גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ברשות המסים רוצים לצאת למבצע חדש כדי להעשיר את קופת המדינה

​הכנסות המדינה צונחות, בעיקר בגלל הירידה במסי נדל"ן והייטק, והעיניים נשואות אל רשות המסים ● אך היוזמות שלה נבלמות, ובמקביל החקיקה שתאפשר לה לקבל מידע על חשבונות עסקיים מבנקים יצאה מחוק ההסדרים ● לא מפתיע שהשוק סקפטי לגבי תחזיות האוצר

בניין רשות המסים / צילום: איל יצהר
בניין רשות המסים / צילום: איל יצהר

הכנסות המדינה ממסים במגמת ירידה מובהקת. ברבעון הראשון של השנה גבתה רשות המסים כ־9% פחות מאשר בשנה שעברה, משמע שלקופת האוצר הוזרמו כמעט 6 מיליארדי שקלים פחות.

המרוץ הלא רשמי כבר נפתח: מי יהיה מנהל רשות המסים? 
קופת האוצר חזרה לגירעון במרץ. הסיבה: הקיפאון בשוק הנדל"ן 
איך מתמודדים עם משפחות הפשע, והבעיה הגדולה בשוק השכירות: מנהל רשות המסים בראיון 

מפילוח ההכנסות בולטות שלוש מגמות שמדאיגות את הצמרת הכלכלית במדינה. שתי המגמות הראשונות נוגעות לקשיים בענפי הנדל"ן וההייטק. שניים מתוך 6 מיליארדי השקלים האבודים מקורם בצניחת הגבייה ממיסוי מקרקעין בכ־31% מתחילת השנה.

על ההאטה בענף ההייטק עשויה להעיד ירידה של 7% מתחילת השנה בניכויי מס הכנסה משכירים וניכויים אחרים, כאשר באוצר תולים חלק ניכר מהירידה בהאטת ההכנסות משוק ההון ובהכנסות מניכויים ממימוש אופציות לעובדים. בניכויים מניירות ערך נמדדה צניחה תלולה של כ־73%.

מגמה נוספת היא ירידה משמעותית של כ־13% בגביית המע"מ ברבעון הראשון. כאן כבר נרשמת עדות להאטה בצריכה הפרטית, שמוסברת בכך שהעלאות הריבית של בנק ישראל מורגשות לרוחב המשק. באוצר ציינו כי הירידה נובעת בחלקה מהחזרים בענפי המסחר, כלי הרכב והבינוי.

\

היוזמות הולכות ונעלמות מחוק ההסדרים

גם אם באוצר לא מודים בכך, מדובר בנקודת פתיחה כלכלית בעייתית עבור הממשלה, שתצטרך למצוא מהיכן להביא מיליארדי שקלים. האתגר הזה מועבר לפתחה של רשות המסים אבל לה אין כרגע שפנים שהיא יכולה לשלוף מהכובע. מה שיש לה זה בעיקר תוכניות שהיא מנסה להעביר כבר שנים כדי לסגור פרצות מס שהכסף זולג מהן, לגבות כספים שהוסתרו במחשכים ולהמשיך בפעולות גבייה שהחלו במגזרים מועדים לפורענות.

האתגר הראשון של הרשות הוא להשאיר את כל יוזמות החקיקות בתוך חוק ההסדרים. אבל במציאות יוזמה אחר יוזמה נעלמת מהחקיקה. חלק מהיוזמות מבוטלות לגמרי ואחרות "מפוצלות" לדיון כחקיקה נפרדת. כך, הוצאו מטיוטת חוק ההסדרים הדרישה לדיווח על החזקת קריפטו והגבלת המזומן שניתן להחזיק בבית.

הרשות תלתה את יהבה בחקיקה שתאפשר לה לקבל מידע על חשבונות עסקיים והתנהלות עסקית בחשבונות פרטיים מבנקים ומוסדות פיננסיים. אבל כפי שנודע לגלובס גם החקיקה הזאת פוצלה ל"דיון נפרד" בפני ועדת החוקה. בשבוע הקרוב אמורה להתקיים "ישיבה ראשונה", אך לאחר שהחקיקה הזאת כבר נדחתה פעמיים בעבר, הסיכויים שלה לעבור לא מזהירים.

בנוסף, הליך חקיקה נפרד עלול לקחת חודשים ארוכים, אם לא שנים, בניגוד לחקיקת הבזק של חוק ההסדרים. אז אף אחד לא עוצר את הנשימה בציפייה כי המידע מהבנקים יתחיל לזרום לרשות המסים.

יוזמה מרכזית שעדיין לא נפלה מחוק ההסדרים היא הדרישה לדיווח על חשבוניות מעל 5,000 שקל בזמן אמת, שאם תעבור צפויה לצמצם את ההון השחור במאות מיליוני שקלים.

התוכניות גובשו אבל הנוהל לא יוצא לפועל

בחודש שעבר אמר מנהל רשות המסים ערן יעקב לגלובס: "אנחנו בעולם שקושרים לי את הידיים, לא נותנים לי כלים, לא מאפשרים לי חקיקה, ואין לי ענישה משמעותית". איך ממלאים את קופת המדינה עם ידיים קשורות?

מנסים להחיות מחדש את נוהל גילוי מרצון, שמאפשר למי שהחביא כספים מהמדינה לדווח עליהם ולשלם מס מבלי שחרב המשפט הפלילי תהיה מעל ראשו. בנובמבר 2020 חשף גלובס כי רו"ח (משפטן) רולנד עם־שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים ומי שהיום נמנה עם המועמדים המובילים להחליף את מנהל רשות המסים בקרוב, הודיע כי ברשות רוצים לחדש את הנוהל.

הנושא קודם בממשלה הקודמת מול שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן ומול משרד המשפטים, וגובש נוהל שאמור היה להכניס לקופת המדינה מאות מיליונים. הדיונים נמשכו גם אל תוך הממשלה החדשה ומול שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אבל נכון להיום הנושא תקוע בפינג פונג של הדיונים בין רשות המסים למשרד המשפטים.

בין השאלות שעולות במסגרת הדיונים עולה גם השאלה כיצד ניתן להצדיק פרסומו של נוהל גילוי מרצון חדש לאחר שבעת פרסום נוהל הגילוי מרצון הקודם (בדצמבר 2017) התחייבה רשות המסים כי לא יהיה נוהל גילוי מרצון נוסף. זאת, כדי שלא להכשיר התנהלות פלילית והעלמת הכנסות.

שאלה נוספת שעולה היא האם הנוהל בכלל אפקטיבי, לאחר שהנוהל האחרון הכניס פחות מהצפוי - מס בסך כ־40 מיליון שקל, לעומת כ־2 מיליארד שקל מס שנכנסו בנוהל הראשון שהסתיים ב־2016. ממשרד המשפטים נמסר כי "הגורם הרלוונטי במשרד ביקש הבהרות ואלה טרם ניתנו. כשאלה ינתנו, יבחנו הדברים".

בינתיים, הרשות ממשיכה לנסות להגביר את הגבייה עם הכלים שיש, שלא צפויים להכניס בבת אחת מאות מיליונים לקופה. בין היתר, ממשיכה הרשות לנסות למפות את שוק השכירות באמצעות שליחת מכתבים לבעלי דירות בבקשה לקבל מידע על תשלומי השכירות שהם מקבלים, כפי שנחשף לאחרונה בגלובס.

"אין כמעט סיכוי שתחזית האוצר תתממש"

עוד לפני תחילת השנה, 2023 סומנה כשנה של האטה בכלכלה. כשבהמשך עלתה על השולחן החקיקה המשפטית, המצב הסתבך עוד יותר. עד כדי כך, שהכלכלנית הראשית גרינברג הזהירה שייתכן שתיאלץ לערוך תחזית הכנסות מעודכנת כלפי מטה.

מסגרת התקציב שאושר בקריאה ראשונה נשענת על יעד גירעון נמוך במונחים היסטוריים, של כ־1% בשנה. אולם, בשווקים מעריכים שהממשלה תתקשה מאוד לעמוד ביעד, ושהוא ייפרץ לרמות של 3־4%. לא בגלל הוצאות עודפות, אלא בגלל ההידלדלות בהכנסות.

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, סבור כי "אין כמעט סיכוי שתחזית האוצר להכנסות תתממש. אבל בגלל שמראש קבעו יעד גירעון נמוך של 1%, אז גם אם יגיעו ל־3%, זה עדיין לא יהיה נורא במונחים היסטוריים".

עוד כתבות

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג, ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

מפעילי כטב''מים בצה''ל / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהים את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר