בנק קרדיט סוויס ויו אס בי / צילומים: shutterstock עיבוד: טלי בוגדנובסקי
אחרי שנים ארוכות של הידרדרות אטית אך עקבית במצבו, ושלושה ימים של "ריצה אל הבנק" שבמהלכם משכו משקיעים ובעלי פקדונות עשרות מיליארדי דולרים, הגיעה ביום ראשון "מכת החסד" על הבנק קרדיט סוויס: הרשויות בשוויץ אירגנו עסקת רכישה זריזה על ידי המתחרה הגדולה ביותר שלו, UBS, ב"מחיר מציאה" של כ־3 מיליארד פרנק שוויצרי (3.2 מיליארד דולר). היסטוריה של יותר מ־160 שנה הסתיימה במסיבת עיתונאים חפוזה בברן ביום ראשון בערב, אותו הגדיר יו"ר חבר המנהלים של הבנק החבול כ"יום היסטורי ועצוב".
● הסעודים חשבו שקנו את קרדיט סוויס במחיר מציאה - והפסידו בענק
● להעלות את הריבית או לא? הדילמה הגדולה של הפד
● העזרה הראשונה לא הספיקה, מי יציל את המערכת הבנקאית ואיך? | פרשנות
במסגרת העסקה שנחתמה, שווי מניה אחת של קרדיט סוויס יעמוד על 0.76 פרנק שוויצרי בלבד, עשירית ממחירה רק לפני שנה. כעת, מקוות הרשויות בשוויץ וכן בנקים גדולים באירופה והבנקים המרכזיים ביבשת, כי הרכישה תסייע להרגיע את השווקים ותמנע תגובת שרשרת שעלולה לאיים על היציבות הפיננסים ביבשת.
תהפוכות הימים האחרונים כבר מבליטות כמה מנצחים ומפסידים, אך אלו נכונים רק לנקודת הזמן הנוכחית. העובדה כי מניית UBS ירדה ביום שני בתחילת המסחר ב־14% בבורסה של ציריך (לאחר מכן הירידות הפכו לעליות של כ־5%), מוכיחה כי יש לקחת הגדרות אלו בעירבון מוגבל.
המרוויחים: ל־UBS כבר אין תחרות
הבנק השוויצרי הגדול ביותר במדינה, UBS, נחשב ל"מנצח הגדול" של העסקה. המנכ"ל ההולנדי של הבנק, ראלף האמרס, יעמוד כעת בראש הפעילות המשותפת, שתגדיל את הנכסים של הבנק לחמישה טריליון דולר. לפי סוכנות הידיעות בלומברג, רק הפעילות של קרדיט סוויס בשוויץ עצמה "שווה פי שלושה ממה ש־UBS שילמו על הבנק כולו". הליך הרכישה אמור להסתיים עד סוף השנה הנוכחית והאמרס הזהיר השבוע את "להתייחס לקרדיט סוויס בתור המתחרה שלנו... עד שהעסקה מסתיימת".
מאחורי "עסקת העשור בבנקאות", כפי שכינה אותה הבוקר ה"בליק" השוויצרי, עומדות הרשויות בברן. למעשה, הממשלה השוויצרית הייתה כה להוטה לאפשר את הרכישה, עד שהבטיחה להשעות את הבדיקה המתבקשת בנוגע להשלכות הכוח הפיננסי של מיזוג שכזה על הלקוחות בשוויץ עצמה, כמתחייב בחוק. היא גם הבטיחה ל־UBS ערבות מדינה של עד תשעה מיליארד אירו, כשיפוי אפשרי על כל הוצאה שתהיה לו בעקבות ההסתבכויות המשפטיות של קרדיט סוויס. אלו שידועות, ואלו שלא.
למעשה, מערכת הבנקאות השוויצרית שמה למעשה את כל הז'יטונים על UBS. לבנק יכולה להיות תמיכה אדירה בנזילות מצד הבנק המרכזי במדינה, שכבר הבטיח יותר מ־50 מיליארד פרנק שוויצרי בסיוע. ללא ספק, המיזוג שיווצר כעת, אחרי שאלפי עובדי "קרדיט סוויס" יפוטרו, עסקים מסוימים שלו יצומצמו, חלק מהלקוחות הבעייתיים יותר "ייבעטו החוצה" - יהיה "ענק מדי מכל ליפול". מצד שני, הדבר אומר בחינה ממשלתית מתמדת וקפדנית יותר מבעבר.
המפסידים: קרדיט סוויס ובעלי המניות
החזון של הבנק השוויצרי קרדיט סוויס היה להיות "הבנק של הכל" - גם חסכונות, גם מיזוגים ורכישות, גם הנפקות, גם ניהול עושר, סופרמרקט ענק של שירותי בנקאות לכל דורש, מהון של עשרות מיליונים ועד לעשרות מיליארדים. החזון הזה קרס בעקבות ביצועים עסקיים גרועים, ניהול כושל ובעיקר סדרה של הסתבכויות פיננסיות וחוקיות, באפריקה ובעולם.
הבנק שיווק מוצרים נחותים ללקוחות וסיבך אותם במחיקות (פרשות ארכגוס, שבה קרן פרטית מקוריאה הימרה במינוף אדיר על מניות הטק וקרסה, וגרינסיל, שבה חברה אוסטרית־בריטית הציעה מוצר מימוני לטווח ארוך ללא בסיס מזומנים מספיק). הוא הסתבך בעצמו עם חשיפה במיליארדים לשתי החברות, נקלע לעימות עם רשויות החוק בארה"ב ובשווייץ, שילם כופר, פיטר חברי הנהלה ועוד.
בקיץ שעבר מונה לו מנכ"ל חדש, והוכרזה רפורמה שאמורה הייתה לשנות את העניינים, אבל לבנק לא ניתנה האפשרות להשלים אותה. המצב הפיננסי העכשווי חרץ את גורלו. הוא היה מעדיף אולי לעבור הלאמה במקום להימכר בנזיד עדשים, אבל הרשויות בשוויץ לא היו מוכנות לעשות זאת.
נדמה שזהו מסר שמהדהד מאירופה גם לארה"ב, כאשר גם הרשויות בבריטניה העדיפו לארגן בחופזה עסקת מכירה לסניף הבריטי של בנק סיליקון ואלי ל־HSBC במקום להתערב, כפי שעושים בימים אלה בארה"ב. כספי מסים לא יחלצו ישירות בנקים באירופה, אומר המסר. כל עוד הדבר אפשרי לפחות.
המשקיעים: בין הסעודים למחזיקי האג"ח
רק לפני כמה חודשים התגאה מנכ"ל הבנק הלאומי הסעודי בעסקת הרכישה של 9.9% ממניות "קרדיט סוויס" תמורת 1.5 מיליארד פרנק שוויצרי. "זה מותג של יותר מ־160 שנה", הוא אמר לכלי התקשורת, "והשגנו אותו במחיר רצפה, הכי נמוך שיכול להיות". לצדו, גם לקרן ההשקעות הקטארית היו כ־7% ממניות הבנק. כעת, שני המשקיעים מהמפרץ נוכחו לדעת כי עשו עסקה גרועה, והפסידו יותר משני שלישים מהשקעותיהם.
הסעודים הפסידו 1.1 מיליארד פרנק שוויצרי (1.2 מיליארד דולר), אך למעשה הם היו אלו שסייעו להצית את שרשרת האירועים שגרמה לקריסת קרדיט סוויס ביום רביעי האחרון, עם ההודעה שלא יזרימו יותר מזומנים לבנק. ההפסד הכספי של הקטארים ככל הנראה גדול יותר, מכיוון שקנו את הנתח שלהם בימים בהם הבנק היה שווה עשרות מיליארדים.
אבל המפסידים הגדולים ביותר הם מחזיקי איגרות חוב מסוג AT1 (Additional Tier 1) של הבנק. במסגרת המכירה, איפשרה הממשלה ל־UBS להתחמק מאחריות לשכבה זו של חוב הבנק, שמוערכת ב־17 מיליארד דולר (16 מיליארד פרנק). השאלה הגדולה היא כיצד ישפיע המהלך על 265 מיליארד דולר באג"ח אלו של בנקים אחרים באירופה, כעת כשהתגלה כי הן חסרות ערבות. לפי דיווחים, המחזיקים באג"ח אלו הם בעיקר קרנות גידור, אך גם מנהלי עושר באסיה.
הנעלם הגדול: היציבות בשווקים
הבנק המרכזי האירופי מיהר לברך על העסקה, ואמר כי הוא מקווה שהיא תשיב את היציבות לשווקים. תסריט האימים של פאניקה וחשש שמביאים לריצות אל בנקים מפחיד את כל הבנקים המרכזיים. בינתיים, ניסיונות ההרגעה נמשכו: "למגזר הבנקאות בגוש האירו יש נזילות רבה והון רב", אמרה נשיאת הבנק המרכזי האירופי (ECB) כריסטין לגארד. רק בחמישי שעבר ה־ECB החליט להעלות את הריבית בעוד 0.5%, כשהוא מגביר את הלחץ על הנזילות. כעת הוא מבטיח לסייע במקרה הצורך לכל בנק הנקלע לקשיי נזילות ואליו הצטרף בנק אנגליה. הפד האמריקאי, בתיאום עם בנקים מרכזיים ברחבי העולם, הודיע על פתיחת קווי ההחלף הדולריים (SWAP) באופן יומי, כדי למנוע מצוקת אשראי בשווקים.