאין מבוססת על ארבעה פרמטרים ידועים: גודל רשת הקשרים הרלוונטיים שיש למשפיען בפלטפורמה; כמות הפוסטים המקוריים בתחום העניין המדובר, שחייבים להתפרסם בצורה קבועה לאורך זמן; תוכן אותנטי שמתאים לפרסונה הדיגיטלית של האדם הכותב, כולל שימוש בהאשטגים, כמות הווידאו ותמונות רלוונטיות (גם כאן חשובה הקונסיסטנטיות); והיכולת לייצר שיח בפוסטים.

הנקודה השנייה נוגעת לתוכן, ולכך שחשוב להימנע משיח שמקדם מכירות. משפיענים בהייטק אינם מקדמים מוצר, אלא יוצרים שיחה על סוגיה מקצועית מסוימת. אנשי ההייטק רוצים ללמוד ולהחליף רעיונות, לא להיות מופגזים על־ידי תוכן שהוא למעשה פרסומת.

במקום לקדם מוצר, משפיען בתחום ה־IT ייזום דיון בטרנדים חדשים, בכשלים סביב מוצרים בעולם רלוונטי, ברגולציות חדשות ואפילו בעולם הפוליטי־מדיני והקשר בינו לבין סיכויי ההצלחה בטריטוריה מסוימת. התוכן צריך להיות ייחודי ואותנטי, ומטרתו העיקרית היא לתת ערך וידע לעוקבים.

להשיג את הלייק הנכון

הנקודה השלישית היא זהות המשפיען - לא תמיד זה יהיה המנכ"ל/ית. חברות צריכות לדייק את המטרות שלהן, ולפיהן לבחור את הפרסונה הנכונה. אנשי סייבר למשל, המחפשים פתרונות שיענו לצרכים שלהם, לא יצרכו את התוכן ממנכ"ל.

אם רוצים לעורר את האמון בטכנולוגיה עצמה, כדאי לבחור בעובד שהוא "טכנולוג". במקרים שבהם רוצים לקדם אג'נדה מקצועית וטכנולוגית יהיה נכון לבחור דווקא מנטור, מוביל תעשייה עסקי ועוד. כזו היא למשל יזמית ה-AI והמשקיעה אלי ק. מילר, שיש לה יותר ממיליון עוקבים בלינקדאין.

כמובן שגם מייסדים ומנכ"לים יכולים לייצר מובילות למותג, אך בכל מקרה, ברגע שנבחרה הפרסונה המתאימה, חשוב לבנות לה רשת קשרים ולהגדיל את בסיס העוקבים שלה. כל זאת, לצד פרסום תוכן איכותי וחשיפה בקבוצות רלוונטיות ובאירועים רלוונטיים.

לשם הדוגמה, מוביל דעה בעולם ה־HR וה־HRtech הוא אסף יעקבי, סמנכ"ל התכנון האסטרטגי והגיוס הגלובלי של אמדוקס. בזכות השיח האיכותי שהוא מוביל בלינקדאין ורשת העוקבים הענפה שלו, הוא מוזמן להשתתף בפודקאסטים ובכנסים בינלאומיים. לאחרונה הוא אף אוזכר בכתבה ב"פייננשל טיימס", ואין ספק לגבי תרומתו למותג של החברה.

הנקודה הרביעית היא שאי־אפשר להיות משפיען ללא הכרה של משפיענים אחרים. ברוב התחומים הטכנולוגיים יש כבר אנשים שנחשבים מובילי דעה. בלי הלייק או התגובה של אותם אנשי מפתח שנחשבים סמכות בתחום, הפרסונה שאדם מנסה למצב כמשפיען, תתקשה להיחשב ככזו.

כדי להפוך למשפיענים, עליכם למפות את המשפיענים שכבר קיימים ומובילים את השיח בסוגיה שבה אתם עוסקים, לדאוג שהם ייחשפו לתכנים שלכם ולעודד אותם להשתלב ולהגיב עליהם.

הנקודה החמישית והאחרונה היא מדידה - הדרך למדוד אפקטיביות של מוביל דעה היא באמצעות כמות עוקבים ורעש ברשת. אם התוכן איכותי, קונסיסטנטי, נותן ערך ואותנטי, הוא יגרום ליותר תגובות, יותר רעש ויותר השפעה, גם ברשת וגם מחוצה לה.

להצטייד באורך־רוח

חברה יכולה לזהות משפיענים ולתת להם גישה למוצר או שירות על־מנת שיכתוב עליו ביקורת, בעוד שמשפיען מטעם חברה בדרך־כלל אמור לשרת מטרה. עליו לבנות אמון במותג, במוצר, בשירות או באנשים. לכן, בהחלט יכול להיות לחברות יותר ממשפיען אחד בתחומים שהיא רוצה לקדם.

בשורה התחתונה, בניית משפיען במגזר העסקי־טכנולוגי היא מיזם שדורש אורך־רוח. השגת הכרה ואמון בטכנולוגיה ובחברה לא מתרחשת אחרי העלאת כמה פוסטים. מדובר בתהליך שבמסגרתו משכנעים קהילה של אנשים נחשבים שהם יכולים ללמוד מהמשפיען שלך, שהוא מייצר עבורם ערך, ושכדאי להם להיחשף לתכנים שלו. אלו שיוכלו לשכנע את האקוסיסטם, יזכו בכלי שיווקי חשוב ויתרמו רבות למותג שלהם.

עוד כתבות

טנק ישראלי בצד העזתי של מעבר רפיח / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן לשעבר מסביר: למה חמאס מפחד מכניסה ישראלית לרפיח

אלוף (מיל') אהרן זאבי-פרקש סבור כי עיקר הלחימה נגד חמאס הסתיימה: "השמדת שלושה-ארבעה גדודים ברפיח לא תשנה" ● בשיחה עם גלובס הוא אומר שיש לדאוג שארגון הטרור לא יתחמש שוב: "רק אז נוכל לומר שהמלחמה שיפרה את המצב" ● וגם: מה דעתו על סערת המינויים בצה"ל

התחדשות עירונית. חובה לדווח על ניגוד עניינים / צילום: באדיבות י ח דמרי

להתחייב למועד כבר בהתחלה: כל מה שצריך לדעת על תקנות השקיפות בהתחדשות עירונית

פרויקטים תקועים, סכסוכים בין בעלי דירות ליזם ואיחורים משמעותיים גורמים לרבים להימנע מפרויקטים של התחדשות עירונית ● תקנות חדשות שעברו לאחרונה בכנסת מנסות לצמצם את אי הוודאות בפרויקטים

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם ינון קוסטיקה / צילום: עומר הכהן, מנחם רייס

מייסד Wiz שגייסה אתמול מיליארד דולר מגלה את הסוד

וויז  עשתה אתמול היסטוריה כשהשלימה את גיוס ההון הגדול ביותר שביצעה חברה ישראלית מעולם - גיוס של מיליארד דולר לפי שווי של 12 מיליארד דולר, לכן אנחנו מקפיצים מחדש את הכתבה, שמתארת את דרכה להצלחה ● ינון קוסטיקה, שותף-מייסד ב-Wiz, בשיחה עם ערן גפן על הדרך שלו ושל שותפיו, שהתחילה על האוטובוס בדרך לבקו"ם, הרגע שבו הבינו איך הם הופכים את השוק והטריק שמאפשר להם לעבוד בצוות ● חצי שעה שלה השראה

עשן מתקיפות חיל האויר מיתמר מאזור רפיח / צילום: ap, Ismael Abu Dayyah

כלב רובוטי ורחפנים: איך תיראה הפעולה שתחסום את "צינור החמצן של חמאס"?

התמרון בעיר הדרומית ביותר ברצועה, רפיח, יאפשר לצה"ל לסגור את מנהרות ההברחה שמתחזקות את חמאס כלכלית ולוגיסטית ● הסכנה טמונה בהימצאות אפשרית של החטופים ובפגיעה באוכלוסייה האזרחית

העלות הכלכלית של מתקפות סייבר בישראל / אילוסטרציה: Shutterstock

העלות הכלכלית של מתקפות סייבר בישראל: 12 מיליארד שקל בשנה

הטיפול בנזקי מתקפת סייבר ועלויות ההפסד הכספי הישיר מהמתקפה בישראל עומדות על כ-12 מיליארד שקל בשנה - כך לפי דוח של מערך הסייבר הלאומי ● עוד נכתב בדוח כי צעדים בסיסיים להגנת סייבר בארגון יכולים להפחית משמעותית את ההסתברות למתקפות

רוברט אנטוקול ותומר וינגרטן / צילום: אוהד רומנו, יח''צ

כמה עולה האבטחה למנכ"לים ישראלים בארה"ב?

חברת הסייבר סנטינל וואן מימנה אשתקד שירותי אבטחה למנכ"ל תומר וינגרטן ומשפחתו בכ־225 אלף דולר, גם בשל "הסכסוכים במזרח התיכון" ● בפלייטיקה עמדה עלות אבטחת המנכ"ל על מעל מיליון דולר, כולל החזקת מטוס פרטי ● וכמה משלמות ענקיות וול סטריט

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

ירידות בוול סטריט; טבע מזנקת ב-10%, בשיא של חמש שנים

נאסד"ק יורד ב-0.2% ● מלחמת השבבים: הממשל האמריקאי חוסם את יצוא השבבים של אינטל ● האם טסלה הטעתה את המשקיעים? המניה יורדת ב-4% ● רדיט מזנקת ב-10%, ליפט ב-5% ● בבלקרוק ממליצים להישאר בשוק המניות במאי

עו''ד שלומית ברנע-פרגו, היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, מעידה במשפטו של נתניהו, היום

יועמ"שית משרד רה"מ: נתניהו לא שוחח איתי על קבלת מתנות מחבר

עו"ד שלומית ברנע-פרגו, היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה מזה 23 שנים, מעידה במשפט נתניהו בנוגע לתיק המתנות ● ברנע-פרגו: "מעולם ראש הממשלה לא שוחח איתי על קבלת מתנות מחבר כלשהו עד 2018" ● סנגורו של נתניהו התעמת עם ברנע-פרגו: "כולנו מרגישים שאת מוטה נגד ראש הממשלה"

אנדראה אורקל, מנכל בנק יוניקרדיט האיטלקי / צילום: Reuters, Massimo Di Vita

במשך שנים משקיעים נכוו ממניות הבנקים האירופיים. עכשיו הן ממש לוהטות

לאחר שנים של שפל, הבנקים באירופה מתחילים להציג ביצועים משופרים, הודות לניקוי מאזנים וצמצום עלויות, לצד רווח מוגדל ממתן הלוואות ● מניות הענף דוגמת UniCredit מזנקות גם בציפייה לחלוקות דיבידנדים בעד כ-130 מיליארד דולר, ועוקפות את מקבילותיהן מארה"ב

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

טבע עקפה את התחזיות וצמצמה את ההפסד הנקי; המניה קופצת במסחר בת"א

הכנסות טבע עקפו את התחזיות המוקדמות, וההפסד הנקי הצטמצם בהשוואה לרבעון המקביל ● לצד זאת החברה אשררה את התחזית השנתית שמסרה ברבעון הקודם ● הודיעה במקביל על תוצאות חיוביות בניסוי שלב 3 בתרופה מקורית לטיפול בסכיזופרניה

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

"היום הגדול ביותר לאייפד": אפל חושפת דגמי טאבלט חדשים וממשיכה להתעלם מה-AI

אפל השיקה את דגמי האייפד הראשונים מאז אוקטובר 2022 ● החברה הודיעה כי היא תכניס את המעבד החזק ביותר שלה עד כה, M4, לאייפדים החדשים ● ומה עם בינה מלאכותית? בינתיים זה לא בלקסיקון

''זו כנראה ההשקה הכי חזקה שנעשתה למוצר מציאות מדומה לטיפול נפשי אי פעם'' / אילוסטרציה: Shutterstock

טייס הקרב שהקים חברת מציאות מדומה וגייס אותה לטיפול בנפגעי המלחמה

ערן אור הקים את XRHealth ב-2016 בעקבות פריצת דיסק שחווה. מאז החברה פועלת בעיקר בארה"ב ומציעה טיפולים בתחום הפיזיותרפיה, הכאב והטראומה באמצעות מציאות מדומה ● כשפרצה המלחמה, הוא החליט להשיק במהירות את המוצר גם בישראל, מוקדם מכפי שתכנן

מתחם ביג פתח תקווה / הדמיה: יח''צ ביג

המרכז המסחרי "הכי גדול בישראל" ייבנה בעיר המפתיעה הזאת

בעיר החמישית בגודלה בישראל, פתח תקווה, יש כ־300 אלף מ"ר של שטחי מסחר בסך־הכול, מה שמוביל לדליפת כוח קנייה אל השכנות שמסביב ● פתיחת ביג פאשן פתח תקווה תקטין את הדליפה, אך גם עשויה "לנגוס" מהמתחרים - עמי בסר סיטי, עופר פתח תקווה, Y סנטר ועוד

בכירי XTEND / צילום: כדיה לוי

הרחפנים הוכיחו את עצמם במלחמה: עכשיו החברה מגייסת 150 מיליון שקל

יצרנית רחפני התקיפה והמודיעין הישראלית אקסטנד מגייסת מיליונים בסבב גיוס שלישי (סבב B), זאת לאחר שהרחפנים שפיתחה הוכיחו את יכולתם במסגרת לוחמה בשטח עירוני סבוך בקרב יחידות צה"ל במלחמת "חרבות ברזל" ● בין המשקיעים החדשים - כלל-טק, קרן השקעות הטכנולוגיה של לן בלווטניק

שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר. קיבלה את ערעור חברת הביטוח / צילום: שלומי יוסף (עיבוד תמונה)

פסק דין תקדימי של העליון מצמצם את הגדרת הידועים בציבור

בית המשפט העליון דן בשאלה מתי זוג ייחשב לידוע בציבור לצורך זכאות לתשלום פיצוי בעקבות מוות בתאונה ● השופטים: הכוונה להינשא אינה מהווה אינדיקציה לרצון הזוג להחיל זכויות לפני הנישואים

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

פרשת חברת הגמל סלייס מזכירה שיש תובענות ייצוגיות חשובות

המקרה של סלייס מלמד באופן מובהק שגם באסדרה עתידית, מאוד לא כדאי לשפוך את התינוק עם המים ● תובענות ייצוגיות הן כלי של אכיפה פרטית, שבמסגרתו אזרחים יכולים לפעול במקומות שיש בהם ריק, או כאשר הרגולטור זקוק לדחיפה על-מנת לפעול

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

וויז מציגה את הגיוס הגדול של חברה ישראלית אי פעם

חברת הסייבר בניהולו של אסף רפפורט מציגה קצב צמיחה מסחרר ושורת צעדים שאפתניים ● ארבע שנים בלבד אחרי הקמתה, הכריזה וויז על גיוס של מיליארד דולר ● בין המשקיעים: הקרן האמריקאית הגדולה אנדריסן הורוביץ ● בשוק תוהים: עד לאן היא יכולה לצמוח?

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

ארה"ב מונעת יצוא שבבים לוואווי הסינית, ואינטל לא תעמוד בתחזיות האופטימיות

ארה"ב מנסה לחסום ייצוא של טכנולוגיה אמריקאית לסין כדי שהסינים לא יעתיקו את הטכנולוגיה ● אינטל צופה שהתוצאות שלה יהיו "מתחת לנקודת האמצע" של התחזית אבל מצהירה: "נציית לכל החוקים והתקנות במדינות שבהן אנו עושים עסקים" ● המניה יורדת ב-2.5%

הטירה הצרפתית שזמינה על המדף / צילום: whisperauctions.com

אחד הנכסים היקרים אי פעם: כמה עולה טירה שהייתה פעם בבעלות משפחת רוטשילד?

הטירה, שבעבר הייתה שייכת למשפחת הבנקאים היהודית ובהמשך גם למלך מרוקו, מועמדת למכירה פומבית בסכום שמתחיל ב-454 מיליון דולר ● בטירה הצרפתית, מהמאה ה-12 החולשת על פני 2,500 מ"ר, יש 17 חדרי שינה, דיור נפרד לאנשי צוות, שלוש מעליות ואורוות היכולות להכיל עד 50 סוסים

מה צפוי לשקל? / אילוסטרציה: Shutterstock

הדולר יגיע ל-3.5 שקלים? מה קורה בשוק המט"ח

לראשונה מאז תחילת אפריל, השקל מתחזק בחדות מול המטבעות הזרים ויורד מתחת לרף ה-3.7 שקלים לדולר ● מדובר בשינוי מגמה חד לעומת התקופה האחרונה בהמשך להתפתחויות הבטיחוניות ● מה עומד מאחורי שינוי המגמה?