גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותרועי פולקמן

אל תקשיבו למחרחרי שנאה: הצד השני הוא לא אויב

אין בינינו תהום בלתי עבירה, אבל תרבות פוליטית ושיח ציבורי רעילים מכשילים אותנו ● לפי סקר גלובס, חצי מהציבור מוכן לפשרה, ו־45% חוששים ממלחמת אחים

הפגנת הענק בקפלן נגד המהפכה המשפטית ב-25 במרץ / צילום: Associated Press, Oded Balilty
הפגנת הענק בקפלן נגד המהפכה המשפטית ב-25 במרץ / צילום: Associated Press, Oded Balilty

הכותב הוא לשעבר חבר כנסת ממפלגת כולנו, שימש כיו"ר הסיעה

הסקר המקיף אותו ערך עיתון גלובס מציף את הסכנה הגדולה ביותר העומדת בפני החברה הישראלית - הייאוש. חברה אשר הפרטים בה מרגישים שאין להם איך להשפיע חוץ מאשר להילחם זה בזה או לנתק מגע אחד מהשני.

● הכרעת הרוב האמיתית היא פשרה | ד"ר יואב הלר, דעה
● מועד ב' לבית השלישי: כדי להצליח הפעם על שני הצדדים להכיר בטעויות שלהם | עו"ד רז נזרי, דעה

סקר גלובס מראה נתון מדהים לפיו 30% מהמתנגדים לרפורמה המשפטית יצאו להפגין לפחות פעם אחת. מעורבות אזרחית חסרת תקדים, שהיא ביטוי אדיר לחרדה בקרב אזרחים רבים מאוד שמרגישים שאין מה לעשות חוץ מלצאת לרחוב. ויותר מזה, למעלה מ־30% מהמשיבים רואים סרבנות כאקט לגיטימי. נתון שלא היינו מדמיינים לפני זמן לא רב.

אבל הנתון שצריך להדיר שינה מעיני כל אזרח בישראל הוא הנתון ביחס לחשש ממלחמת אחים. 45% מהמשיבים חוששים ממלחמת אחים, ואילו כמעט 15% מעדיפים להיצמד לעמדתם (בעד או נגד) גם במחיר של מלחמת אחים!

איך הגענו עד הלום?

במקורותינו נאמר "ולמה מזכירין דברי היחיד בין המרובין, הואיל ואין הלכה אלא כדברי המרובין? שאם יראה בית דין את דברי היחיד - ויסמוך עליו..." (משנה עדיות א ה). למרות ההכרעה של הרוב, לא משתיקים את דברי המיעוט, למען החלטות היום או בעתיד.

בית המדרש היהודי לאורך הדורות, והמדינה הדמוקרטית לאחר מכן, טיפחו תרבות בה אין "חיסול" מחנה יריב. יש מקום לשונות זהותית ולשונות אידאולוגית. המיעוט יודע שהוא מיעוט היום בוויכוח מסוים, אבל אולי מחר יהיה הרוב בנושא אחר שבמחלוקת. יש הבנה עמוקה שהשיטה טובה לכולם, פעם אני מפסיד, פעם עמדתי מנצחת, אבל כך או כך תמיד קולי נשמע ויש אופק ותקווה שגם אם בנושא אחד דעתי לא התקבלה, בנושא אחר היא תתקבל. כיום תרבות מחלוקת זו הולכת ונשברת.

מדינה בהתפרקות

מצביעי גוש נתניהו אומרים: "אלו מפגינים שלא מקבלים את תוצאות הבחירות, עכשיו ימין על מלא, ואנחנו נעשה מה שאנחנו רוצים. על אפכם ועל חמתכם!" האומנם כך אפשר לנהל מחלוקת? לא משנה מי בשלטון, הסוד הישראלי היה בהבנה שאין "מה שאני רוצה" רק כי אני בשלטון, אלא שגם כשיש לי כוח להכניע - אני לא מפעיל אותו.

החדשנות הישראלית מבוססת על זה שאנחנו לא מרכינים ראש בפני סמכות, אנחנו עם שואל שאלות, עם שמביע את דעתו בלי להתחשב בהיררכיות. אם ננהל פוליטיקה בה הצד שהפסיד בבחירות ירגיש שאין לדעתו שום משקל, שאין דיון, שאין התחשבות גם במי שהפסיד, אזי נמצא את עצמנו בעולם פוליטי שהיה נפוץ ביישובים ערביים - החמולה שניצחה בבחירות הדיחה את כל עובדי הרשות מהחמולה האחרת, העסיקה רק מקורבים, ומי שלא היה בשלטון הפסיק לשלם ארנונה ולקחת חלק בכל פעילות הקשורה ברשות המקומית. אפשר לדמיין מציאות כזו ברמת המדינה? אם גוש נתניהו בשלטון ואני בגוש השני או להיפך, אני לא הולך למילואים, לא משלם מיסים, וגם לא אכפת לי לזרוק זבל בשמורות טבע?! זו לא המדינה שלי. זו מדינה בהתפרקות, ביטחונית כלכלית וחברתית, וזו בטח לא תהיה אומת החדשנות והיצירתיות.

לא לסוכני הכאוס

מציאות זו מתפתחת בתרבות פוליטית וציבורית המקדשת מלחמה. בארצות-הברית קוראים לזה מלחמת תרבות בין דמוקרטים ורפובליקנים. ובמלחמה הזאת יש רק צבע אחד של מדים, קבוצה אדומה או כחולה. בשנים האחרונות היו מי שעמלו על יבוא התרבות הזאת ארצה, ובארץ אנחנו קוראים לזה "גושים". בכל גוש אתה חייב לאמץ את כל עסקת החבילה האידאולוגית כולה. והתרבות הזאת במציאות הישראלית היא הרסנית, כי יש ברוב האנשים מזה וגם מזה, יש משניהם. התקשורת מלאה בצייצנים, שדרנים ופרשנים שמטיחים ללא הרף דברי שטנה איומים באויב במחנה השני במטרה לעורר כעס, עלבון, תוקפנות. הצד השני הוא אלים ושקרן, והמטרה היא לנצח, להכניע ולדרוס אותו. אך בתרבות פוליטית בה יש רק מחנות אויבים, תרבות של למות או לכבוש את ההר - פשרה היא פשע, וכמה אנחנו זקוקים לפשרה.

למזלנו, סקר גלובס מראה כי כפרטים אנחנו עדיין לא שם. רק 36% מכלל הנשאלים אמרו שאינם מוכנים לפשרה, כמעט 50% מוכנים והשאר לא יודעים. הציבור הישראלי (בימין יותר מאשר בשמאל לפי הסקר) מוכן לפשרה. אז למה למרות כל הנכונות אין הסכמות? בגלל תרבות פוליטית חדשה, מגובה בשיח ציבורי רעיל, שעסוק בלחלק אותנו למחנות שיש ביניהם תהום בלתי עבירה. מנסים לחנך אותנו לכעוס אחד על השני, רק שהמציאות שונה. אם ניקח שני ישראלים, מצביע ליכוד ומצביע יש עתיד, חילוני וחרדי, טכנאי מטוסים וטייס, ברוב הסוגיות נוכל לייצר מרחב גדול מאוד של פשרות מתקבלות על הדעת.

מה צריך לעשות בימים, בשבועות, בחודשים ובשנים הקרובות? לא להסכים להסתה ולסוכני כאוס. להתנתק מהטוויטר. כשאנו קוראים או שומעים מעצבי דעת קהל מטעם עצמם שמה שיש להם למכור לנו זה רק "אנחנו והם", כמה הם אנרכיסטים, פשיסטים, או אליטיסטים, אנחנו פשוט מכבים או מעבירים תחנה. אסור לנו להסכים לשטיפת מוח של שנאה ומחנאות כי התומך או המתנגד לרפורמה הוא החבר לפלוגה, השכן ברחוב, העמית לעבודה או הדוד סביב שולחן הסדר, ואיתו אנחנו צריכים, רוצים, להגיע לפשרה.

עוד כתבות

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

מלכודת הדבש של ביטוחי החיים נסגרת, אבל זה לא אומר שהציבור ישלם פחות

רשות שוק ההון הודיעה כי החל מחודש פברואר ייאסר על חברות הביטוח להציע הנחות לתקופה הקצרה מ־10 שנים, והן יחויבו לתזכר את הלקוחות לפני תום ההנחה ● ההוראה הנוכחית מגיעה לאחר שחברות הביטוח התנגדו לטיוטה המקורית שהציעה לשים סוף לכל הנחה זמנית

צילומים: איל יצהר, שאטרסטוק

מי רוצה להיות שר אוצר? שאלנו את המפלגות

המשרוקית של גלובס פנתה למפלגות בסדרה של 18 שאלות כלכליות שנוגעות בלב הסוגיות שעל הפרק • מעוצמה יהודית ועד הרשימה המשותפת: אלה עמדות המפלגות • והפעם: מה החוק הכלכלי הראשון שכל מפלגה מתכוונת להעביר, ואילו תיקים כלכליים־חברתיים הן ידרשו? • המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

החברה הישראלית שמשתפת פעולה עם אנבידיה ומכריזה: נהפוך ליוניקורן בקרוב

הבשורות שיצאו מכנס הסרטן הגדול באירופה ● שיתוף הפעולה החדש של Rylo הישראלית עם אנבידיה ● הניסוי המוצלח במאניה דפרסיה שאכזב את המשקיעים ● ומבצע החיסונים בקלפי ● השבוע בביומד

המיזם של הדסה בקפריסין / צילום: דוברות הדסה

שם ישראלי, רופאים מקומיים: מה עושה הדסה בקפריסין, ולמה משרד הבריאות התרגז

הדסה כבר הקים מרכזים רפואיים תחת שם בית החולים ברוסיה, וטוענים שם כי מדובר במימוש של חוזה ישן, אבל במשרדי הבריאות והאוצר כועסים ● וגם: מי הישראלים שעומדים מאחורי היוזמה, מה היקף הפרויקט, ועד כמה ייהנו הקפריסאים משירותי הרפואה של בית החולים?

דיזנגוף סנטר / צילום: אלכס קפלן

האם מבצעי יום הבחירות יזניקו את מחזור המכירות של אוקטובר?

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על ירידות בשבוע החולף ועל אוקטובר כחודש מתון, אך בחברה מדברים על "התעוררות" אפשרית של הציבור ביום השבתון של הבחירות

ניתוח חברה: נקסט ויז'ן / צילום: נקסט ויז'ן

למשקיע הסבלני: האם המניה הביטחונית שצנחה ב־50% מהשיא תהפוך להזדמנות?

יצרנית המצלמות לרחפנים, שזינקה באלפי אחוזים עד למרץ האחרון, איבדה מאז מומנטום ● למול מימושי מניות נרחבים ואיומי תחרות, החברה מבססת מנועי צמיחה בינלאומיים ומגדילה כושר ייצור ● האם היא תדע להרוויח מהשינוי המבני בשוק הביטחוני העולמי ● ניתוח חברה

קייטרינג / צילום: Shutterstock

המשפחה שמציגה: ממסעדה בקריית גת לאקזיט של 200 מיליון שקל

קרן ההשקעות סקיי רוכשת 50% מחברת ההסעדה לי־בר, בעסקה שמשקפת לה שווי של כ־400 מיליון שקל ● החברה מספקת שירותי הסעדה לארגונים גדולים, ביניהם אסם, שופרסל, אלקטרה, קבוצת מאיר, משטרת ישראל, צה"ל ושירות בתי הסוהר

שר החינוך, יואב קיש / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

לידיעת השר הבא: תקציב החינוך המיוחד זינק ב־77%, אבל הסכום לתלמיד לא גדל

בדיקת גלובס מעלה כי תקציב החינוך המיוחד זינק ב־11 מיליארד שקל ב־6 שנים, אך מספר הילדים הזכאים קפץ ב־61% והותיר את המענה לתלמיד ללא שינוי ● משרד החינוך דחה את יישום מסקנות הוועדה שהקים בנושא, יו"ר הוועדה: "במקום טיפול שורש, חזרו לפתרונות העבר"

איינהורן / איור: גיל ג'יבלי

"עבודה משתלמת היטב": סערה בפוליטיקה הגרמנית בעקבות חשיפת התכתבויות איינהורן

לפי דיווח בעיתון גרמני, שרוליק איינהורן ויונתן אוריך עסקו בקידום יוזמה נגד אנטישמיות עבור המפלגה השמרנית בהסן, ועירבו בכך את השר שיקלי ● מפלגות הירוקים והליברלים בגרמניה דורשות לחקור אם כספים של המפלגה או הפרלמנט הועברו לאיינהורן או לחברת התקשורת הקשורה אליו ● אתר החדשות האנטי-ממסדי AUF1: "האם שני יועצים קרובים של ראש הממשלה הישראלי השפיעו על דעת הקהל בכמה מדינות אירופיות?"

Spectro 12 / צילום: דוברות אלביט

מ"מדינה באסיה-פסיפיק": אלביט זכתה בחוזים בהיקף של כ-200 מיליון דולר

אלביט תספק למדינה זו מערכות תצפית ומודיעין למסוקים, מערכות אימון אווירי ותצוגות עיליות מתקדמות ● זאת לאחר שחתמה בשבוע שעבר על חוזה עם אזרבייג'ן בהיקף של 235 מיליון דולר

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: ap, Jeff Chiu

מתקרבת לוול סטריט: אנתרופיק הגישה את התשקיף להנפקת הענק

ארבעה חודשים לאחר שהגישה מסמכים חסויים לרשות ניירות הערך האמריקאית, חברת הבינה המלאכותית שמאחורי מודל קלוד, פרסמה לראשונה את תשקיף ההנפקה שלה לציבור ● לפי הערכות, החברה עשויה לגייס כ-100 מיליארד דולר לפי שווי של כ-2 טריליון דולר, במה שעשוי להפוך להנפקה הגדולה בהיסטוריה

בית העצמאות בתל אביב / צילום: ניר וייס-ודררו

המדינה עצרה את המימון, הקבלן לא קיבל כסף – מי ישלם על שיפוץ בית העצמאות?

ביהמ"ש קבע כי החברה העירונית "מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב" תשלם לחברה הקבלנית ע.אליאס 1.1 מיליון שקל ותשיב לה כספי עיכבון בגובה של כחצי מיליון שקל, זאת עבור עבודתה בבית העצמאות ברוטשילד 16 בתל אביב, לאחר שמשרד רה"מ עצר את מימוץ השיפוץ בשל טענות לאי-סדרים

גל תעמולת הדיפ-פייק הגיע בשבוע האחרון לשיא / אילוסטרציה: Shutterstock

הדיפ פייק בשיא. איך אפשר להתגונן מפניו?

הדיפ פייק לפני הבחירות מגיע לשיא, וקהלים חדשים נכנסים לזירת ההשפעה • איך אפשר להתגונן מפני השטף הצפוי ביום הבחירות? • ה־AI שמאחורי הבחירות

מכוניות חדשות / צילום: Shutterstock

לחכות לינואר או למהר לקנות? הפעם ההחלטה על רכב חדש מסובכת במיוחד

דחיית הזינוק במס הקנייה על החשמליות מעניקה פסק זמן לרוכשים, אך התייקרות הבנזין והעדכון הצפוי במס הירוק עלולים להקפיץ מחירי דגמים אחרים ● כשברקע נמשכים מלחמת המחירים של המותגים הסיניים והפיחות בשקל, כך תדעו אם להקדים את הקנייה או להמתין

קלפי / צילום: איל יצהר

שכר כפול, ימי חופשה ומי חייב להגיע: כל מה שכדאי לדעת על עבודה ביום הבחירות

יום הבחירות נחשב ליום שבתון בתשלום על חשבון המעסיק, אך מי זכאי לו, האם מותר לחייב אתכם להגיע למשמרת, ומתי הבוס עלול לעבור על החוק? ● גלובס עושה סדר

הקשר בין קבלת החלטות בסופרמרקט להצבעה בבחירות (נוצר באמצעות chatGPT)

הקשר בין סוג הקורנפלקס לפתק בקלפי: המנגנונים שמאחורי הבחירות שלנו

לקראת הבחירות לכנסת שיתקיימו השבוע בדקנו עם חוקרי שיווק והתנהגות עד כמה בחירת פתק בקלפי קשור להחלטה מול המדף בסופרמרקט ● בשני המקרים יש פער בין כוונות לביצוע בשטח וחזרה ל"מה שמכירים מהבית", אך מול מצביעים קשה יותר לשלוף את קלף המבצעים

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

כ-7 מיליון שקל בשנה: חבילת התגמול שמבקשת אל על לאשר ליו”ר

שכרו החודשי של יו"ר אל על עמיקם בן צבי צפוי לעלות ל-157 אלף שקל, והתגמול השנתי הכולל שלו עשוי להגיע לכ-7 מיליון שקל, לעומת 5.9 מיליון שקל ב-2025 ● החברה מבקשת להגדיל את היקף משרתו ל-100%, כשנה בלבד לאחר עדכון תנאי העסקתו ● ההחלטה תובא לאישור בעלי המניות בנובמבר

עו''ד מאיה אשכנזי / צילום: דקלה שי

הג'וב החדש של יו"ר ועדת הערר המחוזית

עו"ד מאיה אשכנזי עוזבת את תפקידה לאחר שבע שנים ומצטרפת כשותפה בכירה למשרד כורש ושות', בו תקים מחלקה לתכנון תשתיות והיטלי השבחה ● בשופרסל נערכים להרחבת פעילות מוצרי החשמל ונפגשו עם ספקים בתערוכת קנטון בסין ● וגם: עובדי ישראכרט ובני משפחותיהם התנדבו בכפר עזה ● אירועים ומינויים

אייל רביד ורמי לוי / צילום: איל יצהר, יונתן בלום

רמי לוי מול אייל רביד: בשבוע הבא - שני ענקי הקמעונאות ייפגשו באולם ביהמ"ש

ארבעה חודשים לאחר פתיחת המשפט נגד אייל רביד, לגלובס נודע כי רמי לוי יעלה להעיד בשבוע הבא ● כתב האישום נגד רביד נחשב לתקדימי ומתבסס על התבטאויותיו הפומביות ועל הקלטות שבהן אותת לכאורה למתחרים להעלות מחירים

אילון מאסק / צילום: ap, Mark Schiefelbein

תחזית האימה של אילון מאסק שמלחיצה את מניות ה-AI

מניותיהן של חברות תשתיות ה-AI קורוויב, נביוס ואיירן עברו לעליות בוול סטריט, למרות שאילון מאסק הזהיר כי יותר מ-200 חברות בענף עלולות לקרוס ● לדבריו, החברות צברו חובות של מיליארדי דולרים למימון חוות שרתים ורכישת שבבים ומתקשות לגייס מימון נוסף