יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות
ההסתדרות הודיעה על השבתת המשק באופן חריג בעקבות פיטורי שר הביטחון יואב גלנט והמחאה הציבורית העצומה על רקע המהפכה המשפטית. באילו מקרים ניתן להשבית את המשק באופן מיידי, מי יישא בהפסדים על טיסות ומלונות, ומה הזכויות של העובדים במגזר הפרטי שבחרו לשבות? גלובס עושה סדר.
● חברות ההייטק, נתב"ג ומשרדי הממשלה: הרשימה המלאה של הגופים ששובתים כעת
● מאחורי הקלעים של השביתה חסרת התקדים נגד המהפכה המשפטית
● המשק בשביתה היסטורית, אז איך הבורסה קופצת והשקל מזנק בחדות?
מתי ניתן להשבית את המשק ללא התראה, והאם ניתן לשבות נגד מהלכי הממשלה?
עו"ד אלון נוי, השותף המנהל במשרד פינברג המתמחה בדיני עבודה, מסביר כי "לא מדובר בשביתה רגילה. בעיקרון על-פי חוק אמורה להיות תקופת צינון של 15ֶיום לפני שניתן לנקוט שביתה/עיצומים, אך יש פסיקה הקובעת כי בנסיבות חריגות ביותר אפשר לסטות מהחוק". נוי מוסיף כי מדובר ב"שביתה פוליטית", ולדבריו, "זהו אירוע שיצא מגדרו של משפט העבודה הרגיל".
עו"ד דפנה שמואלביץ', מומחית לדיני עבודה, מוסיפה כי "בית המשפט העליון קבע כי לארגוני עובדים קיימת זכות להודיע על שביתה נגד חקיקה שיש לה השלכות ישירות או עקיפות על זכויות עובדים או ארגוני עובדים. שביתה מעין-פוליטית לא מצריכה הודעה של 14 יום מראש, משום שהיא תגובה לפעולה שלטונית שמתבצעת חד-צדדית". לדבריה, בית המשפט העליון קבע כי שביתה כזו חייבת להיות מוגבלת בזמן וקצרה.
שמואלביץ' מוסיפה כי ההסתדרות נקטה בעבר שביתות דומות. למשל בשנת 2012, במחאה על תנאי ההעסקה של עובדי קבלן. אז ארגוני המעסיקים במגזר העסקי הם אלה שפנו לבקש צווי מניעה נגד השביתה המעין-פוליטית. הפעם הזו ארגוני המעסיקים במגזר העסקי (שעובדיהם מאורגנים בהסתדרות) שותפים לצידוק השביתה. לכן הם לא יפנו לבקש צווי מניעה נגדה.
האם מי שטיסתו או חופשתו בוטלו בגלל השביתה זכאי לפיצוי?
עו"ד רועי מסורי, שותף במשרד ארנון המתמחה בדיני צרכנות, מסביר מתי ניתן לקבל פיצוי עבור מי שטיסתו איחרה/בוטלה: "על-פי הוראות החוק, נוסע שטיסתו המריאה באיחור של עד 8 שעות אינו זכאי לפיצוי כספי, אלא זכאי לשירותים אחרים הקבועים בחוק. למשל, מזון או משקאות בהתאם לזמן המתנה. נוסע שטיסתו בוטלה, קרי - נוסע שטיסתו לא התקיימה או נוסע שמועד המראתו טיסתו נדחה ב-8 שעות לפחות, זכאי לפיצוי כספי ללא הוכחת נזק הקבוע בתוספת הראשונה לחוק. סכום הפיצוי נגזר ומשתנה בהתאם למרחק הטיסה ונע בין 1,390 שקל (טיסות במרחק של עד 2,000 ק"מ), דרך 2,220 שקל (טיסות במרחק עד 4,500 ק"מ) ועד לסך של 3,340 שקל (טיסות מעל 4,500 ק"מ) לנוסע (ללא הצמדות).
עם זאת, חשוב לציין כי חוק שירותי תעופה מעניק פטור ממתן פיצוי כאמור, אם הוכח כי הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת חברת התעופה או המארגן (כהגדרתו בחוק), ואשר גם אם היו עושים כל אשר ביכולתם - לא היו יכולים למנוע את ביטול הטיסה בשל אותן נסיבות.
מסורי מוסיף כי מבלי להביע עמדה בדבר האירועים שהובילו לביטולי טיסות, נדמה כי לפנינו נסיבות מיוחדות המעניקות את הפטור ממתן פיצוי כספי, אולם הגורם המוסמך להכריע בשאלה זו הוא בית המשפט.
ומה באשר לפיצוי עבור עלויות מלון/עלויות נוספות? מסורי מסביר כי "ככלל, בשונה מביטול טיסה, אין לנוסע זכות פיצוי קבועה בדין עבור העלויות נלוות לטיול, כגון מלון והשכרת רכב. מוטב כי הנוסע יפנה ישירות לבית מלון/הספק דרכו רכש את השירות ויבקש החזר כספי, שובר למימוש עתידי או מציאות כל פתרון אחר, בהתאם לתנאי ביטול/שינוי עסקה של הספק.
"בנוסף, כל נוסע שרכש ביטוח נסיעות מבעוד מועד, יכול וצריך לבדוק את תנאי הפוליסה שרכש, אשר ייתכן שתכסה את הנזקים שנגרמו לו בפועל, כולם או חלקם".
מה הדין לגבי עובד שלא שייך להסתדרות ויבחר לשבות?
במגזר העסקי מגבים את ההכרזה על שביתה ונוקטים צעדים משלימים. עשרות חברות הייטק הודיעו על השבתה, וכך גם שורת גופים גדולים במשק. עו"ד מיטל דולב, מומחית לדיני עבודה, מנהלת "כל עובד" מבית חשבים, אומרת כי "במקרה שמקום העבודה פועל כרגיל, והעובד יבחר לשבות, לפי חוק שעות עבודה ומנוחה הוא אינו 'מוכן ומזומן' לעמוד לרשות המעסיק, ולכן ייתכן כי יימצא כמפר חובה חוזית לפי הסכם העבודה שלו, ולא יהיה זכאי לתשלום שכר עבודה עבור היעדרותו באותו יום".
דולב מוסיפה כי "העובדים יוכלו להצטרף לשביתה שאינה פוגעת במעסיק, על-ידי בקשה ליציאה ליום חופשה בתשלום על חשבון ימי החופשה הצבורים של העובד. במקרה שמקום העבודה מחליט להצטרף לשביתה ולסגור את העסק, עליו ליידע את העובדים כי יהיו בחופשה על חשבון ימי החופשה הצבורים לרשותם, אם יש. אם אין ברשות העובד ימי חופשה בצבירה, הרי שנדרשת הסכמת העובד בכתב לחופשה ללא תשלום".