גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באוצר רוצים מסלול מואץ לתשתיות. האם זה יהיה על חשבון החופים?

חוק ההסדרים כולל סעיף שתוכניות מתאר ארציות לתשתיות לאומיות לא יצטרכו לעבור דיון בוועדות האמונות על שמירת החופים והשטחים הפתוחים ● המשרד להגנת הסביבה: "פוטנציאל הנזק לסביבה החופית הרגישה הוא רב"

מסילת רכבת על קו החוף. ''הוולחוף היא לא עוד ועדה, אלא כזו עם מומחיות ספציפית הנוגעת לחופים ולים'' / צילום: Shutterstock
מסילת רכבת על קו החוף. ''הוולחוף היא לא עוד ועדה, אלא כזו עם מומחיות ספציפית הנוגעת לחופים ולים'' / צילום: Shutterstock

אחד החוקים החשובים והמשמעותיים ביותר שנמצאים בחוק ההסדרים, מבקש ליצור מסלול מהיר להקמת תשתיות בישראל. התשתיות הן מרכיב קריטי - הן לאיכות החיים והן ליעילות הפעילות המשקית - ולכן משרד האוצר שם דגש משמעותי על קידום החוק. אולם, לצד יתרונותיו הרבים, מומחים ופעילי סביבה טוענים כי בחלק מסעיפיו הוא מפר את האיזון שבין פיתוח התשתיות הדרוש בדחיפות, לשמירה על הסביבה.

עסקת הענק של תשובה: הגז הישראלי עובר לידיים זרות, ומי המרוויחים הגדולים? 
מאחורי הקלעים של הניסיון להדחת מנכ"ל רכבת ישראל 

כך מודגש בדברי ההסבר לחוק כי "במטרה לצמצם את משך זמני הליכי התכנון, מוצע לקבוע כי תוכניות מתאר ארציות לתשתיות לאומיות ותוכנית תשתית לאומיות והיתר מכוחן לא יצטרכו לידון במקביל גם בוועדה לשמירת הסביבה החופית" (הולחוף).

ב־2004 התקבל החוק לשמירת הסביבה החופית שקובע שאישורי תוכניות במרחק של 300 מטר מהים יידונו בוולחוף כדי לאזן בין שיקולי תכנון שונים לבין ההגנה על החופים. גם הרכב הוועדה נחשב ל"סביבתי" יותר וכולל שני נציגים מטעם המשרד להגנת הסביבה לעומת נציג אחד ממשרדים אחרים. למעשה, חוק ההסדרים מבקש כעת לדלג על הוועדה הזו ולהסתפק בדיון בוות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות).

על המוקד: הכפלת המסילות על קו החוף

התיקון המוצע מגיע בעקבות התמשכות ההליכים התכנוניים סביב הכפלת מסילות החוף בין שפיים לתחנת חוף הכרמל בחיפה. מדובר בתוכנית קריטית לשדרוג פעילות רכבת ישראל בין המטרופולינים, בעלות של 15 מיליארד שקל. כעת מקודם החלק הראשון של התוכנית ובהמשך יקודם חלק נוסף בין חוף הכרמל ללב המפרץ.

התוכנית מעוכבת בשל החשש לפגיעה בחוף הים בחיפה וליצירת חיץ נוסף בין העיר לים. "חשבנו שפיצול התוכנית בעייתי כי הוא לא יאפשר לבחון חלופות טובות למעבר בתוך חיפה ואם הקו כבר ממשיך על החוף אז לא יצרו חלופה ממונהרת בחיפה מחוף הכרמל לקריית הממשלה", מסבירה המתכננת יעל דורי מארגון אדם טבע ודין, חברת הוולחוף.

בנייר עמדה שכתבו בארגון נכתב כי "לדיונים בפני הוולחוף יש ערך שלא יכול לבוא לידי ביטוי בוועדות תכנון אחרות שהוא הערך של שמירת הסביבה החופית הנדירה למען הציבור". בארגון מציינים כי במשך 20 שנה הוולחוף אישרה את כל התוכניות, בכפוף לתנאים שקבעה ורק ערר אחד הוגש מאז הקמתה. "מקרה בודד זה ממחיש כיצד, כבר במצב הנוכחי, השיקולים התשתיתיים כבר נשקלים ומקבלים משקל נכבד בהחלטות ועדות התכנון. מכאן, שההוראות מוצעות אחרות אולי יסייעו בקידום מיזמי תשתית אשר יתרמו להאצת המשק והגדלת הפריון, אך הדרך שאומצה לשם השגת מטרה זו - נישול הוולחוף מסמכויותיה - תרמוס באופן מוחלט את השיקולים החברתיים והסביבתיים, ותוביל לתוצאה שאינה מאוזנת, ושבסופו של יום פוגעת בציבור קשות", נכתב. בארגון גם מציעים פתרון: הוספת כוח אדם ותקציבים שיסייעו בעריכת הבדיקות לבחינת חלופות, במקום דילוג על הוועדה.

"אפשר לשלב תשתיות בחופים, בדרך הנכונה"

מנכ"לית מינהל התכנון לשעבר דלית זילבר מציינת כי "חלק מהדברים שעלו עכשיו בהסדרים עלו גם בעבר. בחנו איתם ובלמנו אותם כדי למנוע קיצורי דרך שפוגעים בערכי תכנון בסיסיים. אבל התחושה שעכשיו הכל הולך".

לדבריה, "הוולחוף היא לא עוד ועדה, אלא כזו עם מומחיות ספציפית הנוגעת לחופים ולים וכוללת מומחים שאינם יושבים בוועדות אחרות ויש לה חשיבות גדולה גם עבור פרויקטי תשתית. אסור לדלג על הוולחוף - אפשר לשלב תשתיות גם בחופים אבל צריך לעשות זאת בדרך נכונה כדי למזער פגיעות וכדי לנטר את ההשלכות והפגיעות האפשריות. הדילוגים המבוקשים בחוק ההסדרים פוגעים ביכולת לקדם תכנון מורכב. המדינה צפופה ועל כל שטח יש מתחרים, כולל בחוף, וצריך לבצע איזונים".

גם במשרד להגנת הסביבה מתנגדים. "משמעות ההצעה היא היעדר תכנון מושכל ועקבי של שימושי הקרקע בסביבה החופית והימית, שהיא סביבה דינמית ורגישה באופן מיוחד, וביתר שאת בעידן של שינויי אקלים. מכיוון שבחופי ישראל יש כבר כיום - ועוד יוקמו בעתיד - תשתיות לאומיות בהיקף ניכר, פוטנציאל הנזק לסביבה החופית הרגישה הוא רב", מסרו שם.

הטריגר לשינוי: תוכניות שמעוכבות שנים

מנגד, גורמים בענף התשתיות מציינים כי הטריגר לשינוי הוא אכן ההתעקשות בנושא המסילות המובילות לחיפה והעררים התקדימיים שגורמים לתגובת נגד שכן התוכנית המעוכבת מקשה על קידום מסילות הרכבת ההכרחיות לשיפור השירות בין המטרופולינים וכי הרכב הוועדה לא מאוזן מכיוון שראשי הרשויות שנמנים בין החברים לא מגיעים לדיונים בה וכי דרוש שינוי בפעילותה. חלק מהגורמים גם מציינים כי החוק כבר רוכך בנושא מגבלות רעש והיועצים הסביבתיים.

גם זילבר מדגישה כי "יש בהחלט בעיה בהרכב הנוכחי של הוולחוף וגם בעיה שראשי הרשויות החברים בה לא מגיעים לדיונים והיא אינה מאוזנת מבחינת האינטרסים".

חוק אחר שמקודם במסגרת ההסדרים נועד לשפר את ההיערכות האנרגטית של המדינה ולהקים מסלול מהיר להקמת מתקנים אגרו־וולטאים מעל שטח חקלאי. לפי צוות בין משרדי שעסק בנושא, המתקנים יכולים לקיים חיים משותפים של חקלאות ושל ייצור אנרגיה לצורך שימוש יעיל יותר בקרקע, שהיא משאב במחסור בישראל וכן מענה לייצור אנרגיות מתחדשות.

הוולקחש"פ, שעליה החוק מציע לדלג, היא הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים, אף היא ועדה מקצועית שחברים בה 15 חברים ותפקידה לאזן בין צרכי הפיתוח לבין שמירת השטחים הפתוחים והחקלאיים, איכותם ורציפותם, כשנדונות בה תוכניות בשטחים אלו.

דרור בוימל, נציג ארגוני הסביבה בוות"ל, מסביר: "מדובר במהלך דרמטי כי אם בוולחוף נדונו עשרות תוכניות במשך שנים, כאן יידונו עשרות תוכניות בשנה אחת והיכולת להבין את המשמעויות החקלאיות היא קריטית. גם אם המתקן משתלב עם החקלאות זו עדיין צריכת קרקע של שטחים גדולים, גידורים וחותם נופי אדיר כי במקום שיהיו צמודים לקרקע הם עולים לגובה של 5־8 מטר ובהיקפים אדירים".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "נחוץ שתוכניות לאגרו-וולטאי ידונו בולקחש"פ, ועדה שמטרתה לאזן בין צורכי הפיתוח לבין השימור של המרחבים הפתוחים וקרקע החקלאית במדינה, מתוך מטרה לשמר את שטחים אלו ולהגן עליהם. מדובר במתקנים עם קונסטרוקציה קשיחה, המלווה בקווי חשמל ובמתקני חשמל לרבות מתקני אגירה, מתקנים שעבורם טרם נאסר גידור ותאורה. לפיכך אי אפשר להחריג את המתקנים האגרו־וולטאיים מההגדרה של שימושים שבוחנת הוועדה".

עוד כתבות

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום